הבחירות לראשות מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה היו אמורות להיות מחר, ואני עדיין לא בטוח במי לבחור. איך אמר רמון, אף אחד מהמועמדים הוא לא גדול הדור, או משהו כזה. אבל זו עדיין לא סיבה לתמוך בפרס
ההתלבטות שלי היא בעיקר בין עמיר פרץ למתן וילנאי. אף אחד מהם לא ממש ראוי להיות ראש ממשלה, אבל זה מה שיש כרגע. אולי נתחיל בפסילת המועמדים האחרים.
פרס: נו, שחרר אותנו כבר. לך למכון פרס לשלום או משהו ותן לנו להתקדם כבר. האיש מעולם לא זכה בבחירות, ואין סיבה שהוא יתחיל עכשיו. האופטימיות הבלתי נלאית שלו היא דבר טוב בעיקרו, אבל לעיתים קרובות מדי היא מסתירה לו את המציאות, והיא שכלל לא בטוח שנצליח להגיע בזמן הקרוב להסדר עם הפלסטינים.
בינימין בן אליעזר: איך אומרים האמריקאים, הוא לא נראה "נשיאותי". הוא עושה רושם שאין לו את רוחב האופקים המדיני והתרבותי שהייתי רוצה שיהיה לראש ממשלה. הוא נראה לי המוני מדי.
ברק: האם יש צורך לומר? האיש הוא שחצן שלא יאמן. הפסיד בבחירות, ובמקום להישאר ולתרום בדרך אחרת, בכנסת או מחוצה לה, הלך לעסקים, ופתאום הוא קופץ שוב לביקור. בסקר מסוף השבוע האחרון (או זה שלפניו) הכי הרבה מצביעי עבודה אמרו שלא יצביעו לעבודה אם הוא יעמוד בראשה (12%!) לעומת כל מועמד אחר. והרי כך בדיוק הפסדנו את הבחירות האחרונות - מצביעי העבודה והשמאל נשארו בבית, כשראו מי המועמד שלהם.
נחזור לשני המועמדים האחרים.
עמיר פרץ:
בעד:
- לא אלוף בצבא. באמת, קצת נשבר מנקודת המבט הבטחוניסטית הזאת, שרואה הכל דרך כוונת הרובה. יש עוד נקודות מבט, ויש עוד דברים לעשות במדינה חוץ מאשר ענייני הביטחון. אז הוא היה קח"ש והשתחרר בדרגת סרן. אותי זה מספק.
- בעל ראיה חברתית מוכחת. אני יודע שהרבה אנשים לא אוהבים את מה שהוא עשה כראש ההיסתדרות, אבל מה לעשות, מטרתה של שביתה היא להקשות את החיים, כדי שישימו לב לעובדים. לא נראה לי שהוא ביצע שביתות מיותרות, וההסתדרות כן פעלה ופועלת לטובת העובדים המאורגנים. הוא גם צימצם מאוד את הגירעון שהיה לה עם כניסתו לתפקיד.
נגד:
- לא היה שר בכיר. לדעתי כל מי שרוצה להיות ראש ממשלה, צריך לעבור קודם דרך משרד הפנים, החוץ, הביטחון, החינוך. משרד גדול כזה, שיתן פרספקטיבה על איך מנהלים ממשלה ומדינה. מצד שני, ההסתדרות היא די בגודל של משרד בינוני, וכראשה הוא היה במגע תכוף עם שר האוצר ויש לקוות שהוא מבין גם את האילוצים שלו. הייתי רוצה שהוא יהיה שר אוצר לפני שיהיה ראש ממשלה.
מתן וילנאי:
בעד:
- לא נוכל. עד כה נראה שהאיש מתכוון למה שהוא אומר, ולא הסתבך בתרגילים פוליטיים מכוערים מהסוג שרואים מדי פעם.
- בעל הסיכויים הטובים ביותר להוריד את פרס, למען השם!
נגד:
- אלוף בצבא. כשהצטרף למפלגה הוא ענה לטענה הזאת שהוא נחשב ל"אלוף הכי אזרחי במטכ״ל". בממשלת ברק לא ביקש את תיק הביטחון, אלא הצהיר שלדעתו תיק החינוך הרבה יותר חשוב. אז אולי יש תקווה.
- חסר ניסיון. עם כל הכבוד, רבע תיק חינוך (תרבות וספורט, או משהו) זה לא מספיק כדי להגיע לראשות הממשלה.
לי נראה שבכל מקרה אנחנו בוחרים פה בעיקר את מי שינהיג את המפלגה באופוזיציה בארבע השנים הבאות, אז חוסר הניסיון פחות קריטי. כרגע אני נוטה יותר לכיוון וילנאי. אני לא זוכר סקרים לגבי התמיכה בכל אחד מהשניים בקרב כלל הציבור, ויש איזו תחושה שפרץ מעלה איזה אנטגוניזם בגלל היותו ראש ההסתדרות. נראה כאילו לוילנאי יש סיכוי להביא יותר מנדטים.