יום רביעי 26.9.01

השעה שתיים לפנות בוקר. אדי, הכלב שלי שולח בי מבטים של "מה, עוד לא הולכים לישון?". ואני לא יכולה ללכת לישון. יש בי חוסר נוחות שלא נותן לי פשוט ללכת לישון עכשיו.
יש הרבה דברים שתיכננתי לכתוב עכשיו. הרבה דברים שעברו עלי היום והם חשובים (לי), אבל הם גם סותרים אחד את השני.
לכתוב רק על משהו אחד ולהשמיט את השני, נראה לי לא נכון לעשות. לכתוב על הכל ביחד, נראה לי מתיש ומבולבל. זה מה שקורה כשביום אחד אתה עובר מרגש אחד לשני כמו שעוברים משיעור לשיעור בתיכון.
אז מה למדת היום???

המבחן הגדול: קחי רגש, שימי אותו במילים שכולם יכולים להבין.
נסחי נמקי והסבירי.

1. יש רגעים בהם אני מוכנה לעשות עסקאות עם השטן, בשביל שיהיה טוב לאנשים שאני אוהבת. הבעיה היא שזה לא תמיד עוזר, כי הוא כנראה לא מעוניין בעסקים איתי. וכל מה שאני יכולה לעשות, זה לקבל את חוסר האונים הזה, ולהבין שיותר מלהציע חיבוק, אין לי הרבה יותר מה לתת.

2.תמונות שלי ושצילמתי יכולות להחזיר אותי בשנייה למקום ולזמן שבו הם צולמו. זה טוב, כי לפעמים אני שוכחת כמה היה טוב, או רע, או כמה אני אוהבת מישהו.

3. לרוב אני רוצה להאמין שאני קשובה. שאם מישהו יאותת קלות עם האצבע הקטנה של הרגל, אני אהיה שם בשבילו. אבל לפעמים אני מפספסת. ואני מצטערת על זה, כי כל מה שהייתי צריכה לעשות זה לשים לב.

4. לקנות בגדים זה ממש כיף

5. לקנות למישהו מתנה ולעטוף אותה בעצמך זה אפילו יותר כיף מלקנות בגדים.

הדבר הכי טוב הוא, שהיום עשיתי 2 רשימות: אחת של הדברים שאני אוהבת, והשנייה של הדברים שאני שונאת. הדבר שהפליא אותי הוא שהרשימה של הדברים שאני אוהבת היתה ארוכה להפליא, וכל רגע אני נזכרת בעוד דבר שצריך להיות כתוב בה, וכשהגעתי לרשימה של הדברים שאני שונאת, הצלחתי לחשוב רק על שלושה דברים.
כן, גם אני לא האמנתי למראה עיניי.

לילה טוב.

::: הפרק הקודם
::: ארכיון