|
חצי שעה מאוחר יותר דילגתי במעלה המדרגות של משכנה והתקבלתי על ידי סֶפּינגס, המשרת הקשיש שלה. מעט ידעתי בעת שחציתי את המפתן ששני-ריטוטי-זנב-ברווז - ואני עומד להסתבך בתוך קלחת שתעמיד למבחן את נשמת הווסטר כפי שטרם נבחנה עוד מעולם. כוונתי לפרשה האפלה של גאסי פֿינק-נוֹטל, מדלן בּאסֶט, בָּאסט האב, סטיפֿי בּינג, הכומר ה.פ. (סטינקר) פּינקֶר, קנקן-פרה מהמאה ה-18, ופנקס קטן מכורך עור חום. שום תחושה מבשרת רע לא העיבה על שמַי כאשר נחפזתי פנימה, שמח לפגישה מחודשת עם דהליה. אולי הזכרתי בעבר, דהליה היא דודה טובה וראויה לציון, שאין לבלבל עם דודה אגתה שאוכלת בקבוקים שבורים ולובשת חוטי תיל. פרט להנאה האינטלקטואלית הפשוטה של גלגול שיחה, נצנצה האפשרות שאצליח לחלץ הזמנה לארוחת צהרים. הסבה אל האבוס שלה יש בה משום פיתוי לאניני החיך, בזכות הטבח הצרפתי שלה, אנטול. כאשר נכנסתי לאולם הכניסה היתה דלת חדר הבוקר פתוחה, ומבעדה נראה דוד טום מתעסק באוסף כלי הכסף העתיקים שלו. לרגע השתעשעתי במחשבה להשתהות ולדרוש בשלום בעיות העיכול שלו, חולי שסבל ממנו לעתים מזומנות, אבל קול התבונה גבר. דודי זה, ברגע שזיהה אחיין היתה לו נטיה ללפות אותו ולהיעשות אינפורמטיבי מעל הדרוש בנושא ריקועי כסף ועיטורים בחריטה עמוקה, שלא לדבר על תבליט בדוגמאות זר ופיתוחי גאדרוּן(4). בהתאם לזה חלפתי על פניו בשפתיים חתומות, ושמתי פעמי לספריה, שם נאמר לי מקננת הדודה ברגעים אלה. מצאתי את עצמי-ובשרי שקועה עד לסלסול התמידי בגליונות הגהה. כמו שידוע להכל, דהליה היא הבעלים האהובה והאדיבה של גיליון שבועי לטיפוח החן שכותרתו "בּוּדוּאר הגברת". פעם תרמתי לה מאמר שכותרתו "בגדי הגבר המקפיד בלבושו". כניסתי גרמה לה להתנער, והיא ברכה אותי באחת מקריאות ה"נִצפָּהה!" שלה, אשר בימים שנהגה לצאת לציד, הוציאו את שמעה בקרב אגודות פּיצ'לי וקווֹרן וארגונים אחרים הפועלים להביא לשועל הבריטי דברים שאינם מועילים לו. "הלו, מכוערון", היא אמרה, "מה מביא אותך לכאן?" "הבנתי, שארת-בשר-קשישה, שביקשת לשוחח אתי". "לא התכוונתי שתתפרץ הנה ותפריע לי בעבודה. מספר מלים בטלפון היו מספקות, אבל כנראה חוש נסתר לחש לך שהיום אני עסוקה במיוחד". "אם את תוהה האם אוכל להישאר לארוחה, הסירי דאגה מלבך - אשמח כתמיד, מה מכין לנו אנטול?" "הוא לא מכין לך כלום, תולעת-מעיים-נטולת-דאגות, אני מארחת את הסופרת פּוֹמוֹנָה גרינדֶל לארוחת צהריים". "אשמח להיפגש אתה". "אבל לא תיפגש. זה לגמרי טֶט-אָ-טֶט בינינו. אני מנסה להשיג ממנה סידרה ל'בודואר'. כל מה שרציתי לומר לך היה שתלך לחנות עתיקות ברחוב ברומפטון - היא נמצאת ממש אחרי בית התפילה, לא תוכל להחמיץ אותה - ותפגין בוז כלפי קנקן-פרה". הגל לא נקלט. המסר שנרשם אצלי היה של דודה שאין לה מושג מה היא סחה. "לעשות מה לְמה?" "יש להם שם קנקן פרה מן המאה ה-18 שטום מתכוון לרכוש היום אחר הצהרים". נפלו מעל עיני הקשקשים ותיפקחנה(5): "אה, זה מה-שמו מכסף?" "כן. מין קנקן חלב. לך לשם ובקש מהם לראות אותו, וכאשר יעשו כן, השמע קולות בוז". "והרעיון הוא?" "לערער את בטחונם כמובן, בחורי. לזרוע בהם לבטים וספקות ולגרום להם לקצץ במחיר. ככל שיוכל לקנות אותו זול יותר כך יהיה מרוצה יותר, ואני רוצה אותו במצב רוח עליז, כי הצלחתי להחתים את הגרינדל לכתיבת סידרה, ויהיה עלי להיכנס לו לנשמה כדי לגייס סכום כסף מופרז-משהו. זו שערוריה מה שסופרות רבי-מכר אלה דורשות בשביל החומר שלהם. אז קפוץ לשם ללא שהות והנד ראשך כלפי החפץ". אני תמיד להוט להשביע רצון דודות מן הסוג הנכון, אבל נאלצתי להכריז על מה שג'יבס היה מכנה נוֹלֶי פּרוֹסֶיקווִי(6) . תערובות הבוקר שלו הן אמנם פלאיות, אבל גם אחרי נטילתן בנאדם אינו כשיר לטלטול ראש. "אני לא נפטר מכאב הראש שלי. לא היום". היא נעצה בי מבט עם הקשתת-תוכחה בגבה הימנית. "אז לא תעשה את זה? טוב, אם ההפרזה המאוסה שלך הביאה לכך שאינך מסוגל להניד ראש, אתה יכול לכל הפחות לכווץ שפתיים". "כן, בהחלט!" "אז צא לדרך. ותשאב אוויר במהירות. נסה גם לצקצק בלשון. אה כן, תגיד להם שאתה חושב שזה הולנדי מודרני". "למה?" "אינני יודעת. זה משהו שקנקני פרה צריכים לא-להיות". היא עצרה, וסרקה בריכוז את פני שדמו ככל הנראה לפני שכיב מרע. "אז היית בחוץ כל הלילה, ירגזי קטן שלי? זה משונה - בכל פעם שאני רואה אותך אתה מתאושש מסביאה. האם לעולם אינך מפסיק לשתות. מה למשל כשאתה ישן?" הפרכתי את ההשמצה. "את טועה לגבי, קרובתי. פרט למקרים של חינגה מיוחדת, אני לוגם מתון מאד. מדי פעם קוקטייל, כוס יין בארוחה, אולי ליקר עם הקפה - כזה הוא ברטרם ווסטר. אבל אתמול ערכתי מסיבת רווקים קטנה לגאסי פינק-נוטל". "ערכת, מה?" היא צחקה - קצת בקול רם מזה שקיוויתי לו במצב בריאותי הרופף, אבל הרי תמיד היתה בה נטיה להשיר את הטיח מן התקרה כשהייתה משועשעת. "ספינק-בוטל(7), אה? יבורך מבנים! מה שלום מקסים הלטאות?" "חוגג למדי". "האם הוא נשא נאום באורגיה שלך?" "כן! נדהמתי! כבר הכנתי את לבי לסירוב מסמיק מצדו - אבל לא. הרמנו כוס לחייו, ואז קם ממקומו קר-מזג כמו כמה מלפפונים, אם להתבטא בסגנונו של אנטול, וריתק אותנו בנאום שלו". "שיכור כמו ינשוף(8), אני מניחה". "נהפוך הוא. פיכח בצורה מעליבה". "ובכן, זה שינוי לטובה". 4. gadroon - שוליים מעוטרים 
5. הברית החדשה, מעשה השליחים 9:18 6. Nolle Prosequi בלאטינית - ביטול הליכים. נוֹ-לֶי-פּרוֹ-סֶי-קווי. 7. שיבוש השם הוא נוהג נפוץ להביע זלזול קל. 8. לא שינשופים שותים לשוכרה. זה מין ביטוי... |
10
11
12
