AI

מקום: קולנוע הוד
זמן: יום ראשון, 30.9.01
ציון: 4 כתרים

הלכתי לסרט הזהעם מי שמשאלת יום ההולדת שלו היתה ללכת לרצוח אנשים עם שפילברג (זה מה שהוא אמר כשאמרתי לו לעשות משהו שהוא אוהב עם מישהו שהוא אוהב). לי באופן אישי אין שום דבר נגד היהודי החביב הזה. הוא בסדר. באמת. אבל אני לא יכולה להגיד שהוא מרטיט את נימי נפשי העדינים.
AI הוא סרט טוב. הוא לוחץ על הכפתורים שהוא אמור ללחוץ ועושה את זה לא רע בכלל. אני ואריק התמסרנו מרצון, כל אחד בשל טראומותיו הוא.

זה סרט שיבכה בו:
1. מי שילדים התעללו בו כשהוא היה ילד
2. מי שלא זכה באהבת אחד ההורים שלו או בשל שניהם.
3. מי שאחד ההורים שלו נפטר.
4. מי שהתפלל בכל מאודו לכל פיה טובה אפשרית, והתאכזב לגלות שאין כאלה.
5. אנשים טובים באופן כללי

זה לא אמור להשאיר הרבה עיניים יבשות באולם. אבל מסתבר שזה כן.
סקר קצר בקרב האנשים שאני מכירה שראו את הסרט גילה לי שאנשים לא אהבו אותו. שהוא העלה אצלם גיחוך ולא יותר. שהסרט נדף קיטש מתקתק.
אני יכולה להבין אותם.יש לי תחושה שאם הייתי רואה את הסרט ביום אחר, אולי גם אני הייתי חושבת ככה.
אבל כשראיתי אותו, הוא הצליח לרגש אותי. וזה בהגדרה שלי סרט טוב.

ולסיכום: אולי תאהבו ואולי לא. (אני טובה בזה, אה?)

איפה הדובי שלי?

הסרט הקודם: שבעה חטאים