ארגון משפחות נרצחים ונרצחות

הרקע  

הרעיון להקמת ההתארגנות הועלה ע"י אורה ברז, אשר בתה, תמר, נרצחה ב -17 בספטמבר 1997. 
תוך התמודדות עם הטראומה האישית, היה על אורה – כמו אחרים במצבה - להתמודד גם עם חוסר ידע ומודעות וכן חוסר רגישות של מוסדות שונים כמו משטרה, שירותי רווחה ופרקליטות. המשפחות נותרות בודדות באסון ובערפל של חוסר מידע, ללא גורם שמדריך ומסייע. קיימים גופים שעוזרים לאסיר, אך אין אף מסגרת שדואגת למשפחת הקורבן.

אובדן ילד כתוצאה מרצח הוא צער שאין דומה לו. במציאות החברתית הנוכחית בארץ בולט העיסוק האובססיבי של החברה שלנו ברוצח תוך כדי התעלמות מהקורבן וממשפחתו.

התארגנות המשפחות נועדה בראש ובראשונה לפעול למען זכויות הקורבנות* ושינוי מעמדם. כמו כן עוזרות המשפחות זו לזו בתמיכה נפשית – רגשית.

המכנה המשותף לכל המשפחות שלנו הוא רצח אלים שפקד אותנו באופן פתאומי, כמכת ברק – משפחות  ללא כל נגיעה לעולם הפשע.

אנו רואים במדינה האחראית לביטחון אזרחיה – אחראית על שלום ילדינו, בדיוק כשם שהיא לוקחת אחראיות  על נפגעי טרור מסוג אחר.