תקן FCI מספר 212 מתאריך : 9/1/99
סמוייד
(Samoiedskaia Sabaka)
ארץ מוצא: צפון רוסיה וסיביר
חסות: מדינות צפוניות/ NKU
תאריך פרסום התקן המקורי התקף: 22 ביולי 1997
שימוש: כלב מזחלות ולוויה
סיווג FCI: קבוצה 5 - שפיץ וכלבים פרימיטיביים
סעיף 1.2 – כלבי מזחלות צפוניים
לא נדרש מבחן עבודה
תולדות הגזע בקצרה: השם "סמוייד" נובע משבטי הסמוייד שחיים בצפון רוסיה ובסיביר. בחלק הדרומי של אזור זה השתמשו בכלבים לבנים, שחורים ובעלי צבע לבן וחום לרעיית איילים. באזור הצפוני הכלבים היו בצבע לבן טהור, בעלי מזג נעים ושימשו ככלבי צייד ומזחלות. כלבי הסמוייד חיו בצמוד לבעליהם, הם אפילו ישנו בתוך האוהלים ושימשו לצורכי חימום. הזואולוג הבריטי ארנסט קליברן סקוט בילה שלושה חודשים בקרב שבטי הסמוייד בשנת 1889. עם חזרתו לאנגליה הביא עמו גור חום ושמו "סברקה". לאחר מכן ייבא כלבה בצבע קרם ושמה "וייטי פצ'ורה" מהצד המערבי של הרי אורל, וזכר לבן ושמו "מוסטי" מסיביר. הכלבים המעטים הללו והכלבים שהביאו חוקרי האזור היוו את הבסיס לסמוייד המוכר במערב. התקן הראשון נכתב באנגליה בשנת 1909.
מראה כללי: שפיץ ארקטי לבן בגודל בינוני, אלגנטי. הופעתו מעניקה רושם של עוצמה, סיבולת, קסם, גמישות, גאווה וביטחון עצמי. ההבעה, מה שמכונה "חיוך הסמוייד", מורכבת משילוב של צורת ומיקום העיניים, ופינות הפה המשוכות מעט למעלה. צריך להבחין בקלות במין הכלב.
יחסים חשובים: אורך הגוף עולה בכחמישה אחוזים על גובה הכלב בשכמה. עומק הגוף הוא מעט פחות ממחצית הגובה בשכמה. אורך הזרבובית משתווה בערך לאורך הגולגולת.
התנהגות ואופי: ידידותי, פתוח, עירני ונמרץ. מעט מאוד אינסטינקט צייד. לעולם אינו חששן או תוקפני. חברותי ביותר ואינו יכול לשמש ככלב שמירה.
ראש: רב עוצמה, בצורת יתד.
אזור הגולגולת: במבט מלפנים ובפרופיל קמור רק במקצת. חלקו הרחב ביותר הוא בין האוזניים.
סף המצח: מוגדר היטב אך אינו מודגש מדי. חריץ קל בין העיניים.
אזור הפנים:
אף: מפותח היטב, רצוי בצבע שחור. במשך תקופות מסויימות בשנה יכול הפיגמנט באף לדהות ולהפוך למה שקרוי "אף שלג" (snow nose), ואולם תמיד צריך להיות פיגמנט כהה בהיקף האף.
זרבובית: חזקה ועמוקה, בערך שווה לאורך הגולגולת, הולכת וצרה לכיוון האף. לא מחודדת ולא כבדה או ריבועית מדי. גשר האף ישר.
שפתיים: הדוקות, שחורות ומלאות למדי. פינות הפה משוכות מעט למעלה ויוצרות את "חיוך הסמוייד" האופייני.
לסת/שיניים/מנשך: מנשך מספריים סדיר ומלא. השיניים והלסתות חזקות. משנן נורמלי.
עיניים: עיניים בצבע חום כהה, יושבות היטב בארובות, ממוקמות במרחק די רב זו מזו, מלוכסנות במקצת וצורתן שקדית. ההבעה "מחוייכת", טובה, עירנית ואינטליגנטית. העיניים מוקפות בפיגמנט שחור.
אוזניים: זקופות, קטנות למדי, עבות, משולשות ומעוגלות מעט בקצה. הן צריכות להיות ניידות, ממוקמות גבוה; הודות לגולגולת הרחבה, במרחק די גדול זו מזו.
צוואר: חזק ובאורך בינוני, נישא בגאווה.
גוף: ארוך במקצת מהגובה בשכמה, עמוק וקומפקטי אך גמיש.
שכמה: מוגדרת היטב.
גב: באורך בינוני, שרירי וישר. ארוך יותר בנקבות מאשר בזכרים.
מותן: קצרה, חזקה ביותר ומוגדרת היטב.
בית חזה: רחב, עמוק וארוך, מגיע כמעט למרפקים. הצלעות מקושתות היטב.
קו תחתון: משוך למעלה במידה.
זנב: ממוקם גבוה למדי. כאשר הכלב עירני או בתנועה הזנב נישא כפוף קדימה משורש הזנב מעל לגב או לצדו. אך במנוחה הוא יכול להיות תלוי למטה ואז הוא מגיע עד לקרסוליים.
גפיים
גפיים קדמיות
מראה כללי: ממוקמות היטב ושריריות, עם עצם חזקה. במבט מלפנים ישרות ומקבילות.
שכמה: ארוכה, יציבה ומשופעת.
זרוע: משופעת וצמודה לגוף. אורכה דומה לאורך השכמה.
מרפק: צמוד לגוף.
מפרק הפיסה: חזק אך גמיש.
פיסה קדמית: בשיפוע קל.
כפות קדמיות: אובליות עם אצבעות ארוכות, גמישות, פונות ישר קדימה. האצבעות מקושתות ולא צמודות מדי. הכריות גמישות.
גפיים אחוריות
מראה כללי: במבט מאחור ישרות ומקבילות עם שרירים חזקים ביותר.
ירך: באורך בינוני, רחבה ושרירית למדי.
ברך: מזוותת היטב.
קרסול: נמוך למדי ומזוות היטב.
פיסות אחוריות: קצרות, חזקות, ניצבות ומקבילות.
כפות אחוריות: דומות לכפות הקדמיות. יש לסלק אצבע חמישית.
תנועה: רבת עוצמה, משוחררת וחסרת עייפות למראה, עם פסיעה ארוכה. שליחה טובה מלפנים ודחיפה טובה מאחור.
פרווה
שיער: פרווה צפונית סמיכה, עבה, גמישה ומלאה. הסמוייד הוא כלב בעל פרווה כפולה עם פרווה תחתית קצרה, רכה וסמיכה ופרווה עליונה ארוכה, נוקשה וישרה יותר. הפרווה צריכה ליצור רעמה סביב הצוואר והכתפיים, הממסגרת את הראש, בפרט בזכרים. על הראש ועל חלקן הקדמי של הרגליים, השיער קצר וחלק. על חלקה החיצוני של האוזן הוא קצר, זקוף וחלק. פנים האוזן צריכה להכיל פרווה סמיכה. השיער שעל גב הירכיים יוצר מכנסיים. בין האצבעות צריך להיות שיער שמגן עליהן. הזנב מכוסה בשיער רב. הפרווה של נקבות לעתים קרובות קצרה ורכה יותר למגע מפרווה של זכרים. לפרווה בעלת מרקם נכון תמיד צריך להיות ברק מיוחד.
צבע: לבן טהור, קרם או לבן עם ביסקוויט (בז'). (הצבע הבסיסי הוא לבן עם כמה כתמים בצבע ביסקוויט.) לעולם לא צריך לעשות רושם של חום חיוור.
גודל:
גובה בשכמה: גובה אידיאלי: זכר 57 ס"מ עם סטייה של ±3 ס"מ ונקבות 53 ס"מ עם סטייה של ±3 ס"מ.
שגיאות: כל סטייה מהנקודות שצויינו לעיל תיחשב לשגיאה ומידת החומרה של השגיאה תעמוד ביחס ישיר לגודל הסטייה.
שגיאות חמורות
שגיאות פוסלות
נ.ב.: לזכרים צריכים להיות שני אשכים נורמליים לכאורה שירדו במלואם לשק האשכים.