הנוכחות וההשפעה של מוסיקת הרוק בישראל מהוות דוגמה מובהקת לתיאור שלעיל.
משלב מוקדם יחסית הייתה למוסיקת הרוק נוכחות בולטת בישראל בשלושת האפיקים שתוארו לעיל:
מוסיקת הרוק הלועזית , האנגלית אמריקאית, עם המוסיקאים והתקליטים שלה; תרבות רוק מקומית המקיימת את הסגנונות העכשוויים בכל רגע נתון בניסיון לשמור על נאמנות לצלילים ולאווירה של הרוק בעולם; ו"רוק ישראלי" המאמץ באופן סלקטיבי השפעות רוק וממזג אותן עם סגנונות מוסיקליים מקומיים.
אימוץ יסודות ממוסיקת הרוק במוסיקה הישראלית התרחש בשלב שבו כבר התמסד המונח "מוסיקה ישראלית" ונוצר מאגר השירים הידוע גם כ"שירי ארץ ישראל".
הכוונה לשירים שעוסקים בתמליליהם בנופי הארץ, בהווי החיים הכפריים ובארועים פוליטיים- בעיקר מלחמות.
שירים אלו נתחברו על-ידי מלחינים בעלי השכלה מוסיקלית פורמלית ובעלי מטען תרבותי מזרח-אירופי, אשר ניסו במודע להטמיע בשיריהם יסודות שונים של מוסיקה מזרח-תיכונית לסוגיה.
החל מאמצע שנות החמישים היתה חפיפה בין השירים החדשים שנכתבו בז'אנר זה להבין הרפרטואר של הלהקות הצבאיות.
הפניה לרוק והניסיון ליצור רוק מקומי נעשו מתוך המסורת של המוזיקה הקיימת.
הייתה תחושה שמסורת שירי ארץ ישראל הינה אנכרוניסטית וזקוקה לטלטלה ולשינוי - התוצאה הייתה התגבשותו של הרוק הישראלי.
כלומר, מוזיקה שהמשיכה ברוחה לפחות חלק מהאווירה הכללית במוזיקה הישראלית, תוך כדי אימוץ יסודות רוק שונים.
ככל שהרוק הישראלי התמסד והצליח, נדחקו שירי ארץ ישראל המסורתיים למעמד של מוזיקה מהעידן הקודם.
את אותה התמסדות ניתן לחלק לשתי תקופות: התקופה הראשונה בשנות השבעים והתקופה השנייה בשנות השמונים.
