::: אולם כניסה
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: ארכיון
::: היסטוריה
יום שני 22.7.02 00:50
יש אנשים שהעובדה שהם נולדו עם דמיון מבוזבזת עליהם.
או שיש אנשים שנולדו בלעדיו.
עכשיו, אני לא מדברת על דמיון של אינשטיין או כל גאון אחר שמעלה במוחו קונספטים בלתי נתפסים (בהתחלה לפחות,) שיקח לאנושות עשרות שנים כדי לקבל אותם או להבין אותם.
אני מדברת על זה שחשבתי שיש לכל אחד. קמצוץ ממנו. משהו באמת טריוויאלי.
אני מדברת על האנשים שרואים קופסא ושואלים מה שמים בזה.
זאת קופסא.
היא ריקה.
לא כתוב עליה שום דבר.
זה לא אומר שאתם יכולים לשים שם כל דבר שנכנס לשם ו/או תרצו לשים בה?
מסתבר שיש אנשים שקשה להם להתמודד עם הקונספט הזה.
לא הייתם מאמינים כמה אנשים מרימים במבט משתאה קופסא לעיניי ושואלים "מה שמים בזה?"
וובכן.
האנשים האלה רציניים לגמרי.
הם רוצים שאני אגיד להם שהקופסא הזאת תוכננה, יוצרה וקיימת בשביל גרביים, אך ורק גרביים ושום דבר אחר חוץ מגרביים.
אחרת, זה מבלבל אותם.
הם לא אוהבים את כל האפשרויות הפתוחות האלה.
אם אני אומרת להם "כל מה שתרצו, זאת קופסא ריקה (לעזאזל)", הם מאוכזבים.
אני חושבת שעליתי על הדרך להקל על יסוריהם.
בפעם הבאה שמישהו שואל אותי "למה הקופסא הזאת משמשת", אני אענה, אם לא הצלחתם לחשוב על משהו לשים בה, אתם לא צריכים אחת ממילא.
וכך, לגאול אותם מההיסוסים והקושי הכרוך בהחלטות מהסוג הזה.
***
העידכונים האחרונים שלי לא מספר על מה הולך אצלי. הסיבה היא שאני קצת מבולבלת בעצמי,
וכרגיל, בלבול שולח אותי עמוק פנימה.
אני הופכת להיות קצת מרירה כלפי כל מיני דברים (וכן, אני מתכוונת מעבר לציניות הרגילה שלי). ואני לא ממש אוהבת את זה.
אולי זה מה שיותר מדי לבד עושה לך.
כמה קל זה להודות שאושר של אנשים מסביבך, אנשים שאיכפת לך מהם ואתה אוהב אותם מפריע לך.?
ואני מתרצת את זה בפגמים שאני מחפשת לראות בכוח באושר שלהם.
אבל האמת היא, שזאת קנאה.
לפעמים אני מרגישה שהאושר שלהם בא לצחוק לי בפרצוף. בא ללעוג לי.
ומכאן הרוע.
מה שהכי נורא זה לדעת שאם אני הייתי מאושרת, (טוב, נו בואו לא ניסחף, שמחה באופן מניח את הדעת) הם ישמחו איתי בשנייה.
אני כל כך מרוכזת בעצמי ובמה שאין לי כרגע, שאני לא מסוגלת אפילו להתעניין באחרים. באלה שאני חושבת שמצליחים יותר ממני במשהו.
וכרגע, נראה שכולם עושים את זה.
להצליח, התכוונתי.
לא לא להתעניין.
את זה רק אני עושה.
::: אולם כניסה
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: ארכיון
::: היסטוריה