דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
סוטה
דף כד
תחילת פרק רביעי 'ארוסה'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(סוטה כג,ב)
סוטה פרק רביעי ארוסה
משנה:
ארוסה (שקינא לה ארוס) ושומרת יבם (שקינא לה יבם) לא שותות (דמעטינהו קרא) ולא נוטלות כתובה (שהיא גרמה לאסור עצמה עליו,
שנסתרה אחר קינוי, דמקינוי ואיסור לא אימעיט, כדמפרש בגמרא; ואפילו לית לן דרב
המנונא (לעיל יח,ב) דשומרת יבם שזינתה מותרת ליבמה - נהי דמותרת מיהו לא בעי
למינסב אשה זונה, והיא הפסידה כתובתה), שנאמר [במדבר ה,כט:
זאת תורת
הקנאת] אשר
תשטה אשה תחת אישה [ונטמאה] - פרט לארוסה ושומרת יבם ('תחת אישה' - ביושבת תחתיו
הכתוב מדבר).
אלמנה לכהן
גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת
(סוטה כד,א)
[המשך המשנה]
ונתינה (מן הגבעונים) לישראל (ואסורין לבא בישראל כדאמרינן ביבמות
(עח,ב): דוד גזר עליהן), ובת
ישראל לממזר ולנתין - לא שותות (דלא נאמרה פרשה אלא בראויה לקיימה;
והכי תניא בספרי [במדבר, פסקא ז]: 'כי תשטה אשתו [במדבר
ה,יב] -
בראויה לאישות הכתוב מדבר, פרט לאלמנה לכהן גדול וכו') ולא נוטלות כתובה (ואף על גב דשאר אלמנה לכהן
גדול לא קנסוה רבנן כתובה, כדאמרינן בכתובות בפרק 'אלמנה נזונית' (ק,ב), זו אין לה: דסתירתה גרמה לה
ליאסר עליו, ואפילו היא ראויה לו; הלכך לאו בת כתובה היא, דלא עדיפא מכשרה).
ואלו לא שותות
ולא נוטלות כתובה:
האומרת
"טמאה אני", ושבאו לה עדים שהיא טמאה, והאומרת "איני שותה";
אמר בעלה
"איני משקָהּ", ושבעלה בא עליה בדרך (שהוא גרם לה שלא תשתה) - נוטלות כתובה ולא שותות.
מתו בעליהן (של כל סוטות הנסתרות וראויות
לשתות) עד שלא שתו (ולא הספיקו להשקותן): בית שמאי אומרים: נוטלות כתובה ולא שותות (דבעינן והביא האיש את אשתו
וגו'), ובית הלל
אומרים: או שותות או לא נוטלות כתובתן (כלומר: מתוך שלא שותות - לא נוטלות
כתובה; ובגמרא מפרש פלוגתייהו).
מעוברת חבירו
ומניקת חבירו (שמת והניחה מעוברת ומניקה, או שגירשה והיא מעוברת או מניקה
ואסרוה חכמים לינשא עד שיהא הולד בן שתי שנים, שכך זמן יניקתו, והלך זה ונשאה
וקינא לה) - לא שותות (שהרי אינה ראויה לו לקיימה) ולא נוטלות כתובה, דברי רבי טרפון;
וחכמים אומרים:
יכול הוא להפרישה (עד כ"ד חדש) ולהחזירה לאחר זמן (הלכך 'ראויה לאישות' קרינא
ביה).
איילונית (דוכרניתא דלא ילדה, שממעי
אמה נבראת כך, ואין לה סימני אשה: לא דדים ולא שערות וקולה עבה) וזקינה, ושאינה ראויה לילד (ששתת כוס עוקרין, ואסורות לקיימה
למי שאין לו בנים, שהרי נצטוו ישראל על פריה ורביה) - לא נוטלות כתובה ולא שותות.
רבי אלעזר
אומר: יכול הוא לישא אשה אחרת ולפרות ולרבות הימנה.
ושאר כל הנשים
או שותות או לא נוטלות כתובה.
אשת כהן שותה
ומותרת לבעלה (אם נמצאת נקיה);
(ובגמרא פריך:
פשיטא!?)
אשת סריס (כגון שנסתרס לאחר שנשאה,
דקדמה שכיבת בעל לבועל) שותה;
(ובגמרא פריך פשיטא!?)
על ידי כל
עריות מקנין (אם קינא לה מאביה ומאחיה ומאחד מכל העריות שבתורה ונסתרה -
הוי קינויו קנוי, ונאסרת עליו ושותה; ובגמרא פריך פשיטא!?) חוץ מן הקטן (דכתיב 'ושכב איש אותה' [במדבר
ה,יג]) וממי שאינו
איש (ובגמרא מפרש לה).
ואלו שבית דין
מקנין להן (אם רואין אותם מתנהגות בפריצות): מי שנתחרש בעלה, או נשתטה, או שהיה חבוש בבית האסורין;
לא להשקותה אמרו (הם לא ישקוה, דבעינן והביא האיש את אשתו (במדבר ה,טו), ובעלה נמי לא ישקנה בקינוי
זה לכשירצה, דבעינן וקינא [את אשתו] (במדבר ה,יד)... והביא [האיש את אשתו] (במדבר
ה,טו)) אלא לפוסלה מכתובתה.
רבי יוסי אומר:
אף להשקותה: לכשיצא בעלה מבית האסורין ישקנה (ורבי יוסי לא בעי וקינא... והביא).
גמרא:
מישתא הוא דלא
שתייא - הא קנוי מקני לה (ליאסר עליו - מדקתני 'לא נוטלות
כתובה')! מנא הני
מילי?
דתנו רבנן: '(במדבר
ה,יב) דבר
אל בני ישראל ואמרת [אלהם: איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל] - לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי (ולא גרס 'איש איש', דלדרשא
אחרינא דרשינן ליה לקמן (כז,א), אלא ריבויא מ'ואמרת אליהם'; והכי נמי אמר לקמן בפירקין: 'ואמרת' - רבויא הוא).
ומתניתין מני?
רבי יונתן היא,
דתניא: 'תחת אישך [במדבר
ה,יט,כ: והשביע
אתה הכהן ואמר אל האשה: אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך - הנקי
ממי המרים המאררים האלה. (פסוק כ) ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת, ויתן איש בך את
שכבתו מבלעדי אישך]
- פרט לארוסה;
יכול שאני
מוציא אף שומרת יבם (דממשמעות קרא משמע לן ארוסה למעוטי, דלא קרינן בה 'תחת אישך' אבל שומרת יבם קרינן בה 'תחת אישך', כדמפרש לקמיה, דלא מיחסרא
מסירה לחופה)?
תלמוד לומר
'איש איש' - דברי רבי יאשיה;
רבי יונתן
אומר: 'תחת אישך' - פרט לשומרת יבם;
אוציא שומרת
יבם ולא אוציא את ארוסה?
תלמוד לומר
'[במדבר ה,כט: זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת] אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ [וְנִטְמָאָה]' - פרט לארוסה (ורבי יונתן משמע ליה מיעוטא
קמא לשומרת יבם, אבל ארוסה קרינא בה אישות, אי לאו דהדר מעטיה קרא אחרינא - כדמפרש
לקמן - משום דהוא קידשה, ואינה באה לו מכח קדושי אחרים, ועוד שנסקלת על ידו - מה
שאין כן בשומרת יבם).
מר (רבי יונתן) אלימא ליה ארוסה (חשיבה ליה ארוסה אשה גמורה
טפי משומרת יבם) דקידושי
דידיה (שעל ידי קידושי עצמו באה לו) וסוקלין על ידו (אם זינתה נסקלת בשבילו); ומר (תנא קמא) אלימא ליה שומרת יבם דלא מיחסרא מסירה לחופה (דנקנית ליבם בביאה גרידתא,
ואפילו בזנות, להיות כאשתו לכל דבר, כדתנן ביבמות (דף נג:) ומייתינן לה לקמן בפירקא).
ורבי יונתן -
האי 'איש איש' מאי עביד ליה?
מיבעי ליה
לרבות אשת חרש ואשת שוטה ואשת
(סוטה
כד,ב)
שעמום (לקוי בתמהון לב שבית דין
מקנין להן; וברייתא היא בשילהי פירקין).
ורבי יאשיה -
האי 'תחת אישהּ' (בתראה האמור בסוף הפרשה זאת תורת
הקנאות וגו') - מאי
עביד ליה?
מיבעי ליה
להקיש איש לאשה ואשה לאיש (ברייתא היא בשילהי פרקין, והתם מפרש
למאי הלכתא); אלא טעמא
דכתיבי הני קראי (דממעטי ארוסה) - הא לאו הכי הוה אמינא ארוסה שתיא.
והא כי אתא רבי
אחא בר חנינא - מדרומא אתא - ואייתי מתניתא בידיה: '[במדבר
ה,כ: ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו] מבלעדי אישך (משמע שבעלה נתן בה את שכבתו
קודם לסתירה זו) - משקדמה
שכיבת בעל לבועל ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל' [וממילא ארוסה אינה שותה, שהרי
אם אמנם זינתה – הרי הבועל קדם לבעלה]!?
אמר רמי בר
חמא: משכחת לה (דאיצטריך למעוטי ארוסה מקרא אחרינא ולא ממעטא מהתם) כגון שבא עליה ארוס בבית אביה (בזנות), דכוותה גבי שומרת יבם: כגון שבא עליה יבם בבית
חמיה (לאחר שמת אחיו).
הא – 'שומרת
יבם' קרית לה (דקאמרת דלא תשתה)? אשתו מעלייתא היא (בביאת זנות), דהאמר רב (ביבמות
ט,א; נח,א): קנה לכל (דתנן [יבמות
פ"ו מ"א]: 'הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד' - דהיינו בזנות – 'קנה';
ואמר רב: 'קנה' דקתני מתניתין - קנה לכל: אם כהן הוא - מאכילה בתרומה, ויורשה,
ומיטמא לה, ומשקה, ופוטרה בגט בלא חליצה)!
(הא דאתא קרא למעוטי) כשמואל, דאמר 'לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה' (בפרשת יבמה: לקום על שם אחיו
בנחלתו, ולפוטרה בגט; דהא דקני לה יבם בביאה כל דהו – מ'יבמה יבא עליה' [דברים
כה,ה] נפקא לן,
דלא כתיב 'יבמה יקחנה לו לאשה' אלא 'יבא עליה ולקחה לו לאשה' [שם], ואשמעינן דביאתו עליה הן
הן ליקוחי האישות שלו; הלכך למידי דאיתמר בהך פרשתא - רבינהו קרא נישואין הללו,
אבל למידי אחרינא - לאו נישואין נינהו; ומה אמור בפרשה? - פטור חליצה על ידי יבום,
ו'יקום על שם
אחיו' [דברים
כה,ו]: שיורש
את נכסי אחִיו, ואין אחָיו חולקין עמו).
אי הכי - לימא
רב, דאמר (קנה לכל) - כרבי
יאשיה (דאמר שומרת יבם שותה ואוקימנא בבא עליה), ושמואל דאמר כרבי יונתן!?
אמר לך רב: אנא
דאמרי אפילו לרבי יונתן: מדאיצטריך קרא למעוטה - מכלל דאשתו מעלייתא היא (וכל שכן כרבי יאשיה;והא
דאיצטריך לרבי יאשיה לרבויי מ'איש איש' – לאו דוקא, אלא אסמכתא בעלמא, ועיקר קרא לאשת חרש ושוטה),
(סוטה כה,א)
ושמואל אמר:
אנא דאמרי אפילו לרבי יאשיה (דאמר שותה): מדאיצטריך קרא לרבוייה (לרבויי לשתיה) - מכלל (שמע מינה) דלאו אשתו היא כלל (ליורשה וליטמא לה ולהאכילה
תרומה; וכל שכן לרבי יונתן, דאמר אינה שותה משום דלאו אשתו היא; והא דאיצטריך
למעוטי - אסמכתא בעלמא היא, ולאו דקרא להכי אתא, אלא להקיש אשה לאיש כדשני לעיל).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:[email protected], http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at [email protected]