דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים [];      מקראה מלאה בסוף הדף.

 

סוטה דף לט

המשך פרק שביעי 'אלו נאמרין'

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(סוטה לח,ב)

גופא: תנא אבא בריה דרב מנימין בר חייא: 'עם שאחורי כהנים אינן בכלל ברכה'.

פשיטא!

[אבל שלא מאחורי הכהנים:] אריכי באפי גוצי לא מפסקי ([כהנים גדולי גוף, ארוכים, אינם מפסיקים] בין כהנים [בין הכהן הקטן שעומד אחרי הגדול לבין הקהל], מהיות בכלל ברכה, דאם כן אין לדבר סוף), תיבה [של שליח הצבור] לא מפסקא; מחיצה מאי?

תא שמע דאמר רבי יהושע בן לוי: אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים.

 

איבעיא להו: צדדין מהו?

אמר אבא מר בר רב אשי: תא שמע, דתנן [פרה פ"יב מ"ב]: 'נתכוון להזות לפניו

 

(סוטה לט,א)

והזה לאחריו (ואף שם היו כלים הצריכין הזאה), לאחריו והזה לפניו - הזאתו פסולה (דבעינן כוונה לטהרה, כדכתיב (במדבר יט,יט) 'והזה הטהור על הטמא': שיהא מתכוין לו); לפניו והזה על צדדין שבפניו (צדדין שיש ממנו ולהלן, ולא צדדין שישנו ממנו ולאחור) - הזאתו כשרה' (והכי נמי: העומדין בצדדין של כהן הימנו ולהלן בכלל ברכה הן, דכלפניו דמי, אבל של אחר הימנו - אף על פי שאינן אחריהן ממש - כלאחריו דמי).

 

אמר רבא בר רב הונא: כיון שנפתח ספר תורה - אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר (בעזרא [נחמיה ח,ה] כתיב: ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה] ובפתחו (תנ"ך: וכפתחו) (וכשהתחיל) עמדו כל העם (עמדו: שתקו); ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר (איוב לב,טז) והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד.

רבי זירא אמר רב חסדא: מהכא [נחמיה ח,ג: ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים] ואזני כל העם אל ספר התורה.

 

ואמר רבי יהושע בן לוי: כל כהן שלא נטל ידיו (לפני עלותו לדוכן) לא ישא את כפיו, שנאמר (תהלים קלד,ב) שאו ידיכם קדש וברכו את ה'.

 

'שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע: במה הארכת ימים (איזה זכות בידך שהארכת ימים)?

אמר להן: מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא (לקצר דרכו דרך בית הכנסת: ליכנס בפתח זה ולצאת כנגדו; ולשון 'קפנדריא' מפרש בברכות (סב,ב) 'אדמקיפנא אדרי איעול בהא': עד שאני מקיף סביב השורות הללו אכנס בזה ואקצר דרכי; ו'דרי' = שורות בתים), ולא פסעתי על ראשי עם קודש (שהיו יושבים התלמידין בבית המדרש על גבי קרקע והמהלך ביניהם כשהן יושבין ונכנס לישב במקומו - מרחיב פסיעותיו בעל כרחו, והוא לשון 'מפסע', ונראה כמפסע על ראשיהם! לפיכך צריך להקדים או ישב לו מבחוץ), ולא נשאתי כפי (שכהן היה) בלא ברכה (דמפרש ואזיל)'.

מאי מברך?

אמר רבי זירא אמר רב חסדא: 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה'.

כי עקר כרעיה (בעבודה, למיסק, והוא מחזיר פניו כלפי תיבה) - מאי אמר?

'יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל לא יהא בה מכשול ועון'

וכי מהדר אפיה מציבורא (כשגומר ברכותיו: מחזיר פניו לצד התיבה עד שיגמור שליח צבור המברך את עמו ישראל בשלום) - מאי אמר?

אדבריה רב חסדא לרב עוקבא ודרש: רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו

 

(סוטה לט,ב)

מה שהבטחתנו (שתסכים על ידינו כדכתיב 'ואני אברכם' (במדבר ו,כז)); השקיפה ממעון קדשך מן השמים [וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש] (דברים כו,טו).

 

אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאים לכוף קישרי אצבעותיהן (שפושטין אצבעותיהם כשמברכין, ולאחר שגמרו סוגרין אגרוף שלהם כשאר בני אדם; 'קשרי אצבע' הם החֻליות שכופפים ופושטין בהם) עד שיחזרו פניהם מן הצבור;

אמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין הקורא (שליח צבור שקורא 'כהנים' שיחזירו פניהם לברך) רשאי לקרות 'כהנים' עד שיכלה 'אמן' (של ברכת הודאה) מפי הצבור;

ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דיבור (כהנים) מפי הקורא;

ואין הצבור רשאין לענות 'אמן' עד שתכלה ברכה מפי הכהנים;

ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה 'אמן' מפי הצבור.

ואמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל שליח צבור ב'שים שלום',

ואינן רשאין לעקור רגליהם (מן הדוכן) ולילך (אלא עומדין כפופין לפני התיבה) עד שיגמור שליח צבור 'שים שלום' (יש ללמוד מכאן סדר נשיאות כפים כך הוא: עוקר רגליו בעבודה ממקומו, ובא לפני התיבה, ומתפלל: יהי רצון שתהא ברכה כו' כדלעיל, ומאריך בה עד שתכלה אמן של הודאה מפי צבור, ושליח צבור קורא 'כהנים' אם שנים הם, ואם יחיד הוא אינו קורא, והוא מחזיר פניו מאיליו, כדאביי דאמר לעיל (לח,א) 'לאחד אין קורא כהנים'; וכשכלה דיבור מפי קורא - מברך 'אשר קדשנו כו', ואחר כך מתחילין בברכה, וכשכלה 'אמן' אחרון מפי צבור - הן מחזירין פניהם, וכופפין קשריהם אם רוצים, ושליח צבור מתחיל 'שים שלום'[1], והכהנים מתפללין 'ריבונו של עולם! עשינו מה שגזרת עלינו כו', ומאריכין בה עד שתכלה ברכה מפי שליח צבור, ועוקרין רגליהם והולכין להם).

 

ואמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין הצבור רשאין לענות 'אמן' עד שתכלה ברכה מפי הקורא,

ואין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה 'אמן' מפי הצבור (של ברכת התורה; וכל הני משום דתרי קלי לא משתמעי),

ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום עד שיכלה פסוק מפי הקורא,

ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה תרגום מפי המתרגם.

 

אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה;

ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא עד שיגלל ספר תורה (במטפחותיו, כדי שלא יהו הגוללים טרודים מלשמוע הפטרה מפי המפטיר);

ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין שליח צבור רשאי להפשיט את התיבה בצבור (כל זמן שהצבור בבית הכנסת) מפני כבוד צבור (שהיה דרכם להביא ספר תורה מבית אחר, שמשתמר בו, לבית הכנסת, ופורסין בגדים נאים סביב התיבה ומניחין אותה בתוכה; וכשיוצאין משם ונוטלין ספר תורה להוליכו לבית המשתמר בו - לא יפשיטו הבגדים מן התיבה בפני הצבור, שטורח צבור לעכב שם עם ספר תורה, אלא מוליך ספר תורה לביתו ומניחו, והעם יוצאים אחריו ואחר כך הוא בא ומפשיט את התיבה[2]).

ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה ויניח במקומו; ושמואל אמר: עד שיצא.

ולא פליגי: הא דאיכא פיתחא אחרינא (משנטל ספר תורה לצאת דרך פתחו – הרוצה לצאת בפתח אחר יוצא, ואפילו לא יצא ספר תורה), הא דליכא פיתחא אחרינא (נכון שיצא ספר תורה תחילה ולא יצא האדם בפתח לפני ספר תורה).

אמר רבא: (חכם ששמו) בר אהינא אסברה לי (הבינני טעמו של דבר): (דברים יג,ה) אחרי ה' אלהיכם תלכו [ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון].

 

בזמן שהכהנים מברכים את העם - (העם) מה הן אומרים (שיראו מסבירי פנים ומודים לפניו על ברכותיו, להראות שהן נוחות להן)?

אמר רבי זירא אמר רב חסדא: (תהלים קג,כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח [עשי דברו לשמע בקול דברו]; (שם פסוק כא) ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו; (שם פסוק כב) ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה' (שלש מקראות הן כנגד שלש ברכות).

במוספי דשבתא (שהוא נשיאת כפים חדש, שאינו בחול, צריך לחדש את דברי העם) מה הן אומרים?

אמר רבי אסי: (תהלים קלד,א) שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' [העמדים בבית ה' בלילות]; (שם פסוק ב) שאו ידיכם קדש וברכו את ה' (תהלים קלה,כא) ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה (אינו באותו מזמור, והיינו דקא פריך [מיד]: 'ונימא יברכך ה' מציון דכתיב בההוא עניינא'.)

ולימא נמי (תהלים קלד,ג) יברכך ה' מציון [עשה שמים וארץ] דכתיב בההוא עניינא?

אמר יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי: מתוך שהתחיל בברכותיו של הקב"ה - מסיים בברכותיו של הקב"ה;

במנחתא דתעניתא (שנושאין בו כפים, מה שאין כן בשאר מנחות, משום שכרות, כדאמרינן במסכת תענית בפרק בתרא (כו,ב)) מאי אמרי?

אמר רב אחא בר יעקב: (ירמיהו יד,ז) אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך [כי רבו משובתינו, לך חטאנו] (שם פסוק ח) מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ [וכארח נטה ללון], (שם פסוק ט) למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע [ואתה בקרבנו ה', ושמך עלינו נקרא, אל תנחנו].   

 

(סוטה מ,א)

בנעילה דיומא דכיפורי מאי אמר?

אמר מר זוטרא - ואמרי לה במתניתא: (תהלים קכח,ד) הנה כי כן יברך גבר ירא ה' (שם פסוק ה) יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך (שם פסוק ו) וראה בנים לבניך שלום על ישראל.

היכן אומרן?

רב יוסף אמר: בין כל ברכה וברכה;

ורב ששת אמר: בהזכרת השם (כשהכהנים מזכירין את השם).

פליגי בה רב מרי ורב זביד: חד אמר פסוקא לקבל פסוקא (שהכהנים אומרים פסוק ראשון - והם אומרים אחד מאלו, ובשני היו אומרים את השני, ובשלישי את השלישי; וכן במוסף וכן במנחה, שהרי כולן שלשה שלשה הם) וחד אמר אכל פסוקא אמר להו לכולהו.

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)

מקרא - באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:[email protected], http://www.dafyomi.co.il/

This material is © 2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at [email protected]