מראשית התפתחות של האתלטיקה המודרנית ועד סוף שנות ה60- במאה  שלנו מופיע שמה של ארה"ב כמדינה המובילה בענף האתלטיקה. אף בימינו איבדה ארה"ב הרבה מעליונותה בענף, והצלחתה במישור הבין-לאומי פחתה, היא נותרה אחת משלוש המעצמות  הגדולות בענף, לצד בריה"מ ומזרח גרמניה (עד לפירוקה של זו ומיזוגה עם החלק המערבי).

    לא רק מספר עצום של מדליות השיגו האמריקנים. הם גם העמידו מספר רב, ללא תקדים, של אתלטים ואתלטיות, מאמנים, עסקנים, מארגנים ומומחים בכל התחומים של הענף.

    מהפעילות הראשונית-החלוצית, באמצע המאה שעברה, התפתחה האתלטיקה בארה"ב לפעילות ממוסדת ומסודרת שהתרכזה בשתי מסגרות עיקריות: המועדון והמכללה. המועדונים שפעילותם התרכזה בערים, צמחו- כמו באנגליה- מתוך צורך חברתי של קבוצת אוכלוסייה שאנשיה היו זקוקים לממד החברתי אותה העניקה החברות במועדון. המועדון נתן לחבריו הרגשת שייכות וחשיבות עצמית וחיזק בהם את תחושת הזהות הקבוצתית שנחלשה מאוד עקב העיור המהיר והניכור של סוף המאה.

    בשנים הראשונות לקיומם של המועדונים נטלו חלק בפעילותם בעיקר בני המעמד הבינוני. אחר כך החלו להצטרף המתעשרים החדשים, שמצאו בפעילות המועדון את טעם התחרותיות והגבריות שאפיינו את עסקיהם הכספיים. עקב כך הפכו המועדון בניו-יורק- ואחר כך גם במקומות אחרים- למבצרה של שכבת האליטה החברתית, שדחקה ממנו את חבריו הוותיקים. מועדוני יוקרה אלה היו לעיתים קרובות מטרה לביקורת חריפה של ארגונים שונים לשוויון זכויות.

    המכללות, הגורם החשוב השני ש"סיפק" כוחות לאתלטיקה האמריקנית, ממשיך לעשות זאת בהצלחה מרובה עד ימינו. הוא מכשיר ומפתח לא רק אתלטים אמריקנים, אלא גם ספורטאים רבים מארצות חוץ. המשיכה של אתלטים למכללות אינה מפתיעה. הנערים הצעירים והמוכשרים שזה עתה סיימו את בית הספר התיכון, יכלו לזכות במלגות לימודים, במגורים ובהקלות אחרות על מנת להתמסר לספורט באופן בלעדי וללא צורך להצטיין בלימודים.

האפשרויות להתקבל למכללה והשוויון בין המעמדות השונים היו גדולים בהרבה  מאשר במועדונים ואין פלא שגם שחורים ובני מיעוטים אחרים החלו כבר בתקופה הקודמת יחסית להתבלט בספורט המכללות. אפליה על רקע גזעי ומעמדי הייתה קיימת כמובן גם באוניברסיטאות ובעיקר במוסדות היוקרתיים, אך היו גם חלופות אחרות, ביניהם הקמת מכללות לשחורים.

    תרומתה הגדולה של ארה"ב לאתלטיקה היא הידע שהעבירה במהלך כל השנים לאתלטים מכל העולם. האמריקנים לא נטו לשמור על סודות וסייעו לספורטאי ארצות אחרות להגיע להישגים גדולים בענף. כבר בראשית המאה למדו במכללות סטודנטים זרים, רובם מארצות שכנות כמו קנדה. מאנים זרים השתלמו בארה"ב ומאמנים אמריקנים הגיעו לפינות נידחות ופיתחו שם את הענף.

    אף שארה"ב אינה המעצמה הדומיננטית בענף ושליטתה בחלק מהמקצועות נחלשה מאוד אין הדבר מפחית כמלוא הנימה מהעובדה כי ארה"ב הנה השם החשוב ביותר בתולדות ענף האתלטיקה ותרומתה לקידומו ולפיתוחו רבה לאין שיעור.