חינוך גורים

גורים אפילו בגיל 6-7 שבועות מסוגלים להבין פקודות רבות. לא כדאי לחכות לגיל מבוגר יותר כדי להתחיל לאלף את הכלב. צריך להתחיל את תהליך החינוך כאשר הגור עדיין נשלט בקלות. צריך להשתדל שגם הגור יהנה מתהליך החינוך. אל תשכחו שגור הקטן לא מסוגל לעמוד בשעורים ממושכים. פקודות בסיסיות שקל ללמד תוך כדי משחק הם : "לא!", "בוא!", "שב!", ארצה!", "למקום!". תשתמשו בחטיפים כדי לעודד את הפעולות הרצויות, תהיו סבלניים אך תקיפים, אל תתרגזו אם הגור לא מבצע את הפקודה מייד, בתרגול פקודות אין צורך בענישה, מספיק לעודד ביצוע תקין של הפקודה, שר פאי משתדל לא להעציב את בעליו, העיקר זה להסביר באופן ברור לגור מה דורשים ממנו. הדבר הראשון שיש ללמד את הגור זה שילמד את שמו, תעודדו את הגור כשהוא מגיב להשמעת שמו ובא אליכם

הצעד הבא הוא לימוד הפקודה "בוא!": חברו את הגור לרצועה ארוכה והתרחקו ממנו, קראו לגור בשמו, והשמיעו את הפקודה בוא! ומישכו מהר את הרצועה אליכם, כשהגור מתקרב מישכו את הרצועה אליכם. עם הזמן גור ילמד להתקרב אליכם בפקודה. אל תשכחו לעודד ולפנק אותו. מעולם אל תקראו לגור כדי להעניש, לצורך כך אתם צריכים לגשת אל הכלב. טעות נפוצה של בעלי הכלבים היא שבזמן הטיול משחררים את הכלב וקוראים לו לבוא אליכם לצורך קשירתו מחדש ברצועה ולחזור הביתה. הכלב מבין מהר מאוד שכאשר קוראים לו זה סימן שמשחק נגמר וחוזרים הביתה וזה עלול לגרום להתנהגות לא רצויה. לכן תוך כדי טיול צריכים לקרוא לכלב מספר פעמים ולעודד אותו, כך פקודה "בוא!" כלב יקשר למשהו נעים וטוב

את הפקודה "למקום" מלמדים באופן הבא: אחרי אוכל או משחק לוקחים את הגור למקומו, ואומרים בקול רגוע למקום!", חיזרו על הפקודה מספר פעמים תוך כדי ליטוף הגור, נסו להרגיע את הגור כך שהוא ישאר במקום ולא ינסה לקום. מקומו של הגור הוא המקלט שלו, אסור להעניש את הגור כשהוא נמצא שם

גמילת הגור

לצורך מניעת הידבקות במחלות, לא מומלץ להוציא את הגור לפחות שלושה ימים אחרי חיסון השני. עד סוף סידרת החיסונים בגיל ארבעה חודשים, צריך להוציא את הגור לטיול רק על המדרכה או אספלט, במקום שלא מטיילים כלבים אחרים. אסור להוציא את הגור למשטח דשא או חול, זאת חממה למחלות

תהליך הגמילה: עד גיל חמישה שבועות הגור לא שולט על הפרשותיו, למרות זאת, לגור השר פאי אינסטינקט לניקיון שלא מאפשר לו לעשות את צרכיו במקום שהוא ישן ואוכל, אתם יכולים לנצל את זה לצורך הגמילה שלו. גורים עושים צרכים בדרך כלל מיד אחרי שינה, משחק ואוכל. תשתדלו בזמן הזה לקחת גור לשטח "מותר" או אם אתם כבר מוציאים אותו החוצה, תוציאו אותו לטיול. עדיף שזה יהיה באותו המקום. חובה להוציא אותו בבוקר אחרי התעוררות ובלילה לפני השינה. מקום "מותר" מסמנים על ידי עיתונים. שימו כמה שכבות של עיתונים במקום מרוחק ממקום שינה של הגור. עיתונים משומשים תחליפו בחדשים, אך תשאירו שכבה אמצעית רטובה בשתן, הריח שנשאר על העיתונים מעודד את הגור לחזור לאותו מקום. כאשר מתחילים להוציא את הגור לטיולים, תוך כמה ימים הוא לומד לא לעשות צרכים בבית ואפשר לסלק את העיתונים ולשטוף היטב את המקום , לעולם אל תדחפו את האף של הגור לתוך הצרכים, זה חסר תועלת טיפשי ואפילו מסוכן. גור לא יבין שזה עונש. אפילו שתפסתם אותו "על חם", עשית צרכים זו פעולה טיבעית לגור, ואין בזה שום דבר רע. עונש פיזי יגרום לחרדה וחוסר אמון אצל גור. עדיף שתתחילו את תהליך הלימוד מחדש

? איך מלמדים גור להישאר לבד

לעתים קרובות כשבעלים לא נמצאים בבית גור מילל ונובח. בדרך כלל זאת תוצאה מטעות של הבעלים. אל תעשו טקס פרידה כשאתם יוצאים מהבית. אל תלטפו את הכלב כאילו שאתם מבקשים סליחה על כך שאתם עוזבים אותו. אל תתנו לו צעצועים וחטיפים ברגע אחרון לפני יציאה מהבית. פעולות אלו גורמות לגור להרגיש חרדת נטישה. כאשר הגור רואה שאתם מתלבשים ליציאה הוא עלול להשתולל, לילל, לנשום קשה ולעתים אפילו להפריש את הצרכים. אפשר לתקן מצב כזה אם נעשה כאילו אנחנו יוצאים מהבית, מתלבשים נועלים נעלים לוקחים את מפתחות ניגשים עד לדלת אבל לא יוצאים. וככה חוזרים מספר פעמים, עד שגור מפסיק להגיב

עוד שיטה – לצאת מהבית לכמה דקות ולחזור. לאט לאט מגדילים את הזמן שגור נשאר לבד עד שהוא מפסיק להגיב לעובדה שאתם הולכים. כדי למנוע חרדת נטישה צריך להשאיר את הגור לבדו לעיתים קרובות

כדי למנוע נזקים אפשר להמליץ על שיטת הגבלת שטח: להגביל את שטח המחיה כשגור נשאר לבדו. לא להשאיר על הריצפה חפצים כמו נעליים, סמרטוט, פח אשפה. במילים אחרות לא להשאיר "פיתויים". תשאירו לו את הצעצוע שלו כדי שיהיה לו במה להתעסק כאשר הוא נשאר לבד

טיולים

טיול עבור הגור – הוא שלב חשוב בתהליך בניית התנהגות סוציאלית נכונה. שר פאי בוגר זקוק לפחות לשני טיולים ביום, בוקר וערב. גור זקוק לטיולים יותר תדירים

לא מומלץ לגור מאמץ יתר, ריצות ממושכות אפשר להתחיל בגיל 10-12 חודשים, תנו לגור לשחק עם גורים אחרים בני גילו, אך המנעו ממשחקים עם כלבים תוקפנים. הם יכולים להפחיד את הגור ולתת דוגמה לא רצויה. עליכם לדעת, כלבים מגזעים אחרים שלא מכירים את השר פאי לפעמים מקבלים כאיום את החירחור האופייני של השר פאי, וזה עלול לגרום לקונפליקטים. טיילו עם הגור במקומות שיש בהם הרבה אנשים, רעש של מכוניות, והפרעות סביבתיות אחרות, כדי שיתרגל לדברים האלו ולא יפחד. חוקי אחזקת הכלב בסביבה ערונית דורשים שהוא יהיה קשור עם רצועה. זה גם מבטיח בטחון לכלב שלכם - מכוניות, זיקוקים, אזעקות, כל זה יכול להוביל לתוצאות עצובות, במידה והכלב לא קשור

ציוד לאחזקה, אילוף ותצוגת הכלב בתערוכה

תרכשו לגור קולר זמני לא יקר, עם חורים רבים, רך ולא רחב. בהמשך קנו קולר עור ותשימו אותו כך, שבין הקולר לבין הצוואר אפשר להעביר בקלות שתי אצבעות. על הקולר אפשר לשים תג עם הכתובת והטלפון שלכם. בבית תמיד הורידו את הקולר, כי הוא גורם נזק לפרווה שמתחתיו. קולר חנק נוח לשימוש , אבל רצוי לא ממתכת, אלא מעור, כשהכלב מושך, קולר החנק ניצמד לצוואר וגורם לכלב להרגשה לא נעימה, כך הוא גם לומד לא למשוך. לאילוף וטיולים משתמשים ברצועות עם אורך שונה. רצועה יכולה להיות מעור או מניילון, שטוחה או מעוגלת. לאילוף נוח להשתמש ברצועת ניילון שאורכה בערך 1.5 מטר ורוחבה כ-20-25 מ"מ. סימו לב לסוגר, הוא צריך להיות חזק ובטוח. לטיולים אפשר לרכוש רצועה נימתחת "פלקסי" , בוחרים אותה לפי משקל הכלב. היא מאוד נוחה אם אתם מטיילים במקום שאי אפשר לשחרר את הכלב, אם כלב שלכם עדיין לא מאולף לפקודה "בוא!", או שמקום לטיול מאוד מוגבל. לכלב מאולף מתאימה רצועת עור מעוגלת או שטוחה. לתערוכות משתמשים ברצועת תצוגות, שזה שילוב של חנק, קולר ורצועה. היא צריכה להיות די דקה, בשביל לא לקצר וויזואלית את הצוואר, ועליה להתאים לכלב מבחינת הצבע

? איך להרגיל את הגור לקולר ורצועה

בדרך כלל ניסיון להרגיל גור בין חודש וחצי-חודשיים לקולר ורצועה עובר ללא בעיה, אבל ככל הגור גדול יותר, כך הסבירות שהוא יתנגד לרעיון, גבוהה יותר. עדיף להרגיל אותו תוך כדי משחק, אפשר להעביר לו את הקולר דרך הראש ולהמשיך לשחק, אם הוא מוטרד מזה, תנסו להסיח את דעתו בעזרת צעצוע או סוג משחק אחר. אפשר לעשות את זה בדרך אחרת, חברו לגור את הקולר ותוך כדי, תנו לו חטיף טעים, לאחר מכן הורידו את הקולר מבלי לתת לו פרס, לאחר כמה שניות חזרו על זה

אם הגור מאוד עקשן והקולר מאוד מטריד אותו, אז שימו לו קולר כל פעם לפני הארוחה ותורידו אחרי האוכל. עם הזמן אם אתם מוציאים את הגור לטיולים עם קולר ורצועה, אז זה ששמים אותם יהיה סימן לטיול והוא מאוד יאהב אותם. גור, שהרגילו אותו לקולר ורצועה בבית, בחוץ יכול להתנהג אחרת , לפחד, לשכב ולא לזוז ולהילחץ. בכל מקרה עדיף לא למשוך אותו, אלא להרגיע וללטף, לתת לו חטיף ועוד פעם לנסות להזיז אותו בעזרת משיכות קלות ברצועה. בדרך כלל אם בעלים סבלני ולא מתנהג בגסות , התגובה הזאת של הגור נפסקת מהר מאוד. אבל תזכרו שאתם מטיילים עם הכלב ולא כלב איתכם. כשהגור קטן עדיין, קל מאוד להתנגד לרצונו לגרור אתכם ע"י משיכות ברצועה. זאת הדרך הבטוחה למנע מהכלב למשוך וליגרור אתכם באופן קבוע, ועם כלב בוגר זה בעיה מאוד רצינית ודי קשה לתיקון בגיל מאוחר. בשביל ללמד את הגור להתנהג נכון צריך זמן וסבלנות, ואתם צריכים להיות מוכנים לגרום לגור לחוסר נוחיות או אפילו קצת כאב, הכל רק לטובתו. ברגע שהוא מותח את הרצועה או מושך לכיוון לא רצוי, אתם מושכם אותה בבת אחת ובו בזמן נותנים פקודה "רגלי!". המשיכה צריכה להיות כזאת, שתגרום לגור להכנע ולוותר ולא יותר מזה. המטרה שלכם לא לעניש את הגור, אלא לשנות התנהגותו הלא רצויה. אם גור לא מושפע מהמשיכה הפתאומית, הוא לא ילמד, אם המשכה חזקה מידי, היא גורמת לגור להילחץ, וכתוצאה מכך גור יפחד גם מרצועה וגם מהמצב כזה, שזה מצב לא רצוי

עם כל משיכה של הגור אתם תקראו לסדר , אז הוא יתיחס למתיחה של הרצועה כסימן להמשך הלא נעים, וכדי למנוע את זה הוא ישמור על הקצב וכיוון התנועה שלו ושלכם. אם כלב כבר גדול ומבחינה פיזית הוא יותר חזק ממכם ולא מושפע ממתיחת הרצועה, אז אפשר לחזור על המשיכה מספר פעמים או להשתמש ברצועת חנק או קולר דוקרני. לדעתי לשר פאי יותר יעיל ופחות מסוכן קולר דוקרני מאשר חנק, למרות שלרוב האנשים הוא נראה יותר אכזרי. גם מאוד מועיל ללמד כלב קשור לפתור את הבעיות שלו לבד. אם כלב הסתובב מסביב לעץ, אבן גדולה או עמוד, אז עם משיכות מכריחים אותו לחזור ובו זמנית נותנים פקודה "הסתובב!". כשהוא ילמד, אז כבר לא יהיה צורך במשיכות, יהיה מספיק לתת לו פקודה. אם רצועה הסתבכה מתחת לבטן של הכלב, נותנים פקודה "רגל!" ובהתחלה מרימים לו רגל, עם הזמן והניסיון כלב יעשה את זה לבד אחרי קבלת פקודה

? איך ללמד כלב לא לשחק עם הרצועה

חלק מאנשים אוהבים משחק עם רצועה, חלק זה מאוד מרגיז, אבל תמיד זה מביא לנזק לרצועה, ובהרבה מקרים גם לנזק לשיני הכלב. הבסיס להתנהגות הזאת הוא הרצון הטבעי של הגור לשחק. אז במקרה שכלב יתחיל לשחק עם רצועה, אל תמשכו אותה, כי מבחינת הכלב זה אומר שאתם משתפים איתו פעולה, והרגל הלא רצוי מתחזק. צעקות ועונש גם לא יעילים, כי לא מספקים צורך במשחק, שהוא מאוד חזק אצל כלבים מתבגרים. הכי טוב ברגע שהכלב התחיל לשחק ולנשוך את הרצועה, לעזוב אותה ובזה להפסיק את המשחק, כי מבחינת הכלב רצועה כבר לא מתנגדת ומהר מאוד הוא מאבד עניין. ברגע הזה תנו לו מקל או צעצוע למשחק ותשחקו ביחד. יותר טוב להציע לו צעצוע ברגע שהוא רק התחיל עם הרצועה, ועוד יותר טוב עוד לפני שהוא עשה את זה, אם אתם יודעים שלכלב שלכם יש הרגל כזה

עם הזמן הכלב יבין שרצועה זה לא משחק, גם על הבעלים להבין שזה לא סתם חבל, אלא אמצעי לחינוך ושליטה על התנהגות הכלב