הברייתא דמלאכת המשכן

על פי כתב יד מינכן

המכיל כל התלמוד הבבלי

דוד ויסקוט
מתרגם לגרמנית ולעברית - גם מאנגלית ומיידיש, לפעמים מדנית
http://www.geocities.com/proppentrecker
 
[ר']  א ו מ ר  עשר תרומות הן תרומה
  גדולה ' ותרומת מעשר'
  וחלה ' ובכורים ' ותרומת
  איל נזיר ' ותרומת לחמי
תודה ' ותרומת הארץ  ותרומת מדין  ותרומת שקלים  ותרומת
המשכן תרומה ותרומ' מעשר וחלה ובכורים ותרומ' איל נזיר  ותרומת
לחמי תודה לכהנים  ותרומת הארץ לכהנים וללוים ולנתינים ולמקדש
ולירושלם  תרומת מדין לאלעזר הכהן  תרומת שקלים לאדנים  תרומ'
המשכן שממנה היו עושין גופו ארכו שלשים אמה ורחבו עשר אמו'
וגבהו כרחבו ר' יוסי או' ארכו שלשים ואחת אמה  כיצד מעמיד את
הקרשים היה נותן עשרים קרש בצפון ועשרים בדרום ושמנה במער'
אבל במזרח לא היה ש. [ק]רש אלא ארבעה עמודי שטים שעליהם
נותנין את הפרכ[ת ש]נ' ונתת על ארבעה עמודי שטים  והיה
עושה את ה[אד]נים חלולין וחורץ את הקרש מלמטה רביע מכאן
ורביע מ[כא]ן וחורץ חציו באמצע ועושה לו שתי יתדות כמין שני
חמ..ין ומכניסן לתוך שני אדנים תחת הקרש האחד  ושני
[..]ינין יוצאין מתוך הקרשים שנים לכל אחד ואחד שמשקיע
הזכר בתוך הנקבה שנ' משולבות אשה אל אחותה דברי ר' נחמיה
שר' נחמיה אומ' אין ת"ל משולבות ומה ת"ל משולבות שעשה להם
שלבין כסולם המצרי  היה חורץ את הקרש מלמעלן אצבע
מכאן ואצבע מכאן ונותנן [.<חור>...] שלזהב כדי שלא יהו נפרדי'
זה מזה שנ' ויהיו תואמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו את
הטבעת האחת שאין ת"ל אל הטבעת האחת מקום שנותנין את
הבריח "  אומר עובין של קרשים
מלמט'  ר' נחמיה  אמה אחת ולמעלה הולכ'
עד כ'  כאצבע שנ' יחדו יהיו .
תמים ולהלן הוא אומ' תמו נכרתו מה להלן כלין והולכין אף כאן כלין
והולכין ר' יהוד' או' הקרשים עובין אמה אחת מלמטה ואמה אחת
מלמעלה שנ' יחדו  כיצד היו מקיימין את המשכן היה
נותן בו ארבעים אדני כסף [בדרום] וארבעים אדני כסף בצפון וששה
עשר במערב וארבעה במזרח הרי מאת אדנים שנ' מאת אדני' למא'
 
מעין רישום מקושקש ומטושטש, שמא לא כלום ושמא הגהה בין השיטין ובגליון
הככר וכל ככר וככר היו בו שתי טבעות זהב אחד מלמעלן ואחד מלמט'
בהם היה נותן את הבריחים והבריחים שתים העליונים ושתים התחתו'
שלרוח דרום ארכן שכל אחד ואחד חמש עשרה אמה נמצא השתי'
[ארכן ש]לשים כנגד עשרים קרשים והאמצעי ארכו שלשים אמה
כנגד עשרים קרשים שמשקיע באמצע קרשים מן המזרח למע'
שנ' והברי' התיכון בתוך הקרשים  כשם שהיה עושה ל[ד]
 <אולי סימן לגליון, ושם כדמות רישום >
  V
לקרשים שבצפון [כ]ך היה עושה לקרשים שבדרום אבל במערב אינו
[..] אלא ארכו של אחד מן העליונים והתחתונים שש אמות ארבעה
קרשים והאמצעי שתים עשרה כנגד שמנה קרשים והבריחים ו'
והעמודים ומקום עובין של קרשים מצופה זהב שנ' ואת הקרשים
תצפה זהב בתים לבריחים שאין ת"ל בתים לבריחים ומה ת"ל בתי' לבריחי'
מקום שהבריחים נכנסין ויצף אותם זהב כיצד היה עושה היה מביא
שתי שפופיות של זהב [ו]ארכה של כל אחת אמה ומחצה ונותנין י
ב... [ש]ל קרש מקום שהבריחים ניתנין "
  < הוגה בגליון במטושטש: ."ל [נ]תונין >
  כיצד היו מקרין את המשכן היה מני'
פרק א  עשר יריעות של תכלת ושל ארגמן /
  ושל תולעת שני ושל משזר שנ' ואת
המשכן תעשה עשר יריעות  ... ...' .. .... ..
ושנים של שלשים ושנים דברי ר' נחמיה שהיה ר' נחמיה אומר חוט
אחד כפול לשנים שזור לארבעה משזר לשמנה נמצא חוטן כפול ל'
לשלשים ושנים וחכמים או' חוט אחד כפול לשנים שזור לשלשה י'
משזר לששה נמצא חוטן כפול לעשרים וארבעה "  והיה
מחברן לשתי לולאות אחת של חמש ואחת של חמש שנ' חמש יריעו'
תהיין חוברות אשה אל אחותה והיה מחברן לחמשים קרסי זהב שנ' .
ועשית לולאות תכלת על שפת היריעה  והיה מחברן לחמשים
קרסי זהב שנ' ועשית חמשים קרסי זהב  והקרסים היו נראין במשכן
ככוכבים ברקיע  ארכן של יריעות עשרים ושמנה אמות
שנ' אורך היריעה האחת  צא מהם עשר אמות לרחבו של משכן נ'
נשתיירו שם תשע אמות מצד זה ותשע אמות מצד זה שהם יורדו'
< קשקושים זעירים בה"ש ובגליון >
ומכסות את הקרשים עד שמגיעות לאדנים הא למדת  שהאדנים
גבהן אמה  רחבן של יריעות ארבעים אמה שנ' ורוחב
ארבע באמה היריעה האחת צ[... ..]ן המזרח למערב שלשים
אמות שנתן לגגו של משכן ע[. .... ..למערבו והמותר שביריעו'
פורפן לאחוריו  היה מביא אח'
עשרה יריעות  פרק ב'  מן הנוצה של
עזים וארכה של  כל אחת ואחת
שלשים אמה שנ' ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן
והיה מחברן לשתי לולאות אחת של חמש ואחת של שש שנ' ויחבר
את חמש היריעות לבד  והיה מחבר הלולאות לחמשים
קרסים'נחשת שנ' ועשית חמשים קרסי נחשת וגו' ארכן של יריעות
שלשים אמות צא מהם עשר אמות לרחבו נשתיירו עשר אמות
מצד זה ועשר מצד זה שהם יורדות ומכסות לעמודים והאדנים "
רחבן של יריעות ארבעים וארבע אמות שנ' וארבע אמות רוחב  צא ה'
מהם שלשים אמות לארכו של משכן ועשר אמות שנותן למערבו של
משכן נשתיירו שם יריעה אחת שכפולה אל מול פני האהל שנ' וכפל'
[את] היריע[ה ה]ששית  ר' יהוד' או' חציה אל מול פני האהל וחציה היה
[סרוח אחורי ה]משכן שנ' וסרח העודף וגו' היה מביא כלי א[חד.]
גדול של עורות אלים מאדמים ארכו שלשים ורחבו עשר אמ[ה]
שנ' .... לאהל על המשכן מן המזרח למערב שנ' ועשית [מכסה]
 
לאהל וכמין פספסין עשוי מלמעלה דברי ר' נחמיה ר' יהודה אומר
שני כלים היו התחתון של עורות אלים מאדמים והעליון של עורות /
תחשים שנ' מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה "
  היה אורג את הפרכת עשר יריעות של עשר אמות
פרק ג'  ועושה בה ארבעה תוברין ותולה אורכה באו[קליו'
  על גבי העמודים שנ' ונתת את הפרכת תחת הקרסי'
ושם היה ארון נתון וצנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של
 ה
אהרן בשקדיה ופרחיה ולשם היה ארון נכנס ארבעה פעמים ביום הכפורי'
מחוץ לפרכת היו שלחן ומנורה מונחין אלא  שהשלחן בצפון ומנורה
כנגדו בדרום שנ' ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנורה נכח
השלחן וגו' וכשם שהיו מונחים באהל מועד כך היו מונחין בבית עולמי'
אלא שאהל מועד ארכו שלשים אמה ורחבו עשר אמה ובית עולמים
ארכו ששים אמה הא למדת שאהל רביעי של בית עולמים  ו[...]
שהיה אורג את הפרכת כך היה אורג את האפוד ואת החשן אל' ש[..]
היה בהם חוט זהב יתר שנ' וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים כשם ש'
שהיה אורג פרכת המסך כך היה אורג את מסך הפתח אלא שהפרכת
מעשה חושב שנ' ועשית פרכת תכלת וארגמן  ומסך הפתח מעשה
רוקם שנ' ועשית מסך לפתח האהל וגו' דברי ר' נחמיה שהיה ר' נחמי' או'
כל מקום שנ' מעש' חושב שני פרצופין מעש' רוקם אינו אלא פרצוף אחד "
  וקני מנורה היו נתונין כנגד רחבו של שלחן ומזבח הזהב היה נתון
בתוך הבית וחולק את הבית מחציו לפנים מכוון כנגד הפרכת שנ' ונתת
אותו לפני הפרכת מן הקרשים שבדרום עד קנה המנורה שתי אמות
ומחצה מקנה המנורה עד השלחן חמש אמות מן השלחן עד הקרשים
  < בגליון (בכתב כשל הסופר):
שבמערב  עד קנה המנורה עשר אמות מקנה המנורה עד השלחן  נ"ל חסר
חמש אמות מן השלחן עד מזבח הזהב חמש אמות ממזבח הזהב עד  כאן >
< בגליון: אינו מובן כי לא היו קרשי' במזרח >
הקרשי' שבמזרח חמש אמות הא למדת שארכו שלשי' אמה "
  חצר ארכה מאה אמ(ת)[ה] ורחבה חמשים אמה
פרק ד'  שנ' ועשית את חצר המשכן אבל אין אתה
  יודע כמה רחבה של קלע שתדע בה גובהה
של חצר כיון שכתוב וקומה חמש אמות מה קומת קלע חמש אף רוח
חמש  כיצד היה מעמיד את החצר היה נותן עשרים אדנים של
נחשת בצפון ועשרים בדרום ועמוד בתוך כל אחד ואחד וקונטיסין היו
שם וטבעת קבועה באמצעיהם והיה נותן את הקונטיסין במירתים ועומדי'
והקונטיס ארכו של כל אחד ואחד ששה טפחים ורחבו שלשה ותולה את
הטבעת בתוך האונקלי שבעמוד ותולה בה את הקלע כמין קלע שלספינה
נמצאת הקלע יוצאת מן העמוד שתי אמות ומחצה מצד זה וכן מצד
זה וכן לעמוד השני הא למדת שמן עמוד לעמוד חמש אמות היה מחז'
את הקונטיסין במיתרים ובעמודים ומחברן בתוך יתדות האהל וכשם
שהיו יתדות למשכן כן היו יתדות לחצר שנ' לכל כלי המשכן וגו' אבל
אין אתה יודע כמה מן הקלעים לפתחה של חצר משכתו' ואת קלעי החצ'
וגו' מה מן המשכן ולמזבח עשר אמות כך מן הקלעים ועד פתחה של
חצר עשר אמות אבל אין אתה יודע כמה גובה פתחה של חצר כיון שנ'
ומסך שער החצר וגו'  וקומה ברוחב חמש אמות שאין ת"ל חמש /
אמות ומה ת"ל חמש אמות ללמדך שארכו עשרים אמה ורחבו חמש
אמה וכן לפאת צפון מאה אמה שנ' וכן לפאת צפון  ולמערב
חמשים אמה שנ' וכן לפאת ים קלעים חמשים אמה שנ' ולפאת קדמה
מזרחה חמשים אמה צא מהם חמש עשרה קלעים שנ' וחמש עשר'
קלעים לכתף וגו' מן הקלעי' שבדרום עד האהל עשרים אמה'והאהל
עשר אמות ומן האהל ועד הקלעי' שבצפון עשרי' אמה הא למדת
<בצד: צ"ל עשרי' ושלשי' של היכל ומן האהל עד פתח הר[ [חמשי'] הר[ מאה>
שרחבה חמשי' אמה  ומן הקלעי' שבמערב ועד האהל vשלשי' אמה
ומן האהל ועד הקלעים שבמזרח חמשים *אמה הא למדת שארכ' מאה
אמה שנ' ארך החצר מאה באמה ר' יוסי או' אין ת"ל חמשים בחמשי' ומה
ת"ל חמשים בחמשים זה לפני האהל הא למדת שארכה מאה ורחבה
חמשים כרחב פתחה של חצר כן פתחו של היכל כגובה פתחו של היכל כך
רוחב פתחו של אולם מכאן א"ר יוסי ב"ר יהוד' קרפף יותר מבית סאתים
כחצר המשכן אין מטלטלין בתוכו בשבת "
  ארון שעשה משה במדבר ארכו שתים אמות
פרק ה'  ומחצה ורחבו  אמה ומחצה וגבהו אמה ומחצ'
  שנ' ועשו ארון עצי שטים וגו'  ר' מאיר אומר
באמה בת ששה טפחים הרי חמשה עשר טפחים הלוחות ארכן שש'
ורחבן ששה ועובין שלשה טפחים צא מהן שתים עשר טפחי' לרחבן
של לוחות וטפחיים מקום שספר תורה מונח וחצי טפח מכאן וחצי /
טפח מכאן לעוביו של לספר תורה טפחיים כדי שלא יהא נכנס ויוצא
בדוחק וחצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לעביו של ארון ר' יהוד' אומ'
באמה שלחמשה טפחים הרי כאן שנים עשר טפחים ומחצה וארבע'
לוחות היו שם שנים שלמים ושנים שבורין והלוחות ארכו של כל אח'
ואח' ששה טפחים ורחבן ששה ועובין שלשה צא מהן שנים עשר
טפחים לרחבן של לוחות וטפחיים מקום ספר תורה מונח וחצי טפח
מכאן וחצי טפח מכאן לעוביו של ארון ורחבו של ארון תשע' טפחים
צא מהן ששה לארכן של לוחות צא מהם לספר תורה טפחים כדי /
שלא יהא נכנס ויוצא בדוחק וחצי [חור] טפח מכאן וחצי טפח
מכאן לעביו של ארון ר' יהוד' __ [חור] באמה של חמשה טפחי
הרי כאן שנים עשר טפח ומחצה וארבעה לוחות היו שם שנים מ/
שלמים ושנים שבורין והלוחות ארכו של כל אחד ואחד ששה טפחי'
ורחבן ששה ועבין שלשה צא מהן שנים עשר טפח לרחבן של לוחו'
ואצבע [מכאן ואצבע] מכאן לעביו של ארון ורחבו של ארון שבע'
טפחים ומחצ. [צ]א מהן ששה טפחים לארכן של לוחות וטפח אחד
מקום הנח[ת .... ..] ועליו מפורש בקבלה אפריון עש' לו המלך
שלמה [מעילי ....] אצבע מכאן ואצבע מכאן לעביו של ארון
[א..]פר תורה וא[..] אלא מן הצד שנ' לקוח את ספר התורה הזה
 
ושמתם אותו מצד ארון ברית ייי'  וכן הוא או' בפלשתים ואת כלי הזהב
אשר השיבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ר' יהוד' בן לקיש אומר שני
ארונות היו אחד היה במחנה ואחד היה יוצא עמהן למלחמה  וזה שהיו
בו שברי לוחות היה בו ספר תורה ולוחות אחרונות זה שהיה עמהן במחנ'
שהוא ארון הברית לא יצא אלא פעם אחת במלחמה שנ' וישלח העם
שילה ר' יהוד או' לא היו בארון אלא שני לוחות הברית בלבד שנ' אין בארו'
רק שני לוחות הברית "  כאיזה צד עש'
בצלאל את הארון עשאו  פרק ו'  שלש תיבות
שתים של זהב ואחת  של עץ נתן
עץ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של עץ וחפה שפתיו העליונות
בזהב שנ' וצפית אותם זהב טהור שאין ת"ל תצפנו מה ת"ל תצפנו /
מלמד שחופה שפתיו העליונות בזהב כפרת של זהב היתה נתונ' עליו
למעלה שנ' ונתת את הכפרת על הארון ארבע טבעות של זהב היו
מקובעות בו שתים בצפונו ושתים בדרומו שבהן היו נותנין הבדים
שלא היו זזים משם לעולם שנ' בטבעות הארון יהיו הבדים
אע"פ שעשה שלמה תבנית כל הכלים תבנית הארון לא עשה שנ' /
 < בגליון: צ"ל פרכת >
ויבאו כל זקני ישר' וישאו הכהנים את הארון "  אמרת
היה נתון בתוך הבית חולק את הבית עשר אמות על עשר אמות
ושנים כרובים של זהב היו עומדין על רגליהם בארץ מכתל לכרוב חמש
אמות ומכרוב לארון חמש אמות מנין אתה או' שכיון שהכניסו ה'
הכהנים את הארון האריכו את הבדים הגיעו לפרכת ונגעו בפתח לפיכך
לא ננעלו דלתות בית קדשי הקדשים מעולם שנ' ויאריכו ראשי הבדים
  אי אפשר לומר לא יראו שכבר נאמר ויראו ואי אפשר
  < בגליון: לא >
לומר ויראו שכבר נאמר ויראו היו בולטין לפרכת ונראין בהיכל
כשני דדי אשה  ומנין שהאריכו מבפנים שנ' ולא יראו  :
החוצה למדנו שהאריכו מבפנים ומנין שהאריכו מבחוץ שנ' ויראו
ראשי הבדים ומנין אתה או' שכשם שנמתחו הבדים כן נמתחו /'
כנפי הכרובים וכסו את הארון וחפו את הבית מלמעלה שנ' ויסכו
הכרובים  היכן היה נתון ר' יהוד' בן לקיש או' במקומו בבית
קדשי הקדשים שנ' ויהיו שם עד היום הזה וחכמים או' בלשכת דיר
העצים ר' אליע' או' לבבל ירד שנ' לא יותר דבר אמר יי'י אין דבר אלא
דברות שבו ר' או' יאשיהו גנזו שנ' יאמר אל הלוים אמ' לא ירד
עמהם לבבל שתעלו אותו בכתף "  בית קדשי הקדשי'
שעשה לו שלמה היה לו כותל פתח ודלתות שנ' ויעש דלתות להיכל
ולקדש אבל בבנין האחרון לא עשה שם כותל אלא שני פסין היו '/
שם וארכו של כל אחד אמה ומחצה ושתי פרכו' של זהב היו שם
פרוסות עליהן מלמעלה והיה נקר' מקום הטרקסין "
  שלחן שעשה משה במדבר ארכו שתי
פרק ז'  אמות ורחבו אמה וגבהו אמה ומחצה
  שנ' ועשית שלחן  ר' יהוד' או' באמה חמש'
טפחים הרי עשרה מכאן אמרו שלחן ארכו עשרה ורחבו חמשה
ולחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה נותן ארכו כנגד רחבו של
שלחן קפל טפחים ומחצה מכאן וטפחים ומחצה מכאן נמצא  '/
ארכו ממלא רחבו של שלחן ר' מאיר או' ארכו של שלחן שנים עשר
טפחים ורחבו ששה טפחים ולחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה
נותן ארכו כנגד רחבו של שלחן קפל טפחים מכאן וטפחים ריוח
מכאן וטפחים ריוח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת בהן אבא
שאול או' נותן ארכה כנגד ארכו של שלחן ורחבו כנגד רחבו של
שלחן שנ' ונתת על המערכת לבונה זכה אמרו לו והלא נא' ועליו
מטה מנשה  אע"פ שעשה שלמה עשרה שלחנו' כלן
היו כשרין ולא היו משתמשין אלא בזה של משה שנ' ויעש  ש
שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאל אם
תאמר חמשה מן הצפון וחמשה מן הדרום והלא שלחן בדרום פסול
מה ת"ל חמשה מימין וחמשה משמאל אלא חמשה מימין שלח'
של משה שנ' את השלחנות ועליהם לחם הפנים "
  מנורה שעשה משה במדבר היתה באה
פרק ח'  משל זהב וטעונה מקשה וטעונה גביעי'
  כפתורים ופרחים שנ' ועשית מנורת זהב
 < בגליון הגהה: צ"ל **ר >
שומע אני יעשם אברים אברים וידביקם לה ת"ל ממנה לרבות נרותי'
ת"ל יעשה יכול שאני מרבה גביעים כפתורים ופרחים ת"ל אותם ומה
ראית לרבות נרותיה ולהוציא גביעים וכפתורים ופרחים אחר שריבה
הכתו' מיעט מרבה את נרותיה שנעשין עמה ומוציא אני את הגבי'
כפתורים ופרחים שאינן נעשין עמה מניין לרבות מלקחי' ומחתותי'
ת"ל תעשה יכול שאני מרבה את הצביתים ואת המלקטאות אחר
שרבה הכתו' מעט מרבה אני את מלקחיה ומחתותיה שמשמשי'
עמה ומוציא אני את הצביתין ואת המלקטאות שאינן משמשי'
עמה  כשהיא באה שלזהב טעונה מקשה כשאינה [באה]
של זהב אינה טעונה מקשה כשהיא באה של זהב טעונה כפ[תו.']
גביעי' ופרחי' כשאינה באה של זהב אינה טעונה גביעים כפתורי'
ופרחים כשהיא באה של זהב ככר כשאינה באה של זהב אינה [ט'ו]
ככר ר' יהושע בן קרחה או' אותה ככר ואין נרותיה ככר שנ' ככר זהב
ומה אני מקיים ואת כל כליה זהב אבל חצוצרות שעשה משה
במדבר לא היו באות אלא משל כסף שנ' עשה לך שתי חצוצרות
כסף '  כיצד עשה בצלא' את המנור'
עשאן  פרק ט'  כמין עשת או כמין קורה
 < בגליון הגהה: ..ל ]למטה >
ועש'  מיריכה ולמשה גביעים
וכפתורים ופרחים מושך הימנה שני קנים אחד אילך ואחד אילך
ומשך הימנה שני קנים אחד אילך ואחד אילך שנ' שש קנים
אבל לא למדנו לגביעים המשוקדים שנ' ובמנורה ארבע' גביעים
איסי בן יהוד' או' חמשה דברים בתורה אין להם הכרע אלו הן שאת
 
ארור מחר משקדים וקם  שאת הלא אם תטיב שאת ואם לא תיט'
  ארור אפם כי עז או כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור
ארור  מחר אנכי נצב או צא הלחם בעמלק מחר  משקדים
כפתוריה ופרחיה או ארבעה גביעים משוקדים  וקם העם הזה וזנה
או הנך שוכב עם אבותיך וקם  אלו חמשה שאין להם הכרע '
גופה של מנורה שמנה טפחים הרגלים והפרח שלשה טפחים וטפח
שבו גביע כפתור ופרח וטפחים חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאים
הימנה אחד אילך ואחד אילך וטפחים חלק ושת"י ושלשה טפחים
שבהם גביעים כפתורים ופרחים שנ' שלשה גביעים נמצאו עשרים
ושנים גביעים ואחד עשר כפתורים ותשעה פרחים  גביעים
למה הן דומים לכוסות אלכסנדריים כפתורים למה הן דומים לתפוחי
הכותיים פרחים למה הן דומים לפרחי העמודים נמצאת אתה אומ'
שיש במנור' קישוי ושבח כנגד כל הכלים כלן הכתו. שהראהו המקום
למשה כלים עשוים ומנורה עשויה ונעשת שנ' וראה .עשה
א'ע'פ' שעשה שלמה עשר מנורות כלן כשרות היו לע[ב.. ולא היו
משתמשין אלא בזו שנ' ויעש מנורת זהב אם תאמר חמש מן הצפו'
וחמש מן הדרום והלא מנורה בצפון פסולה מה ת"ל חמש מימין
וחמש משמאל ממנורה של משה שנ' מנורת זהב ''
 לבערה
ונרותיהם כמשפט לפני הדביר זהב סגור הפרח והנרות והמלקחי' זהב
והוא מוכלות זהב והם כלו זהבו של משה '  כיצד מדשנן  /
מעבירן מגבי מנורה ומניחן באהל ומקנחן בספוג נמצא'כל הכהנים
עסוקין בנר דברי ר' יוסי ' [....ם] לא היו מזיזן במקומן אלא על
גבי מנורה מדשנן שנ' על המנורה הטהורה  ומזרחיים דולקים
כנגד נר האמצעי מכאן היה ר' נתן או' האמצעי מכובד שנ' אל מול
פני המנורה שיהא דליקן שוה ונרותיהם שוות והיו דומין זה לזה
  מזבח הקטרת ארכו אמה ומחצה ורחבו אמה
פרק י  גבהו שתי אמות שנ' ועשית מזבח מקטר
  קטרת אמה ארכו וכלו היה מצופה בזהב שנ'
וצפית אותו זהב טהור שלשה שמות נקראו לו מזבח הקטרת ומזב
הזהב ומזבח הפנימי  '  מזבח העולה ארכו חמש אמות ורח'
חמש אמות וגבהו שלש אמות שנ' ועשית את מזבח העולה דברי ר'
מאיר א"ל ר' יוסי ממשמ' שנ' חמש על חמש איני יודע שהוא רבוע
מה ת"ל רבוע אלא מופנה להקיש ולדין ג"ש נאמר כאן ונא' להלן '
רבוע מה רבוע האמור להלן גבהו שנים ברחבו אף רבוע האמור
כאן גבהו שנים ברחבו א"ל ר' מאיר אם כדבריך נמצא מזבח גבוה
מהקלעים עשר אמות א"ל ר' יוסי ע"ז נאמר את קלעי החצר את
עמודיה ואת אדניה ואת מסך מה משכן עשר אמות אף מזבח
עשר אמות  '  חוט שלסיקרא חוגרו באמצעו להבדיל
בין דמים העליונים לדמים התחתונים מחוט סיקרא ולמטה חמש
אמות יסוד ושלש אמות כרכב ואמה סובב ושם היו נותנין דמי'
הניתנין למטה מחוט הסיקרא  ולמעלה חמש אמות אמה קרנות
ושלש אמות ושלש או כרכב ואמה כילי עורב ושם היו נותנין דמי'
הניתנין למעלה ודמים הנתנין מחוט הסיקרא אם נתן מחוט הסיקר'
ולמעלה או דמים הנתנין מחוט הסיקרא ולמע'ל אם נתן מחוט  :
סיקרא ולמטה פסולין  '  מזבח שעשה משה גבוה עשר אמו'
ושעש' שלמה גבוה עשר אמות ושעשו בני הגולה גבוה עשר
אמות ושעשו בני הגולה גבוה עשר אמות ואף לעתיד לבא גבוה
עשר אמות מזבח הזהב נתון באמצע עזרה כבש לדרומו כיור
למערבו המטבחיים לצפונו וכל ישר' למזרחו שנ' וקרב כל העדה
ויעמדו '  שלשה שמות נקראו לו מזבח העולה מזבח הקטרת
מזבח החיצון  ' '  משה עשה כיור
אחד שנ' ועשי  פרק י"א  כיור נחשת שלמה
עשה עשרה  כיורות שנ' ויעש
כיורות עשרה ויתנם בהיכל שאין ת"ל חמשה מימין וחמש' משמאל
מה ת"ל חמשה מן הימין וחמשה מן השמאל חמשה מימין כיור
של משה וחמשה משמאל כיור של משה  '  שלמה הוסיף שעש'
את הים שנ' ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו ועביו
טפח אלפים בת יכיל אי אפשר לומר אלפים שכבר נא' שלשת אלפי'
ואי אפשר לומר שלשת אלפים שכבר נאמר אלפים הא כיצ' אלפי'
בלח שלשת אלפים ביבש  אבל אינו יודע כמה היא הבת נא'
האפה והבת תוכן אחד ואומר עשרת בתים חומר תנם עשר בתים
לכל כור הרי מאתים כור צא [... ח]משים כור תנם חמשים על חמש'י
הרי מאה וחמשים [טה..  ] טהרה וטהרה מחזיק ארבעי' סאה
  ומניין שמחזיק מאה וחמשים טהרה אם תאמר כלו עגול
אינו מחזיק אם תאמר כלו מרובע מחזיק הוא יותר על כן אלא שתי
אמות העליונות היו עגולו תנם על עשר בא[מ'] על עשר בא[מ'] הרי
מאה אמ['] תנם מאה א'מה על מאה הרי מאה טהרה מכאן שערו
חכמי' מי מקוה ארבעים סאה  '  שלש אמו' התחתונות היו
מרובעו' תנם שבעים וחמש הרי מאה וחמשי' תנם חמשי' על חמשי'
הרי חמשי' טהרה הא למדת שהמרובע יתר על העגול רביע
ומנין שעגול מלמעל' שנ' ועביו טפח שפתו כמעשה שפת כוס פר'
שושן אלפים בת יכיל למדנו שעגול מלמעל[''] ומנין שמרובע
מלמטה [עו]מ[ד] על שנים עשר בקר מה ת"ל פונים ארבע פעמי' אלא
נכנס להיכל פונה לימין לעזרה פונה לימין להר הבית ע[ולה] לראש
המזבח פונה שנ' ודמות בקר מתחת לבקרים סביב סובבי' אותו עש'
באמה מקיפים את הים סביב נמצאו שורות של[רא]ש[י'] שורים של
ארבע ארבע ש[מש]משין לכל הצדדין ואת הבקר ו[ש.. ט]ורי הבקרי'
מוצקים [במצבתו] ו[עילי]ו והיה מוצק מרגלו של [שור]
  כיצד היו הלוים משמרין במקדש בני ק[הת]
פרק י"ב  היו עומדין בדרום שנ' משפחות בני [...]
 
והם היו ממונין על כלי הארון שנ' ומשמרתם הארון חוצה להם שלש'
שבטים ראובן שמעון וגו'  "  בני גרשון היו משמרי' במע'ר
שנ' משפחו' הגרשוני אחרי המשכן והם היו ממונין על המשכן'/
שנ' ונשאו את יריעו' המשכן חו"צ' להם שלש' שבטים אפרי' ומנש'
ובנימן  בני מררי היו שמרין לצפון שנ' ונשיא בית אב
למשפחות ררי והם היו ממונין על הקרסים ועל הקרשים ועל הברי'
והעמודי' ועל אדני המשכן שנ' ופקדת משמרת ' חוצה להם
שלשה שבטי' דן אשר ונפתלי '  למזרח משה ואהרן ובניו
שנ' והחונים לפני המשכן קדמה ח8וצה להם יהודה יששכר וזבלון/
  כל מחנה ישר' היתה שנים עשר מיל דגלו של יהוד' ארבע'
מילין על שנים עשר מיל מן המזרח למערב שנים עשר מיל דגלו
של יהוד' ארבעה מילין מחנה לויה ומחנה שכינה ארבעה מילין  =
דגלו של ראובן ארבע' מן הצפון לדרום ארבע' מילין דגלו של אפרים
ארבע' מילין מחנה לויה ומחנה שכינה וד'גלו 'ארבעה מילין ודגלו
של דן ארבע' מילין ונמצאו בארבע זויות של משכן אבע מחנו'
שמשמשין לכל הצדדין שנ' איש על ידו לדגליהם כיון שהיו
ישר' נוסעין היה עמוד הענן מקופז ועומד תמשך על גבי יהוד'
כקורה  '  תקעו והריעו ותקעו  '  ונסע דגל אפרים שנ' ונסע
דגל מחנה אפרים שנ' ונסע דגל מחנה בני אפרים נכנסו בני קהת
ופרקו את הקדש וטענו אותו בכתף שנ' וכלה אהרן ובניו ' תקעו
והריעו ותקעו '  ונסע דגל דן שנ' ונסע דגל מחנה בני דן נמצאו /
שני דגלים מלפניהם ומאחריהם ומחנה שכינה נוסעים שנ' כאשר
יחנו כן יסעו   ' על פי שלשה היו ישר' נוסעים על פי הקדש על
פי משה על פי חצוצרות ' על פי הקדש מניין על פי יי'י יסעו '
על פי משה כיצד משה היה אומר להם מבערב בהשכמה אתם
יוצאין התחילו ישר' לתקן את בהמתם לצאת '  עלפי חצוצרו'
תקעו והריעו ותקעו על כל דגל ודגל ר' יהוד' או' על כל מטה ומטה"
  כיון שהיו ישר' חונים היה עמוד הענן
פרק י'ג'  מתמר ועולה ונמשך על גבי יהודה
  כמין סוכה ומחפה את האהל מבפני'
וממלא את המשכן מבחוץ שנ' ויכס הענן וזה אחד מענני כבוד
ששמשו את ישר' במדבר משבעה אחד מימין ואחד משמאל
ואחד מלפניהם ואחד מאחריהם ואחד למעלה מהם וענן שכינ'
ביניהם ואחד נוסע לפניהם משפיל לפניהם את הגבוה ומגביה
לפניהם את השפל והורג נחשים ועקרבים ושורף קוצים וסירים
ומדריכם בדרך ישרה וענן שכינה היה באהל ר' שמעון בן יוחאי
או' כל ארבעים שנה שהיו ישר' במדבר לא נצרך אחד מהם לא /
לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה אלא האדים היו יודעים
ששקעה הלבין היו יודעין שזרחה חמה מסתכל בחבית ויודע מה
שבתוכה בטפיח ויודע מה שבתוכה מפני ענן שכינה שביניהם
לכל עיני בית ישר' ואו' קומי אורי כי בא אורך 'ואו' לא יהיה לך
השמש לאור יומם ואו' לא יבא עוד שמשך ' ואו' והיה לך יי'י לעולם /
  מהיכן היתה שכינה מדברת עם משה ר' נתן או' מן האהל
שנ' ונתת אותו לפני הפרכת ' ר' שמעון בן עזאי או' ממזב' הקט'ר'
שנ' ושחקת ממנה הדק ' תלמידו של ר' ישמע' או' מאצל מזבח
העולה שנ' עולת תמיד לדורותיכם "
  ,  ,  ,  ,
  ת"ם  ונשלם  תהלה לאל עולם '
http://www.geocities.com/proptrek
Hosted by www.Geocities.ws

1