These stories seem to be a mirror image, with certain similarities, but certain opposites:

Avraham	Bilam and Balak
Avraham sees the people from the hills on the west side above the Jordan River Valley and Dead Sea	Bilam sees the people from the hills on the east side above the Jordan River Valley and Dead Sea.
The people (Sdom) are on the Southwest side of the Dead Sea	The people (B’nei Yisrael) are on the Northeast side of the dead sea
Avraham looks down at Lot (living in Sdom at the time)	The descendant of Lot (Balak) looks down on the descendant of Avraham (B’nei Yisrael)
Tries to stop angels from carrying out destruction	Stopped by angel from performing a curse
Tries to save a corrupt people	Tries to destroy the people of God
Avraham repeatedly tries to dissuade the angels/God	Bilam/Balak repeatedly tries to curse B’nei Yisrael
וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים, וַיַּשְׁקִפוּ עַל-פְּנֵי סְדֹם; וְאַבְרָהָם--הֹלֵךְ עִמָּם, לְשַׁלְּחָם וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר	וַיִּקַּח בָּלָק, אֶת-בִּלְעָם, רֹאשׁ הַפְּעוֹר, הַנִּשְׁקָף עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן
אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם	אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם.
וַיֵּלֶךְ יְהוָה--כַּאֲשֶׁר כִּלָּה, לְדַבֵּר אֶל-אַבְרָהָם; וְאַבְרָהָם, שָׁב לִמְקֹמוֹ.	וַיָּקָם בִּלְעָם, וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ; וְגַם-בָּלָק, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ
Avraham’s last view of Sdom leaves him speechless (Bereishit 19:27-28)	Bilam’s last view of B’nei Yisrael fills him with divine poetry (Bamidbar 24:1-9)
The story ends with the indiscretion of the mother of Moav	The story ends with the indiscretion of the daughters of Moav

 

 

The Mishna in יט:ה מסכת אבות states:

 

כל מי שיש בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של אברהם; וכל מי שאין בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של בלעם:  תלמידיו של אברהם--עין טובה, ונפש שפלה, ורוח נמוכה; אבל תלמידיו של בלעם--עין רעה, ונפש רחבה, ורוח גבוהה

 

Looking at the two stories, one of the main motifs that expresses itself I think can be applied to the Mishna’s contrast of the עין טובה of Avraham and the עין רעה of Bilaam. 

 

Sight in the stories can be seen on several levels:

Sight As Literally Seeing

·      Avraham’s defense of סְדֹם begins when he is standing with the angels overlooking the city – where he can see it well (עין טובה). 

·      Avraham views the destruction in what might be described as a mournful silence (עין טובה).

·      In the destruction of סְדֹם the crowd around Lot’s house is blinded (עין רעה).

·      Lot’s wife is turned to a pillar of salt for looking behind her (עין רעה).  

·      Bilaam initially goes to places where he can only see B’nei Yisrael poorly (עין רעה):

o    וַיַּרְא מִשָּׁם, קְצֵה הָעָם

o    לְךָ-נָּא אִתִּי אֶל-מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם--אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה

 

Sight as seeing angels

·      Avraham sees the angels and runs to greet them (עין טובה):

o    וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא

o    וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם

·      Bilaam can’t see the angel while even his donkey can (עין רעה).

 

Sight as seeing the intent of God:

·      God feels the need to show Avraham his intent(עין טובה):

o    הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה

·      God hides his intent from Bilaam (עין רעה):

o    לֵךְ עִם-הָאֲנָשִׁים, וְאֶפֶס אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ, אֹתוֹ תְדַבֵּר

 

עין טובה/ עין רעהas intent to harm or benefit:

·      Avraham tries to see the good in the סְדֹם, most evil place in the world (עין טובה):

o    אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם

·      Bilaam tries to see the evil in the people of God (עין רעה):

o    אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם

 

Other references to sight within the story of Bilaam:

·      וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי

·      וְעַתָּה אִם-רַע בְּעֵינֶיךָ, אָשׁוּבָה לִּי

·      וּדְבַר מַה-יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ

·      כִּי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ

·      וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים, אֶל-רֹאשׁ הַפִּסְגָּה

·      לֹא-הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל

·      וַיַּרְא בִּלְעָם, כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת-יִשְׂרָאֵל

·      וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-יִשְׂרָאֵל, שֹׁכֵן, לִשְׁבָטָיו

·      וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן

·      אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם

·      אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב

·      וַיַּרְא, אֶת-עֲמָלֵק

·      וַיַּרְא, אֶת-הַקֵּינִי