::: אולם כניסה
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: ארכיון
::: היסטוריה
יום שלישי 8.7.02 19:10
אמרתי כבר שאני חולה?
כואב לי לאכול, כואב לי לשתות, כואב לי לדבר.
הרופא החטייר בקופת חולים אמר שיש לי טונסליטיס חריף.
הוא גם נתן לי אנטיביוטיקה שבאה בכדורים בגודל של פיצה משפחתית ממוצעת..
שאותה אני צריכה לבלוע אחרי האוכל.
לא פספסנו את הנקודה ש - אני! לא! מסוגלת! לאכול!
זה כואב. בחיי.
היום בבוקר פרצתי בבכי בעודי מנסה לשתות את התה שלי.
את היום ביליתי במיטה. מה שבדרך כלל תשמעו אותי אומרת בהתפנקות והדוניזם, היום נשמע כאילו אמרתי "היום קשרו אותי למוקד".
קראתי לי עיתוני סוף שבוע מהחודשיים האחרונים (ידעתי שיש סיבה לשמור אותם), שלחתי SMS דורשי תשומת לב
ונמנמתי. נמנמתי המון.
ונעבור לנושאים יותר שמחים:
יום ההולדת ה - 22 שלי מתקרב בצעדי ענק.
בתור מישהי שראתה תמיד ימי הולדת כארוע שבו ניתן לקבל הרבה חיבוקים והרבה מתנות ולכן טוב ביסודו - השנה זה לא כל כך ככה.
לא יודעת למה. הרי 22 הוא רק בשנה יותר גדול מ - 21 שאיתו לא היתה לי שום בעיה. והוא גם לא מספר עגול וחילוף קידומת, אבל עדיין - לא בא לי יום ההולדת הזה.
(שלא תבינו לא נכון, אני עדיין אשמח לקבל מתנות וחיבוקים)
טוב, התעייפתי. הגיע הזמן לנמנום שלי. אני כבר ערה 20 דקות רצוף.
תהיו בריאים.
רינה
::: אולם כניסה
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: ארכיון
::: היסטוריה