אלי בן רימוז' הוא מלך השערים של הפועל בכל הזמנים, כאשר לזכותו עומדים 106 כיבושים!.
בן רימוז', שכונה "בלרינה", עלה מהנוער של הפועל לבוגרים ב-1961 והשתלב טוב בקבוצה המצויינת
של שנות ה-60, ולאחר מכן גם שנות ה-70.
בן רימוז' היה אחד מהברגים החשובים ביותר בקבוצה של שנות ה-60 וה-70,
אשר בה שיחקו גם "הקפטן הנצחי" הלוא הוא צבי סינגל, "חרסינה בסלון" הוא מהטבי וגם ברוך בנבנישתי,
איציק מרילי, עלי עותמן, ציון תורג'מן, ליאון אזולאי, ויקי מנצור, אלקובי ועוד...
כידוע, השחקנים של אז לא היו "מקצוענים" ולא היו מקבלים כסף על כך שהם משחקים בשביל הפועל...
מה שכן, הפועל כמובן עזרה להם להשיג עבודה, כדי שיוכלו להתפרנס... וכך, כאשר רוב שחקני הפועל
באותה תקופה היו חברים ב"אגד", בן רימוז' החזיק, כן כן, מכבסה...!,
הפועל החזיקה בשביל בן רימוז' מכבסה אותה הוא ניהל ועבד בה למחייתו...!.
וחזרה לכדורגל... "בן רימוז' היה ממש גאון כדורגל מהלך על שתיים" מעיד עליו צבי סינגל.
ואכן, זה פשוט כך!... בן רימוז' היה שחקן בעל יכולות אדירות,
ומספרים על כך שבמשחקים הוא היה מעביר את השוער בין הרגליים,
מגיע לקו השער, ואז, במקום לכבוש חוזר אחורה להעביר עוד שחקן... וכובש!.
ואכן, כל הסיפורים נכונים!.
דוגמה אחת לכך היא אחד מהסיפורים על בן רימוז'...
ה"אגדה" מספרת שביום שישי אחד, יום לפני משחק חוץ מול מכבי חיפה,
ישבו בן רימוז' ועוד כמה שחקנים ושיחקו קלפים עד שעה מאוחרת בלילה...
לאחר סיום משחק הקלפים, רגע לפני שהלכו לישון ביקש בן רימוז' מאחד
החברים שיחפה עליו בישיבת הקבוצה שתתנהל בבוקר, כמו לפני כל משחק...
בן רימוז' אמר לחברו שייתן לו לישון עד מאוחר, זאת אומרת לא להגיע
לישיבת הקבוצה בבוקר, והבטיח בתמורה לכבוש במשחק מול חיפה...
בבוקר באמת בן רימוז' לא הופיע לישיבה שלפני המשחק, והחבר חיפה עליו...
למשחק בן רימוז' הופיע, וב-5 הדקות הראשונות כבש שני שערים.
מייד לאחר כיבוש השער השני תפס בן רימוז' את הרגל, כאילו נפצע,
וסימן לעבר הספסל כדי שיחליפו אותו... ואכן, המאמן החליף את בן רימוז',
וזה, מייד קיפץ אל מחוץ למגרש והלך לישון מאחורי שלטי הפרסומות, ונרדם...
בסיום המשחק העירו השחקנים את בן רימוז', וזה מחייך אליהם מרוצה
ואומר: "איזה יופי, גם ישנתי מצויין, וגם מקבלים פרמיות על הניצחון...!",
אבל השחקנים השפילו מבט ואמרו "אין פרמיות...".
מה לעשות, הפועל הפסידה באותו משחק 3-2, אבל זה בדיוק משחק שמתאר
בדיוק את גדולתו ו"שובבותו" של בן רימוז'...
קראו לו "בלרינה", כי הוא היה קל רגליים ומהיר מאוד, פשוט "מושלם"...
מספרים שבחורף אחד היה משחק בקטמון, שהיה מלא בבוץ שחור, ותוך 5 דקות
כל השחקנים היו מלאים בבוץ, ורק בן רימוז' עם חולצה נקייה כמו שייצא מחדר ההלבשה.
בן רימוז' היה אחד השחקנים הכי מוכשרים ששיחקו בהפועל, וסביר להניח כי החלוץ
הכי טוב שגדל ושיחק בהפועל... היתה לו יכולת אישית מדהימה!...
כן ירבו כמוהו...!.
