Blink 192
בהיותו בן 15 בלבד, סולן וגיטריסט בלינק 182, טום דה לונג נתפס שותה בשיעור התעמלות אלכוהול, בזמן
שכל חבריו לכיתה שיחקו כדורסל. המנהל לא הסכים לקבל את זה והעיף אותו מבית-הספר. טום חיפש משהו מעניין לעשות בזמנו הפנוי. הוא גילה התעניינות בנגינה והחלום שלו היה להיות גיטריסט, אבל לא היה לו כסף בשביל לקנות גיטרה. הוא שיתף בבעיה את חברו הקרוב, בטלן מקומי שעבד במזבלה העירונית, והחבר הביא לטום גיטרה במצב טוב שמישהו זרק לזבל.
מארק הופוס, סולן ובאטיסט בלינק 182, הוא ילד למשפחה הרוסה. לאחר גירושי הוריו, בהגיעו לגיל 14, הוא עבר לגור עם אביו ואחותו ליד סאן-דייגו. מארק היה ילד טוב סאן-דייגו וחלם להיות מורה לספרות, אבל בזמן שצבעו את ביתם החדש, מארק התאהב במוזיקת הפאנק שהצבעי שמע ונכנס חזק לקטע. הוא למד לנגן בבאס וחיפש עוד אנשים לנגן איתם. באותה תקופה, טום יצא עם אחותו של מארק, השניים זכו להכיר אחד את השני, ומכך נוצרו בלינק, ע"י שידוך שבאמת עבד.
באסיסט וגיטריסט זה לא מספיק ללהקה, הבעיה היתה שהם לא הכירו אף מתופף חוץ מאיזה ילד מוזר ששמו סקוט ריינור, שאהב בכלל לנגן רוק כבד. השניים דיברו איתו והצליחו לשכנע אותו שהמוסיקה שהם עושים זה בכלל לא פאנק אלא רוק כבד. סקוט השתכנע והצטרף ללהקה שנקראה במקור רק בלינק. הם חיפשו מקום להופיע בו, אך המקום היחיד שהם חשבו עליו היו התיכונים בעירייה. העניין הוא שהחבר'ה לא טיפשים והם ידעו ששום מנהל של בית-ספר לא ירשה לכאלה מופרעים להופיע אצלו. אז מה עושים? משקרים. הם הלכו וסיפרו לכל אותם מנהלי תיכון שאומנם זאת מוזיקה רועשת, אבל דרך המוזיקה הם מעבירים מסרים נגד סמים ואלימות (הם לא) ודרך הרעש הם מגיעים לקהל שבכלל לא היה מקשיב למסרים כאלה. אז ככה עלו בלינק לבמה והתחילו לשיר את השירים שלהם על "טוסט ובננות" ו"האם אני מסריח מהפה?" וצברו ניסיון ופופולריות. באותה תקופה הם הוציאו קלטת מחתרתית שנקראה "בודהה".
אחרי התיכונים, בלינק החלו להופיע בפאבים ומועדונים בקליפורניה והוציאו את אלבום הבכורה שלהם, 'Cheshire Cat', בשנת 94'. האלבום נכשל בחנויות, אך הם החלו לצבור קהל מעריצים נרחב יותר ונאמן. מתוך האלבום צולם קליפ לשיר 'M&M's'. הקליפ לא זכה להתייחסות ב MTV.
להקה אירית בעלת השם בלינק איימה לתבוע את הלהקה האמריקנית על שימוש בשמה, אז בלינק הוסיפו את הספרות 182 לשמם. ספרות שאין להן שום משמעות, למרות שיש כל מיני שמועות על כך שזה מספר הפעמים שמארק אונן עם התמונה של הנסיכה לאה, או שכל אחד בחר מספר ושזה מה שיצא, או כמה בורקסים טום אכל וכו').
חברת התקליטים MCI החתימה אותם על חוזה הקלטות, וכעבור 3 שנים של ציפייה, בשנת 97' יצא אלבומם 'Dude Ranch' (שפירושו חוות נופש) וזכה להצלחה רבה באוסטרליה ובארה"ב, שם הגיע האלבום למעמד אלבום זהב. הלהקה צברה פרסום רב בזכות הופעות מצחיקות ופרועות ואפילו שדרן הרדיו המפורסם האוורד סטרן הודה שהוא "אוהב את החברה האלה". אבל אז צצה עוד בעיה – מתופף הלהקה, סקוט ריינור, התחיל להיעלם מההופעות בגלל לימודים, עד שבהופעה אחת נמאס כבר לטום ומארק, והם פנו למתופף טרוויס בארקר שהיה בלהקת החימום של בלינק, אקווהבאטס, וביקשו ממנו לנגן איתם. טרוויס למד את כל השירים ב 15 דקות, ההופעה הצליחה ולבסוף הוא נשאר בלהקה באופן קבוע.
אחרי ההצלחה של 'Dude Ranch', 'בלינק 182' הבינו שעכשיו זה הזמן לפרוץ. באמריקה הפאנק היה הדבר הכי חם שיש, בזכות להקות כמו 'אוף ספרינג' ו'גרין דיי', ו'בלינק' לא רצו לפספס את ההזדמנות. בשנת 99', לאחר שנתיים של עבודה וסיבובי הופעות, הם חזרו עם אלבום חדש, 'Enema Of The State', משחק מילים על סרטו של וויל סמית שיצא באותה תקופה, 'Enemy Of The State'. האלבום הצליח מאוד באמריקה ולראשונה גם באירופה ובישראל. מתוכו יצאו מס' להיטים שלוו בקליפים משעשעים אשר נטחנו ללא הפסקה ב MTV, ביניהם : 'All The Small Things', 'Adam's Song' ו '?What's My Age Again'.
בשנת 2000 הלהקה הוציאה אלבום הופעה בשם 'The Mark, Tom And Travis Show'. האלבום כלל גם שיר חדש, 'Man Overboard', שהקליפ שצולם לו, כמו כל הקליפים הקודמים של הלהקה, היה משעשע ביותר וזכה להקרנות רבות ב - MTV.
בשנת 2001 הלהקה הוציאה את האלבום 'Take Of Your Pants And Jacket' שגם בו, הנוסחה של שירים קצרים בעלי נושאים לא רציניים המלווים ע"י קליפים משעשעים המשיכה לעבוד.