::: אולם כניסה
::: מנות קטנות
::: קצרים
::: SMS
::: סרטים
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: קישורים
::: ארכיון
האתר מומלץ לצפייה ברזולוציה של 800X600
::: אולם כניסה
::: מנות קטנות
::: קצרים
::: SMS
::: סרטים
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: קישורים
::: ארכיון
האתר מומלץ לצפייה ברזולוציה של 800X600
עייפות.
הלכתי היום לעבודה, בהחלטה מראש שאני הולכת להפיק את המיטב מהמקום הזה, בניגוד לאינסטינקט הטבעי בחודשים אלה שהוא לקום ולעזוב.
וזה עבד, תאמינו או לא. מצאתי לי המון דברים לעשות, דיברתי קצת יותר עם אנשים והיה יום ממש נחמד, אבל מעייף.
הגעתי הביתה במין תשישות שכזאת, אולי שאריות המחלה, אולי באמת היה יום עמוס. ויש לי עוד רשימת דברים שאני צריכה לעשות עכשיו.
אבל רובם דברים כיפיים, אז לא ממש איכפת לי.
***
יש ימים שבהם נופלים אסימונים וקורים דברים ברצף, אחד אחרי השני, בהתאמה מלאה.
אתמול היה מין יום כזה. מיוחד. אני לא אכתוב את כל הפרטים, במחילה מכם, אבל אני חושבת שאתמול היה יום שחיכיתי לו הרבה זמן. אתם זוכרים שכתבתי שאני מרגישה על סף משהו, גם אם אני לא יודעת בדיוק מה? אז אתמול היה הצצה מעבר לסף הזה. מין פריוויו קצר שלא מספק את הסקרנות, אבל נותן לך הזדמנות לראות בשביל מה לעזאזל אתה מחכה כל כך הרבה. ומראה לך, איך דברים אמורים להסתדר אם אתה נותן להם זמן.