דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
סוטה
דף יח
סיום פרק שני 'היה מביא'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(סוטה יז,ב)
גמרא:
אמר רבא:
1. מגילת סוטה
שכתבה בלילה - פסולה; מאי טעמא? אתיא 'תורה' 'תורה': כתיב הכא [במדבר
ה,ל: או איש
אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני ה'] ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת, וכתיב התם (דברים
יז,יא) על פי
התורה אשר יורוך ועל המשפט [אשר יאמרו לך - תעשה: לא תסור מן
הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל]; מה משפט ביום (בסנהדרין (לד,ב) נפקא לן מ'והיה ביום הנחילו' [דברים
כא,טז]) - אף מגילת
סוטה ביום;
2. כתבה למפרע ('ירך ולנפיל, בטן לצבות במעיך' וכו' כסדר הזה, או אחד מהן
היפך, והשאר כתב כהילכתן) –
פסולה, דכתיב (במדבר ה,כג) וכתב את האלות האלה [הכהן בספר; ומחה אל מי
המרים]: ('האלה' משמע) כי דכתיבא (כמו שהן סדורין בפרשה) כתבה;
3. קודם שתקבל
עליה שבועה – פסולה, שנאמר 'והשביע' (פסוק יט) ואחר כך 'וכתב'
(פסוק כג);
4. כתבה איגרת (בלא שרטוט) – פסולה: [במדבר
ה,כג: וכתב
את האלות האלה הכהן]
בספר [ומחה אל מי המרים] אמר רחמנא (והלכה למשה מסיני שהספרים צריכין
שרטוט);
(סוטה יח,א)
5. כתבה על שני
דפין (כדפין של ספר תורה העשויין עמודים) – פסולה: 'ספר' אחד אמר רחמנא ולא שנים
ושלשה ספרים;
6. כתב אות אחת
ומחק אות אחת (ומחקה על המים), (וחזר) וכתב אות אחת (שלאחריה) ומחק אות אחת (ומחקה עד שהשלים את כולה) – פסולה, דכתיב (במדבר
ה,ל: או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה
לפני ה'] ועשה
לה הכהן את כל התורה הזאת (עד שתהא כולה כאחד).
בעי רבא: כתב
שתי מגילות לשתי סוטות ומחקן לתוך כוס אחד – מהו[1]?
כתיבה לשמה (בספר לעצמו, דכתיב 'ועשה לה' - לשמה) בעינן, והאיכא? או דילמא בעינן נמי מחיקה (בכוס) לשמה (לעצמה: שיהא ניכר המחיקה שהיא לשמה)?
ואם תמצא לומר
בעינן נמי מחיקה לשמה - מחקן בשתי כוסות, וחזר ועירבן - מהו? מחיקה לשמה בעינן,
והאיכא? או דילמא הא לאו דידה קא שתיא והא לאו דידה קא שתיא?
ואם תמצא לומר
הא לאו דידה קא שתיא והא לאו דידה קא שתיא, חזר וחלקן - מהו? יש ברירה או אין
ברירה?
תיקו.
בעי רבא: השקה
בסיב (שהוא חלול כדרך שהתינוקות שותין) - מהו? בשפופרת - מהו? דרך שתיה בכך או אין דרך שתיה
בכך?
תיקו.
בעי רב אשי:
נשפכו מהן ונשתיירו מהן - מהו?
תיקו.
אמר רבי זירא
אמר רב: שתי שבועות האמורות בסוטה [במדבר
ה,יט: והשביע
אתה הכהן ואמר אל האשה: אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי
המרים המאררים האלה, (במדבר ה,כ) ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת;
ויתן איש בך את שכבתו, מבלעדי אישך; (במדבר
ה,כא) והשביע
הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה: יתן ה' אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך
בתת ה' את ירכך נפלת ואת בטנך צבה] - למה?
אחת קודם
שנמחקה מגילה ואחת לאחר שנמחקה.
מתקיף לה רבא:
תרוייהו קודם שנמחקה מגילה כתיבן!
אלא אמר רבא:
אחת שבועה שיש עמה אָלָה (דכתיב בחדא מינייהו 'בשבועת האלה'
ולקמיה מפרש היכי דמי) ואחת
שבועה שאין עמה אָלָה.
היכי דמי שבועה
שיש עמה אָלָה?
אמר רב עמרם
אמר רב: "משביעני עליך (בשם ומזכיר שם) (שאת אומרת אמת) שלא נטמאת (היינו שבועה שאין עמה אלה); שאם נטמאת יבואו ביך (המים לצבות בטן כו')' (והיינו אלה).
אמר רבא: אָלָה
לחודה קיימא ושבועה לחודה קיימא (שבועה ואלה יש כאן, ושניהן על האשה,
וקרא כתיב 'בשבועת
האלה' - שהשבועה
של אלה)!? אלא אמר
רבא: "משביעני עליך שאם נטמאת - יבואו ביך" (דאיכא השתא 'שבועת האלה': שמשביע את האלה שתחול).
אמר רב אשי:
אָלָה איכא, שבועה ליכא (על האשה וקרא כתיב והשביע את האשה) !? אלא אמר רב אשי: "משביעני עליך (שיהא אמת מה שאמרת בפנינו) שלא נטמאת; ואם נטמאת יבואו ביך (המים)" (דקיימא שבועה אאשה שלא נטמאת, ואאלה
שתחול).
משנה:
על מה היא
אומרת 'אמן אמן'?
אמן - על
האָלָה, אמן - על השבועה (לכך הוצרכה לכפול);
אמן - מאיש זה,
אמן - מאיש אחר;
אמן - שלא
שטיתי ארוסה ונשואה (על ידי גלגול שבועה הוא מגלגל עליה זנות של אירוסין אף על פי
שלא היה בו קינוי; ומכאן לגלגול שבועה מן התורה)
(סוטה יח,ב)
[המשך המשנה]
(ואם היתה יבמתו וכנסה וקינא לה ונסתרה - מגלגל עליה שבועה) ושומרת יבם וכנוסה (שלא נטמאת כשהיא שומרת יבם;
שומרת יבם מצפה וממתנת ליבם שייבמנה, כמו 'ואביו שמר את הדבר' (בראשית
לז,יא) 'לא תשמור על חטאתי' (איוב
יד,טז));
אמן שלא נטמאתי
(היינו קבלת שבועה) ואם נטמאתי יבואו בי (היינו קבלת אלה, כדרך
שהשביעה, כדאמר לעיל בגמרא 'משביעני עליך שלא נטמאת, ואם נטמאת יבאו ביך', והיינו
פירושו ד'אמן על השבועה אמן על האלה' דתניא ברישא).
רבי מאיר אומר:
אמן שלא נטמאתי אמן שלא אטמא (שאם תטמא לאחר זמן - מים מערערין
אותה לאחר שתטמא, כדתניא בברייתא בגמרא).
הכל שוין שאין
מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש ('הכל' - ואפילו לרבי מאיר דאמר מתנה על העתיד).
נסתרה לאחד
ונטמאת (בגירושיה), ואחר
כך החזירה - לא היה מתנה עמה (דאינה נאסרת עליו לחזור לו אלא אם כן
נישאת על ידי קידושין, דכי כתיב (דברים כד) 'לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב
לקחתה' [דברים
כד,ד] - אחר
קידושין ונישואין כתיב, כדכתיב 'והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון' [דברים
כד,ב]).
זה הכלל: כל
שתבעל ולא היתה אסורה לו - לא היה מתנה עמה.
גמרא:
אמר רב המנונא:
שומרת יבם שזינתה (כשהיא שומרת יבם) אסורה ליבמה (כאשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לבעלה).
ממאי?
מדקתני 'שומרת
יבם וכנוסה' (שמשביעה על זנות שזינתה כשהיא שומרת יבם): אי אמרת בשלמא אסירה (זנתה נאסרת עליו) - משום הכי מתנה בהדה (על ידי גלגול אף על אותו
זנות), אלא אי אמרת
לא אסירה - היכי מתנה בהדה? והתנן 'זה הכלל: כל שאילו תיבעל ולא תהא אסורה לו
לא היה מתנה עמה'!
אמרי במערבא [סוטה
וילנא יב,א; ונציא יח טור ב]: לית
הילכתא כרב המנונא; אלא הא דקתני 'שומרת יבם וכנוסה' - הא מני? - רבי עקיבא
היא, דאמר 'אין קידושין תופסין בחייבי לאוין' (לאשה האסורה על המקדשה בלאו), ומשוי לה (לחייבי לאוין) כי ערוה (דכרת;) (ורבנן פליגי עליה, ואמרי: בחייבי כריתות
- הוא דלא תפסי, אבל בחייבי לאוין – תפסי; אאלמא לרבי עקיבא משוי חייבי לאוין
חמורות לענין איסוריהם כחייבי כריתות: שהולד ממזר, ולגבי לאסור על בעלה נמי, כי
היכי דהבא על אשת איש שהיא בכרת אסורה על בעלה - כן הבא על שומרת יבם נמי שהיא
עליו ב'לא
תהיה אשת המת החוצה לאיש זר '(דברים כה,ה) - אוסרה על יבמה).
בעי רבי ירמיה:
מהו שיתנה אדם על נישואין הראשונים (כגון גירשה והחזירה וקינא לה ונסתרה)? על נישואי אחיו (לגלגל זנות שתחת אחיו? דהא
דתנן במתניתין 'ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה' - לאו בחדא אתתא קאי, שישקנה יבם וישביענה
על האירוסין ונישואין של אחיו, אלא מילי מילי קתני: אם הבעל מַשקָהּ - מתנה עמה על
ארוסה ונשואה, ואם היבם שכנסה מַשקָהּ
- מתנה עמה שומרת יבם וכנוסה) - מהו?
תא שמע: 'זה
הכלל: כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו - לא היה מתנה עמה'; הא אסירה - הכי נמי
דמתנה (וזו נאסרת עליו בזנות נישואין הראשונים לעולם, וכן בזנות נישואי אחיו,
כדאמר בפרק קמא (לעיל ב,ב) 'ואם מת חולצת ולא מתייבמת') – שמע מינה.
רבי מאיר אומר
אמן שלא נטמאתי [אמן שלא אטמא]:
תניא: 'לא
כשאמר רבי מאיר 'אמן שלא אטמא' שאם תטמא מים בודקין אותה מעכשיו ([לא]
עלתה על דעתו
שתבדק עכשיו על העתיד) [שהרי אם תבדק מעכשיו
– ותמות - לא תוכל לזנות אחרכך! ואם כן לא תוכל להבדק עכשיו, כי נמצא שלא נטמאה!], אלא לכשתטמא - מים מערערין אותה (חוזרין לה לתוך גרונה, כאדם
הנחנק על ידי משקה נראה כעושה 'ערער', והוא לשון זעקת שבר: 'יְעוֹעֵרוּ' (ישעיהו
טו,ה)) ובודקין
אותה'.
בעי רב אשי: (לרבי מאיר, דאמר 'מתנה על
העתיד') מהו שיתנה
אדם על נישואין האחרונים (מהו שיתנה עמה בגלגול שבועה שלא תטמא
אם יגרשנה ויחזירנה ותטמא)? השתא מיהא לא אסירה ליה, או דילמא זימנין דמגרש לה והדר
מהדר לה?
תא שמע: 'הכל
שוין שלא היה מתנה עמה, לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש; נסתרה לאחד ונטמאת,
ואחר כך יחזירנה - לא היה מתנה' (טעמא דתטמא בימי גירושיה, דלא מיתסרא
עליה) - הא (תטמא לאחר חזרה) יחזירנה ותיטמא הכי נמי דמתני!
שמע מינה.
תנו רבנן: '(במדבר
ה,כט) זאת תורת
הקנאות [אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה] - (תורה אחת לכל הקנאות: שבכולן יעשה לה
כתורה הזאת:)
מלמד שהאשה שותה ושונה. רבי יהודה אומר: 'זאת' (מיעוטא הוא: 'זאת' ולא אחרת) - שאין האשה שותה ושונה.
אמר רבי
יהודה: מעשה והעיד לפנינו נחוניא חופר שיחין (להכניס מים לעולי רגלים
בשדות ובדרכים)
שהאשה שותה ושונה (אם מת בעלה זה שהשקה, ונישאת לאחר וקינא לה והיא נסתרה), וקיבלנו עדותו בשני אנשים (שישקנה השני) - אבל לא באיש אחד (דרבי יהודה דריש 'זאת' - למעוטי שאינה שותה ושונה על ידי
בעל אחד אם חזר וקינא לה, ודריש 'תורת' - לרבות ששותה פעם שניה על ידי בעל שני); וחכמים אומרים: אין האשה שותה ושונה, בין באיש
אחד בין בשני אנשים'.
(ומדקאמר רבי יהודה דעל ידי בעל שני חוזרת ושותה - מכלל דלתנא
קמא אפילו בעל אחד משקה שני פעמים, והיינו דפרכינן:) ותנא קמא נמי, הכתיב 'זאת' (ומאי קא ממעט מיניה)? ורבנן בתראי נמי הא כתיב 'תורת [הקנאות' - בלשון רבים]?
אמר רבא: באיש
אחד ובועל אחד - דכולי עלמא לא פליגי דאין האשה שותה ושונה,
(סוטה יט,א)
דכתיב 'זאת' (ומסתברא דהא מיהת קממעט שלא יקנא לה בעל זה פעם אחרת); בשני אנשים ושני בועלין (לאחר שהשקה זה – מת, ונישאת
לאחר, וקינא לה מבועל אחר) - דכולי עלמא לא פליגי דהאשה שותה ושונה, דכתיב ''תורת [הקנאות' - בלשון רבים]'; כי פליגי באיש אחד ושני בועלין, בשני אנשים
ובועל אחד: תנא קמא סבר ''תורת
[הקנאות' - בלשון רבים]' לרבויי כולהי, 'זאת'
- למעוטי איש אחד ובועל אחד, ורבנן בתראי סבברי 'זאת'
- למעוטי כולהי, ''תורת [הקנאות' - בלשון רבים]' לרבויי שני אנשים ושני בועלין, ורבי יהודה: 'זאת' למעוטי תרתי, ''תורת [הקנאות' - בלשון רבים]' - לרבות תרתי: 'זאת'
למעוטי תרתי: איש אחד ובועל אחד, איש אחד ושני בועלין; ''תורת [הקנאות' - בלשון רבים]' לרבויי תרתי: שני אנשים ובועל אחד, שני אנשים
ושני בועלין (דאחר שריבה הכתוב ומיעט ולא פירש מה ריבה ומה מיעט - על כרחך
לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לפרש לך לפי חכמתם מה ריבה ומה מיעט, ומסתברא דריבויא -
אשני אנשים קאי, ואפילו בבועל אחד, ולא אשני בועלים ובעל אחד: כיון דקינא לה כבר
ונמצאת נקיה - נראה הדבר שאדם קנטרן הוא, ומתכוין להקניטה, הילכך לא שנא מחשד
ראשון ולא שנא מאחר).
הדרן עלך היה מביא
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:[email protected], http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at [email protected]