rina baroukh. how may i help you?

יום שלישי 11.9.01 20:20

.אתמול והיום נמזגו להם ליחידה אחת
.היום המוזר הזה התחיל אתמול בביקור אצל רופאת השיניים, שקדחה לי נמרצות היישר אל תוך המוח בתשע בבוקר
.איזו דרך להתעורר
.זה המשיך בביקור בקניון עזריאלי, שם ניסיתי להתחיל את היום מחדש כמו שצריך. הרבה קפה חזק וקרואסון חמאה
.זאת בהחלט דרך ראוייה להתחיל את היום .ולאחר מכן - ללכת לחברה שממנה פוטרתי
. כדי לחתום על טפסים ולסגור עניינים אחרונים .היה מוזר להיות שם כזרה אחרי 19 (!) חודשים שעבדתי שם
המקום שלי תפוס ע"י פוסטמה לא ממש חיננית, אנשים לוחצים לי ידיים
(.ושואלים מה אני עושה (אתם יודעים מה אני עושה, כלום
,עצוב קצת, כל העניין של סיומים והתחלות
(? ופרידות והחברה עדיין עומדת על הרגליים אחרי שעזבתי. (הייתם מאמינים

.בגלל שהייתי באיזור נפגשתי עם מישהו שיצאתי איתו לתקופה קצרה
(?זה התחיל בשיחת סמול טוק ארוכה ונגמר אצלו בדירה. (לא צריך פרטים, נכון
.זה לא היה הדבר הכי חכם לעשות
.זה לא היה הדבר הכי נכון לעשות
,אבל עשיתי את זה בכל זאת. בגלל שהייתי צריכה מישהו. בגלל שמישהו היה צריך אותי
.וזה הרגיש טוב
,חזרתי הביתה היום הצהריים. כהרגלי בקודש ניסיתי לנתח את המצב, לפרק אותו לגורמים, להבין איך זה מסתדר עם הצהרת
.ה"טוב לי לבד" שלי, ולהפיק לקחים מהארוע
.ואני הרי לא יכולה בלי קורט ביקורת עצמית ושיפוט עצמי. מה שכרגיל מביא אותי לדיכאון, וכל השאר
.ונמאס לי מכל זה. זה לא עוזר, זה גורם לי להרגיש רע, ונמאס לי להרגיש רע עם ההחלטות שלי
.היו סיבות שעשיתי את מה שעשיתי
(.סיבות אנושיות. (אני מתחילה להבין שגם אני אנושית. כמה נורא
.אז אולי מותר לי לעזוב אותי בשקט

.הלכתי לישון בצהריים, אחרי שהגעתי הביתה, וקמתי לארה"ב בוערת
.מפחיד. זה כמו סרט אסונות ממש ממש רע, רק שזה במציאות
.מרינה, חברה טובה שלי נמצאת שם. ואני לא יודעת מה איתה. ואין לי טלפון שלה, ככה שאני לא יכולה לברר
.ואני לא רוצה להתקשר להורים שלה ולהדאיג אותם יותר
.אז מה עושים? שולחים מייל של אימא פולנייה
.מרינה אני דואגת, תתקשרי אלי ברגע שאת מקבלת את ההודעה, בכל שעה, גוביינא, מה שיהיה. רק תתקשרי
.היא לא התקשרה
.אני מקווה שהיא בסדר
.איזה יום נורא. סגרתי את הטלוויזיה אחרי שלא יכולתי לראות את התמונות האלה יותר
.צריך פסקול לזוועה
של ג'ף בקלי עושה את העבודה. כמו כל השירים הדכאוניים באמת, הוא יפה, עצוב, ונוסטלגי. הוא מזכיר לי את הבחור Hallelujah
.האחרון שבאמת אהבתי. דיברנו על השיר הזה, הוא הקריא לי בטלפון נסיון שלו לתרגם את השיר הזה
.אהבה או לא, המקור יותר טוב. כמו תמיד
.אז בנוסף להכל אני גם בהתקף געגועים

.אני תיכף הולכת לאידיאה. פאב מקומי שמשמש בתור מפלט/מקלט מצויין
.אנשים, רעש, הייניקן על הבר, מוזיקה טובה והרבה יותר מדי סיגריות
.מקווה שזה יעזור

::: הפרק הקודם
::: ארכיון

Hosted by www.Geocities.ws