"תכפילי שוב", אמרתי בכובד ראש. "ותשובי, ותכפילי ושפכי כסף כמים, ורק שלא יאבד רב-אמן-עילאי זה של צלי ופשטידות".

סערת נפשי היתה גלויה לעין. המחשבה על אנטון, קוסם-התבשילים-ללא-מתחרים קרוב כפסע מלנטוש את עמדתו בברינקלי קורט, שם יכולתי בכל עת ליהנות מפרי עמלו בכך שהזמנתי עצמי לביקור, ולעבור לשרותו של באסט הזקן, האדם האחרון עלי אדמות שיש סיכוי שיערוך סכו"ם לפני ברטרם - הרטיטה את חדרי לבי.

"כן", אמרה דודה דהליה, עיניה יוקדות בעת שהגתה בזוועה, "זה טבעו המושחת של הרוצח השכיר סר וואטקין באסט. כדאי שתזהיר את ספינק-בוטל שיפקח עיניים ביום החתונה. התרופפות קלה במשמרת, והבריון הזקן גונב לו את סיכת העניבה בתוך לשכת הכומר."

"וכעת", היא אמרה, מושיטה יד אל מה שנראה כמו מסה רבת מחשבה על טיפול ילדים, "צא לדרך. יש לי שישה טון של הגהות לתקן. אה, ותן את זה לג'יבס כשתראה אותו, זה מאמר ל'פינת הגבר', מלא חומר מעמיק על עיטור אמרות-צד במכנסי גברים. אני רוצה שיבדוק את זה, כי עד כמה שרמת ידיעותי מגעת, זה יכול גם להיות תעמולה אדומה.
ואני יכולה לסמוך עליך שלא תקדיח את התבשיל? חזור במילותיך שלך על מה שעליך לעשות".

"ללכת לחנות עתיקות..."
"...ברחוב ברומפטון..."
"ברחוב, כמו שאמרת, ברומפטון. לבקש לראות קנקן פרה..."
"...וללעוג לו. יופי. רוץ אם ככה. הדלת מאחוריך".

בלב מתרונן יצאתי לרחוב וזימנתי כרכרה חולפת. אין ספק - גברים אחרים היו מתמרמרים על כך שהבוקר שלהם שובש בצורה זו, ואילו בי קיננה הרגשה מענגת על שיש ביכולתי לבצע מחווה קטנה של נדיבות. תמיד אני אומר - גרדו קצת את ברטרם ווסטר, ותמצאו צופה טוב.

כמו שפיללתי, חנות העתיקות ברחוב ברומפטון היתה חנות עתיקות ברחוב ברומפטון, לא שונה מכל חנויות העתיקות - פרט לאלה המיופייפות שבסביבות רחוב בונד - קודרת מבחוץ ואפלולית ונודפת ריח מבפנים. אינני יודע את הסיבה אבל בעליהם של מוסדות אלה תמיד מבשלים בחדר האחורי איזה צלי.

"תשמע", אמרתי תוך כדי צעידה פנימה, אך עצרתי, בראותי שהמוכר משרת שני לקוחות אחרים.
"אוה סליחה", היה בדעתי להגיד כדי לצייר את הרושם שהתגלגלתי לשם במקרה, ברם המלים קפאו על שפתי.

גוש ערפילי בשל גלש אל תוך המוסד המסחרי וטישטש את הראיה, אבל למרות האור הקלוש, יכולתי להבחין שהברנש קטן המידות והקשיש מבין השניים, איננו זר לי.
היה זה פפה באסט הזקן בכבודו ובעצמו. הוא ולא שרף.

יש קו קשוח, קשה עורף, בווסטרים, שמרבים לציין אותו, ועכשיו בא קו זה לידי ביטוי. אדם חלש יותר היה ודאי מזדחל על קצות אצבעותיו הרחק מן הזירה, אבל אני ניצבתי איתן. אחרי הכל - מה שעבר עבר. בשולפי אז את החמישיה פרעתי חובי לחברה, ולא היה לי להתיירא מן הבן-מה-שמו בעל פני החסילון. נשארתי על עומדי, בוחן אותו בזווית העין.

כניסתי גרמה לו להסתובב ולשגר אלי מבט חטוף, ומדי פעם היה מעיף לעברי מבט צדודי. ידעתי שזה רק ענין של זמן עד שיגע במיתר החבוי במעמקי מוחו, ויזהה שהדמות המכובדת דקת הגזרה, השעונה ברקע על המטריה שלה, היא מכר ותיק. ואז זה קרה. כשהעוף האחראי על החנות דשדש לחדר האחורי, הוא עשה דרכו למקום שעמדתי בו, נותן לי את המכף-רגל-ועד-ראש דרך מגיני הרוח שלו.

"האלו האלו", הוא אמר. "אני מכיר אותך איש צעיר. לעולם אינני שוכח פנים. הובאת פעם בפני".
קדתי קלות.
"אבל לא פעמיים. טוב! למדת את הלקח שלך, אה? הולך בדרך הישר? מעולה! תן לי להיזכר, מה זה היה, אל תגיד לי, זה חוזר אלי, כן, כמובן - חטיפת תיקים".
"לא, לא זה היה..."
"חטיפת תיקים", הוא שנה בהחלטיות, "היטב זכור לי. טוב, הכל עבר ונשכח, אה? הפכנו דף חדש, אמת? מצויין! רודריק, בוא הנה, זה מעניין ביותר".

עמיתו שהיה בוחן טס כסף, הניח אותו והצטרף אלינו.
כבר קודם הבחנתי שהיה ברנש עוצר נשימה, כשני מטר גובהו, עטוי סגין צמר שגרם לו להיראות שני מטר לרוחב, כאילו הטבע התכוון לייצר גורילה, וחזר בו ברגע האחרון.
ולא רק ממדיו העצומים היו מרשימים, כי מקרוב אפשר היה להבחין גם בפניו - מרובעות ועוצמתיות ומשופמות קלות לקראת המרכז. מבטו היה חד ונוקב. אם ראיתם את התמונות האלה של דיקטטורים בעיתונים, בעלי סנטר זקור ועיניים יורות גיצים, משלהבים את המון במלים רושפות אש בפתיחת אולם כדורת - זה מה שהוא הזכיר לי.

"רודריק", אמר באסט הזקן, "אני רוצה שתכיר את הבחור. המקרה שלו ממחיש היטב את טענתי שהכלא אינני משפיל, איננו מכופף את רוח האדם ואיננו מונע בעדו לטפס במעלות אשר בתוכו פנימה אל עבר דברים נשגבים"(13) .

זיהיתי את החוכמה - אחת מאלה של ג'יבס - ותהיתי איפה שמע אותה.




13.
Alfred Lord Tennyson, In Memoriamm A. H. H:

I held it truth, with him who sings
To one clear harp in divers tones,
That men may rise on stepping-stones
Of their dead selves to higher things.



עמוד 4
16

















































17













































18
העמוד הבא תוכן עמוד קודם
     
Hosted by www.Geocities.ws

1