
::: אולם כניסה
::: מנות קטנות
::: קצרים
::: SMS
::: סרטים
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: קישורים
::: ארכיון
האתר מומלץ לצפייה ברזולוציה של 800X600

וואו, איזה שבוע.
המון דברים קרו, וקשה לי להחליט מה לספר.
נראה שהשבוע בקושי היה לי זמן. לא מספיק זמן לישון, לא מספיק זמן להיות לבד בשקט, לא מספיק זמן לעדכן את האתר.
מבט חטוף על החדר הזה יאשר את העובדה שזמן לא היה לי.
ערמות של בגדים וערמות של דברים אחרים. על השולחן יש שורת כוסות של התה של הבוקר, לפי ימים. (6 בסה"כ)
אז מה היה לנו השבוע?
ביום ראשון, אם אתם זוכרים, היה ממש רע. בערב נפגשתי עם רוני ויעל לארוחת ערב. יצאתי מהבית במיאוס משהו, ואם הסיבה שנפגשנו לא היתה שיעל נוסעת לחצי שנה לחו"ל ביום שני בבוקר, הייתי מבריזה.
אבל היה משובח. ארוחת שחיתות של סושי ויין. וצחוקים ודיבורים. מצב הרוח הרע עבר.
שעות שינה: 5
ביום שלישי היה ערב ניק קייב באידיאה. שאני לא אלך?
ערב שלם של השירים שלו, קליפים, קטעים מהופעות. ופאב שלם של חובבי ניק קייב. (אנחה)
שעות שינה: 5
ביום רביעי הלכתי לראות את הארי פוטר.
סרט מיותר, אם אתם שואלים אותי.
אחר כך נפגשתי עם מישהו.
***צנזורה***
שעות שינה: 4
ביום חמישי, כבר על סף אפיסת כוחות טוטאלית (אני מאלה שלא מתפקדים כשהם עייפים . אני נכנסת למוד זומבי ובוהה המון) הלכתי לדיזנגוף סנטר לקנות פומפיה.
שם פגשתי את ענבל, הקולגה שלי לשעבר ומישהי שאני נורא אוהבת. היא גם גרה שתי מטר מהבית שלי. הלכתי אליה לקפה. דיברנו 4 שעות.
אחר כך, דידיתי הביתה בעיניים חצי עצומות, מפנטזת על מקלחת חמה ומיטה. אבל החלטתי לעבור על החוברת של הסינמטק, סתם, לראות מה יש בסוף שבוע.
ואז ראיתי שב - 00:00 יש את "הטבח הגנב אישתו והמאהב" של פיטר גרינווי. סרט שראיתי בוידאו וחיכיתי מאז לראות אותו על מסך גדול. אז שאני לא אלך??
גררתי את העייפות שלי לקולנוע וניסיתי לא להרדם תוך כדי הסרט.
אפילו הצלחתי.
אפילו הצלחתי לדבר באופן פלצני למדי על הסרט עם מי שישב לימיני. אפילו דיברנו עוד קצת אחר כך. אפילו דיברנו הרבה.
קרסתי למיטה בארבע בבוקר באנחת רווחה על הידיעה שמחר אין שום סיבה בעולם שאני אקום.
אם הייתי מכבה את הפלאפון, זה אולי היה מצליח.
12 בצהריים, כולם פתאום נזכרים שהם חייבים לדבר איתי. אנשים, אני אוהבת אתכם, אבל למה???
***
לאמא שלי היה יום הולדת אתמול. בהתחלה חשבתי ללכת הביתה. ואז לא הלכתי. הסתפקתי בלהתקשר אליה ולשלוח פרחים.
לא בסדר, אה?
כן, אני יודעת. הייתי צריכה לנסוע. הייתי צריכה להתאמץ. זה היה אמור להיות לי חשוב מספיק.
כשסיפרתי לכמה אנשים שלא נסעתי בסוף הם הרימו גבות בתמיהה. גרמו לי להשפיל מבט קצת.
אולי בצדק.
***
ציטוט השבוע:
"רינה'לה ושמלת השבת"
"זה חנה'לה ושמלת השבת"
"חנה'לה היתה סתם פרוצה. את, את תהיי כוכבת!"
:)
סוף שבוע נעים ורגוע.
רינה