::: אולם כניסה
::: קצרים
::: SMS
::: סרטים
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: קישורים
::: ארכיון
האתר מומלץ לצפייה ברזולוציה של 800X600
::: אולם כניסה
::: קצרים
::: SMS
::: סרטים
::: מי אני
::: כיתבו לי
::: קישורים
::: ארכיון
האתר מומלץ לצפייה ברזולוציה של 800X600
זהו. כל האתר עבר לפורמט החדש. אני מאוד נרגשת. פעם ראשונה שהוא אשכרה נראה איך שאני רוצה ולא כמו משהו שאני יכולה לסבול כי לא בא לי להשקיע יותר.
רק שעדיין לא קיבלתי את מאות המיילים שציפיתי להם שאומרים לי עד כמה אני מוכשרת ואיזה יופי האתר נראה עכשיו.
שלא תבינו אותי לא נכון - אם אתם חושבים שאני מחפשת צומי - אתם צודקים לחלוטין.
האלו? אני לבד פה? מישהו קורא את זה בכלל?
***
חודש דצמבר מתחיל. חודש שבו יהיו: סביבונים, סיכומי שנה, מחשבות על ליל הסילווסטר (עוד הפעם לבד? כן.) ויום ההולדת של אמא שלי.
וכמו בכל שנה, יתחיל החיפוש אחר מתנת יום ההולדת האידאלית בשבילה. זה יתחיל כרגיל במחשבה, "אני לא יכולה לקנות לה בושם גם השנה", וזה ייגמר בסופר פארם כשמישהי עם יותר מדי שכבות איפור אורזת לי קופסה קטנה אך יקרה בנייר ורוד מצוייץ.
***
סוף השבוע הזה עבר עלי בחרדות פיננסיות.
(למה אתם חושבים שהצלחתי לבנות את כל האתר שלי מחדש? ככה אני מדחיקה דברים. על ידי חיבור באינפוזיה למחשב)
ובשינה. נכון שאם אני אשן הרבה הרבה זמן, בסוף אני אקום והכל יהיה בסדר? חוץ מזה, כשאני ישנה אני לא יכולה להוציא כסף.
הבנק התקשר ביום חמישי לשאול מה שלומי, ובגדול להגיד לי להפסיק להוציא כסף ולהתחיל לעבוד.
יש משהו בדבריו. כל תחושת האופטימיות היחסית שהייתי בה עד לשיחת טלפון, נשטפה ממני כמו בועות סבון במקלחת.
תמונות רצות לי בראש: פקיד הבנק מגיע אלי הביתה לעקל לי את הדיסקים.
אני עוברת לגור בקופסה
אני רבה עם החתולים של השכונה על אוכל.
אני הולכת לעבוד כמנקה.
טוב, אז אני קצת מלודרמטית.
יש לי את כל מדורי הדרושים בארץ, מחר אני הולכת לפקסס את קורות החיים שלי לכל המעוניין.
לא להתייאש. לא לאבד אופטימיות. רק מהמורה קטנה בדרכי לחיים שקטים. בטוח שאני אלמד מזה משהו (כן, לא להוציא כסף שאין לך).
לנשום עמוק.