דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
סוטה
דף לז
המשך פרק שביעי 'אלו נאמרין'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(סוטה לו,ב)
'יהודה'
- מאי היא?
דתניא: 'היה רבי מאיר אומר: כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה: זה אומר "אני יורד תחלה לים" וזה אומר "אני יורד תחלה לים" - קפץ
(סוטה לז,א)
שבטו של
בנימין וירד לים תחילה, שנאמר (תהלים סח,כח) שם בנימין צעיר רודם [שרי
יהודה רגמתם, שרי זבלון שרי נפתלי] אל תקרי 'רודם' אלא 'רד ים', והיו שרי יהודה רוגמים אותם, שנאמר 'שרי יהודה רגמתם', לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה
(שבית קדשי הקדשים בנוי בחלקו), שנאמר [דברים לג,יב:
לבנימן אמר: ידיד ה' ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום] ובין כתפיו שכן;
אמר לו רבי
יהודה: לא כך היה מעשה, אלא: זה אומר "אין אני יורד תחילה לים" וזה אומר
"אין אני יורד תחילה לים" קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה, שנאמר (הושע
יב,א) סבבוני בכחש אפרים (שיראו
לסמוך עליו וכחשו באמונתם) ובמרמה
בית ישראל ויהודה עוד רד עם אל [ועם קדושים נאמן] ('רד עם
אל' - שבטח בהקב"ה), ועליו מפרש בקבלה (תהלים
סט,ב) הושיעני אלהים כי באו
מים עד נפש (פסוק ג) טבעתי ביון מצולה ואין מעמד [באתי
במעמקי מים ושבלת שטפתני] (תהלים
סט,טז) אל תשטפני שבולת מים
ואל תבלעני מצולה [ואל תאטר עלי באר פיה];
באותה שעה
היה משה מאריך בתפלה; אמר לו הקב"ה: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה
לפני!?
אמר לפניו:
רבונו של עולם - ומה בידי לעשות?
אמר לו [שמות
יד,טו: ויאמר ה' אל משה: מה תצעק אלי?] דבר אל בני ישראל ויסעו (שמות
יד,טז) ואתה הרם את מטך
ונטה את ידך [על הים ובקעהו; ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה] - לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל, שנאמר [תהלים
קיד,א: בצאת ישראל
ממצרים בית יעקב מעם לעז] (פסוק ב) היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו - מה טעם 'היתה יהודה לקדשו' ו'ישראל ממשלותיו' (דיהודה
שנתקדש למשול בהן)? - משום דהים ראה וינוס [הירדן
יסב לאחור] (פסוק ג).
תניא: 'רבי
אליעזר בן יעקב אומר: אי אפשר לומר לוי למטה, שכבר נאמר למעלה (משה
כתב בתורה [דברים כז,יב] אלה
יעמדו לברך [את העם על הר גריזים] 'שמעון
ולוי ויהודה'), ואי
אפשר לומר למעלה, שכבר נאמר למטה (בספר יהושע (ח,לג),
כדכתיב: 'וכל ישראל וזקניו [ושטרים ושפטיו] עומדים מזה ומזה לארון
נגד הכהנים והלוים [נשאי ארון ברית ה' כגר כאזרח חציו אל מול הר גרזים,
והחציו אל מול הר עיבל, כאשר צוה משה עבד ה' לברך את העם ישראל בראשנה]
- אלמא כהנים ולוים למטה היו)
רבי יאשיה
אומר: כל הראוי לשרת (לשאת את הארון, דהיינו מבן שלשים
ועד בן חמשים) למטה (אצל
הארון), והשאר למעלה. רבי אומר:
אלו ואלו (ישראל ולוים) למטה הן עומדים (כדכתיב
בספר יהושע);
הפכו פניהם
כלפי הר גריזים - ופתחו בברכה, כלפי הר עיבל -ופתחו בקללה.
מאי 'על' ([דברים יא,כט: ונתתה
את הברכה] על הר גריזים ועל הר עיבל
שכתב משה בתורה)?
על = בסמוך (כדמפרש
ואזיל: ), כדתניא: '(ויקרא
כד,ז) ונתת על המערכת לבונה
זכה [והיתה ללחם לאזכרה אשה לה']: רבי אומר: על = בסמוך (שהיה
מושיב שני בזיכי לבונה בין שני הסדרים); אתה אומר 'על' = בסמוך או אינו אלא על ממש? - כשהוא אומר [שמות
מ,ג: ושמת שם את ארון העדות] וסכות על הארון [את
הפרכת] - הוי אומר על = בסמוך (על
כרחך לאו על ממש, דהאי מחיצה הואי פרוכת,ולא היה סכך).
הפכו פניהם
כלפי הר גריזים ופתחו בברכה [: "ברוך האיש אשר לא יעשה פסל
ומסכה" - ואלו ואלו עונין אמן;
הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה: (דברים
כז,טו) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה]:
תנו רבנן [תוספתא
סוטה פ"ח ה"י [ליברמן]]:
'ברוך בכלל ברוך בפרט, ארור בכלל ארור בפרט (כל
הברכות והקללות נאמרו בהר גריזים ובהר עיבל בכלל ופרט: 'ברוך אשר יקים את דברי
התורה הזאת', 'ארור אשר לא יקים' - הרי
בכלל, וכל אחת ואחת בפרט ברוך וארור: 'ברוך אשר לא יעשה פסל ומסכה', 'ארור
אשר יעשה פסל ומסכה', וכן כולן) ללמוד וללמד לשמור ולעשות (כל המצות
כולן טעונות ארבעה אלה: [דברים ה,א] 'ולמדתם
אותם, ושמרתם, לעשותם', וכתיב 'ולמדתם אותם את בניכם וגו'
[דברים יא,יט] - הרי כאן ארבע מצות לכל מצוה,
ועל ארבעתן נמסרו ארור וברוך בכלל ופרט: 'ברוך אשר ילמדו' 'ארור אשר לא ילמדו' וכן
ללמד וכן לשמור וכן לעשות - בכל אחד ארבע בריתות: ברית לברוך בכלל ברית לברוך בפרט
ברית לארור בכלל ברית לארור בפרט) הרי
(סוטה לז,ב)
ארבע ארבע
וארבע (ארבע בריתות ללמוד וארבע ללמד) - הרי שמונה; שמונה ושמונה (הא איכא
עוד שמנה: לשמור ולעשות) הרי שש
עשרה;
וכן בסיני (כשנאמרו כל המצות למשה
נתנו כולן בארור וברוך בכלל ופרט), וכן בערבות מואב (כשאמרה לישראל כדכתיב (דברים
א,ה) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה וגו'), שנאמר: (דברים כח,סט) אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה [לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב] (בתר קללות וברכות כתיב מלבד
הברית וגו' אלמא כברית ערבות מואב בברכות וקללות כך ברית בחורב,
דהר גריזים ודהר עיבל לא איצטריך לאתויי קרא, דעלה קאי ובה איירי), וכתיב (דברים כט,ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת [ועשיתם אתם למען תשכילו את כל אשר תעשון] ('ושמרתם
את דברי הברית הזאת' - לא גרס ליה הכא) נמצא מ"ח בריתות על כל מצוה ומצוה (לכל אחד
מישראל: שש עשרה תלתא זימני מ"ח הוי);
[תוספתא סוטה פ"ח ה"יא [ליברמן]] רבי שמעון מוציא הר גריזים והר עיבל (לפי
שלא אמר יהושע עליהן כל התורה אלא מצות שבפרשה) ומכניס אהל מועד שבמדבר (שלאחר
שהוקם המשכן נדבר הקב"ה עם משה בישוב ולמדו כל התורה כדכתיב וידבר
ה' אליו מאהל מועד לאמר (ויקרא א,א))';
ובפלוגתא דהני
תנאי, דתניא: 'רבי ישמעאל אומר: כללות נאמרו בסיני (בסתם
נאמרה תורה בסיני ולא נתפרשה לו, כגון בסיני נאמר (שמות כ,כ)
'וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך' ולא
פירש מתן דמים כיצד הקטרת אימורים והפשט ונתוח וכליל של עולה) ופרטות באהל מועד (ובספר
ויקרא באהל מועד פירשה);
רבי עקיבא
אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב (מפי
משה לישראל; תנא קמא סבירא ליה כרבי ישמעאל, הלכך הר סיני ואהל מועד חדא היא, ורבי
שמעון סבירא ליה כרבי עקיבא, הלכך תרי נינהו), ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה
ארבעים ושמנה בריתות; [תוספתא סוטה פ"ח ה"יא
[ליברמן]] רבי שמעון בן יהודה
איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון: אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה
ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים!
אמר רבי:
לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון אין לך כל מצוה ומצוה
שבתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות (לכל אחד) של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים (כמנין
שהיו (בסיני) [במדבר] שכל אחד נעשה ערב על כל אחיו) נמצא לכל אחד ואחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש
מאות וחמשים'.
(הכי גרסינן בתוספתא (פ"ח ע"ש): 'אמר
רבי: לדברי ר"ש בן יהודה אין לנו כל מצוה ומצוה שלא נכרתו עליה מ"ח
בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ויש בכל אחת שש מאות אלף ושלשת
אלפים חמש מאות וחמשים') '.
מאי בינייהו (מאי
מוסיף רבי ובמאי פליגי)?
אמר רב משרשיא:
ערבא וערבא דערבא איכא בינייהו (אם נעשה כל אחד ערב על ערבותו של
חבירו או לא:
רבי שמעון בן יהודה סבר: לא נעשה כל אחד ערב על
חבירו, אלא שישמרו את המצות; נמצא כל אחד ואחד ערב על מ"ח בריתות של כל אחד
ואחד, אבל לא נעשה כל אחד ואחד ערב על ערבות של חבירו אלא על חובתו
של חבירו; ואתא רבי למימר: לדברי רבי שמעון שבא למנות את בריתות הערבות - יש לו
למנות ארבעים ושמנה בריתות של ששים ריבוא לכל אחד, ובכל אחד האלה - יש ששים ריבוא,
שכולם נתערבו זה בזה על חובותם ועל ערבותם, נמצא כל אחד מקבל עליו ערבות של ששים
ריבוא בשביל חובות של חבירו וכל אחד מששים ריבוא הללו קבל עליו בריתות ששים ריבוא
בשביל ערבות שנתערבו אחיו על חביריהם וזה קבל עליו אף ערבות של ערבים).
דרש רבי יהודה
בן נחמני, מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש: כל הפרשה כולה (של הר
גריזים) לא נאמרה אלא בנואף ונואפת:
(דברים כז,טו)
ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה [תועבת ה' מעשה ידי חרש ושם
בסתר, וענו כל העם ואמרו אמן] –
ב'ארור' סגי ליה (בתמיה: כופר בעיקר הוא וסגי ליה ב'ארור')? - אלא זה הבא על הערוה (אשת איש) והוליד בן (ממזר;
ומתוך בושתו שאסור לבא בקהל ואינו מוצא אשה) והלך (הוא הולך) לבין עובדי כוכבים ועבד עבודת כוכבים - ארורין אביו ואמו
של זה שכך גרמו לו (שעשאוהו לעבוד פסל ומסכה;
וכן דורש את כולן, כל אחת לפי פשטה: אותו של עריות -
כגון שוכב עם חותנתו ואשת אביו ואם אחותו - כולם באשת איש, ולמיקם בתרי ארורי.
'שוכב עם כל בהמה'
[דברים כז,כא] - אשת איש, שעשתה מעשה בהמה,
שמנאפת;
'מקלה אביו ואמו'
[דברים כז,טז] - הבא על אשת איש מזלזל באביו
ובאמו, שגידלו גידולין רעים בביתם;
'משגה עור' [דברים
כז,יח] - מפתה אשת איש שהיא סומא בדבר, ואינה יודעת עונשו;
כמוהו 'משיג גבול רעהו':
בא על אשתו, הרי הוא השיג גבול;
'מכה רעהו בסתר'
[דברים כז,כד] - גורם לו בלחש סתריו שתמות
בבדיקת מים המרים;
'לוקח שוחד להכות נפש':
לוקח שוחד להיות עוקב אחר המנאף ולפתות לו אשת איש וגורם לו מיתה;
'מטה משפט גר יתום'
[דברים כז,יט] - איני יודע לדורשו.)
תנו רבנן: '[דברים
יא,כט: והיה כי יביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה] ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה [על
הר עיבל] - מה תלמוד לומר? אם
ללמד שתהא ברכה על הר גריזים וקללה על הר עיבל - הרי כבר נאמר (דברים
כז,יב) אלה יעמדו לברך את
העם על הר גריזים [בעברכם את הירדן: שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף
ובנימן], וכתיב (דברים
כז,יג) ואלה יעמדו על הקללה
בהר עיבל [ראובן גד ואשר, וזבולן דן ונפתלי]!? - אלא להקדים ברכה לקללה;
יכול יהיו כל הברכות קודמות לקללות (שיגמרו כל הברכות תחילה עד 'ברוך אשר יקים וגו' ואחר כך יפתחו בקללה)? - תלמוד לומר 'ברכה וקללה' - ברכה אחת קודמת לקללה ואין כל הברכות קודמות לקללות, ולהקיש ברכה לקללה, לומר לך: מה קללה בלוים - אף ברכה בלוים, ומה קללה בקול רם - אף ברכה בקול רם, ומה קללה בלשון הקודש (כדילפינן קול קול ממשה) - אף ברכה בלשון הקודש, ומה קללה בכלל ופרט - אף ברכה בכלל ופרט, ומה קללה אלו ואלו עונין ואומרים אמן - אף ברכה אלו ואלו עונין ואומרים אמן'.
(פסוק כב) וַיְדַבֵּר ה'
אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(פסוק כג) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן
וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: ס
(פסוק כד) יְבָרֶכְךָ ה'
וְיִשְׁמְרֶךָ: ס
(פסוק כה) יָאֵר ה'
פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: ס
(פסוק כו) יִשָּׂא ה'
פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: ס
(פסוק כז) וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם: פ
משנה:
ברכת כהנים -
כיצד?
במדינה אומר
אותה שלש ברכות (שמפסיקין הכהנים בין פסוק לפסוק ועונין הציבור אמן), ובמקדש ברכה אחת (לפי שאין
עונין אמן במקדש ואין צריך כאן שום הפסק והכי מפרש בגמרא);
במקדש אומר את השם
(סוטה לח,א)
[המשך
המשנה]
ככתבו (ביו"ד
ה"י), ובמדינה בכינויו (באל"ף
דל"ת);
במדינה כהנים
נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן (מפני שצריך נשיאות כפים כדאמרינן
בברייתא בגמרא), ובמקדש על גבי
ראשיהן (למעלה מראשיהם, מפני שמברכין את העם בשם המפורש, ושכינה
למעלה מקשרי אצבעותיהם) - חוץ מכהן
גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ (מפני שהשם כתוב עליו).
רבי יהודה אומר: אף כהן גדול מגביה ידיו למעלה מן הציץ שנאמר (ויקרא ט,כב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם [וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים].
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:[email protected], http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at [email protected]