נבואות משיחיות מהתנ"ך

כאשר פונים לנבואות התנ"ך אשר מדברות על המשיח מקבלים שני תיאורים שונים בנראים סותרים אודות המשיח. התיאור הראשון של המשיח מציג אותו כמלך העולם אשר מולך לעולם ועד ובימיו יש רק שלום. התיאור השני מציג את המשיח כאחד שסובל ומת. שני התיאורים הללו של המשיח הובילו את חז"ל למסקנה שישנם שני משיחים, אחד שסובל ומת ואחד שמולך לעולם ועד. למשיח הסובל הם קראו משיח בן יוסף, ולמשיח המולך הם קראו משיח בן דוד. ובכן כפי שתראו בנבואות הבאות, ישנו רק משיח אחד אשר עונה על שנית התיאורים שאנו מוצאים בתנ"ך, והוא ישוע. הוא בא לפני 2000 שנה על מנת לסבול ולמות. הוא קם לתחייה ועלה לשמיים והוא ישוב לעולם על מנת למלוך לעולם ועד. במקום שני משיחים כפי שסברו חז"ל, יש משיח אחד הבא פעמיים. נבואות אלו מצביעות על כך שישוע הוא המשיח המובטח בתנ"ך. לצד כל נבואה תוכלו למצוא את התגשמותה בברית החדשה. הנבואות שיובאו לפניכם מהוות רק חלק קטן מנבואות התנ"ך הנוגעות לישוע.

אם ברצונכם לקרוא יותר על נבואות התנ"ך המדברות על ישוע אתם יכולים להזמין ללא תשלום את הספר: "המשיח בשתי הבריתות" המופיע בקטלוג הספרים. כמו כן אתם יכולים להזמין את ספר התנ"ך והברית החדשה ללא תשלום, על מנת להשוות בין נבואות התנ"ך לברית החדשה.

הפניה לקטלוג הספרים

"הנה ימים באים נאום ה' והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ."

ירמיה פרק כג' 5.

המשיח צריך להיות מזרע דוד, כלומר צאצא של דוד. הוא יהיה המלך היחידי שיעשה משפט אמיתי וצדק אמיתי.

ההתגשמות:

"ספר היוחסין של ישוע המשיח בן דוד בן אברהם"

בשורת מתי א' 1.

כבר בתחילת הברית החדשה ניתן לנו ספר היוחסין של ישוע אשר מראה לנו שהוא צאצא של דוד. שושלת היוחסין מתחילה מאברהם, דרך דוד המלך, ומגיעה עד לישוע. בתקופתו של ישוע, בזמן בית המקדש השני, ניתן היה לדעת אם מישהו הוא צאצא דוד או לא, משום שהיו מגילות יוחסין בבית המקדש. לאחר חורבן בית המקדש השני, מגילות היוחסין נשרפו וכיום אין אף יהודי בעולם אשר יוכל לומר בביטחון שהוא צאצא של דוד המלך. לישוע הייתה הוכחה שהוא מזרע דוד ואף אחד לא היה יכול להכחיש זאת.

"ואחרי השבועים ששים ושניים ייכרת משיח ואין לו, והעיר והקודש ישחית עם נגיד הבא."

דניאל ט' 26.

בדניאל ט' 24-27 ישנה נבואה הניתנת לדניאל בגלות בבבל. הנבואה מתארת כיצד ומתי העם יחזור מהגלות לישראל ויבנה מחדש את בית המקדש. בפס' 26 נאמר שהמשיח ייכרת, כלומר ימות, לפני שיבוא עם שישחית, יהרוס וישמיד, את ירושלים ואת הקודש, כלומר בית המקדש. מנבואה זו ניתן ללמוד שהמשיח צריך לבוא לפני חורבן בית המקדש השני.

הסבר מפורט יותר ניתן למצוא בספר: "המשיח בשתי הבריתות", שבקטלוג הספרים ללא תשלום.

ההתגשמות:

"בצאתו מבית המקדש ללכת לדרכו ניגשו תלמידיו להראות לו את בניני המקדש. הגיב ישוע ואמר להם: "רואים אתם את כל אלה? אמן אומר אני לכם, לא תישאר פה אבן על אבן אשר לא תופל ארצה."

מתי כד' 1,2.

ישוע המשיח נולד בסביבות השנה 4 לפני הספירה. הוא נצלב ומת בערך בשנת 30 לספירה. בית המקדש השני נחרב ע"י הרומאים בשנת 70 לספירה, כלומר כ-40 שנה לאחר צליבתו של ישוע. בהתאם לנבואה בדניאל, ישוע חי בתקופה שבה בית המקדש השני כבר נבנה, והוא נצלב לפני שבית המקדש השני נחרב.

"ואתה בית לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה, ממך לי יצא להיות מושל בישראל, ומוצאותיו מקדם מימי עולם."

מיכה ה' 1.

נבואה זו מדברת על כך שמבית לחם צריך לקום מושל, מלך, מיוחד שקיים עוד מלפני בריאת העולם (מימי עולם). כאשר התנ"ך מדבר על מלך מיוחד במינו הוא תמיד מתכוון למשיח, ומכאן שעל המשיח להיוולד בבית לחם.

ההתגשמות:

"בעת שנולד ישוע בבית לחם יהודה, בימי הורדוס המלך, באו לירושלים חכמים מן המזרח."

מתי ב' 1.

בית לחם הייתה עירו של דוד ולכן גם המשיח צריך היה להיוולד בבית לחם, ואכן ישוע נולד בבית לחם.

"אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם, ואנחנו חשבנוהו נגוע, מוכה אלוהים ומעונה. והוא מחולל מפשעינו, מדוכא מעוונותינו, מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו. כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, וה' הפגיע בו את עוון כולנו. נגש והוא נענה, ולא יפתח פיו, כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, ולא יפתח פיו."

ישעיה נג' 4-7.

פרק נג' בספר ישעיה מתאר לנו אדם מיוחד אשר יד ה' הייתה עליו. אותו אדם שיד ה' עליו הוא המשיח. פרק זה מתאר את הסבל שעל המשיח לעבור בשבילנו. על המשיח היה לסבול עבור החטאים שלנו. הוא צריך היה לסבול עבורנו ובמקומנו, וכל זאת מבלי להתלונן ולפתוח את פיו.

ההתגשמות:

"אז צלבו אותו וחלקו את בגדיו בהפילם עליהם גורל, לקבוע מה יקח כל אחד. השעה הייתה תשע בבוקר כאשר צלבו אותו."

מרקוס טו' 24,25.

לפני שישוע נצלב הוא הוכה ע"י החיילים הרומים. הוא נצלב כאשר ידיו ורגליו סומרו לצלב העץ. הוא היה על הצלב מהשעה תשע בבוקר ועד השעה שלוש, כלומר שש שעות של יסורים. היה עליו לסבול כל זאת ולמות למעננו.

"מעוצר וממשפט לוקח, ואת דורו מי ישוחח, כי נגזר מארץ חיים, מפשע עמי נגע למו. ויתן את רשעים קברו, ואת עשיר במותיו. על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו."

ישעיה נג' 8,9.

כבר בנבואה בדניאל ניתן היה לראות שהמשיח היה צריך למות לפני חורבן בית המקדש השני, וכאן שוב אנו רואים שהמשיח צריך היה למות למרות שלא הייתה מרמה בפיו והוא לא עשה כל חטא. המשיח צריך היה למות על לא עוול בכפו ולהיקבר בקבר של עשיר (ואת עשיר במותו).

ההתגשמות:

"לעת ערב בא איש עשיר תושב רמתיים, יוסף שמו, שגם הוא נעשה לתלמיד של ישוע. הוא בא אל פילטוס וביקש את גופת ישוע. אז ציוה פילטוס למסור אותה. יוסף לקח את הגופה, עטף אותה בסדין נקי והניח אותה בקברו החדש שלו אשר חצב בסלע. לאחר שגלל אבן גדולה על פתח הקבר הלך לדרכו."

מתי כז' 57-60.

לאחר שש שעות על הצלב ישוע מת ולאחר מכן הוא נקבר בקבר של אדם עשיר, יוסף מרמתיים.

"וה' חפץ דכאו, החלי, אם תשים אשם נפשו, יראה זרע, יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח."

ישעיה נג' 10.

לאחר שפרק נג' בישעיה מתאר את סבלו, מותו וקבורתו של המשיח, הוא מוסיף עוד פרט חשוב מאוד והוא שהמשיח יקום מהמתים. אחרי שכבר נאמר שהמשיח מת ונקבר, נאמר: "יאריך ימים", כלומר יחיה לאחר שמת.

ההתגשמות:

"בראשון בשבוע, לפני עלות השחר, נשאו את הסמים אשר הכינו ובאו אל הקבר. הן ראו שהאבן כבר נגולה מן הקבר ונכנסו לתוכו, אך לא מצאו את גופת האדון ישוע. עודן נבוכות על הדבר הזה והנה שני אנשים בבגדים מבריקים נצבו על ידן. הן נתמלאו פחד והרכינו פניהן ארצה. "למה אתן מחפשות את החי בין המתים?" שאלו השנים. "הוא איננו פה, אלא קם לתחיה. זכורנה מה שאמר לכן בהיותו עוד בגליל. הוא אמר כי 'בן האדם צריך להימסר לידי אנשים חוטאים ולהיצלב, וביום השלישי לקום."

לוקס כד' 1-7.

ישוע נצלב ומת ביום שישי, וביום ראשון בבוקר הוא קם לתחיה ונראה לתלמידיו. ארבעים יום הוא היה עם תלמידיו לאחר תחייתו, ולאחר מכן הוא עלה לשמיים לשבת לימין האלוהים (גם זה בהתאם לנבואה בתהילים קי' 1: "לדוד מזמור. נאום ה' לאדוני: שב לימיני, עד אשית אויביך הדום לרגליך.")

"כי ילד יולד לנו, בן ניתן לנו, ותהי המשרה על שכמו, ויקרא שמו: פלא יועץ, אל גיבור, אבי עד, שר שלום. למרבה המשרה ולשלום אין קץ, על כיסא דוד ועל ממלכתו. להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה. מעתה ועד עולם קנאת ה' צבאות תעשה זאת."

ישעיה ט' 5,6.

המשיח, בן דוד, נקרא כאן: "אל גיבור" ו"אבי עד", אלו הם שמות השייכים לאלוהים. אנחנו רואים שהמשיח נקרא בשמות של אלוהים. בנבואה בספר מיכה ה' 1 כבר ראינו שהמשיח קיים מימי עולם, כלומר מלפני בריאת העולם, וזה מצביע על אחדותו עם אלוהים.

"הנה ימים באים נאום ה' והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך, והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח. וזה שמו אשר יקראו: ה' צדקנו."

ירמיה כג' 5,6

המשיח נקרא כאן בפירוש: "ה' צדקנו". המשיח נקרא בנבואה זו בשמו של אלוהים.

ההתגשמות:

"אם אינני עושה את מעשי אבי, אל תאמינו לי. אבל אם אני עושה, אף אם אינכם מאמינים לי, האמינו למעשים, למען תכירו ותדעו שהאב בי ואני באב."

יוחנן י' 37,38.

אלוהים נקרא גם אבינו שבשמיים, וכאן ישוע קורא לאלוהים: "האב", ואומר שאלוהים בו והוא באלוהים, כלומר שהם אחד.

המשיח הוא גם בן אלוהים לפי נבואות התנ"ך:

"יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו." "אספרה אל חוק, ה' אמר אלי: בני אתה, אני היום ילדתיך."

תהלים ב' 7,2.

אלוהים קורא למשיח במזמור תהילים זה: בני.

"מי עלה שמיים וירד? מי אסף רוח בחופניו? מי צרר מים בשמלה? מי הקים כל אפסי ארץ? מה שמו? ומה שם בנו, כי תדע?"

משלי ל' 4.

מוצגת כאן חידה באשר לשמו של אלוהים ולשם של בנו.

ההתגשמות:

"והנה קול מן השמיים אומר: "זה בני אהובי אשר חפצתי בו."

מתי ג' 17.

בברית החדשה אלוהים אישר שישוע הוא בנו.

חזרה להתחלה

ביאתו השניה של המשיח.

"משא דבר ה' על ישראל. נאום ה' נוטה שמיים ויוסד ארץ ויוצר רוח אדם בקרבו. הנה אנוכי שם את ירושלים סף רעל לכל העמים סביב, וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלים. והיה ביום ההוא אשים את ירושלים אבן מעמסה לכל העמים. כל עומסיה שרוט ישרטו, ונאספו עליה כל גויי הארץ."

"והיה ביום ההוא, אבקש להשמיד את כל הגויים הבאים על ירושלים. ושפכתי על בית דוד ועל יושב ירושלים, רוח חן ותחנונים, והביטו אלי את אשר דקרו. וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור."

זכריה יב' 1-10,9,3.

בעתיד כל הגויים יעלו על ירושלים למלחמה עליה. זה אומר שעם ישראל צריך להיות בארץ בתקופה זו. לפני כ100 שנה נבואה זו לא יכלה להתקיים וכעת היא יכולה כאשר עם ישראל שב לארצו. בזמן שבו עם ישראל יהיה בצרה גדולה מצד כל העמים, ה' ישמיד את כל העמים מסביב לירושלים, ואז העם יביט אליו. אך רשום שהם יביטו אליו את אשר דקרו, כלומר הם יביטו אל זה שהם דקרו אותו. את מי הם דקרו? התשובה היא אחת ויחידה: הם דקרו את ישוע. נבואה זו מלמדת אותנו שני דברים חשובים:

1. ישוע יהיה זה שיבוא להציל את עם ישראל כאשר כל העמים יעלו על ירושלים.

2. ישוע הוא אלוהים שנגלה בבשר, כלומר בדמות אדם.

ההתגשמות:

"הנה הוא בא עם העננים. כל עין תראה אותו, גם אלה שדקרוהו, ויספדו עליו כל משפחות הארץ. כן אמן."

ההתגלות א' 7.

בעתיד הכל יראו שישוע הוא המשיח גואל העולם.

חזרה להתחלה

ברית חדשה.

"הנה ימים באים נאום ה', וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה."

ירמיה לא' 30.

אלוהים הבטיח לעם ישראל דרך הנביא ירמיה שהוא יכרות ברית חדשה עמם.

ההתגשמות:

"לקח את הלחם, ברך ובצע ונתן להם באמרו: "זה גופי הניתן בעדכם, זאת עשו לזכרוני." כן גם את הכוס אחר הסעודה, ואמר: "הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם."

לוקס כב' 19,20.

ישוע כרת את הברית החדשה שעליה דיבר הנביא ירמיה בדמו שנשפך עבור חטאי העולם.

חזרה להתחלה

בחזרה לדף הראשי