קצת פה קצת שם \ אלין גיל

 

קצת פה קצת שם

לעיתים, זה מתנדנד ,והרי אף אחד לא ידע,

מה פה,ושם

והרי שתנסה ללכת ולמצוא,

בכוח, כמו כולם,

ובכך חרצת,

ולשם-כבר לא תגיע.

 

ואם תבחר את השביל

ורק תיתן לו להוביל,

אז אין לכן ללכת,

כי הרי ש-

אתה כבר שם.

 

כולם רוצים ללכת, אך-

אף אחד לא ירתם,

 

כולם רוצים ללכת,

אך אם רק טיפה, לתת, להיות,

רק -קצת פה, קצת שם,

הרי שדרכך, לשם-

באבני זהב, מונחת לפניך.

 

ובראותי אותו,

את האור הקטן, הזוהר,

אף רק קלוש היית שם באופק,

הוביל אותי לשם, ונתת לי לראות,

כי שם...ופה...רק אמתלה,

לנו-לעיוורים, לאלו, שלא חשים ברעם, של הדופק.

והרי, לי, כבר אין מה לעשות-

כי איתך- אני כבר שם.

אפילו, אם גם קצת פה,  וקצת שם, מוזר.

וכי דבר אחד, נותר לומר- תודה.

 

 

אז אל נא לנו לשאול באוב, 

כי אם שם תבער האש - נראה,כי הכול-

 

 

כבר פה.

 

ויותר מכך- אין צורך כבר לכתוב.