נתחיל ממלבן נייר, לאו דוקא ריבוע. נקפל את הצלע הימנית של הנייר בערך עד קו השליש (קפל א'); למיקום המדויק של הקפל הראשון אין השפעה על נכונות השיטה המוצגת כאן (!). עתה נקפל את הצלע השמאלית עד קו הקפל א (קפל ב). נקפל שוב את הצלע הימנית, הפעם עד קו הקפל ב (קפל א1); ושוב - את הצלע השמאלית עד קו הקפל א1 (קפל ב1. לא מופיע באיור). אם נמשיך בדרך זו, המרחק בין הקפלים א, א1, א2, ... ילך ויצטמצם (כנ"ל לגבי המרחק בין הקפלים ב, ב1, ב2, ...) ומיקומם על פני הדף ילך ויתקרב לקו השליש המדויק.
הצלחת שיטה זו טמונה בעובדה, שבכל סיבוב הסטיה קטנה פי שניים: אם קפל א סוטה ב-ס סנטימטרים ימינה מקו השליש האמיתי, יסטה קפל ב ב-ס\2 סנטימטרים ימינה מקו השני-שליש האמיתי, ובעקבות זאת יסטה קפל א1 ב-ס\4 ימינה מקו השליש האמיתי, קפל א2 כבר יסטה ב- ס\16 מקו השליש האמיתי, וכיו"ב. מידת הסטיה של הקפלים מקו השליש האמיתי קטנה ככל שגדל מספר הקפלים. בדרך זו נוכל, עקרונית, להקטין את הסטיה כאוות נפשנו.