::: אולם כניסה
::: קצרים
::: SMS
::: סרטים
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: קישורים
::: ארכיון
האתר מומלץ לצפייה ברזולוציה של 800X600
::: אולם כניסה
::: קצרים
::: SMS
::: סרטים
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: קישורים
::: ארכיון
האתר מומלץ לצפייה ברזולוציה של 800X600
נסעתי שעתיים באוטובוס. נסיעה שבדרך כלל לוקחת מקסימום חצי שעה. בחוץ גשם שלא מפסיק לרדת.
כשהאוטובוס הגיע 2 רחובות מהתחנה שלי, ונעמד בעוד פקק, הבנתי שאני לא יכולה לשהות באוטובוס הזה אפילו עוד דקה אחת, וביקשתי מהנהג לרדת.
בגרביים רטובות, גופייה, סוודר ז'קט שני תיקים וכובע, הרגשתי כמו הדבר הכי לא נוח בעולם. היה לי קר ומציק ומגרד, ורק רציתי פינה חמה, כוס קפה וסיגריה.
לשנייה כמעט שכחתי שאני בעצם אוהבת את החורף.
נכנסתי לבית הקפה הראשון שראיתי. הדפתי את הקופאי האדיב שניסה להמליץ לי על עוגה זו או אחרת, ודרשתי את הקפה שלי, כמו שאני אוהבת, חם, חזק ומתוק, ורצוי עכשיו, לפני שאני מתחילה לבכות מרוב אומללות.
התיישבתי, קילפתי כמה שכבות, התארגנתי לי, ונשמתי לרווחה.
היה מאוד נעים שם, הקפה חימם אותי, המוזיקה נעמה לאוזניי ושקעתי לי לספר המצויין שלי (הרחבה בנושא כשאני אסיים אותו).
תוך כדי קריאה, אני שומעת בחצי אוזן את המוזיקה, ומשפט שחוזר על עצמו בשיר, מחלחל אט אט לתודעתי.
"seven seconds in your ass is mine"
אין לי מושג מי שר אותו, אבל הוא שיעשע אותי כהוגן. (כהוגן? מאיפה זה בא?)
יצאתי משם אחרי זמן מה, מדלגת בין השלוליות ונושמת את האויר שממנו ברחתי לפני לא כל כך הרבה זמן.
היה לי חיוך מטופש על הפרצוף וכדרכי הפולנית מיד ניסיתי לברר את פשר התופעה.
הבנתי.
זאת הפעם הראשונה בשבועיים האחרונים שבאמת היה לי טוב, ולא דאגתי לגבי שום דבר.
הה. הייתם מנחשים? אני לא.
***
שאלה:
כשאתם הולכים ברחוב, ונוצר קשר עין עם עובר אורח אחר, איזו מחשבה קופצת לכם בראש, מה אתם חושבים עליו, או מה הוא חושב עליכם?
***
מחר עבודה. לא הזמנית שסיפרתי עליה. משהו שמסתמן יותר טוב בשבילי.
זה אומר שעון מעורר, זה אומר בגדים ייצוגיים, זה אומר שאני צריכה שוב לתקשר עם המין האנושי.
יהיה בסדר.
רינה