)שירת שומר

שירת שומר

Sumerian Poems

לחשים.

 בקובץ זה נביא כמה לחשים משומר. אין פירוש המלה "לחשים" 

כאן "incantations", כמשמעו הרגיל, דהיינו
אמירות ושירים שמבקשים לחולל שנויים בחברה או בעולם  בכלל
 בכוח מאגי: הלחישות כאן כוחן ככוח תפילה, דהיינו דבר הנאמר בלחש בלב.

הוֹ, גֻּלָּה

הוֹ, גֻּלָּה, גְּבֶרֶת נָעֲלָה, אֵם הָרַחֲמִים הַשּׁוֹכֶנֶת בְּמִשְׁכְּנוֹת מָרוֹם: לָךְ אֶקְרָא , שְׁעִי-נָא , עִמְדִי נָא לְצִדִּי , הַטִּי נָא לֵב אֵלֵי: לָךְָ אֶקְרָא, אֲיַחֵל, אֶגַּע-נָא בִּכְנַף סוּתֵךְ: כְּאִלּוּ אַךְ לִיאַתְּ, רַק אֵלֵי פָּנַיִךְ: כִּי מִשְׁפָּטֵךְ יִנּוֹן, אַתְּ גּוֹזֶרֶת אֶת הַדִּין , כִּי אַתְּ הַמְּחַיָּה, הַמְּשִׁיבָה כֹּחַ.הֵן בְּיָדֵךְ לָחֹן חַיִּים, לְחַלֵּץ אִישׁ מִבּוֹר שַׁחַת. הוֹ גֻּלָּה, אֵם כָּל חַי, אֵלַיִךְ אֶשָּׂא עֵינַי , קַבְּלִי נָא מִנְחָתִי, אֶת הַסֹּלֶת הַבְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן אֶל אֵלֵי הַזַּעַף, עֶבְרָה לְלֹא תּוֹחֶלֶת אֲלֵיהֶם אֶשְׁלְחֵךְ, הָאִירִי עֵינֵיהֶם בְּטוּב מַרְאֵךְ. אֶל אֵלֵי הַזַּעַם אֶשְׁלְחֵךְ. כִּי אֵלֵי עִירִי מִתְאַנְּפִים בִּי.לֵילִי מוֹרָא מַרְאוֹת, חֲלוֹמוֹת בִּעוּתִים, לִבִּי יְרַחֵף לְמַרְאָם, לֹא אֶבְטַח בִּי מֵרֹב פָּחַד .הוֹ, גֻּלָּה, גְּבִרְתִּי, בִּדְבָרֵךְ הַשָּׁקֵט, שֶׁאַף בּוֹ אֵימָה לָאֵלִים צַוֵּי עַל בַּלָהוֹת וְעַל שֵׁדִים מִשְּׁאוֹל עָלוּ, בָּאוּלְהִנָּמֵס כְּעָנָן, הֵן דְּבָרֵךְ הוּא דְּבַר חֹק: פַּזְּרִי-נָא אֶת עַנְנֵי הָעֶבְרָה, אֶת מַרְאָם הַטּוֹב הָאִירִי, הִתְעָרְבִי לְטוֹבָתִי, אֶת לֵב מַרְדּוּךְ הָטִיבִי. אִמְרִי מִלָּה טוֹבָה לִזְכוּת עַבְדֵּךְ…עָלָיו נָא הָגֵנִּי. חֲפֵי עָלַי כְּנַף חֶסֶד, שִׁכְחִי מִשְּׁגָגוֹת, אָז אָשִׁיר תְּהִלָּתֵךְ, תִּשְׁבָּחוֹת לְךָ אַרְנִינָה.
(B. R. Foster: Before the Muses, p. 582)

הָרֹגֶז (2)

בָּא כְּחַיָּה הַמְּשֻׁלַּחַת מְזַנֵּק כְּכֶלֶב-דָּמִים כְּלָבִיא הַגָּח מִסֻּגָרוֹ, כָּלוּא רָבַץ בּוֹ עַד עֵת מְצֹא. כְּאַרְיֵה יָרוּץ אֹרַח, יֵישִׁיר נִכְחוֹ, חוֹשֵׂף נִיב רוֹצֵחַ, אֵין בּוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים: בַּלֵּילוֹת מֵעַל לַמִּטָּה הוּא תָּלוּי כְּחַיָּה מְעוֹפֶפֶת: נֶאֱחַז בְּצִירֵי הַדֶּלֶת נִצָּב כְּאֶבֶן-פֶּסֶל מֵעַל לַסַּף: אָחוּז עַל מְזוּזוֹת יֶאֱרֹב כִּלְטֶרֶף לַבָּא בַּשַּׁעַר. בְּאַפְסָר תְּרַסְּנוֹ עַד תָּשֹׁךְ לֶהֲבַת אֵשׁ-לִבּוֹ.

שְנֵי שִׁירֵי אַהֲבָה קְצָרִים

לָחַשׁ לְשׁוּב הָאֲהוּבָה

הוֹ, דֶּלֶת מִסְתּוֹבֶבֶת ! הוֹ דֶּלֶת עַל צִירֶיהָ, הוֹ שַׁעַר בּוֹגְדָנִי! חִזַּקְתִּיךְ בְּשֶׁמֶן, יָצַקְתִּי עָלַיִךְ יַיִן, בְּסוֹבְבֵךְ עַל עָמְדֵךְ - תִּבְגְּדִי בַּמִּשְׁמָר , אַךְ שָׁבָה מֵחָדָשׁ עַל הַצִּיר לִמְקוֹמֵךְ. הָאֲהוּבָה שֶׁעָזְבָה, לְוַאי וְהִיא כָּךְ שָׁבָה חוֹזֶרֶת לְבֵיתִי כְּדֶלֶת עַל צִירֶיהָ.

הָאֹשֶׁר

נִצַּבְתִּי לְפָנַיִךְ. אֲרֶשֶׁת פָּנַי - רֹחַב דַּעַת, מֵעֵינַי נִשְׁקְפָה חֶדְוַת רְאוֹת פָּנַיִךְ . הַלֹּא אֻשַּׁרְתִּי ! לִקְרָאתֵךְ הַלֵּב יָדוּץ ! כָּל שִׂמְחַת חַיַּי - אַתְּ !

הַדְּרָכִים

הוֹ, לוּ מַלְכוּת, וּבָהּ שְׁבִילִים רְחָבִים, הַדְּרָכִים הַיְּשָׁרוֹת בֵּין שָׂדוֹת יוֹבִילוּ, בָּתִּים אֲדֻמֵּי גַּג יִלַוּוּן, וּלְיָדָם יְלָדִים: וְגִנּוֹת עִם עֲצֵי פְּרִי מָתוֹק בְּרֹב צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת: וְאָהֳלֵי מֹר, עֲצֵי צֵל לְנָוֶה לַיֶּגַע: שֶׁהָעוֹלִים מִתַּחְתִּיּוֹת הַשְּׁפֵלָה, הַיּוֹרְדִים מִפִּסְגוֹת הֶהָרִים יִמְצְאוּ מַעְיָן, שָׁם חַיִּים הַמַּיִם מְפַכִּים. יַגִּיעַ אֶל מְחך חֶפְצוֹ בַּדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה, בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, יַגִּיעַ אֶל מְחך חֶפְצוֹ, וּכְבָר תְּחַכֶּה לוֹ, בִּפְתֹחַ שְׁעָרֶיהָ, הָעִיר, הַבְּנוּיָה בַּשֶּׂגֶב.
(Amalia Kuhrt: Mesopotamia in the Third Millenium, p. 68)

תְּחִנָּה

פַּח בָּרוּחַ, יָנוּעוּ כַּפּוֹת עֵץ הַתָּמָר ! יִתְחַשְּׁרוּ עַנְנֵי שָׁמַיִם! נְשֹׁב בַּסְּעָרָה! יִזַּל נָא בְּמָתְנַי אוֹן תֶמֶד כְּמוֹ הַנְּהָרוֹת, כַּמַּעְיָן הַשּׁוֹלֵחַ מֵימָיו אַל עַל גָּבֹהַּ !* כְּגֶשֶׁם הַחוֹדֵר עֲמֻקּוֹת אֶל הַקַּרְקַע ! יַעֲמֹד נָא גִּידִי, זֶה אֶבְרֵי מָתוּחַ יְעַמֵּד נָא נִצַּב כַּמַּחַט הַנִּילוּס. יִתְיַצֵּב כַּמֵּיתָר עַל נֵבֶל הַטִּיגִי לְבַל יַחְלִיק מִמֶּנָּה, מִנְּדָנָהּ הַחוּצָה. Walter Farber, Witchcraft, Magic & Divination in Ancient :מקור Mesopotamia, in CANE III, p. ו90ו *(וראה תלמוד בבלי, חגיגה טו ע"א דברי שמואל).

אֵיפָה הֵם ?

הָרְאֵם שֶׁרָבַץ עַל שְׂפַת הַנַּחַל אֵינֶנּוּ כָּאן הַפֶּרֶא שֶׁרָבַץ בֵּין קְנֵה הַסּוּף. הוֹ, רְאֵם הַנּוֹטֶה עַל צִדּוֹ, הִנְּךָ נוֹטֶה לִשְׁכַּב, לְיַד הַצֹּאן הַנָּמָה בָּאָחוּ, הָרְחֵלוֹת לְצִדָּן.אֶת הֶהָרִים אֶשְׁאַל - קוֹלֵי בְּקָעוֹת יִשְּׂאוּ אֶת הַתְּאוֹ הָרוֹעֶה אֶשְׁאַל, אֶת חַיּוֹת הַשָּׂדֶה אֵי אִישִׁי, אֵי הוּא בַּעֲלִי בֶּן תִּשְׁחֹרֶת ? אֵי פָּנָה הָאִישׁ וְאַגִּישׁ סְעוּדָתוֹ? אֵי הָלַךְ בֵּין הָרִים שֶׁלּוֹ מַשְׁקֶה טוֹב אֶשָּׂא? בְּקַר-הַבָּר נְשָׂאוֹ, הַיָּמִים נְשָׂאוּהוּ, הֵם לָקְחוּ בַּעֲלֵךְ, הֵם נְשָׂאוּהוּ עִמָּם אֶל פִּסְגַּת הֶהָרִים. יֵמֵי יהָרִים נְשָׂאוּהוּ, שֶׁעֵינָם מְנֻמֶּרֶת, יֵמֵי הָרִים נְשָׂאוּהוּ בְּמַלְתְּעוֹת טוֹרֵף. בְּקַר-הַבָּר! בְּלָכְדְדָ בַּעֲלִי, בְּשֵׂאתְךָ אוֹתוֹ אִתְּךָ אֶל מְאוּרוֹת הָאֵימִים עַל מִשְׁכָּבוֹ הִרְבַּצְתָּ תַּנִּים שֶׁל יְלֵל-לַיִל בְּמִכְלְאוֹתָיו שִׁכַּנְתָּ עוֹרֵב רַע מַבָּט, בַּחֲלִילוֹ הָאָדֹם, חֲלִיל טִין הָרוּחַ יְנַגֵּן עוֹד, אֶת שִׁירָיו יָשִׁיר רַק רוּחַ הַצָּפוֹן. Thorkild Jakobsen: Treasures of Darkness, p. 53