פסטיבל אקטיביזם הרביעי בלוד 2005

 

 

שלא כמו בשנים האחרונות, נערך הפסטיבל השנה באמצע העיר, במתחם עזוב, שהיה בשנות הממשל הצבאי חלק מגטו לוד, ובתמונות אפשר לראות את ח'אן אל-חילו המתפורר. מסביב למתחם הפסטיבל מביטים עלינו שיכוני רמת אשכול, זהו שם השכונה. שכונה מאוכלסת עד להתפוצצות, ועם זאת העזובה פשטה בה. להתיישבות באמצע אוכלוסיה אזרחית היה כמובן מחיר, זה התחיל ישר בדקות הראשונות להגעתנו עם הפלאפון של הלה שנגנב, ולמזלנו חזר אלינו בצורה מופלאה, כי ראדי מכיר את האנשים הנכונים... וזה המשיך עם סיגריות ועם דיסק מתוך האוהל ועם השחתתו של האוהל לצורך הגניבה.

יחד עם זאת אני חושב, שזאת היתה החלטה נכונה, אבל צריך לבדוק – אולי בעוד שבועיים, אולי בעוד חודשיים – במה עזרה נוכחותנו במקום לאנשי השכונה. ואולי זה עזר בעיקר לנו: לא להרגיש מנותקים מהאנשים, שלטובתם אנו מתיימרים לפעול.

הפסטיבל היה גדוש פעילות בכל תחום אפשרי, דוכנים נגד זה ובעד זה, וסדנאות ללימוד כל הנושאים האפשריים, מתולדות הנכבה בלוד ועד הכנת גז טבעי וכו' וכו'. היה חם מאוד, הצל היה דליל והאנשים נשרפו והתייבשו. מהרגע שהגענו, עסקנו בעיקר בחזרות ובפרסום ההצגה. בגלל נושא ההצגה היה לנו חשוב , שיהיה קהל דובר ערבית גדול עד כמה שאפשר. ההצלחה היתה מוגבלת, אבל מספיקה.

התחלנו עם פסל של דיכוי, שהתנדב מהקהל – שחף – פיסל עבורנו (תמונות 06-13). לאחר מכן הוא הוסיף פסל של המצב האידיאלי (תמונות 14-17), והלה וראדי, שהיו "החומר ביד הפסל", יצרו בתנועה את החיבור בין דיכוי לסוף האידיאלי. (וידאו).  לאחר מכן התחלנו את ההצגה. זה אותו מחזה, שהעלינו כבר לפני שנתיים בפסטיבל אקטיביזם ביער עופר, ואפשר לקרוא כאן את הדיווח על ההצגה שלנו שם, ועל העלילה. עבד מאויים על-ידי בעלת הבית (תמונות 18-21 ווידאו*), הולך למפעיל שלו מהשב"כ כדי לקבל את מה שהבטיחו לו (תמונות 22-27 ווידאו*), משם הולך לחפש עבודה אצל דוד (תמונות 28-36  ושני*  קליפים*), ולבסוף שוטח את צרותיו בפני פילגשו רינת (תמונות 37-40 ווידיאו*). מכאן עבר הכדור לקהל (תמונה 41).

ההצעה הראשונה הייתה של חוריה (תמונה 42), פעילת שתי"ל מלוד, שהציע, שעאבד יחזור לחברון ויעמיד את עצמו למשפט העם. "או שייסלחו לו או שייחסלו אותו." אני לא יודע אם צדקתי, אבל לא רציתי לקחת את הסיכון ודחיתי את ההצעה.

ההצעה השניה באה מאמיר, איש הנחיית קבוצות ודינמיקה קבוצתית. הוא הציע – כמובן – ישר, שאיש השב"כ יפוטר, ביתה של תקווה ייהרס, דוד סוגר את הפיצוחיה, וכולם מתאספים בקבוצת תמיכה ומקימים בהמשך עסק אקטיביסטי. (תמונות 47-54 ווידאו* - 1.2 מגהבייט) אחר-כך היו עוד כל מני הצעות וויכוחים, ולבסוף כבשה את הבמה מישהי, שהציגה עצמה בתור "סם שפיגל", שהפכה את עאבד לדמות מפורסמת ברמה בינלאומית (תמונות 55-57 ).

אחרי שכבר נגמרה ההצגה, הוסיף עזמי מ"תעאיוש" הערה (תמונות 58-59 ווידאו*).

לסיום הגשנו לקהל עוד קטע מוזיקלי קטן בניצוחה של הלה (תמונות 60-66).

 

אחרי ההצגה עוד שוחחנו עם האנשים רבות על בעית המשת"פים המשוכנים בישראל, על השאלה: האם אפשר להפטר מכתם שדבק בך פעם? ועל הצורך להביא את ההצגה לפתרון חיובי או לא. לא היה קל להכין את ההצגה, כי רוב החברים עדיין עמלים קשות על בחינות הבגרות שלהם, אבל היה שווה, כל הפסטיבל היה כיף, ורבות התוכניות שלנו לעתיד!!!

 

עד הפעם הבאה:   להתראות!

 

                                                                                                                                      בהכנעה,

                                                                                                                                      אורי

 

 

כל קובצי הוידאו הינם באיכות לא טובה מדי, כדי שיהיה קל להוריד אותם.  מי שרוצה אותם באיכות טובה יותר, שיכתוב לי, ואשלח לו\לה ([email protected] )

 

 

 

 

 

Hosted by www.Geocities.ws

1