19. ש   א.         קרא דברי הגאון מלבי"ם ז"ל המתיחסים לאותו עניין כמו דברי דון יצחק ז"ל שבשאלה 16 וענה על אותן שאלות ביחס לדבריו.

            ב.         השוה דברי הגאון הנ"ל עם תשובותיך לשאלה 18. האם נראה לך צורך לבטל אחד מפני האחר, ואי זה מפני אי זה, ומדוע?

ת    א.   יש כאן שני חלקים של סיפור אחד והסופר השני השלים רק מה שהחסיר הראשון ומגמת הסופר הראשון בהשמטתו לא פורשה.

      ב.   דברי הגאון הנ"ל נולדו כתירוץ לקושיות, וכיון שקיימים תירוצים אחרים לקושיותיו אין בדבריו הכרח מצד עצמם. כך לשונו ז"ל: "פה כתוב צוה ויכרתו לי ארזים שמשמע שלא בקש רק פועלים שיכרתו ארזים מן הלבנון אשר בארץ ישראל, ושם כתוב ושלח לי עצי ארזים שמורה שישלח לו מן הלבנון אשר בגבול חירם" ע"כ - ובאמת הלבנון הידוע אשר בו גדלים עצי הארזים יש רק אחד והוא באמת בארץ ישראל אבל קרוב לצור יותר מלירושלים, וכך ידע כל בן תרבות משכיל כבר לפני מאה שנה ויותר. עם הצידונים יורדי הים הידועים היו רגילים לעלות ללבנון לכרות שם ארזים לבנות בם אניותיהם ולכן התמחו באמנות זו יותר מישראל. כל זמן שלא היה שלטון מרכזי תקיף בישראל לא היה מי שישמור על אוצרות הטבע הלאומיים, בפרט שהיער נראה שאינו נגמר. בהתחזק מלכים בישראל מסתבר ששמו קץ להפקרות הזאת והחזיקו בנכסי הלאום, וודאי שאינם צריכים לקנות את עציהם מיד מלכי סוחרים שרק בחסדים גדולים ובתירוצים דחוקים התירו להם לקיים נמל וסוכנות בפאתי הים. ומה שכתב הגאון ז"ל שבדברי הימים הוסיף לשאול יותר מבמלכים כבר הוא מתורץ יפה אצל דון יצחק ז"ל.

            עוד הקשה הגאון שבמלכים הבטיח שלמה לשלם כל שיבקש חירם ובדברי הימים הוא קבע שכרם בעצמו. ואפשר ליישב זה בהמצאה שספר מלכים מביא לשון פנית שלמה וספר דברי הימים מכניס כבר בתוך דבריו את תוצאת המשא והמתן על גובה התשלום.

            עוד כתב "פה אמר כי אתה ידעת וכו' ושם כי אני ידעתי"; ואנחנו ידענו שאין קושיא זו כלום ותמצא לה תירוצים מובנים מאליהם בשיחת עבדי אבות החביבה מתורתם של גאונים ובנכבד ממנה זכור ושמור.

            עוד כתב ש"שם הוסיף לבקש איש וכו'" וכבר השיב על זה דון יצחק ז"ל, וה"ה לטענתו על קצור תשובת חירם במלכים ואריכותה בדברי הימים.

            מכל זה נראה בעליל שלא צדקו דברי הגאון הנ"ל ז"ל, כי אם נקבלם, נצטרך לשנות תשובותינו לשאלה 18. לאמור שמחבר מלכים סמך על השלמות ספר דברי הימים ושבדברי הימים הגהות מקוטעות לספר מלכים שהקשרן האמתי במלכים ולא בינן לבין עצמן, היפך הרושם המתקבל מקריאה רצופה בדברי הימים ומהשוואה מפורטת בין הקטעים המקבילים שבשני הספרים שכוונת ספר דברי הימים להיקרא כחיבור עצמאי שאינו מסתמך על בקיאות הקורא בתוכן ספר מלכים. ולפי דברי הגאון היה במכתביהם כפל ענינים מיותר, ואשר לצורך בהסלמת הבקשה ראה מספר 17. ודו"ק.