::: אולם כניסה
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: ארכיון
::: היסטוריה
יום ראשון 26.5.02 21:20
עברתי היום חוויה מרגשת.
חוויה שעוברים רק פעם בחיים.
חוויה שהרגשתי שהייתי חייבת לחלוק איתכם.
רינה מבקרת במכבסה בשירות עצמי.
וובכן, קוראי היקרים, אם עקבתם אחרי מעללי אתם בוודאי יודעים שלפני חצי שנה (חצי שנה?!) עברתי אל העיר הגדולה.
וובכן, אתם בוודאי שואלים את עצמכם, איך ייתכן הדבר שרצ"שית שכמותי (רווקה צעירה שוכרת) עברה את החצי השנה האחרונה בלי לכבס ולו פעם אחת במכבסה אוטומטית.
רצ"שית עונה:
לפני אתם נגעלים לגמרי, הרשו לי להסיר דאגה מלבבכם ולהבטיח לכם שאכן כיבסתי את הבגדים שלי.
או שהייתי גוררת את הר הכביסה המצטבר מאוטובוס לאוטובוס בביקור השבועי (רצוי דו שבועי) שלי בבית (מי שלא ראה אושר של אמא שמביאים לה כביסה מלוכלכת, לא ראה אושר מעולם).
או שהייתי גוררת את הר הכביסה המצטבר אל רצ"שית אחרת, שבמקרה היא חברה טובה שלי, במקרה היא גרה לידי ובמקרה יש לה מכונת כביסה.
אבל החלטתי - לא עוד!
לא עוד לשלם עבור כרטיס נוסף באוטובוס לתיק הכביסה שלי, לא עוד להתעלק על חברים נדיבים, לא עוד ללבוש את התחתונים הגדולים והלא סקסיים בעליל כשלא נשאר כלום בארון
אני אקח אחריות על מצעי.
אז היום ארזתי, ושמתי פעמי אל המכבסה הקרובה.
מעט חוששת, מעט נפחדת, ומצויידת באבקת כביסה טרייה נכנסתי אל הכוך החמים והלח.
במכבסה - זוג.
הם בוחנים אותי בעיון בעוד אני קוראת את ההוראות, שופכת את המרכך בתוך התיק בטעות, דוחפת את המטבעות לחריץ הלא נכון ומרתיחה את הכביסה בטמפרטורה שבדרך כלל ניתן למצוא קרוב לפני השמש.
התחלה קשה, אבל מי אני שאכנע.
המכונה מגרגרת, אני פותחת ספר ומרגישה מאוד תל אביבית.
ואז - הם צריכים לדבר איתי.
למה?
חייכתי בנימוס, הנהנתי והגבתי במקומות הנכונים וקיוויתי שהם יילכו מהר. (יש משהו מאוד מטריד בלקפל את התחתונים שלך בפני זרים)
המכונה מפסיקה לגרגר, מעבירים למייבש.
מצאתי חדווה בלתי מוסברת בבהייה במצעים שלי מסתובבים להם.
ואז - זה קרה.
הוצאתי את הבגדים.
בניגוד גמור לציפיותי, לא כל הדברים הלבנים יצאו ורודים (מי אמר שאסור להכניס חולצה אדומה עם דברים לבנים! הה! אני צוחקת בפניכם קטני אמונה שכמותכם!)
שום דבר לא התכווץ למימדי ברבי.
רק הרים של כביסה נקייה, יבשה וריחנית.
(נשימה עמוקה) הריחו את פרחי האביב האלו.
נכנסים עם בגדים מלוכלכים - יוצאים עם נקיים.
איזה יופי.
אני מאוד גאה בעצמי.
אני חושבת שאני ראויה לדרגה השנייה:
רצש"מית: רווקה צעירה שוכרת מנוסה.
וכך, ידידי, הסתיים לו עוד פרק בסדרה, "רינה עושה דברים מעניינים".
מקווה שנהניתם, הצטרפו אלינו בפעם הבאה, בה נשמע איך רינה מגלה את הכספומט.
::: אולם כניסה
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: ארכיון
::: היסטוריה