הברייתא דמלאכת המשכן

של זהב אינה טעונה מקשה כשהיא באה של זהב טעונה כפ[תו.']
גביעי' ופרחי' כשאינה באה של זהב אינה טעונה גביעים כפתורי'
ופרחים כשהיא באה של זהב ככר כשאינה באה של זהב אינה [ט'ו]
ככר ר' יהושע בן קרחה או' אותה ככר ואין נרותיה ככר שנ' ככר זהב
ומה אני מקיים ואת כל כליה זהב אבל חצוצרות שעשה משה
במדבר לא היו באות אלא משל כסף שנ' עשה לך שתי חצוצרות
כסף '  כיצד עשה בצלא' את המנור'
עשאן  פרק ט'  כמין עשת או כמין קורה
 < בגליון הגהה: ..ל ]למטה >
ועש'  מיריכה ולמשה גביעים
וכפתורים ופרחים מושך הימנה שני קנים אחד אילך ואחד אילך
ומשך הימנה שני קנים אחד אילך ואחד אילך שנ' שש קנים
אבל לא למדנו לגביעים המשוקדים שנ' ובמנורה ארבע' גביעים
איסי בן יהוד' או' חמשה דברים בתורה אין להם הכרע אלו הן שאת
 
ארור מחר משקדים וקם  שאת הלא אם תטיב שאת ואם לא תיט'
  ארור אפם כי עז או כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור
ארור  מחר אנכי נצב או צא הלחם בעמלק מחר  משקדים
כפתוריה ופרחיה או ארבעה גביעים משוקדים  וקם העם הזה וזנה
או הנך שוכב עם אבותיך וקם  אלו חמשה שאין להם הכרע '
גופה של מנורה שמנה טפחים הרגלים והפרח שלשה טפחים וטפח
שבו גביע כפתור ופרח וטפחים חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאים
הימנה אחד אילך ואחד אילך וטפחים חלק ושת"י ושלשה טפחים
שבהם גביעים כפתורים ופרחים שנ' שלשה גביעים נמצאו עשרים
ושנים גביעים ואחד עשר כפתורים ותשעה פרחים  גביעים
למה הן דומים לכוסות אלכסנדריים כפתורים למה הן דומים לתפוחי
הכותיים פרחים למה הן דומים לפרחי העמודים נמצאת אתה אומ'
שיש במנור' קישוי ושבח כנגד כל הכלים כלן הכתו. שהראהו המקום
למשה כלים עשוים ומנורה עשויה ונעשת שנ' וראה .עשה
א'ע'פ' שעשה שלמה עשר מנורות כלן כשרות היו לע[ב.. ולא היו
משתמשין אלא בזו שנ' ויעש מנורת זהב אם תאמר חמש מן הצפו'
וחמש מן הדרום והלא מנורה בצפון פסולה מה ת"ל חמש מימין
וחמש משמאל ממנורה של משה שנ' מנורת זהב ''
 לבערה
ונרותיהם כמשפט לפני הדביר זהב סגור הפרח והנרות והמלקחי' זהב
והוא מוכלות זהב והם כלו זהבו של משה '  כיצד מדשנן  /
מעבירן מגבי מנורה ומניחן באהל ומקנחן בספוג נמצא'כל הכהנים
עסוקין בנר דברי ר' יוסי ' [....ם] לא היו מזיזן במקומן אלא על
גבי מנורה מדשנן שנ' על המנורה הטהורה  ומזרחיים דולקים
כנגד נר האמצעי מכאן היה ר' נתן או' האמצעי מכובד שנ' אל מול
פני המנורה שיהא דליקן שוה ונרותיהם שוות והיו דומין זה לזה
  מזבח הקטרת ארכו אמה ומחצה ורחבו אמה
פרק י  גבהו שתי אמות שנ' ועשית מזבח מקטר
  קטרת אמה ארכו וכלו היה מצופה בזהב שנ'
וצפית אותו זהב טהור שלשה שמות נקראו לו מזבח הקטרת ומזב
הזהב ומזבח הפנימי  '  מזבח העולה ארכו חמש אמות ורח'
חמש אמות וגבהו שלש אמות שנ' ועשית את מזבח העולה דברי ר'
מאיר א"ל ר' יוסי ממשמ' שנ' חמש על חמש איני יודע שהוא רבוע
מה ת"ל רבוע אלא מופנה להקיש ולדין ג"ש נאמר כאן ונא' להלן '
רבוע מה רבוע האמור להלן גבהו שנים ברחבו אף רבוע האמור
כאן גבהו שנים ברחבו א"ל ר' מאיר אם כדבריך נמצא מזבח גבוה
מהקלעים עשר אמות א"ל ר' יוסי ע"ז נאמר את קלעי החצר את
עמודיה ואת אדניה ואת מסך מה משכן עשר אמות אף מזבח
עשר אמות  '  חוט שלסיקרא חוגרו באמצעו להבדיל
בין דמים העליונים לדמים התחתונים מחוט סיקרא ולמטה חמש
אמות יסוד ושלש אמות כרכב ואמה סובב ושם היו נותנין דמי'
הניתנין למטה מחוט הסיקרא  ולמעלה חמש אמות אמה קרנות
ושלש אמות ושלש או כרכב ואמה כילי עורב ושם היו נותנין דמי'
הניתנין למעלה ודמים הנתנין מחוט הסיקרא אם נתן מחוט הסיקר'
ולמעלה או דמים הנתנין מחוט הסיקרא ולמע'ל אם נתן מחוט  :
סיקרא ולמטה פסולין  '  מזבח שעשה משה גבוה עשר אמו'
ושעש' שלמה גבוה עשר אמות ושעשו בני הגולה גבוה עשר
אמות ושעשו בני הגולה גבוה עשר אמות ואף לעתיד לבא גבוה
עשר אמות מזבח הזהב נתון באמצע עזרה כבש לדרומו כיור
למערבו המטבחיים לצפונו וכל ישר' למזרחו שנ' וקרב כל העדה
ויעמדו '  שלשה שמות נקראו לו מזבח העולה מזבח הקטרת
מזבח החיצון  ' '  משה עשה כיור
אחד שנ' ועשי  פרק י"א  כיור נחשת שלמה
עשה עשרה  כיורות שנ' ויעש
כיורות עשרה ויתנם בהיכל שאין ת"ל חמשה מימין וחמש' משמאל
מה ת"ל חמשה מן הימין וחמשה מן השמאל חמשה מימין כיור
של משה וחמשה משמאל כיור של משה  '  שלמה הוסיף שעש'
את הים שנ' ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו ועביו
טפח אלפים בת יכיל אי אפשר לומר אלפים שכבר נא' שלשת אלפי'
ואי אפשר לומר שלשת אלפים שכבר נאמר אלפים הא כיצ' אלפי'
בלח שלשת אלפים ביבש  אבל אינו יודע כמה היא הבת נא'
האפה והבת תוכן אחד ואומר עשרת בתים חומר תנם עשר בתים
לכל כור הרי מאתים כור צא [... ח]משים כור תנם חמשים על חמש'י
הרי מאה וחמשים [טה..  ] טהרה וטהרה מחזיק ארבעי' סאה
  ומניין שמחזיק מאה וחמשים טהרה אם תאמר כלו עגול
אינו מחזיק אם תאמר כלו מרובע מחזיק הוא יותר על כן אלא שתי
אמות העליונות היו עגולו תנם על עשר בא[מ'] על עשר בא[מ'] הרי
מאה אמ['] תנם מאה א'מה על מאה הרי מאה טהרה מכאן שערו
חכמי' מי מקוה ארבעים סאה  '  שלש אמו' התחתונות היו
מרובעו' תנם שבעים וחמש הרי מאה וחמשי' תנם חמשי' על חמשי'
הרי חמשי' טהרה הא למדת שהמרובע יתר על העגול רביע
ומנין שעגול מלמעל' שנ' ועביו טפח שפתו כמעשה שפת כוס פר'
שושן אלפים בת יכיל למדנו שעגול מלמעל[''] ומנין שמרובע
מלמטה [עו]מ[ד] על שנים עשר בקר מה ת"ל פונים ארבע פעמי' אלא
נכנס להיכל פונה לימין לעזרה פונה לימין להר הבית ע[ולה] לראש
המזבח פונה שנ' ודמות בקר מתחת לבקרים סביב סובבי' אותו עש'
באמה מקיפים את הים סביב נמצאו שורות של[רא]ש[י'] שורים של
ארבע ארבע ש[מש]משין לכל הצדדין ואת הבקר ו[ש.. ט]ורי הבקרי'
מוצקים [במצבתו] ו[עילי]ו והיה מוצק מרגלו של [שור]
  כיצד היו הלוים משמרין במקדש בני ק[הת]
פרק י"ב  היו עומדין בדרום שנ' משפחות בני [...]
 
והם היו ממונין על כלי הארון שנ' ומשמרתם הארון חוצה להם שלש'
שבטים ראובן שמעון וגו'  "  בני גרשון היו משמרי' במע'ר
שנ' משפחו' הגרשוני אחרי המשכן והם היו ממונין על המשכן'/
שנ' ונשאו את יריעו' המשכן חו"צ' להם שלש' שבטים אפרי' ומנש'
ובנימן  בני מררי היו שמרין לצפון שנ' ונשיא בית אב
למשפחות ררי והם היו ממונין על הקרסים ועל הקרשים ועל הברי'
והעמודי' ועל אדני המשכן שנ' ופקדת משמרת ' חוצה להם
שלשה שבטי' דן אשר ונפתלי '  למזרח משה ואהרן ובניו
שנ' והחונים לפני המשכן קדמה ח8וצה להם יהודה יששכר וזבלון/
  כל מחנה ישר' היתה שנים עשר מיל דגלו של יהוד' ארבע'
מילין על שנים עשר מיל מן המזרח למערב שנים עשר מיל דגלו
של יהוד' ארבעה מילין מחנה לויה ומחנה שכינה ארבעה מילין  =
דגלו של ראובן ארבע' מן הצפון לדרום ארבע' מילין דגלו של אפרים
ארבע' מילין מחנה לויה ומחנה שכינה וד'גלו 'ארבעה מילין ודגלו
של דן ארבע' מילין ונמצאו בארבע זויות של משכן אבע מחנו'
שמשמשין לכל הצדדין שנ' איש על ידו לדגליהם כיון שהיו
ישר' נוסעין היה עמוד הענן מקופז ועומד תמשך על גבי יהוד'
כקורה  '  תקעו והריעו ותקעו  '  ונסע דגל אפרים שנ' ונסע
דגל מחנה אפרים שנ' ונסע דגל מחנה בני אפרים נכנסו בני קהת
ופרקו את הקדש וטענו אותו בכתף שנ' וכלה אהרן ובניו ' תקעו
והריעו ותקעו '  ונסע דגל דן שנ' ונסע דגל מחנה בני דן נמצאו /
שני דגלים מלפניהם ומאחריהם ומחנה שכינה נוסעים שנ' כאשר
יחנו כן יסעו   ' על פי שלשה היו ישר' נוסעים על פי הקדש על
פי משה על פי חצוצרות ' על פי הקדש מניין על פי יי'י יסעו '
על פי משה כיצד משה היה אומר להם מבערב בהשכמה אתם
יוצאין התחילו ישר' לתקן את בהמתם לצאת '  עלפי חצוצרו'
תקעו והריעו ותקעו על כל דגל ודגל ר' יהוד' או' על כל מטה ומטה"
  כיון שהיו ישר' חונים היה עמוד הענן
פרק י'ג'  מתמר ועולה ונמשך על גבי יהודה
  כמין סוכה ומחפה את האהל מבפני'
וממלא את המשכן מבחוץ שנ' ויכס הענן וזה אחד מענני כבוד
ששמשו את ישר' במדבר משבעה אחד מימין ואחד משמאל
ואחד מלפניהם ואחד מאחריהם ואחד למעלה מהם וענן שכינ'
ביניהם ואחד נוסע לפניהם משפיל לפניהם את הגבוה ומגביה
לפניהם את השפל והורג נחשים ועקרבים ושורף קוצים וסירים
ומדריכם בדרך ישרה וענן שכינה היה באהל ר' שמעון בן יוחאי
או' כל ארבעים שנה שהיו ישר' במדבר לא נצרך אחד מהם לא /
לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה אלא האדים היו יודעים
ששקעה הלבין היו יודעין שזרחה חמה מסתכל בחבית ויודע מה
שבתוכה בטפיח ויודע מה שבתוכה מפני ענן שכינה שביניהם
לכל עיני בית ישר' ואו' קומי אורי כי בא אורך 'ואו' לא יהיה לך
השמש לאור יומם ואו' לא יבא עוד שמשך ' ואו' והיה לך יי'י לעולם /
  מהיכן היתה שכינה מדברת עם משה ר' נתן או' מן האהל
שנ' ונתת אותו לפני הפרכת ' ר' שמעון בן עזאי או' ממזב' הקט'ר'
שנ' ושחקת ממנה הדק ' תלמידו של ר' ישמע' או' מאצל מזבח
העולה שנ' עולת תמיד לדורותיכם "
  ,  ,  ,  ,
  ת"ם  ונשלם  תהלה לאל עולם '