Ha'ai and Yam Suf

There are a number of similarities between the war against the city of Ai mentioned in Yehoshua 7-8 and Kriat Yam Suf mentioned in Shemot 14.

The most obvious similarity is in the tactical military strategy. In both cases, the enemy is ambushed from two sides: in the story in Shemot, the force is two walls of water, whereas in Yehoshua it is two groups of soldiers (it is interesting to note that the ambush in Yehoshua is actually commanded by God. It is not unusual for God to give strategic commands, but it is more unusual that God should give tactical commands on the battlefield). The time of day is also similar: in both cases there is movement the night before, and the battle commences in the morning.

יהושוע	שמות
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת-הָעָם הַזֶּה אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַאֲבִידֵנוּ; וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן	וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר: מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. הֲלֹא-זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר, חֲדַל מִמֶּנּוּ, וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם: כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, קֻם לָךְ; לָמָּה זֶּה, אַתָּה נֹפֵל עַל-פָּנֶיךָ.	וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ
וַיִּזָּעֲקוּ, כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בעיר (בָּעַי), לִרְדֹּף, אַחֲרֵיהֶם; וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּנָּתְקוּ מִן-הָעִיר. וְלֹא-נִשְׁאַר אִישׁ, בָּעַי וּבֵית אֵל, אֲשֶׁר לֹא-יָצְאוּ, אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל	וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם, וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם--כֹּל סוּס פַּרְעֹה, רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו: אֶל-תּוֹךְ, הַיָּם
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, נְטֵה בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר-בְּיָדְךָ אֶל-הָעַי--כִּי בְיָדְךָ, אֶתְּנֶנָּה; וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר-בְּיָדוֹ, אֶל-הָעִיר	וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם; וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל-מִצְרַיִם, עַל-רִכְבּוֹ וְעַל-פָּרָשָׁיו. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם
וְהָאוֹרֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרוּצוּ, כִּנְטוֹת יָדוֹ, וַיָּבֹאוּ הָעִיר, וַיִּלְכְּדוּהָ; וַיְמַהֲרוּ, וַיַּצִּיתוּ אֶת-הָעִיר בָּאֵשׁ. וַיִּפְנוּ אַנְשֵׁי הָעַי אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה עָלָה עֲשַׁן הָעִיר הַשָּׁמַיְמָה, וְלֹא-הָיָה בָהֶם יָדַיִם לָנוּס, הֵנָּה וָהֵנָּה; וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר, נֶהְפַּךְ אֶל-הָרוֹדֵף	וַיְהִי, בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל-מַחֲנֵה מִצְרַיִם, בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן; וַיָּהָם, אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם וַיָּסַר, אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו, וַיְנַהֲגֵהוּ, בִּכְבֵדֻת; וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם, אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל--כִּי יְהוָה, נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם
וַיָּשֻׁבוּ, וַיַּכּוּ אֶת-אַנְשֵׁי הָעָי	וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים, לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה, הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם
וַיַּכּוּ אוֹתָם, עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט.	לֹא-נִשְׁאַר בָּהֶם, עַד-אֶחָד