מדיניות חוץ

הגישות הדומיננטיות:

1. התמקדות במדיניות שמדינות מצהירות עליה, החלטות המתקבלות בתוך חוגי השלטון, הפעולות המבוצעות למעשה ע"י השלטונות, והתוצאות של התנהגות השלטונות ונציגיו הרשמיים. מדיניות החוץ כתפוקה של מדינה במערכת הבינלאומית.

2. התבוננות רק על מה שהתרחש – על האירועים. ניסיון לפיתוח קטגוריות של התנהגות במדינות החוץ: איומים, אזהרות, הבטחות, התייעצויות וכו'.

הגדרת המושג :

· מדיניות - קווים מנחים לפעולה או לסדרה של פעולות שכוונתם לממש את יעדי הארגון כפי שהוא הציב לעצמו.

· חוץ – עקרונות הריבונות והטריטוריה עוזרים לנו להבין את המושג חוץ. בריבונות, הכוונה לשליטה בטריטוריה בתוך הגבולות החוקיים של המדינה. כל מה שמעבר לגבולות אלה הוא חוץ.

· מדיניות חוץ – סדרה של קווים מנחים / מערכת הנחיות לבחירות שיש לקבל בנוגע לאנשים, מקומות ודברים אחרים מעבר לגבולות המדינה, על מנת להגשים יעדים מסוימים. הכלי שבאמצעותו מממשת המדינה את מטרותיה והאינטרסים שלה בזירה הבינלאומית.

1. ⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪

2. ⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪

3. ⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪

⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪

1. ⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪

2. ⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪⨪או לא מפותחת)

3. טבעה של המערכת הפוליטית (סגורה או פתוחה).

מאפיינים משותפים למדיניות חוץ :

1. מדיניות חוץ בדיוק כמו העוצמה הינה יחסית בכל הקשר שהוא (קבלת החלטות, ביצוע החלטות וכו').

2. מטרתה של מדיניות החוץ היא להשפיע על ההתנהגות של שחקנים אחרים. מאחר ששום דבר במערכת הבינלאומית לא מחולק בצורה שווה, כל מדינה זקוקה למשאבים, יכולת צבאית, תמיכה פוליטית ואסטרטגית, כלכלה טובה ושיתוף פעולה ותיאום עם כל השחקנים אחרים.

3. מדיניות חוץ כתהליך וכתפוקה היא החוליה המקשרת בין הפעולות המתרחשות בתוך המדינה לסביבה העולמית.

גישה השוואתית במדיניות החוץ(רוזנאו) :

כל עובדה (או משתנה) על העולם יכולה להיות מוגדרת על-ידי שלושה ממדים:

1. היא רק אחת מבין משתנים אפשריים רבים (מאפיינים שונים של התנהגות, מערכות יחסים וכו').

2. היא נבחרה מתוך מקרה ספציפי.

'); }