|
Updated by Raz: |
12/04/2006 |
Number of visits: |
|
|
Source: |
http://www.geocities.com/raz_h_h |
להלן סיכום
תמציתי של כללי
תעתיק מכתב עברי
לכתב לטיני הכולל
את עיקר הכללים
שנוסחו בשנת 1957 ע"י
האקדמיה ללשון
עברית עבור מילים
ושמות עבריים
(תעתיק פשוט, תעתיק
מדויק ותעתיק מוקל)
ואת ההצעה המאוחרת
יותר לתעתיק לתכתובת
אלקטרונית שנוסחה
בעצה אחת עם האקדמיה
ללשון עברית.
משמאל הוספתי
את הצעתי, המשנה
רק את מה שלעניות
דעתי יכול להועיל
ביחס לתעתיקים
הרשמיים. הצעתי
מקלה את יישום
התעתיק בכך שנעשה
שימוש באותיות
הלטיניות הבסיסיות
בלבד או כחלופה
באותיות הלטיניות
המורחבות הקיימות
בהרחבה האירופית
הסטנדרטית (החלופה
מאפשרת אות יחידה
לכל אות עברית).
הצעתי מאפשרת נאמנות
למקור העברי מבחינה
לוגית (בחלופה
של הוספת h לאותיות
רפות) והוספת סימן
אפשרית להבחנה בין אותיות
שונות בעלות צליל
זהה. חלופה אפשרית
של אותיות ייחודיות
עבור א' ו-ע' (בהתאם
למקורן ההיסטורי
של האותיות a ו-o) יכולה
לשחרר את הגרשים
לשימוש כסימני-פיסוק
או מפרידים בלבד.
עבור האותיות ח'
ו-כ' ההשראה לאות
היחידה היא הסימון
הפונטי הבינלאומי.
להערות ולכללים
הנוספים הוספתי
גם-כן את הצעתי,
שלדעתי מפשטת את
היישום ומדגישה
את הנאמנות למקור
העברי.
לנוחיות
סימנתי בכחול את
הסימנים השונים
מהתעתיק הפשוט,
שהוא התעתיק הנפוץ
במסמכים ובשילוט
רשמיים. כמו-כן
סימנתי באדום את
הסימנים החדשים
בהצעתי.
תיאור
מקלדת לתמיכה בהצעתי
ניתן לראות בקובץ
מקלדת
לעברית בכתב לטיני.
אשמח לקבל
הערות לגבי המסמך
בכלל ולגבי הצעתי
בפרט (כתובת דואר-אלקטרוני
בדף הראשי).
בהמשך מסמך
זה דוגמא לשימוש
בתעתיקים השונים.
Example for the use of the several Romanization systems at the bottom of the document.
|
הצעה לתעתיק
|
הערות |
חלופה
לתכתובת אלקטרונית |
תעתיק
רשמי |
תעתיק
רשמי |
תעתיק
רשמי |
עיצור |
|
|
’ / å |
’ / ' |
1 3 |
' |
' |
’ ) |
' |
א |
|
b |
b |
|
b |
b |
b |
b |
בּ
דגושה |
|
v |
bh |
|
v |
v |
v |
v |
ב רפה
|
|
g |
g |
|
g |
g |
g |
g |
ג |
|
רשות ĝ |
רשות gh |
|
|
|
רשות
gˉ |
|
ג רפה |
|
d |
d |
|
d |
d |
d |
d |
ד |
|
רשות đ |
רשות dh |
|
|
|
רשות d |
|
ד רפה |
|
h |
h |
3 |
h |
h |
h |
h |
ה |
|
w |
w |
3 |
w v |
v |
w |
w |
ו |
|
z |
z |
|
z |
z |
z |
z |
ז |
|
ħ |
xh |
|
x |
h |
h ̣ |
h |
ח |
|
ţ |
t |
|
t |
t |
t ̣ |
t |
ט |
|
y |
y |
3 |
y |
y |
y |
y |
י |
|
k |
k |
|
k |
k |
k |
k |
כּ
דגושה |
|
x |
kh |
|
kh x |
kh |
k |
kh |
כ רפה |
|
l |
l |
|
l |
l |
l |
l |
ל |
|
m |
m |
|
m |
m |
m |
m |
מ |
|
n |
n |
|
n |
n |
n |
n |
נ |
|
s |
s |
|
s |
s |
s |
s |
ס |
|
‘ / ø |
‘ / ` |
2 |
` ' |
' |
‘ ( |
' |
ע |
|
p |
p |
|
p |
p |
p |
p |
פּ
דגושה |
|
f |
ph |
|
f |
f |
f |
f |
פ רפה |
|
c |
c |
|
ts |
ts |
z |
z |
צ |
|
q |
q |
|
q k |
q |
q |
q |
ק |
|
r |
r |
|
r |
r |
r |
r |
ר |
|
š |
sh |
|
sh |
sh |
š |
sh |
שׁ |
|
ś |
s |
|
s |
s |
ś |
s |
שׂ |
|
t |
t |
|
t |
t |
t |
t |
ת |
|
רשות ŧ |
רשות th |
|
|
|
רשות t |
|
ת רפה |
|
|
|
|
|
|
|
|
עיצור
נוכרי |
|
j / ğ |
j |
|
dj |
gˇ |
gˇ |
gˇ |
ג' |
|
ž |
zh |
|
j |
ž |
ž |
ž |
ז' |
|
č |
ch |
|
ch |
č |
č |
č |
צ' |
|
đ / ð |
dh |
|
|
|
|
|
ד' |
|
ŧ / þ |
th |
|
|
|
|
|
ת' |
|
ŵ |
w |
|
|
|
|
|
וו' |
|
ġ |
gh |
|
|
|
|
|
ע' |
|
x / ĥ |
kh / x |
|
|
|
|
|
ח' |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הערות
1. אין מסמנים
א בראש מילה. באמצע
מילה מסמנים א
שיש בה תנועה או
שווא. בתעתיק הפשוט
אין חובה לסמן
א שבין שתי תנועות.
בתעתיק לתכתובת
אלקטרונית יש
לסמן א שבין סגול
לחיריק או בין
צירי לחיריק (שלא יחשבו
לצירי מלא) ורצוי
לסמן א שבין תנועות
אחרות. הצעה ע"י
רז: מסמנים כל א. 2. בתעתיק
הפשוט ובתעתיק
לתכתובת אלקטרונית
אין מסמנים ע
בראש מילה ובסוף
מילה. באמצע מילה
מסמנים ע שיש
בה תנועה או שווא.
בתעתיק המדויק
מסמנים כל ע. הצעה ע"י רז:
מסמנים כל ע. 3. אין
מסמנים אותיות
אהו"י שהן אימות
קריאה ואינן הגויות
(גם לא י של צירי
מלא בתעתיק לתכתובת
אלקטרונית). הצעה ע"י רז:
אין מסמנים אותיות
ה, ו, י שהן אימות
קריאה למעט ה
עם מפיק או במקרה
של הבחנה בין מילים
שונות. |
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הצעה לתעתיק
|
הערות |
חלופה
לתכתובת אלקטרונית |
תעתיק
רשמי |
תעתיק
רשמי |
תעתיק
רשמי |
תנועה |
|
|
ă |
a |
|
a |
a |
ă |
a |
חטף
פתח |
|
a |
|
a |
פתח |
||||
|
á |
|
קמץ
גדול |
|||||
|
ĕ |
e / ĕ |
|
e מסומן רק שווא
נע הגוי כתנועה:
|
ĕ |
e |
שווא
נע |
|
|
|
e |
e |
חטף
סגול |
||||
|
e |
e |
|
e |
סגול |
|||
|
é |
|
é |
צירי |
||||
|
ē |
e / ē |
|
e / ei |
צירי/סגול
מלא |
|||
|
i |
i |
|
i |
i |
i |
i |
חיריק |
|
ī |
|
חיריק
מלא |
|||||
|
ŏ |
o |
|
o |
o |
ŏ |
o |
חטף
קמץ |
|
o |
|
o |
קמץ
קטן |
||||
|
ó |
|
חולם |
|||||
|
ō |
|
חולם
מלא |
|||||
|
u |
u |
|
u |
u |
u |
u |
קובוץ |
|
ū |
|
שורוק |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כללים נוספים
לתעתיק הפשוט,
המדויק והמוקל
1. הדגש החזק
מסומן ע"י הכפלת
העיצור. בתעתיק
המוקל אפשר לוותר
על הדגש החזק. 2. בתעתיק
הפשוט ה הידיעה
נכתבת בנפרד מהתיבה
ומתחברת אליה
ע"י מקף והאות
הדגושה שאחריה
לא תוכפל. בתעתיק
המדויק ה הידיעה
נכתבת עם התיבה
והאות הדגושה
שאחריה מוכפלת. |
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כללים נוספים
לתעתיק לתכתובת
אלקטרונית
1. אפשר לסמן
את הדגש החזק, אך
צמדי אותיות לא
יוכפלו. 2. מילות השימוש
הזעירות יופרדו
מהתיבה ע"י מקף.
כאשר באה רק מילת
שימוש אחת אפשר
לוותר על המקף.
אין מסמנים דגש
חזק שלאחר מילות
השימוש ע"י הכפלה. 3. כאשר
נוצר במקרה רצף
אותיות כמו צמד
עיצור או תנועה
יש להפרידן בעזרת
גרש רגיל. כשנוצר
רצף של שלוש אותיות
שניתן לקרוא בצורות
שונות יש לשים
גרש כשהצמד הוא
האות השניה והשלישית. 4. ראשי-תיבות
הגויים כמילים
יכתבו במילים
עם מירכאות בין
שתי האותיות האחרונות
. ראשי תיבות שאינם
הגויים רצוי לכתבם
במלואם. 5. מילים
ושמות לועזיים
שמקורן בשפות
הנכתבות באותיות
לטיניות יאויתו
כבמקור, כשניתן
להדגישן במרכאות
כפולות או באותיות
רישיות. מילים
שנקלטו בעברית
יאויתו לפי הכתיב
העברי שלהן. |
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כללים נוספים
להצעה ע"י רז
1. הדגש
החזק מסומן ע"י
הכפלת העיצור.
במקרה של צמד אותיות
לעיצור מכפילים
רק את האות הראשונה
שבצמד. לדוגמא
המילה קִבֶּל
תיכתב qibbel והמילה
קִשֶּׁר תיכתב
qissher . 2. ה הידיעה
וכל שאר מילות
השימוש הזעירות
יכתבו בצמוד לתיבה
או יופרדו מהתיבה
ע"י מקף. כאשר האות
הראשונה של התיבה
המקורית דגושה
בדגש חזק בשל הוספת
מילת שימוש וכאשר
אין משתמשים במקף
מפריד יוכפל תעתיק
העיצור על-פי הכלל
הקודם. אם משתמשים
במקף מפריד ימוקם
המקף בין חלקי
העיצור המוכפל
כך שהתיבה המקורית
נשארת כבמקור,
ואם מדובר בצמד
אותיות לעיצור
יוכפל הצמד כולו.
לדוגמא המילה
בְּסֵדֶר תיכתב
bĕséder
או bĕ-séder והמילה
כְּשֶׁהַשִּׁטָּה
תיכתב kĕshehasshitta
או kĕshehash-shitta או
kĕšehaššiţţa
או kĕšehaš-šiţţa . 3. ראשי-תיבות יכתבו
באותיות קטנות
או רישיות עם נקודה
אחרי כל אות או
באותיות רישיות
ללא נקודות כמקובל
בשפות האירופיות.
ראשי-תיבות הגויים
כמילים ניתנים
לכתיבה כמילים
באופן שהם נהגים
באותיות קטנות
או רישיות עם נקודה
בסוף המילה או
באותיות רישיות
ללא הנקודה. במקרה
זה האותיות רישיות
יכולות לשמש עבור
כל האותיות במילה
או רק עבור העיצורים
המקוריים. לדוגמה
המילה צה"ל תיכתב c.h.l. או C.H.L. או CHL או cahal. או CAHAL. או CAHAL או CaHaL. או CaHaL . 4. מילים ושמות
לועזיים שמקורן
בשפות הנכתבות
באותיות לטיניות
יאויתו כבמקור,
כשניתן להדגישן
במרכאות כפולות
או באותיות רישיות.
מילים שנקלטו
בעברית יכולות
להיכתב לפי הכתיב
העברי שלהן. |
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דוגמא לשימוש בתעתיקים
השונים:
|
“Hakhnisini
Tahat Kenafekh” – |
הכניסיני
תחת כנפך |
|
Source: |
http://www.geocities.com/raz_h_h |
|
Following
is a famous Hebrew song in Hebrew script with vowel marks and in the simple
official transliteration: |
להלן
שיר עברי מפורסם
בעברית מנוקדת
ובתעתיק הרשמי
הפשוט: |
|
Hakhnisini tahat
kenafekh |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ |
|
Hakhnisini tahat
kenafekh, wa-hayi li em we-ahot, wi-yehi heqekh
miqlat roshi, qan-tefillotay ha-niddahot. |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי
לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיְהִי
חֵיקֵךְ מִקְלַט
רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי
הַנִּדָּחוֹת. |
|
Uve-et rahamim,
ben-ha-shemashot, shehi wa-agal lakh
sod yissuray: Omerim, yesh ba-olam
ne'urim – Hekhan ne'uray? |
וּבְעֵת
רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁחִי
וַאֲגַל לָךְ
סוֹד יִסּוּרָי: אוֹמְרִים,
יֵשׁ בָּעוֹלָם
נְעוּרִים - הֵיכָן
נְעוּרָי? |
|
We-od raz ehad lakh
etwadde: Nafshi nisrefa be-lahava; Omerim, ahava yesh ba-olam
– Ma-zot ahava? |
וְעוֹד
רָז אֶחָד לָךְ
אֶתְוַדֶּה: נַפְשִׁי
נִשְׂרְפָה בְּלַהֲבָהּ; אוֹמְרִים,
אַהֲבָה יֵשׁ
בָּעוֹלָם - מַה-זֹּאת
אַהֲבָה? |
|
Ha-kokhavim rimmu oti, haya halom – akh
gam hu avar; Atta en li khelum ba-olam
– En li davar. |
הַכּוֹכָבִים
רִמּוּ אוֹתִי, הָיָה
חֲלוֹם - אַךְ גַּם
הוּא עָבָר; עַתָּה
אֵין לִי כְלוּם
בָּעוֹלָם - אֵין לִי
דָבָר. |
|
Hakhnisini tahat
kenafekh, wa-hayi li em we-ahot, wi-yehi heqekh
miqlat roshi, qan-tefillotay ha-niddahot. |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי
לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיְהִי
חֵיקֵךְ מִקְלַט
רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי
הַנִּדָּחוֹת. |
|
12 Adar, 5665 (Hebrew
date = 17 February, 1905). Hayyim Nahman Bialik |
י"ב אדר,
ה' תרס"ה. חיים נחמן
ביאליק |
|
Following
is the same song in the precise official transliteration: |
להלן
אותו השיר בתעתיק
הרשמי המדויק: |
|
Haknisini
taḥat kĕnafék |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ |
|
Haknisini
taḥat kĕnafék, wahăyi li ém wĕaḥot, wiyĕhi ḥéqék
miqlat ̣ roši, qan-tĕfillotay
hanniddaḥot. |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי
לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיְהִי
חֵיקֵךְ מִקְלַט
רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי
הַנִּדָּחוֹת. |
|
Uvĕ‘ét
raḥămim, bén-haššĕmašot, šĕḥi
wa’ăgˉal lak sod yissuray: Omĕrim, yéš ba‘olam
nĕ‘urim – Hékan nĕ‘uray? |
וּבְעֵת
רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁחִי
וַאֲגַל לָךְ
סוֹד יִסּוּרָי: אוֹמְרִים,
יֵשׁ בָּעוֹלָם
נְעוּרִים - הֵיכָן
נְעוּרָי? |
|
Wĕ‘od raz
eḥad lak etwadde: Nafši niśrefa
bĕlahăva; Omĕrim, ahăva
yéš ba‘olam – Ma-zzot ahăva? |
וְעוֹד
רָז אֶחָד לָךְ
אֶתְוַדֶּה: נַפְשִׁי
נִשְׂרְפָה בְּלַהֲבָהּ; אוֹמְרִים,
אַהֲבָה יֵשׁ
בָּעוֹלָם - מַה-זֹּאת
אַהֲבָה? |
|
Hakkokavim rimmu oti, haya ḥălom – ak
gam hu ‘avar; ‘Atta én li kĕlum
ba‘olam – Én li davar. |
הַכּוֹכָבִים
רִמּוּ אוֹתִי, הָיָה
חֲלוֹם - אַךְ גַּם
הוּא עָבָר; עַתָּה
אֵין לִי כְלוּם
בָּעוֹלָם - אֵין לִי
דָבָר. |
|
Haknisini
taḥat kĕnafék, wahăyi li ém wĕaḥot, wiyĕhi ḥéqék
miqlat ̣ roši, qan-tĕfillotay
hanniddaḥot. |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי
לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיְהִי
חֵיקֵךְ מִקְלַט
רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי
הַנִּדָּחוֹת. |
|
12 Ădar,
5665 (Hebrew date = 17 February, 1905). Ḥayyim Naḥman
Bialik |
י"ב אדר,
ה' תרס"ה. חיים נחמן
ביאליק |
|
Following
is the same song in the transliteration, suggested by Raz, with basic Latin letters,
additional h and basic vowels: |
להלן
אותו השיר בתעתיק
המוצע ע"י רז עם
אותיות לטיניות
בסיסיות בתוספת
h
ותנועות בסיסיות: |
|
Hakhnisini taxhat
kenaphekh |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ |
|
Hakhnisini taxhat
kenaphekh, wahayi li ’em we’axhot, wiyehi xheqekh miqlat
ro’shi, qan-tephillotay
hanniddaxhot. |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי
לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיְהִי
חֵיקֵךְ מִקְלַט
רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי
הַנִּדָּחוֹת. |
|
Ubhe‘et raxhamim,
ben-hashshemashot, shexhi wa’agal lakh sod yissuray: ’Omerim, yesh ba‘olam
ne‘urim – Hekhan ne‘uray? |
וּבְעֵת
רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁחִי
וַאֲגַל לָךְ
סוֹד יִסּוּרָי: אוֹמְרִים,
יֵשׁ בָּעוֹלָם
נְעוּרִים - הֵיכָן
נְעוּרָי? |
|
We‘od raz ’exhad lakh
’etwadde: Naphshi nisrepha
belahabhah; ’Omerim, ’ahabha yesh
ba‘olam – Ma-zzo’t ’ahabha? |
וְעוֹד
רָז אֶחָד לָךְ
אֶתְוַדֶּה: נַפְשִׁי
נִשְׂרְפָה בְּלַהֲבָהּ; אוֹמְרִים,
אַהֲבָה יֵשׁ
בָּעוֹלָם - מַה-זֹּאת
אַהֲבָה? |
|
Hakkokhabhim rimmu ’oti, haya xhalom – ’akh gam hu’
‘abhar; ‘Atta en li khelum ba‘olam
– ’En li dabhar. |
הַכּוֹכָבִים
רִמּוּ אוֹתִי, הָיָה
חֲלוֹם - אַךְ גַּם
הוּא עָבָר; עַתָּה
אֵין לִי כְלוּם
בָּעוֹלָם - אֵין לִי
דָבָר. |
|
Hakhnisini taxhat
kenaphekh, wahayi li ’em we’axhot, wiyehi xheqekh miqlat
ro’shi, qan-tephillotay hanniddaxhot. |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי
לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיְהִי
חֵיקֵךְ מִקְלַט
רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי
הַנִּדָּחוֹת. |
|
12 ’Adar, 5665 (Hebrew
date = 17 February, 1905). Xhayyim Naxhman Bialik |
י"ב אדר,
ה' תרס"ה. חיים נחמן
ביאליק |
|
Following
is the same song in the transliteration, suggested by Raz, with extended
Latin letters, unique single letters and precise vowels: |
להלן
אותו השיר בתעתיק
המוצע ע"י רז עם
אותיות לטיניות
מורחבות, אותיות
בודדות יחודיות
ותנועות מדויקות: |
|
Haxnīsīnī
taħaŧ kĕnaféx |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ |
|
Haxnīsīnī
taħaŧ kĕnáféx, wahăyī lī
åém wĕåáħōŧ, wiyĕhī
ħēqéx miqlaţ róåšī, qan-tĕfillōŧay
hanniddáħōŧ. |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי
לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיְהִי
חֵיקֵךְ מִקְלַט
רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי
הַנִּדָּחוֹת. |
|
Ūvĕøéŧ
raħămīm, bēn-haššĕmášōŧ, šĕħī
waåăĝal láx sōđ yissūray: Åōmĕrīm,
yeš báøōlám nĕøūrīm – Hēxán
nĕøūráy? |
וּבְעֵת
רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁחִי
וַאֲגַל לָךְ
סוֹד יִסּוּרָי: אוֹמְרִים,
יֵשׁ בָּעוֹלָם
נְעוּרִים - הֵיכָן
נְעוּרָי? |
|
Wĕøōđ ráz
åeħađ láx åeŧwadde: Nafšī niśrefá
bĕlahăváh; Åōmĕrīm,
åahăvá yeš báøōlám – Ma-zzóåŧ åahăvá? |
וְעוֹד
רָז אֶחָד לָךְ
אֶתְוַדֶּה: נַפְשִׁי
נִשְׂרְפָה בְּלַהֲבָהּ; אוֹמְרִים,
אַהֲבָה יֵשׁ
בָּעוֹלָם - מַה-זֹּאת
אַהֲבָה? |
|
Hakkōxávīm
rimmū åōŧī, háyá ħălōm
– åax gam hūå øávár; Øattá ēn lī
xĕlūm báøōlám – Åēn lī
đávár. |
הַכּוֹכָבִים
רִמּוּ אוֹתִי, הָיָה
חֲלוֹם - אַךְ גַּם
הוּא עָבָר; עַתָּה
אֵין לִי כְלוּם
בָּעוֹלָם - אֵין לִי
דָבָר. |
|
Haxnīsīnī
taħaŧ kĕnáféx, wahăyī lī
åém wĕåáħōŧ, wiyĕhī
ħēqéx miqlaţ róåšī, qan-tĕfillōŧay
hanniddáħōŧ. |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי
לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיְהִי
חֵיקֵךְ מִקְלַט
רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי
הַנִּדָּחוֹת. |
|
12 Åăđár,
5665 (Hebrew date = 17 February, 1905). Ħayyīm
Naħmán Bialik |
י"ב אדר,
ה' תרס"ה. חיים נחמן
ביאליק |
|
Following
is the same song in the transliteration, suggested by Raz in medium level –
With single and extended Latin letters for consonants excl. glottal/phryngeal
stops and basic vowels incl. Signs for very short and very long e: |
להלן
אותו השיר בתעתיק
המוצע ע"י רז ברמת
ביניים – עם אותיות
לטיניות בודדות
ומורחבות עבור
עיצורים למעט
א' ו-ע' ותנועות בסיסיות
בתוספת סימנים
לשווא-נע וצירי
מלא: |
|
Haxnīsīnī
taħat kĕnaféx |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ |
|
Haxnisini taħat
kĕnafex, wahayi li ’em wĕ’aħot, wiyĕhi
ħēqex miqlaţ ro’ši, qan-tĕfillotay
hanniddaħot. |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי
לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיְהִי
חֵיקֵךְ מִקְלַט
רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי
הַנִּדָּחוֹת. |
|
Uvĕ‘et raħamim,
bēn-haššĕmašot, šĕħi wa’agal lax
sod yissuray: ’Omĕrim, yeš ba‘olam
nĕ‘urim – Hēxan nĕ‘uray? |
וּבְעֵת
רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁחִי
וַאֲגַל לָךְ
סוֹד יִסּוּרָי: אוֹמְרִים,
יֵשׁ בָּעוֹלָם
נְעוּרִים - הֵיכָן
נְעוּרָי? |
|
Wĕ‘od raz ’eħad lax
’etwadde: Nafši niśrefa
bĕlahavah; ’Omĕrim, ’ahava yeš
ba‘olam – Ma-zzo’t ’ahava? |
וְעוֹד
רָז אֶחָד לָךְ
אֶתְוַדֶּה: נַפְשִׁי
נִשְׂרְפָה בְּלַהֲבָהּ; אוֹמְרִים,
אַהֲבָה יֵשׁ
בָּעוֹלָם - מַה-זֹּאת
אַהֲבָה? |
|
Hakkoxavim rimmu ’oti, haya ħălom – ’ax
gam hu’ ‘avar; ‘Atta ēn li
xĕlum ba‘olam – ’Ēn li davar. |
הַכּוֹכָבִים
רִמּוּ אוֹתִי, הָיָה
חֲלוֹם - אַךְ גַּם
הוּא עָבָר; עַתָּה
אֵין לִי כְלוּם
בָּעוֹלָם - אֵין לִי
דָבָר. |
|
Haxnisini taħat
kĕnafex, wahayi li ’em wĕ’aħot, wiyĕhi
ħēqex miqlaţ ro’ši, qan-tĕfillotay
hanniddaħot. |
הַכְנִיסִינִי
תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי
לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיְהִי
חֵיקֵךְ מִקְלַט
רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי
הַנִּדָּחוֹת. |
|
12 ’Adar, 5665 (Hebrew
date = 17 February, 1905). Ħayyim Naħman
Bialik |
י"ב אדר,
ה' תרס"ה. חיים נחמן
ביאליק |
|
|
|