rina baroukh. how may i help you?

יום שישי 21.9.01 20:25

.אם היה לי ארגז עכשיו, הייתי מתחילה לארוז
.אני מתכוונת לעוב את הבית עוד כחודשיים
.ככה שלהתחיל לארוז עכשיו, ישאיר אותי בלי תחתונים נקיים
.לא רעיון טוב
.הלעזוב הזה, זה רעיון שאני משתעשעת איתו כבר שנה בערך
הרעיון משתלט עלי, מלהיב אותי ואז המציאות או המציאות כפי שאני רואה אותה
.משתקת אותי ומפחידה אותי. עד שזה כבר לא נראה כמו רעיון ממש טוב, ואני מוותרת
.והפעם זה שונה
.הפעם אני הולכת לעשות את זה (מה שחודש של הסגר בבית עם אמא יכול לעשות), ולהתמודד עם הפחדים האלה כשאני כבר שם
.אני לא יודעת למה זה כל כך משנה, סך הכל אני לא עוברת יבשת, רק עיר, ואפילו רק לעיר סמוכה
.אני לא יודעת מה אני מצפה שיקרה או איך זה בדיוק ישנה דברים .אולי כלום לא ישתנה
(?וזה יהיה בזבוז כסף, נכון ילדים)
,כמו לנסוע לחו"ל. איכשהו אני תמיד בטוחה, שאם הייתי עכשיו בארץ אחרת .עם נוף אחר, ושפה אחרת, יהיה לי יותר טוב
.ואז כשאני שם, אני מתאכזבת כמו ילדה קטנה, שהכל אחר סביבי, רק לא אני
.שאני עדיין מרגישה את אותם דברים. שאני עדיין מסתובבת במעגלים סביב עצמי
.שלא משנה מה או איפה, אני עדיין חסרת מנוחה

.וזה לא מרגיש שונה עכשיו. אני יודעת שדברים לא ישתנו רק בגלל שאני במקום אחר
.אני יודעת שאני לא משאירה אותי מאחור, גם אם הייתי רוצה לפעמים
.אני יודעת שדברים לא נפתרים מעצם העזיבה

אבל אני מרגישה תקועה במקום. אני מרגישה שכלום לא זז ואני רוצה לשחק קצת
.בתפאורה, בתאורה, לראות איך דברים נראים מזוית אחרת
.איך אני נראית מזוית אחרת
.אולי הכל יראה אותו דבר, אולי אני אראה כמה דברים שלא ראיתי קודם
?אמרתי, בלי וודאויות, נכון

אז בגלל שהפעם זה באמת הולך לקרות (טפו טפו טפו, בלי עין הרע), אני לא נותנת להתלהבות
.לרדת, ומצידי אני מוכנה לארוז היום ולעבור מחר. כי זה כבר מעבר לרעיון המטופש שלפעמים משתלט עלי
.זה בגדר החלטה. זה בגדר הידיעה שזה מה שהולך לקרות
.והפעם אני לא מוותרת לעצמי
?מסוכנות, ההכרזות האלה, נכון

.ועם כבר בסכנות עסקינן - יום ראשון אני קובעת שיעור נהיגה

::: הפרק הקודם
::: ארכיון

Hosted by www.Geocities.ws