|
היווסדות "הפועל" ירושלים
|
|
המקור הראשון שלנו על היווסדה של הפועל הוא העיתון "דבר": בתאריך 12.6.25 פירסם העיתון "דבר" סקירה על קבוצות "הפועל" שהיו קיימות
באותו זמן בארץ ובין היתר כתב: "בירושלים קיימת קבוצת כדורגל בגדוד העבודה". הכוונה פה היא כמובן לקבוצת הפועל שלנו, הפועל ירושלים.
"סניף ירושלים הוא אחד מהסניפים הוותיקים של הפועל, אך היסטוריון לא קם לו", כך כותב הספר "סיפורו של הפועל". בנקודה זו חשוב לציין כי אז, בימים ההם, "סניף" היה כינוי לאגודה,
וכן, אז היה קשר הדוק בין מחלקות הכדורסל, הכדורגל, הכדורעף וכו' של הפועל. כל המחלקות היו מקושרות והן פעלו ביחד בתוך האגודה, והאגודה של הפועל נקראה אז "סניף ירושלים".
עקב כך שלא קם אף היסטוריון לסניף ירושלים, כינס דוד איילון (מזכיר מועצת פועלי ירושלים בעבר) את ותיקי הפועל, כדי להעלות זיכרונות מימי היווסדו של הסניף.
והנה לפניכם דברי המייסדים, שיובאו כאן בקצרה (חשוב לזכור כי הדברים מבוססים על זיכרונם של המספרים ולא על תעודות): ד"ר משה גובשיוב, ממייסדי הפועל, מספר: " ב1925-1926 עבדתי בירושלים, ושם ארגנתי את "הפועל".
הייתי נוסע למשחקים עם קבוצת הכדורגל.
בירושלים שיחקנו עם האנגלים בתלפיות, ונסענו גם לחיפה."
אגב, ד"ר משה גובשיוב היה אחד ממייסדי אגודת "הפועל" הארצית.
שלום לימונצ'יק (ממייסדי הפועל):
" בסוף 1925, בפרוזדור לשכת העבודה, נפגשו חברים,
וכל אחד סיפר על גבורתו במשחקי הכדורגל ששיחקו בבית.
אמרו החברים - בואו נצא למשחק. יצאנו. היה זה במגרש ארוך מאוד ברחוב יפו.
היו שם גובשיוב, ישראל כרמי, ששימש אחר כך כרכז מקצועי במרכז "הפועל",
קרייתי, שהיה אחר כך בהגנה, יהודה זייגר וישקה ברקוביץ, הנהג.
גם אני הייתי ובן כוכב. המשחק הראשון שלנו היה ב-1926.
שיחקנו נגד קבוצת בית הספר "שנלר", שרובה היו ערבים.
יצאנו בניצחון בהפרש קטן, אך אחרי המשחק ספגנו מכות במקלות ובאבנים,
וכמובן גם החזרנו. כולנו היינו בחורים בלי-עין-הרע,
אבל יהודה זייגר ז"ל עשה בהם ממש שמות.
שם הקבוצה שלנו היה "הפועל" ירושלים.
לא היתה שום עזרה ממועצת פועלי ירושלים.
אם אני זוכר טוב, אספנו כסף בינינו כדי לקנות את הכדור, ולא רק ב-1926.
גם בשנים 1930, 1932, ו-1933 קנינו בעצמנו את הבגדים, הנעלים והכדור
אם היו נסיעות מחוץ לעיר שילמו החברים בעד עצמם,
וגם בעד אלה שלא היתה להם האפשרות לשלם.
ב-1931 היה קיים מגרש ברחוב המלך ג'ורג', שם התאמנו בהדרכת זאב פלדמן.
בכינוס "הפועל" ב-1928 בחרו משחקני הכדורגל גם לענפי
ספורט אחרים - לריצה, להתעמלות, לקפיצה, לזריקת דיסקוס, להדיפת כדור ברזל."
אגב, בכינוס הראשון של "הפועל" ניצחה הפועל ירושלים בכדורגל את קבוצת השומרון
בתוצאה 0:1 ואת השרון 0:3.
יעקב בן כוכב מספר:
"היינו כולנו מחוסרי עבודה. שיחקנו עם נעלים ובלי נעלים, עם גרביים ובלי גרביים.
אני הייתי שחקן כדוריד אך שיחקתי גם כדורגל, ואיתי יחד שיחקו קליינמן,
אני הייתי שחקן כדוריד אך שיחקתי גם כדורגל, ואיתי יחד שיחקו קליינמן,
שהיה שחקן מצטיין, בנבנישתי, מרכוס (שתרם הרבה להתעמלות ולאתלטיקה).
יותר מאוחר - דוד איילון, שתרם הרבה לאתלטיקה ואפרים גילר,
שעשה הרבה לטובת הפועל."
עד כאן סיפור הקמתה של "הפועל" ירושלים.
ועכשיו נרחיב עוד קצת על דברים מעט אחרים...
קודם כל חשוב לציין שהכינוסים והמועצות הם כינוסים ארציים
של אגודות "הפועל" מרחבי הארץ.
המועצה השלישית של "הפועל" התכנסה בתאריך 23.10.1926
ואישרה את קבלת סניף ירושלים.
חשוב להבין כי סניף ירושלים, שהיה בעצם "הפועל" ירושלים,
כלל בתוכו את קבוצות הכדורגל, הכדורסל, הכדורעף וכו' של "הפועל" ירושלים.
חשוב לציין כי באותם שנים היו קיימים מאבקים חברתיים בישוב היהודי,
וחברי "הפועל" קמו בתנועות הפועלים בא"י כדי להגן על הישגי ההסתדרות
ולהתנגד לרעיונות השבירה ("כן, לשבור!") של זאב ז'בוטינסקי ולקבוצות בית"ר.
ב-14.6.1935 הוקמו מחלקות לענפי פעולה שונים.
קבוצת הכדורגל של הפועל (ירושלים) היתה כמובן במחלקת "משחקים",
שכללה את קבוצות הכדורגל, הכדורסל, הכדוריד, כדור-אגרוף, כדור-מעופף ומחניים.
בשנת 1935 כבר הונהגו ליגות מחוזיות של "הפועל",
והפועל החלה לשחק באופן מסודר בליגה.
| |
| |
| | 
