בתקופה האחרונה שבי החל להיתקל בדברים.
שבי חשב שאולי זה בגלל שהמשקפיים שלו כבר לא מתאימות לו
והוא כבר לא רואה בהם טוב, והוא צריך להחליף אותם, אך דודו הרגיע אותו ואמר לו
שהוא סתם אהבל.
אך כאשר שבי בטעות נגח באוזה, התוצאות היו הרסניות: הוא
נזקק ל-349 תפרים ושלושה חודשים בילה בבית-החולים (אוזה הייתה מאוד מאוד
עצבנית עליו...).
דודו הבין שאולי במקרה יכול להיות שבאופן מפתיע הוא
טעה, אבל מכיוון ש"דברי חכמים בנחת נשמעים", ודודו הרי יותר טיפש מנולי,
הוא החליט לצרוח לאוזה באוזן, על כך שהעמידה אותו באור משפיל כזה, כאילו שהוא טעה
כשאמר לשבי שזה לא בגלל המשקפיים, וחוץ מזה, עור הפנים של דודו נראה הכי בוהק
דווקא בתאורה ירוקה, כמו בץ, ולכן הוא אהב לעבור מסך באור ירוק, ולא באור משפיל...
אוזה התנצלה כמובן אך זה לא הספיק לדודו. לכן נאלצה
אוזה לברוח ולחיות תחת זהות בדויה, ועבדה לפרנסתה כעוזרת קוסם. הילדים מחאו כפיים
בהתרגשות כאשר הקוסם הוציא את אוזה מהכובע, אך מה שהם לא ידעו היה שאוזה הייתה
מקומטת בתוך הכובע כל אותו הזמן...
ונחזור לשבי. לאחר ששבי בילה במכונת התפירה, הוא הפנה
את תשומת ליבו של דודו לכך שהוא כל הזמן צריך את עזרתו, כי הוא לא מצליח לקרוא
ממרחק מטר. דודו חשב שזה בגלל שהוא לא יודע לקרוא, (וזה היה נכון) אבל שבי התעקש
ואיים על דודו שהוא יאכל לו את גבינת הקשקבל, אז דודו נכנע.
"היום נלך לאופטימטריסט" אמר דודו לשבי
בשמחה. "סידרתי הכל, עפרה תשמור על נולי, ועל אוזה לא צריך..." אמר דודו
ברשעות. הייתה רק בעיה קטנה. משום שדודו היה טיפש, הוא לא הבין את משמעות המושג
"אופטימטריסט". זאת מילה ארוכה ומסובכת, ומשום שאוזה, שהייתה המתורגמנית
של דודו למילים מסובכות לא הייתה בסביבה, דודו היה חסר אונים. לכן הוא נסע למדבר,
במסווה של קמפיין "אל תבזבזו את המים שלנו", בזמן ששבי החכם, הזמין מונית, ונסע
לרופא העיניים. עד החדר שבו נערכה הבדיקה הוא הספיק לשבור כמה דברים לא חשובים,
ואז הוא נכנס, והרופא מיד זיהה אותו- באופן ממש מפתיע, הרופא היה עוזי. בהתחלה הוא
התחזה ל"אדון פסח", אך בסוף שבי גילה שזהו עוזיאל חיטמן, מכיוון שזה
בכלל לא היה בפסח אלא בצום גדליה, ובתקופה הזו צריך לבוא אדון גדליהו (ומה שעוד
עזר לשבי לחשוף את זהותו האמיתית היה ששבי ניסה לתלוש את שפמו בפראות).
מיד כששבי זיהה את עוזי הוא ידע בדיוק מה הוא מתכנן.
הוא רץ מיד לחדר התרופות, והוציא משם את טיפות העיניים. שבי הצליח לגלות שזה היה
בעצם רעל, למרות שאין לו אף, בזכות חוש הריח המפותח שלו הבוקע ממחושיו (וגם בזכות
זה שהיה מצויר גולגולת על האריזה). שבי מיד דחף את עוזי לכיסא הזה, נו, איך קוראים
לו, המפחיד הזה שעולה ויורד, וקשר את עוזי לכיסא בעזרת מחושיו (המחושים האלו, רב
שימושיים). מיד הוא החל לחקור את עוזי.
בהתחלה
עוזי סירב לשתף פעולה, אך לאחר עינויים רבים [בין היתר הכנסת מחושים לעיניים (מה
שבי היה עושה בלעדיהם)], עוזי נכנע והסכים לספר את האמת, וזה הסיפור המלא של עוזי:
"הכל התחיל בתחילת הקריירה, כשעוד הייתי
ב"חלום על לחם", קיבלתי משכורת של שקל שבעים לחודש, והייתי חייב למצוא
עבודה נוספת. אז ניסיתי להתקבל לרחוב סומסום. הם אמרו לי שמספיק להם מוישה אופניק,
והם לא צריכים עוד בובות מרוטות. הם גם
אמרו שהם חוסכים כסף כדי להחתים איזו בובה סגולה, אישה ערביה, וגם לעשות
כמה ניתוחים פלסטיים לקיפי.
אך כעבור כמה ימים הם התקשרו שוב ואמרו שיש להם שליחות
מיוחדת בשבילי. יום למחרת, כשהגעתי למשרד של שמיל, ראיתי על הדלת תמונה של שבי
שתקועים בה המון חיצים (רובם במחושים). שמיל היה לבוש כמו ראש מאפיה (כובע של טבח,
וסדין על הגוף) שמיל הסביר לי שפרפר נחמד היא התוכנית המתחרה, ושכדי להוריד לה את
הרייטינג צריך "להעלים" את שבי, בגלל שהוא הדמות העיקרית שהילדים הכי
אוהבים, כי הם לא רגילים שיש מישהו יותר אהבל מהם, והם גם אוהבים לצחוק לו על
המחושים (הוא גם סיפר שהם התחילו למכור בובות שבי, שהמטרה בהם זה להכניס סיגריות
לתוך המחוש).
הוא הסביר לי שתפקידי יהיה לחסל את שבי בכל דרך אפשרית,
ואפילו נתן לי גיטרה, והסביר שבכל פעם שאני אנגן ליד שבי הוא יאבד את ההכרה.
בהתחלה לא האמנתי שהגיטרה יכולה להיות נשק כל-כך טוב אך עם הזמן הבנתי שאני מנגן
כל-כך גרוע עד שאני יכול להמם אווזה, ואפילו פינגווין. קיבלתי את התפקיד בשמחה
והייתי מאושר על כך שאני עוזר לאנשים נזקקים ומסכנים (אנשים עם שם כמו שמיל בטוח
מסכנים).
וכך הצטרפתי לפרפר נחמד במטרה אחת: למחוק את שבי,
וידעתי שכל האמצעים כשרים (אפילו טיפקס). במשך שנים ניגנתי ליד שבי. בפעמים
הראשונות הוא אכן איבד את הכרתו, אך לאחר מספר פעמים הוא היה חכם מספיק כדי לשים
אטמי אוזניים (במחושים כמובן).
לפינגי גם היה מזל, משום שלא היו לו אוזניים, נחסכו
ממנו הזיופים הנוראים של הגיטרה, אך בשלב מסויים, לאחר שהוא לא שמע את הערותיו של
דודו, הוא עבר ניתוח להשתלת אוזניים בדיוק במרפאה הזאת, בה גם עברת את השתלת
העיניים שלך...
בגלל הירידה הדרסטית ברווחי החנויות לכלי מוסיקה,
פוטרתי מהעבודה, והייתי חייב להתחזות לרופא עיניים...
שבי בדיוק נזכר שהוא שכח להוציא את אטמי האוזניים עוד
מהתקופה שעוזי היה בסדרה, ומשום שהוא גם לא ראה כל- כך טוב, הוא גם לא היה יכול
לקרוא את השפתיים של עוזי, לכן הוא הוציא את האטמים.
"מה אמרת?" שאל שבי. עוזיאל התחיל כבר קצת
להתרגז, ושבי הבחין בדבר, ולכן אמר- "זה היה בצחוק, סיפור מרגש".
עוזי סיפר שהוא באמת עבר השתלמות והוא עכשיו רופא
עיניים כמעט מוצלח, אבל שבי החליט לוותר על שירותיו, ועבר (דרך הדלת הסגורה) לחדר
בדיקות אחר.