ב1936 הצהיר חבר הוועד האולימפי האמריקני, הגנרל צ'ארלס שריל, כי "מעולם לא הצטיינו יהודים בספורט העולמי". באווירה ששררה בתקופה זו יש הסבר מתאים להצהרה זו. מפתיעה, אולי, היא העובדה כי היא נאמרה מפיו של אמריקני ולא גרמני. אך הגנרל- שניסה להצדיק את קיום המשחקים בברלין הנאצית ונאלץ להתגונן מול קולות שקראו להחרים את המשחקים- לא טרח במיוחד להתעמק בנושא זה, באשר הצהרה זו אינה תופסת באתלטיקה, כשם שאינה תופסת נכונה בענפי ספורט אחרים.

    הבעיה העיקרית הניצבת בפני המבקשים לחקור את מקומם של אתלטים יהודים באתלטיקה העולמית, היא כי במקרים רבים קשה לאמת את יהדותם של הספורטאים ובעיקר אמור הדבר לגבי אלו שחיו במזרח אירופה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. גם בארצות החופשיות לא ששו רבים מהספורטאים להצהיר על יהדותם ואף כיום אינם ממהרים לעשות כך, מסיבות שונות. מהמעט הידוע לנו מתברר כי מספר רב יחסית של יהודים הצטיין במגוון רחב של מקצועות האתלטיקה. רבים מהם אף הגיעו להישגים בין-לאומיים נכבדים ביותר. 

    כמו בענפי ספורט רבים אחרים, שימשה גם האתלטיקה מנוף חשוב למוביליות חברתית ולקידום המעמד. בתקופה בה היה מעמדם של היהודים נחות ואפשרויות הקידום מעטות יחסית, ניצלו היהודים גם את הדרך הספורטיבית על מנת לקדם את עצמם. האתלטיקה הייתה אחת הערוצים האפשריים. חלק מהספורטאים היהודים נתקלו אפילו במקצוע זה בהתנגדות, שגבלה- כמו במקרה של אברהמס באוקספורד- באנטישמיות. הצלחתנו הייתה אמנם לצנינים בעיני הלא יהודים, אך סייעה גם לניפוץ חלק מהדעות הקדומות לגבי יהודים ויכולתם הספורטיבית. בארה"ב, בה לא שררה בדרך כלל אווירה אנטישמיות חריפה, הביאה הצלחה ספורטיבית לשיפור מסוים בתנאי חייהם של הספורטאים ואם הם היו תלמידי מכללות הקל הדבר עליהם בלימודים. משהשתלבו היהודים באוכלוסייה, שוב לא היה להם כל צורך להוכיח עצמם בשדה הספורט, כפי שנצרכו הכושים למשל. עתה החלו צעירים יהודים לנהור לכיוונים אחרים: לעיסוק במקצועות חופשיים, למסחר, לתעשייה וכדו'.

    ירידת משקלם של היהודים בענף האתלטיקה מהווה חלק מתהליך כללי של ירידת משקלם בכל ענפי הספורט. הדבר ניכר היטב בתחרויות המכבייה בשנים האחרונות מצליחים ספורטאי ישראל לזכות במספר גדל והולך של תארים במקצועות האתלטיקה, וזאת כאשר קודם לכן הייתה הצלחתם מועטה והבולטים היו, בדרך כלל, אתלטים ממדינות זרות. התופעה בולטת ביתר שאת אם נזכר כי הרמה המופגנת על ידי ישראל נמוכה למדי. בכל זאת ניתן לומר כי במקצועות מסוימים ניכר שיפור בהישגי הישראלים(כאשר חלק ניכר מכך יש ליחס לעולים חדשים, בעיקר מהמדינות שהרכיבו בעבר את בריה"מ), לעומת החלשה ניכרת בהישגי יהודי התפוצות. במשחקי המכבייה האחרונים נרשמה השתתפות דלילה ביותר של ספורטאים יהודים מחו"ל, במיוחד בין הנשים.