::: אולם כניסה
::: קצרים
::: SMS
::: סרטים
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: קישורים
::: ארכיון
מצב רוח נוכחי:
פאקינג רע.
היום אני אוהבת:
קפה אמיתי. לא נס קפה.
אני ממש ממש רוצה:
שהפחד ילך.
האתר מומלץ לצפייה ברזולוציה של 800X600
הנה אני.
תמונה אחת. אני במרחק של תמונה אחת מעיצוב חדש (תמונה ו - 20 שעות עבודה).
אבל הייתי חייבת להגיד כמה דברים, אז פאק דה עיצוב.
חזרתי מגלות של ארבעה ימים בארץ אוייב. (הבית המקורי שלי).
אני מרגישה כאילו חזרתי ממלחמה.
רק בלי הנשק.
ועם יותר אוכל.
ובלי מדים.
ועם 16 שעות טלוויזיה ביממה.
טוב, אולי לא ממש מלחמה, אבל היה קשה.
ועכשיו אני בבית, וכל כך טוב להיות כאן.
חוץ מהעובדה שלבד לי.
ואני מפחדת.
ואף אחד לא עונה לי לטלפון.
ובחוץ הכל בצבע חום עכור.
והייתי אמורה לקבל מחזור לפני שבוע (לא, אני לא בהריון, סתם עצבנית)
ואין כלום לראות בסינמטק.
וכואב לי.
ואין לי מה לקרוא.
ואני לא רוצה לקרוא בכלל.
והייתי אמורה לשלם חשבון טלפון לפני שבועיים.
ואין שום דבר טעים לאכול.
וענבל בחו"ל ורוני לא בבית וירון לא עונה ואני לא מקבלת מיילים חוץ מאמזון ומנטוויז'ין.
אני תופרת מפה בשביל להעסיק את עצמי.
אתמול אפיתי עוגה בשביל להעסיק את עצמי (אני כזאת עקרת בית למופת, איך זה שאף אחד לא התחתן איתי עדיין?)
היום קלטתי שאנחנו במלחמה. (לוקח זמן לחדשות להגיע אלי בתוך הבועה שלי)
ונורא שקט כאן הלילה.
ונורא בודד.
ואני מפחדת מהחושך והשקט לפני שנרדמים, אז אני לא רוצה ללכת לישון.
וברדיו הסמית'ס שרים
"last night i dreamt that somebody loved me
no hope, no harm,
just another false alarm"
הלילה הזה לא יכול לעבור מהר מספיק .
זה הכל.
לילה טוב.