::: אולם כניסה
::: מנות קטנות
::: קצרים
::: SMS
::: סרטים
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: קישורים
::: ארכיון
האתר מומלץ לצפייה ברזולוציה של 800X600
::: אולם כניסה
::: מנות קטנות
::: קצרים
::: SMS
::: סרטים
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: קישורים
::: ארכיון
האתר מומלץ לצפייה ברזולוציה של 800X600
לא התחשק לי לכתוב בזמן האחרון. מה לעשות?
לא היה שבוע רע במיוחד או מעייף במיוחד או מיוחד במיוחד.
באופן אישי אני חושבת ששנת 2002 יכלה להתחיל קצת יותר טוב, לעשות סיפתח נאה כדי שנרגיש בסדר, אבל לא כך יצא. קורה.
בדרך כלל חורף הוא הדבר החביב עלי, אתם יודעים. היום הוא הצליח לעלות אפילו לי על העצבים.
בתור מישהי שלא מאמינה במטריות, יוצא לי להרטב לא מעט. שטויות, מתייבשים. אבל היום בערב הרטיב את גב הגמל.
ירדתי מהאוטובוס בדרכי הביתה כשבחוץ יורד גשם בינוני, אך סביר.
כמובן שאיך שדרכתי כף רגלי על המדרכה הוא הפך לגשם מסיבי למדי.
בתור מישהי שלא מאמינה בלרוץ, הלכתי מהר.
בחצי הדרך הביתה, המעיל, הכובע, הנעליים והגרביים (אה כן, ושני תיקים) נרטבו לחלוטין. התחלתי לסנן קללות.
עכשיו, קרה דבר מעניין. בתוך המעיל נהיה לי חם. אז חם מבפנים ורטוב מבחוץ, ביחד זה יוצר תחושה של "תנו לי משהו לבעוט בו. עכשיו".
הגעתי הביתה ספוגה. הטחתי את חפצי הספוגים ארצה וצעקתי קצת ברחבי הדירה, לשחרר קיטור.
עכשיו הכל בסדר.
***
ניסיתי למצוא משהו חשוב להגיד. בחיי.
אה, הנה משהו סמי-חשוב.
פתחתי מועדון בוואלה. לבלוגים ויומנים ישראליים ברשת. אם בא לכם להתדיין (להתדיין, לא להזדיין) בנושא. תבואו, תגידו שלום.