הוצאת אורחות
Orhot Press
הוצאת אורחות
Orhot Press
טל: 02-6519575, 052-6515525
ר' יוסף יהושע ריבלין המכונה ר' יושעה, נולד בירושלים בשנת תקצ"ז (1837). הוא נינו של ר' הלל משקלאב מחבר ספר "קול התור".
את תוכן פזמוני ר' יושעה הכירו גדולי ירושלים כמו הרב י"מ חרל"פ; הרב א"י קוק; הרב י' חשין; הרב י' אויערבאך; המקובל הרב ש' (לידר) הורביץ; הרב ש' פדרו ואחרים. מקצת דבריהם הובאו במבוא הכללי.
ר' יושעה יישם בפועל את רעיונותיו. הוא היה שותף פעיל בהקמת שתים עשרה שכונות בירושלים. הוא האמין שכל אחת מהן מהווה שלב בהחשת הגאולה.
שני נושאים עיקריים שלובים זה בזה בכל הפזמונים שלפנינו. האחד תיאור פועלם של תלמידי הגר"א, למען העלייה לציון ולמען יישוב ירושלים. השני, תיאור חד ובהיר של תורת האתחלתא דגאולה מבית מדרשו של הגר"א. ר' יושעה מתווה תוכנית ברורה כיצד לבצע את השלבים השונים של האתחלתא.
אפשר להצביע באופן ברור על הקשר הרעיוני שקיים בין ספר הפזמונים וספר קול התור. מחבר הפזמונים ידע והכיר את רעיונות האתחלתא שבספר קול התור ושילב אותם פעמים רבות בפזמוניו.
רעיונות רבים משותפים לחיבור קול התור ולספר הפזמונים שלפנינו, אך בצידם רעיונות ייחודיים לספר הפזמונים כמו: התיאור המלא של חמשת ההיקפים של ירושלים; פרטים על גורל הגר"א, וענייני קבלה רבים.
בספר תשעה עשר פרקים ויש בו מבוא רחב, הסברים, הערות ומפתחות.
המחבר פרופ' יוסף ריבלין מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, פרסם מאמרים רבים וספרים במשפט עברי, בחקר גניזת קהיר ובמשנת הגר"א. בין ספריו: הירושה והצוואה במשפט העברי; שטרי קהילת אליסאנה; קול התור; ספר יונה עם ביאור הגר"א.
הרצאות שניתנו בכנס באוניברסיטת בר-אילן במלאות חמישים שנה למדינת ישראל. יעקב זוסמן: דברי פתיחה; שלום אלבק, המשפט העברי ומדעי-היהדות; שלמה זלמן הבלין, לחקר הרמב"ם; שמחה עמנואל, קווים לתולדות הספרות הרבנית: תש"ח–תשנ"ח; יונה פרנקל, חמישים שנה של חקר האגדה; בנימין ריצ'לר, המכון לתצלומי כתבי-היד העבריים; יוסף תבורי, התפילה ביובל הראשון של מדינת ישראל.
הספר כולל 84 עמ' בכריכה רכה. אזל.
חלק עברי: מבוא, ה; משה אידל: על הקדושה והצפייה במרכבה, ז; אורי ארליך: לחקר נוסחה הקדום של תפילת שמונה עשרה – ברכת העבודה, עמ' יז; יעקב בלידשטיין: שליח ציבור: טיבו, תפקידיו, תולדותיו, עמ' לט; דוד הנשקה: בין 'פרשת העיבור' לברכת המינים, עמ' עה; שלמה נאה: עוד על 'פרשת העיבור', עמ' קג; ש"ק רייף: התפילה שבכתב מן הגניזה – צורתה הפיסית ויחסה אל התוכן, עמ' קכא; ישראל תא-שמע: תפילת ערבית: רשות או חובה?, עמ' קלא; יוסף תבורי: עבודת ה' של אנשי המעמד, עמ' קמה. חלק אנגלי: אסתר חזון: הקדושה ותולדותיה לאור המגילות הגנוזות, 7; פיטר ון-דר-הרסט: תפילות יהודיות שב'תורת השליחים', 19
הספר כולל קסט ו46 עמודים בכריכה רכה. מחיר הספר: 30 ₪ / $8
חיבור זה מציג לפנינו משהו מן העולם הגנוז של תפילת העמידה בימי הגאונים. המחבר בדק באופן שיטתי את האוסף העיקרי של התפילות בגניזה הקהירית ורשם קרוב ל70- כתבי יד שבהם נמצאות ברכות מתפילת העמידה. הוא השווה אותם לכתבי יד מאוספים אחרים (בסך הכל, למעלה מ200- כתבי יד) ולנוסחים של תפילת העמידה במקורות עתיקים אחרים. בדרך כלל נמצא שכל ברכה מתחלקת לשני ענפי נוסח עיקריים אך יש ברכות חריגות. נציין כאן, לצד אחד, ברכת שומע תפילה שיש ממנה ארבע נוסחאות ולצד אחר, ברכת הגאולה שלגביה מציגים כל כתבי היד כמעט אותו נוסח.
בספר זה אפשר למצוא, לראשונה, תשובה מוסמכת לשאלות שהטרידו חוקרים ומתפללים על נוסח התפילה בעת העתיקה. האם אכן נוסחאות הגניזה הן נוסחאות יחידאיות שאין להן מסורת והמשך? באיזו מידה נוסחאות העמידה המצויות היום הן אכן המשך של מסורת עתיקה? מלבד זה, דיוניו של המחבר על המשמעות של כל ברכה וברכה, תוך דיוק בנוסחאותיה ובלשונותיה, עשויים להעשיר את הבנת התפילה לכל אחד מישראל.
חוברת המשמשת קטלוג לתערוכה אמנותית על תפילת נשים בבית הכנסת ומחוץ לו.
החוברת כוללת 32 עמ' עם למעלה מ30 תמונות, רובן בצבעים, בכריכה רכה.
מחיר החוברת: 30 ₪ / 8ִ$
אוסף הרצאות שנישאו בכנס על הגניזה האיטלקית, עם הקדמה מאת י' תא-שמע. המשתתפים בחלק העברי: שמחה עמנואל, אברהם גרוסמן, יעקב זוסמן, מנחם כהנא, שמחה עמנואל, מאורו פיראני, ויוויאנה פרנקל, גד בן-עמי צרפתי, דוד רוזנטל, בנימין ריצ'לר. המשתתפים בחלק הלועזי: קארלו גיסאלברטי, מאורו פיראני, יעקב בארופיו, סבריו קמפניני.
הספר כולל קכד ו45 עמודים, עם מפה ופקסימיליות של כתבי-יד מחיר הספר: 20 ₪ / $5
אוסף מקיף של הקינות לזכר השואה שנתחברו כדי לאומרן בתשעה באב. הקינות עצמן מנוקדות וצורפו להן מראי מקומות למקורותיהן. במבוא עומד מרדכי מאיר על תולדות אמירת קינות אלה בבית הכנסת, תוך ניתוח הדעות שבעד והדעות נגד.
35+עז עמודים בכריכה רכה.
מחיר החוברת: 30 ₪ / $7
פרופ' דוד הלבני תרם רבות למחקר התלמוד הבבלי, דרכי עריכתו ותרומת הסתמים להתהוות התלמוד. תלמידיו וחבריו התחברו להגיש לו ספר יובל בהגיעו לגבורות.
