::: אולם כניסה
::: קצרים
::: SMS
::: סרטים
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: קישורים
::: ארכיון
מצב רוח נוכחי:
לאות נעימה. מילה יפה, לאות.
היום אני אוהבת:
לאות נעימה.
אני ממש ממש רוצה:
לא יודעת. בוטנים, אולי.
האתר מומלץ לצפייה ברזולוציה של 800X600
קמתי מוקדם, ואני לא יודעת מה לעשות קודם.
ללכת להפקיד את השכר דירה, להתקלח, לסדר את החדר, לשתות קפה, לענות למיילים או לחזור לישון ולשכוח מכל אלה.
הכל צריך להעשות באיזשהו סדר, רק לא החלטתי מה הוא הולך להיות.
אז החלטתי לעדכן את האתר.
נחמד מצידי.
לא עידכנתי מזמן. האמת היא שכל יום בשבוע האחרון ישבתי, כמו הילדה הטובה שאני, וכתבתי עידכון. אבל הם לא נראו לי חשובים או ברורים או מה שזה לא יהיה שגורם לי לחשוב, טוב את זה מעלים לאתר......
אז בואו נראה:
אתמול הייתי במסיבת פורים. אני כבר יכולה לגלות לכם את התחפושת שלי. התחפשתי לגבר.
עניבה, חולצה לבנה, וסט וכובע אה-לה בוגרט.
ותאמינו או לא - זכיתי במקום שני בתחרות התחפושת הסקסית (הפסדתי את המקום הראשון לטובת בחור שהתחפש לעופרה חזה)
בחיים לא האמנתי שאני אגיש את מועמדותי לקטגוריה כזאת. בחיים לא חשבתי שאני עשויה אפילו לזכות. זאת היתה הפתעה נעימה.
אני נורא גאה בעצמי.
השבוע כולו עבר עלי ביקיצה טבעית. משמרות ערב זה דבר נהדר.
אבל היה לי יותר מדי זמן פנוי, מה שאצלי מוביל לחשיבת יתר ולדיכאון קל.
אבל קל.
והוא עבר, אז בסדר.
לפעמים אני מפתיעה את עצמי בדברים שאני אומרת. קראתי באיזשהו ספר (ניסיתי להיזכר באיזה, לא הולך. אני אזכר עוד יומיים) על מושג - "תעוזה של ביישנים". וכשקראתי את זה, ידעתי בדיוק למה התכוון המשורר.
זה צריך להיות מ"מישהו לרוץ איתו". של דוד גרוסמן.
אני אמצא את הקטע.
טוב, הזמן קצר והמלאכה מרובה, ואני ממש צריכה קפה. דחוף.
הנה, הדבר הראשון ברשימה להיום. דברים מתחילים להסתדר מעצמם, כמו שדברים מסתדרים בדרך כלל.
אבל דבר אחד אחרון:
תעשו לי טובה.
תיכנסו לסטימצקי.
תקנו את הספר החדש של עמוס עוז.
את הספר החדש של ז'וזה סאראמגו.
את ספר השירה של קריסטוף מקל (שאותו הכיר לי רוני סומק כשהייתי בת 16, ומאז לא מצאתי שום דבר שלו בארץ).
עוד שניים שלושה ספרים לפי טעמכם.
ותספרו לי איך הם אחרי שתקראו אותם.
לא איכפת לי שאין לי כסף לאוכל.
לא מעניין אותי שהשכר דירה שלי מוטל בספק.
לא מזיז לי שמתקשרים אלי מהבנק.
אבל שאין לי כסף לקנות ספרים?
עד כאן.
ואם כבר בספרים עסקינן:
the diviners מאת מרגרט לורנס.
מ-צ-ו-י-ן.
למרות שיש לי הרגשה שהוא יקסום יותר לנשים.
בעצם אני לא יודעת. הוא פשוט ספר טוב.
סוף שבוע מצויין לכם.
עוד שנייה אחת, מצאתי את הקטע המדובר.
אני בסדר, אני.
"תמר ידעה, זו התעוזה המופרזת של הביישנים מדי. התעוזה המבוהלת, הנדחפת ופורצת ממנה בלי שליטה, המתגהקת מתוכה:."
זהו, עכשיו אני יכולה להמשיך את היום שלי בשקט.
רות, סוף. עבור.