דורין בל-דותן

ת"ד 503

צפת 13104

טלפון: (04) 692-5590

ניד: 0507-412031

שרות היעוץ התעסוקתי – שבתאי-מאדים

משרד היעוץ התעסוקתי 'שבתאי-מאדים' נמצא בבית השביעי ברחוב שינקין, אחרי הפניה מככר 'מגן דוד'.

אחד עשר אנשים מחכים בדריכות בחדר ההמתנה לעצה נבונה מפי אסתר בת מזל, המפורסמת במומחיותה בחוכמת הנסתר בקרב החוג הנוצץ של גוש דן מ-אור יהודה עד תל אביב. הם באו להיוועץ באסתר בת מזל המחזיקה בידיה, כך בטוחים הם, את המפתחות להצלחה בקוסמוס.

כל אחד מהם בדק את ה'מפה' שלו בזהירות לפני הגעתו לכאן ביום מבטיח זה. הלילה יהיה הירח קרוב ביותר לארץ.

אף כי כל אדם בא מרקע שונה, יש לכלל האחד עשר משהו משותף: כולם אינם שבעי רצון בחייהם בדרך כלל ובמשלוח ידם הנבחר במיוחד. אנשים אלה, כאמור לעיל, מייצגים את החוג הנוצץ. הצלחותיהם מעוררות קנאה לפי מושגי החברה הישראלית, אך בלבם מקננת דרך קבע תחושה מעצבנת של החמצת מימושם העצמי במלואו, של החטאת המטרה האמיתית בעולמם. דבר-מה חשוב חסר בחיי אותם בני העשירון העליון.

הם עצבנים וחסרי מנוחה, ככל הבלתי מרוצים הטובלים בעודפי ממון. בעורמתה סידרה אסתר שולחן-תצוגה ארוך בחדר ההמתנה. היא יודעת כי לעתים קרובות מתורגם חיטוט אצבעותיהם של עצבנים חסרי מנוחה לבולמוס של רכש בקרב אנשים אלה. על פני השולחן פזורים לוחות אואיג'י, ספרי מסתורין, ספרי אצטגנינות, גבישים, נרות, אבנים, קטורת ועוד צ'צ'קעס המיוצרות ומשווקות ע"י 'אבזרי פולחן בע"מ'. 'שבתאי-מאדים' נגררת, כלומר מתחברת, אל 'אבזרי פולחן' – שתיהן סניפים של 'תאגיד אקואריוס'. הבעלים והמפעילה של 'אבזרי פולחן' היא אחותה של אסתר, נוגה בת מזל הנקראת בלשון חיבה במסלולים, כלומר בחוגים, הפנימיים של המסתורין הישראלי 'נוגה-יוגה'. הלקוחות משוטטים סביב השולחן ובוחנים את הסחורה. הנשים ביניהם חוטפות הצצה במראות השחורות, בודקות את האיפור והתסרוקת.

מזכירתה של אסתר בת מזל פורצת לחדר ההמתנה ומרעיפה על ראשי הנוכחים ברכת יום נפלא ופגישה מטריפה עם הכוהנת הגדולה של המסתורין. היא מכריזה כי הלקוח שהגיע ראשון מוזמן להיכנס למשרדה של אסתר כדי להיוועץ בה.

ש ו ר

גבר לבוש היטב ונאה למראה, אם גם בשרני במקצת, כבן שלושים, שפיתח את התדמית של בטוח-בעצמו-לא-מתרגש בוטה, נכנס למשרד. יש יותר משמץ רברבנות בהילוכו. הוא נושא תיק-ג'ימס-בונד, צמוד מדי, יש לציין, לגופו בכל עת.

אסתר בת מזל טורפת באדישות חפיסת קלפי טארו. היא מניחה את הקלפים עם כניסתו של האיש הצעיר ומגיחה לקרבה את שארית הקפה הטורקי שלה. היא מקנחת את פיה בשורש כף ידה המסוקסת, נזהרת מאד לא לשרוט את מצחה בציפורניה הצבועות אדום המתנשאות לגובה של חמישה סנטימטרים. היא מציצה אל תוך הספל לראות את צורת המשקע.

האיש הצעיר מושיט את ידו אל אסתר בת מזל. היא לוחצת את ידו. אזי הופכת היא את כף ידה כלפי מעלה ומצביעה אל מרכז הכוכב המחומש המשורטט שם לציון הצורך כי ימלא אותה כנדרש, 500 ₪ במזומן, בתשלום מראש.

הוא עושה זאת ואסתר בת מזל מכניסה תקליטור אל המודם של כדור הבדולח, נזהרת לא לשבור אף אחת מציפורניה.

"אני מבינה שאתה 'טאורוס'," מצהירה אסתר בת מזל בפשטות.

"הו, כן. זה נכון," משיב האיש הצעיר מיידית – מתרשם מתפיסתה של אסתר.

אהה, טאורוס. שור הבר. מזהים אותם ממרחק של גלקסיה, חושבת אסתר לעצמה בבוז הקשוח ובציניות הקבועים שלה.

היא משגרת אל האיש הצעיר את ה'חיוך משרה בטחון' המקצועי ביותר שלה ושואלת ממה הוא מתפרנס. הוא מוסר לה כי הוא סוכן ביטוח ומוסיף להסביר כי הוא מצליח היטב במלאכתו, אולם הוא חש כי הוא מחמיץ את תכליתו הקוסמית.

"כמובן!" קובעת אסתר בת מזל בהדגשה רמה. "בן-'טאורוס' איננו אמור להיות סוכן ביטוח עלוב. לא ולא! כך – לעולם לא תגשים את טבעך הנדיב והנאצל. עליך להיות מטאדור!"

"מטאדור?" שואל הצעיר בתמיהה היתולית.

"בהחלט! מטאדור. תבין, אנחנו מגשימים את עצמנו הכי טוב כשאנו עושים את המפחיד אותנו ביותר. אז שורפים אנו את רוב הקארמה ומשחררים את האנרגיה השלילית ביותר מתוך הצ'ארקות שלנו. כבן-'טאורוס' כמעט אין דברים המפחידים אותך – מלבד המטאדור. מכאן, עליך להיעשות מטאדור כדי להתגבר על אחרון פחדיך. לא רק תזכה אז להצלחה כלכלית מסחררת; גם תתפרסם אז בכל העולם ותחוש שהתאחדת עם הקוסמוס."

"אבל אינני סבור כי יש הצעות עבודה רבות למטאדורים אצלנו, בגוש דן," מוחה האיש הצעיר.

"הבא בתור!" קובעת אסתר בת מזל, נועצת במזכירתה מבט של פגישת ייעוץ זאת נסתיימה. המזכירה הודפת בעדינות תקיפה את האיש הצעיר מן המשרד החוצה, מלווה אותו דרך חדר ההמתנה בלי להניח לו להתמהמה ולדבר עם הממתינים שם ומפטירה לעומתו בעליזות, "תו-דה, היתה זאת חוויה יוצאת מן הכלל להיפגש אתך!" – בעוברו את סף הדלת, אותה היא ממהרת לסגור אחריו.

אזי מעלה המזכירה על פניה חיוך של שמש-קליפורניה ושואלת: "מי בתור?"

ב ת ו ל ה

אשה צעירה בת עשרים ושבע מרימה את ידה בדומיה.

"נו, תפתחי את הפה! קומי, יקירה," מצחקקת המזכירה; "אנו שמחים שבאת הנה."

האשה קמה מכסאה בלי לנתק את מבטה מן הרצפה. היא לובשת חולצת כותנה בצבע בז' סתמי, מכופתרת עד הסנטר, וחצאית צמר מטושטשת בצבע החלודה המכסה את ברכיה. בקושי ניתן להבחין בגזרתה החטובה למדי. נעליה השימושיות חומות-צהבהבות. שערה העכברי החום משוך לאחור ואגוד בקשר הדוק. את פניה הנאים למדי, בעלי עצמות-לחי מחוטבות, מסתירים משקפי שריון-צב ליצניים ומיושנים. כמתגנבת היא נכנסת, היישר משנות ה-50, אל משרדה של אסתר בת מזל בכתפיים שחות ובגב כפוף.

אסתר בת מזל חייבת לשלוט בעצמה ולהימנע מהרמת גבה ידענית ביותר למראה האשה הצועדת אל תוך המשרד. היא תופסת אותה מיד כ-'וירגו'; וכאשה מול רעותה היא רואה גם את החושניות המדוכאת ואת התרעומת אצל האשה הצעירה.

אסתר בת מזל יודעת כי לקוחה זאת תשלם לה ברצון בסוף הפגישה, הילכך אין היא הופכת לעומתה את כף היד בתחילת הפגישה.

"את 'וירגו', נכון?" אסתר בת מזל אומרת זאת כדי לשבור את הקרח ולהרשים את הלקוחה. בשום אופן אין צורך לחקור ענין זה.

"אמ... כן, כן. אני 'וירגו'. ת...תאריך הלידה שלי הוא העשרה בספטמבר, 1978. נולדתי בשעה 20:03".

"אני מבינה," אומרת אסתר בת מזל, ואמנם כך הוא. "ממה את מתפרנסת?"

"אה... אני ביו-כימאית חוקרת. העבודה משעממת. הכל שגרתי. השגת תקציבים היא כמו עקירת שיניים. אני נשחקת. גם, אה, החיים האישיים שלי הם נפל גמור," מקוננת האשה הצעירה עגומת המראה.

"ובכן, עלי לאמר, אין פלא," אומרת אסתר בת מזל; "את רחוקה מאד מהמקצוע בו עליך להיות."

"באמת?" מרימה הנערה את מבטה, ניצוץ של תקווה בעיניה העצובות כל כך; "במה עלי לעסוק?"

"דוגמנות אופנה," קובעת אסתר בת מזל בפסקנות; "יש לך כל הדרוש כדי להיות דוגמנית-על. חוש האופנה הפנימי שלך מדהים! מכלול הנתונים שלך מורכב באומנות כה רבה. נדמה לי שמעולם לא הקדשת לזה מחשבה שניה. הסגנון נובע ממך בצורה כה טבעית ובלי מאמץ. וחוש התאמת הצבעים שלך נהדר," מתלהבת אסתר בת מזל. המדיום ויועצת התעסוקה למקצוענים צעירים המפורסמת ביותר בתל אביב מתורגלת בשמירת ארשת מאופקת בעוד היא מרגישה בצורך לפרוץ בצחוק מקרב לב, והיא בולעת בשקט את צחקוקיה.

האשה הצעירה נושאת את מבטה אל אסתר בת מזל ומתקשה להאמין: "אני – דוגמנית אופנה?!"

"האם לא חלמת תמיד על דוגמנות?" שואלת אסתר בת מזל. מגדת העתידות המשופשפת יודעת כי כל נערה צעירה חסרת בטחון חלמה להיות דוגמנית.

"אוה, כן, בעצם כן – חלמתי מאז היותי ילדה," עונה האשה הצעירה, נבוכה לנוכח עומק ראייתה של היועצת את צפונות חלומותיה ודמיונותיה הכמוסים ביותר, אלו שמעולם לא העזה לקוות כי יתגשמו אי פעם. היא תוהה מאין נודעו לאסתר בת מזל דמיונותיה הנסתרים.

"בואי הנה, יקירתי; ברצוני להראות לך משהו," אומרת אסתר בת מזל. היא שולפת ממגירה תיק תצלומים של דוגמניות צעירות. אחת יותר בשלה ומקסימה מרעותה. כולן לבושות בפריטי-אופנה של טובי המעצבים בעולם. "כל הנערות הללו היו פעם גילה-רגילה. כעת הן במסלול המראה לצמרת האופנה. אף לא אחת מהן היתה מחוננת ביופי כמו שלך. אני הפניתי אותן אל סוכנות הדוגמניות 'סופר-נובה', שם עשו מהן את היפהפיות האלגנטיות הנראות לעיניך בתצלומים. אם הם יכלו לעשות נערות אלה לדוגמניות, הם יעשו ממך דוגמנית-על. באופן מקרי לחלוטין, סוכנות 'סופר-נובה' היא בבעלות אחותי, היא גם המפעילה אותה – כוכבה בת מזל. תמורת 250 ₪, מלבד ה-500 ₪ דמי הייעוץ, אשמח להמליץ עליך אישית באוזניה."

נרגשת מעבר לחלומותיה הפרועים ביותר מוסרת האשה הצעירה, הפשוטה והתמימה, סך 750 ₪ במזומן לידי אסתר בת מזל. אסתר ממהרת להטמין את הכסף במגירה הנעולה בה כבר שוכנים 500 ₪ שנתקבלו מהמטאדור-לעתיד.

"אחותי תתקשר אליך בקרוב," מעמידה אסתר בת מזל פני נרגשת גם היא; "היא תזמין אותך לפגישת מבחן-צילום של איפור, תסרוקת והלבשה. הם גם מארגנים משימות דוגמנות עם סיום הקורס. את, יקירתי, בדרך להיות כוכב-על!"

שתי הנשים מודות זו לזו לפני פרידתן. רק אחת מהן היא כנה.

ד ג י ם

"עכשיו תורך," אומרת המזכירה של אסתר בת מזל לאיש הצעיר המתרווח בכסא המרופד; גלוי לעין כי הוא שקוע בחלומותיו.

"הא?... אהה, כן. תודה!" הוא אומר לה מיידית וללא חשיבה, בחוזרו אל המציאות הסובבת אותו. הוא יפה תואר מהמם, אם כי נגוע בקורט נשיות. הוא לובש חליפה בכחול-צי של "טומי הילפיגר". על חפתי חולצתו הסגולה-בהירה כפתורי חפתים רקומים בזהוב-לבן. עניבתו, ז'קארד "דושאמפ" באריגת-יד, אחוזה בסיכת עניבה התואמת לכפתורי החפתים. נעלי "בלוודרה טבס" בצבע ברווז הבר מביאות את המכלול לשלמות. אין ספק ביכולתו הכספית, אך אין היא תוצאת עמלו – הוא נולד עשיר, ותחושת 'איפה הייתי בלי הכסף של משפחתי' מנקרת בו. הוא סובל מחרדה ונפגש באופן קבוע עם פסיכולוג; התרופות מונעות הדיכאון שהוא נוטל אינן משפיעות עליו לאחרונה.

המזכירה מלווה את הלקוח המיוחד אל חדרה הפרטי של אסתר בת מזל. אסתר בת מזל מחזיקה חדר פנימי זה לצורך קבלת מתייעצים מועדפים; הוא יוקרתי ואלגנטי. היא נושאת את מבטה ומושיטה בהתלהבות את ידה אליו. היא סוקרת אותו בחטף ותופסת אותו כבן 'פיסקס'. היא גם קולטת את יכולתו הכספית; אצלו אין צורך לבקש תשלום מראש. אסתר בת מזל נזהרת מפגיעה בכבודם של לקוחותיה הגדולים, והיא מבינה מיד כי בן-'פיסקס' זה הוא גדול. היא מרחפת אל הבאר ומכינה שתי מנות 'שיבאס רגאל 18' על קרח, אחת לכל אחד מהם. 'טוב, זה אינו לגאווּלין... אבל נסתפק בזה,' הוא חושב לעצמו ונוטל את הכוס המושטת אליו באומרו, בנמוס קר, "תודה".

"במה אוכל להיות לך לעזר?" מבזיקה אליו אסתר בת מזל את הידידותי בחיוכיה, מתרווחת בכסא המנהלים הארגונומי התומך והנוח ביותר בשוק הישראלי.

"ובכן, אינני חייב לעבוד, אך לבטח תחושתי תשתפר אם אוכל לתרום בתחום כלשהו. ברצוני להרגיש כי אני מביא תרומה משמעותית לעולם. בני משפחתי יסדו כמה אפיקי צדקה בהם אוכל להשתלב, אבל ברצוני להקים משהו שייזכר בו לנצח שם היוצר אותו – אני."

"איזו נשמה ענקית!" קובעת אסתר בת מזל, נשענת לפנים כלפי האיש הצעיר המבוסס, אם כי חסר ייחוד. "אני רואה כי אתה 'פיסקס'!"

"זה נכון. אני בן 'פיסקס'."

"עליך להיעשות מַטיף-שָׁדָר בטלוויזיה. אתה תהיה דייג של אנשים!"

"מטיף-שדר?!" שואל האיש הצעיר, מבולבל לגמרי.

"ודאי! מטיף-שדר!"

"אבל אינני נוצרי," אומר הצעיר הנבוך.

"ואתה חושב שגדולי המטיפים-שדרים, הגורפים ממון בטלוויזיה, הם נוצרים אדוקים ומאמינים? הא!" אסתר בת מזל משליכה את ראשה לאחור, מנערת את תלתליה השחורים ומשחררת צחוק פרוע. "אלו בסך הכל אנשים המנצלים כסף וקשרים כדי להיכנס לתוכניות ומשם הקריירות שלהם נוסקות. גם בך יש מכל אלה. בנוסף, כבן 'פיסקס' אתה דייג טבעי."

אסתר בת מזל מבינה כי היא חושפת את עצמיותה יותר מדי ואומרת לאיש הצעיר: "הבט, נשמה רגישה כמו שלך עשויה להביא ברכה כה רבה לענף המטיפים-שדרים. אתה לא תהיה ככל האחרים – לא ולא! אתה לא תיכנס לזה רק בשביל הכסף; אתה תעשה את זה כי לכך נקראת. אתה תעשה זאת בתשוקה, בהתלהבות."

המילים 'תשוקה' ו-'התלהבות' מהדהדות בלבו של האיש הצעיר ורגש תקווה מתעורר בקרבו. הוא מתקשה להיזכר בפעם האחרונה בה הוא התלהב ממשהו. ובאשר לתשוקה: זה זמן רב הוא מודאג מהעדר רגש זה ומהשפעת הדבר על עניניו האישיים, או יותר נכון על היעלמותם.

"אוכל לקשר אותך עם המנהל הבכיר של 'משלחת המשימה הנבצרת' בע"מ. הם יתנו לך קורס בסיסי של הברית החדשה, ילמדו אותך פסיכולוגיה ותורת השליחים ואז יפעילו את הקשרים הנכונים להכניס אותך לטלוויזיה המאורגנת. איך זה?"

"לא יאומן!" אומר האיש הצעיר, "לא ידעתי כי המיסיונרים ואנשי המסתורין פועלים יחד."

"איך לא נפעל יחד – אנחנו באותו צד! יש רק הבדלי גישה בינינו, זה הכל," אומרת אסתר, "מה דעתך על עוד משקה?"

האיש הצעיר נד בראשו להסכמה ואסתר בת מזל מביאה לו עוד 'שיבאס רגאל 18' על קרח.

הצעיר שבוי – הוא מוקסם מרגשות התקווה והלהט הגואים בקרבו, לראשונה מזה זמן רב, מכדי להבחין בהולכתו שולל. גם המשקה היקר בו נגדש משפיע עליו את קסמו המיוחד.

"אם תשלם כאן ועכשיו עבור הרשמה מוקדמת אני יכולה להבטיח לך מקום בסמסטר הקרוב."

"כן! בבקשה! ברצון אשלם. כמה נחוץ?"

"זה יהיה 500 ₪ עבור הייעוץ שנתתי לך ועוד 1,500 ₪ דמי רישום מוקדם – במזומן בבקשה."

האיש הצעיר שולף ארנק "פ'ורבס פורטפ'וליו" מכיסו ומונה מתוכו 2,000 ₪ בשטרות של 200 ₪.

"תודה רבה לך על שבאת! היה זה ממש עונג לעבוד אתך," מתרגשת אסתר בת מזל, "טופס ההרשמה שלך, מאת 'משלחת המשימה הנבצרת' בע"מ, יגיע אליך תוך ימים ספורים."

האיש הצעיר יוצא מהמשרד המפואר. אסתר בת מזל עושה מאמץ עליון לא לפרוץ ברעם צחוק אדיר. "משלחת המשימה הנבצרת בע"מ," היא מצחקקת לעצמה, "אני מה-זה טובה! משימתו הנבצרת הראשונה תהיה נסיון למצוא את המקום." היא מניחה את ה-2,000 ₪ שקבלה זה עתה בחביון החזה.

ת א ו מ י ם

"עכשיו אני!" אמרה האשה הצעירה הבאה בתור בהתרוממות-רוח פתאומית וקפצה במרץ מתוך הכסא.

המזכירה מלווה אותה אל תוך חדר הקבלה הרגיל של אסתר בת מזל. היא היתה לקוח רגיל.

"מה שלומך?" שואלת הצעירה בכנות ומושיטה את ידה ללחוץ את זאת של אסתר בת מזל. אסתר מקנחת את כף ידה הרירית במקצת על חצאית הצועניה רבת הגוונים שלה מתחת לשולחן ואז מושיטה אותה אל האשה הצעירה היושבת מולה.

"דמי הייעוץ הם 500 ₪ במזומן," קובעת אסתר בת מזל. היא כבר תפסה את לקוחתה העכשוית כ-'ג'מיני' ויודעת שתכליתיות לא תציב מחסום בפני התלהבותה. היא רואה שהלקוחה תוכל, אמנם, לשלם את דמי הייעוץ, אך לא תשלם יותר עבור בתי הספר המיוחדים של אחיותיה. לפיכך מחליטה אסתר לקצר את הפגישה.

"מה, אין בעיה," עונה הצעירה ופותחת את הארנק. היא מוסרת לאסתר בת מזל 500 ₪ במזומן, וגם סכום זה נבלע מיד במגירה הנעולה.

"במה אוכל להיות לך לעזר?" שואלת אסתר בת מזל בקול חדגוני. היא יודעת כי יש ללקוחתה העכשוית להט רב יותר מזה שלה ואינה רואה טעם להתאמץ.

"אני, כאילו, עובדת כנציגת מכירות של חברת תמרוקים. אני מוכרת בהצלחה לא מבוטלת קרם בסיס, טלק, מסכות, שפתונים, ברק, סומק, צלליות-עינים..." האשה הצעירה יכלה להמשיך עוד – אולם אסתר בת מזל סימנה לה במחוות-יד שהיא קלטה את הרעיון; "...אבל אני, כאילו, רוצה באתגר גדול יותר. אני רוצה לעשות משהו באמת מסעיר, להפעיל את ה'ג'מיני' הטבעי שלי, א'תופסת?"

"אני יודעת למה את מתכוונת," אומרת אסתר בת מזל, מציגה תדמית של הבנה. "כבת-'ג'מיני' את מתאימה ביותר להיות סוכנת כפולה או בלשית. כך תוכלי לממש את תכונות שני הצדדים באופי שלך כהלכה. אני צופה לך עתיד מזהיר כבלשית סמויה או סוכנת מיוחדת של המוסד."

"וואו! זה באמת נשמע מסעיר, כאילו!" קראה האשה הצעירה; "אוה, הרי זה כל כך... אני!"

הצעירה הלכה ממשרדה של אסתר בת מזל בעליצות רבה, מרוצה מעצמה ומיועצת התעסוקה שלה (מבריקה ביותר!). היא אף לא הקדישה הרהור קל לסכנות הצפונות בעצה שקבלה זה עתה. היא לא חשבה על הדרישות החמוּרות הנתבעות מהעוסקים באותם מקצועות אליהם כוונה אותה אסתר בת מזל – וראש לכולם החשאיות, העומדת בסתירה גמורה לאופייה המשתפך של האשה הצעירה. מבחינת אסתר בת מזל, 'לא הזיז' לה מתן עצה מסוכנת – ולא לראשונה.

מ א ז נ י ם

הבאה בתור לייעוץ אצל הנדבנית הנבונה, אוגדת השטרות, כלומר: מגדת העתידות, היא אשה בת עשרים ותשע. אווירת חביבות נסוכה עליה אך למעשה היא פקעת עצבים. מפאת חוסר יכולתה להקים קשר בר-קיימא בחייה הפרטיים עקב כל הנברוזות, הדורשות טיפול ותחזוקה נאותים לאחר שטופחו בעמל רב במשך שנים, היא מנהלת בהצלחה חנות לטיפולי-פרווה בחיות מחמד ולשמירה עליהם. הרבה יותר קל לה להתייחס אל הכלבונים והחתולים הפרסיים של לקוחותיה בני המאיון העליון מאשר אל בני אנוש. היא, אמנם, בודדה ומבקשת מאד כי תוכל למצוא את 'הזולת המיוחד'.

בכניסתה לחדר הייעוץ של אסתר בת מזל מספרת האשה הצעירה ליועצת מהו משלוח ידה, וכי היא מחפשת עיסוק שיביא אותה למגעים רבים יותר עם אנשים. אין היא מזכירה את בעיית יחסה אל בני האדם ואת הזמן ההולך ורב אותו מקדישה היא לצורכי מגוון הנברוזות שלה. בשבתה שם היא מתענה בשאלה האם סידרה את כל בקבוקי לכּת הציפורניים והצבעים התואמים, בהם היא מטפלת בפודלים של לקוחותיה, בסדר הנכון של צבעי הקשת לפני יציאתה מהחנות. אך זכרונה בוגד בה. בקבוק אחד מחוץ למקומו עלול להמיט אסון! היא מודאגת; היא נורא מודאגת.

"אני..."

"...'ליברה'," משסעת אותה אסתר בת מזל.

"נכון מאד!" מתרשמת האשה הצעירה.

אסתר בת מזל מחייכת ואומרת: "פרסומי לא בא לי ללא סיבה." וחושבת, אינני זכאית למלח במרק שלי אם לא אזהה מיד ראש חלול.

אסתר בת מזל מציינת לעצמה את חביבותה של האשה, וגם מבחינה בפקחות כי ציפורני ידיה של הצעירה מכורסמות עד הבשר.

"ובכן, יקירתי, כאשה בת 'ליברה' את רחוקה מאד מעיסוק במקצוע הנכון. המזל שלך הוא מאזנים. את נולדת כדי לאזן, ליצור הרמוניה. את, יקירתי, נולדת כדי להיות פסיכולוגית."

"פסיכולוגית?" שאלה האשה הנברוזית, המומה למדי.

"אוה, ודאי – בהחלט! ללא כל ספק! באת לעולם למען המטרה היחידה של הבאת איזון אל תוך חייהם של אנשים."

"את ממש בטוחה?" שאלה הצעירה, נזכרת בסדרת היחסים שעלו על שרטון הנברוזות שלה.

"אני מוכנה להמר על המוניטין שלי בענין זה," הכריזה אסתר בת מזל.

"האם אוכל להיעשות פסיכולוגית ללא לימוד רציני? האם המועמדים אינם עוברים סינון קפדני לפני כניסתם למקצוע זה?" שאלה האשה הצעירה.

"ובכן," ענתה אסתר בת מזל, "תהליך הסינון איננו כה דקדקני כפי שאת עלולה לחשוב. לכל אחד מאתנו קווי מחשבה מיוחדים, בסופו של דבר, ומהי משמעות הפסיכולוגיה אם לא שיקול דעת?"

הצעירה התחילה לחוש בטחון רב יותר ברעיון.

"אשר ללימודים – כן, זאת עלולה להיות תקופה ממושכת ויקרה," אמרה אסתר בת מזל, "אבל, לגמרי במקרה, אחותי לבנה בת מזל היא פסיכולוגית קלינית דגולה (המוניטין שלה מתחרה בשלי), והיא פיתחה קורס קצר ואינטנסיבי עבור מקצוענים המבקשים להחליף משלוח יד."

הרעיון להיות פסיכולוגית קסם מאד לאשה הצעירה והנברוטית. הרעיון של חוסר האיזון ביחסי פסיכולוג-לקוח גרם לה גירוי.

אסתר בת מזל קראה את מחשבותיה של האשה הצעירה: "אם את מעונינת אוכל להמליץ עליך ולדאוג להרשמתך בקורס בחציון הקרוב."

"כן! אני מעוניינת. זה נשמע כמקצוע חדש ומושלם עבורי."

"טוב מאד," אמרה אסתר בת מזל, "עליך לשלם לי 500 ₪ תמורת הייעוץ. את סך ה-1,500 ₪, פקדון ודמי הרשמה, תוכלי לשלם בכרטיס אשראי."

בלי היסוס מסרה האשה 2,000 ₪ במזומן לידי אסתר בת מזל.

"המזכירה של אחותי לבנה תשלח אליך טופס הרשמה תוך ימים ספורים. עד אז אשוחח עם אחותי אודותיך ואספר לה עד כמה התרשמתי ממך. את נכנסת כמו כלום. רק מלאי את טופס ההרשמה ותשלחי בחזרה, עם כל התשלומים הנדרשים, מהר ככל האפשר כדי להבטיח את שיבוצך בקורס. מעריכים מאד את המכון שלה ויש לחץ רב. אל תחמיצי את הזדמנות הפז שלך!"

בעוד ידה השמאלית אוחזת בתשלום תמורת עיסוק נוסף שלעולם לא יתממש, לחצה אסתר את ידה של הלקוחה הצעירה בידה האחרת.

אסתר בת מזל קמה ללוות את הצעירה הנברוטית אל דלת המשרד וסימנה למזכירתה להחיש את צאתה.

המזכירה סנוורה את האשה הצעירה בחיוכה הזורח ביותר כשהיא מובילה אותה דרך חדר ההמתנה ומבעד לדלת הכניסה.

אז פנתה אל הלקוחות הנותרים בחדר ההמתנה וצייצה: "אסתר בת מזל מוכנה לקבל את המרואיין הבא בתור."

ד ל י

הלקוח הבא המיועד לראות את אסתר בת מזל בערב מבטיח-ביותר זה הוא גבר בן שלושים ושתים. הוא נמוך, כבר מקריח ובעל כרס קטנה. עיסוקו כמרצה להנדסה מכאנית בטכניון פותח בפניו שדה נרחב של פעילות אנושית חמימה, משוב חיובי (כי הוא מרצה מעולה) וגירויים אינטלקטואליים. אולם אשתו השאפתנית מנדנדת לו בקביעות להשיג משרה טובה יותר, כלומר: משתלמת יותר. היא קרתנית, בת-כפר המביאה לעיר את רעיונותיה הפשטניים והתנהגותה הגסה, שטרם תפסה זאת; היא סבורה כי עוד כמה אלפי שקלים כל חודש הם העומדים בינה לבין שותפות בחברה הגבוהה. היא מטרידה את בעלה להחליף מקצוע – כדי להשיג את הכסף הנחוץ לה בדחיפות. בזה, למיטב אמונתה, היא תוכל למלא את החבית-ללא-תחתית של שאיפותיה.

הנמשל-ביד-אשתו נכנס למשרדה של אסתר בת מזל, מושך את מכנסיו מעל לכרסו הבולטת כשהוא עובר בדלת. גם אדם הרבה פחות חריף מאסתר בת מזל יכול לקלוט את השלומיאליות שלו. היא מבחינה בטבעת הנישואין השקועה באצבעו השמנמנה ותמונת חיי הנישואין שלו נפרשת לפניה מיד.

"במה אוכל לעזור לך?" מחייכת אליו אסתר בת מזל בלבביות, מקרינה קבלה ללא תנאי והערכה-כביכול שלו כאדם. היא יודעת כי הוא זקוק לסעד רגשי. היא יודעת גם כי האיש עתיד לשלם לה בלי כל בעיות בסוף הפגישה, לכן אין היא מסמנת לו לשלם מראש.

האיש מתחיל להסביר לאסתר בת מזל כי הוא במבוכה. הוא נהנה מעבודתו, אבל אשתו התובענית תמיד לוחצת עליו להביא יותר מאשר הוא מסוגל כמרצה ואין בפניו מנוס מהחלפת עיסוקו. הוא מתחיל להזיע תוך שיחתו עם אסתר בת מזל ושולף ממחטה כדי לקנח את מצחו – ועל פעולה זאת הוא חוזר פעמים רבות לאורך פגישת הייעוץ.

"אני רואה כי אתה 'אקואריוס'," פותחת אסתר בת מזל; "מכאן ברור כי הכוכב השולט בך הוא אוראנוס," היא יודעת שהאיש יתפוס בסוף המשפט את הזלזול באשתו ויזדהה אתו. האסטרולוגית ערה במיוחד אל טינה וזעם, כבושים זה שנים אצל אנשים, ויודעת כי במתן ביטוי לאלה היא צוברת שתוף פעולה עמהם.

"הרקע שלך מאפשר לך כיוונים רבים בעסקי היי-טק," ממשיכה אסתר בת מזל. "בחברות רבות ישמחו לקבל אותך בצוות המכירות שלהם."

"צוות המכירות?" שואל האיש, בלי לחוש כל נטיה להיענות לאתגר.

"אוה כן, כמובן! מכירות. אתה אדם נאה, מושך ודינאמי. אתה תהיה מוכר נפלא. הלקוחות יאכלו מתוך ידך!"

הגוץ השמנמן שחש עצמו נרמס זמן כה רב מתחיל להרגיש התעוררות של בטחון עצמי בקרבו. הוא מכניס את הבטן ומושך כלפי מעלה את מכנסיו.

"אני ממליצה בפניך על הצטרפות מיידית לקורס סוכני מכירות," אומרת אסתר בת מזל בצליל בטוח ביותר, "כבר יש לך רקע טכני, והוא ישלים את החסר. מחיר הייעוץ הוא 500 ₪ במזומן, בבקשה."

האיש העגלגל נאבק בחגורתו מעט כדי להגיע אל הארנק בכיסו האחורי. אצבעותיו הקצרות אינן מצייתות לו והוא מתאמץ למשוך החוצה את הארנק. ברגעים כאלה חולם הוא להיות כמו אחד מאותם זכרי-אלפא מוצקים וחסונים. הוא מונה חמישה שטרות של מאה שקלים ומוסר אותם לאסתר בת מזל. למרות תסביך הנחיתות שלו, הוא באמת מאמין כי הוא על סף קריירה חדשה כמוכר כריזמאטי ודינאמי של ציוד היי-טק המצליח לשכנע את לקוחותיו לקנות את הסחורה אותה הוא מציג בפניהם. הלא אסתר בת מזל, אשה תקיפה וכריזמאטית הרבה יותר מאשתו, אמרה לו זאת – זה חייב להיות נכון.

הוא יוצא ממשרדה של אסתר בת מזל, בינתיים שמח יותר ובטוח בעצמו, ועני בחמש מאות שקלים.

ס ר ט ן

מזכירתה של אסתר בת מזל נכנסת לחדר ההמתנה ומוצאת את הלקוחה הבאה בתור יושבת על הרצפה שלובת רגליים, לועסת גרנולה-תוצרת-בית אורגאנית וקוראת בספר התרשימים האסטרולוגיים אותו קנתה במהלך ההמתנה. הבן אותו היא עתידה ללדת יהיה 'ליאו', ועליה ללמוד כל דבר אפשרי אודות מזל ליאו לפני הלידה. ספר זה יצורף, לאחר מכן, אל הספרים הרבים שהיא רכשה עבור בנה- שטרם-נולד מאז נודע לה לראשונה כי היא הרה. זה ההריון הראשון שלה ועם התפתחות העובר בקרבה היא נמשכת אל אמא-אדמה.

היא שקועה כולה בקריאה ואיננה מודעת לנוכחות המזכירה של אסתר בת מזל. המזכירה מניחה בעדינות את ידה על כתפה של האשה הצעירה ומודיעה בעליצות: "עכשו תורך!"

האשה הצעירה מחייכת, מודה לה, קמה בגולמניות ומחליקה את חולצתה הזרוקה כלפי מטה, כדי לכסות את בטנה המתעגלת ואת קפלי העור האדומים-נרגזים. היא שבה ונועלת את סנדליה העשויים חבל טבעי ומתברווזת אל תוך משרדה של אסתר בת מזל, תומכת בידה את גבה המיוסר. ריח עוקצני של שמן פצ'וֹאוּלי ממלא את החלל סביבה.

במשרדה של אסתר בת מזל היא צונחת בכבדות לתוך כסא ויושבת בו זקופה כמיטב יכולתה, להפיג את כאבי הגב.

אסתר בת מזל נושאת את מבטה אל המצפה-להיות-אם עם כניסתה אל המשרד. אין כל סימן לאיפור על פניה היפים מטבעם. האשה הצעירה שולפת מכבנת-עץ מכיסו העמוק של השרוואל ובתנועת פרק-יד זריזה מהדקת את שערה, חום-בהיר וסמיך המגיע עד מותניה, ל'זנב סוס'.

"אולי תרצי לשתות משהו?" שואלת מזכירתה של אסתר בת מזל. צליל קולה מביע הבנה והזדהות.

"יש לכם תה עשבים?"

"איזו שאלה!" צוחקת המזכירה ברוח טובה, שמחה בעליל להגיש ללקוחה משקה- של-בריאות, ומוציאה תיבת עץ המכילה עשרים מיני תה עשבוני מן המגרה אשר מתחת למיחם.

"אשמח לקבל נענע-דובדבן בדבש, אם יש לכם."

"יש לנו!"

"תודה," אומרת האם-לעתיד בהערכה אמיתית. היא צמאה לעתים תכופות והתה העשבוני, כך מצאה, מרגיע את הצרבת הכמעט קבועה שלה.

מזכירתה של אסתר בת מזל מכינה את התה בספל-רב של עבודת-יד, מגישה אותו ללקוחה בחיוך ועוזבת את המשרד – היא יודעת שבא זמנה לצאת.

"במה אוכל להיות לך לעזר?" שואלת אסתר בת מזל.

"אני חיה במושב משגשג. אנחנו חקלאים. אנחנו מגדלים פרחים."

"מי זה 'אנחנו'?" שואלת אסתר בת מזל כדי לדעת אם יהיו עוד מעורבים.

"אה, בעלי ואני. בעלי הוא המושב'ניק. הוא נולד במושב. אני הצטרפתי אליו שם אחרי נשואינו."

זוג כפריים מגושמים, חושבת אסתר לעצמה; כאן לא תהיה בעיה.

"אני נהנית מהעבודה," ממשיכה האשה הצעירה, "אבל מאז הריתי אני מוצאת בקרבי רצון עז לעבוד עם ילדים. אני מתכוונת להרבה ילדים..." היא הוגה את המילה 'ילדים' בתשוקה רעבתנית, "...אני סופרת את הדקות עד לידת בני אבל מעבר לזה – אני רוצה להיות מוקפת בילדים."

"אין פלא. את בת 'קנקר', זה ברור כאור הלילה, אה, כאור היום, ולכן האינסטינקטים האמהיים שלך חזקים במיוחד. שאיפתך למצוא לך עיסוק בו תוכלי לבטא את טבעך האמהי במיטבו מראה את מודעותך העצמית ואת התיאום שלך עם הטבע."

"מה יהיה, לדעתך, תחום עיסוק מתאים בשבילי?" אומרת האשה, מתנועעת בכסאה. אסתר רואה כי לאשה צעירה זאת אין כל נסיון בניהול חייה-היא.

"עולם מלא של אפשרויות פתוח לפניך," מתלהבת אסתר בת מזל. "כמה כבר למדת עד כה וכמה תרצי להוסיף?"

"סיימתי בית ספר תיכון. אני רוצה ללמוד עוד, אבל התינוק ודאי לא יאפשר לי למודים מסודרים ורשמיים במשך איזה זמן. עם זה, אני קוראת המון ספרים על תינוקות וילדים."

אסתר יודעת כי לקוחה זאת כבר לכודה במרכז המחומש המשורטט על כף ידה. מה יכול להיות קל יותר מייעוץ תעסוקתי להיפית-מתבגרת החולמת להיות האם האוניברסלית? העתוי חשוב כאן מאד. הזמן הטוב ביותר בו אפשר להוציא ממנה את המרב, ודאי איננו טרם לידת הילד הראשון שלה. עם זאת, על אסתר להצדיק את גביית דמי הייעוץ, עליהם אין לה כל כוונה לוותר. אסתר בת מזל מוכנה לקראת התפתחות כזאת; היא שולפת ממגרת שולחנה שאלון ייעוץ תעסוקה ומושיטה אותו לאשה הצעירה.

"הנה, קחי הביתה טופס זה ומלאי אותו בזמנך הפנוי." אסתר מנסחת את הכרזתה כאילו כבר העבירה את הטופס לאשה הצעירה, אך למעשה היא לא תתן לה אותו עד קבלת התשלום. אסתר יוצרת אווירה של 'העיסקה הושלמה' כדי שהאשה תחוש מחויבות לעבוד אתה. אין היא מוסרת דבר מה בחנם. "כשתהיה לך מחשבה ברורה: מה ברצונך לעשות, כמה זמן-מאמץ-כסף את מוכנה ויכולה להשקיע בעיסוק חדש – שובי אלי ונחקור לעומק את האפשרויות הזמינות עבורך לאור נטיותיך המיוחדות והתעניינותך, אותן יחשוף השאלון. הכי טוב לחכות עד שתסיימי להיניק את הילד; אז תוכלי להתמקד בשאלות התעסוקה."

אסתר בת מזל מדברת בכנות, כך נדמה לאשה הצעירה, וזה כובש את לבה. היא גומרת אומר לחזור אל אסתר בת מזל בהזדמנות הראשונה.

"אבקש 500 ₪ עבור הייעוץ ו-250 ₪ עבור שאלון ההתעניינות והנטיות, במזומן."

האשה הצעירה מוסרת לאסתר בת מזל 750 ₪ ומקבלת ממנה את השאלון בתמורה למזומנים.

"נסתפק בכך בפגישתנו הראשונה," אומרת אסתר בקול המבטיח קשר-עבודה ממושך ונושא פירות.

האשה הצעירה, כרסה בין שיניה, מחלצת את עצמה במאמץ מתוך הכסא העמוק והמרופד ומבטיחה לאסתר בת מזל לחזור אליה מיד אחרי שתחליט כמה הכשרה תעסוקתית היא יכולה להרשות לעצמה. היא מספרת לאסתר שהיא תדבר עם בעלה על פגישת הייעוץ, אך היא גם מעירה כי הוא 'בחור לעניין' שיתמוך בכל החלטה שהיא תעשה.

אסתר לא ציפתה לבעיה כלשהי מצד הבעל הצעיר, ללא ספק ה-'תאום-היפי' של אשתו; אולם קבלה בברכה את הידיעה שהוא 'בחור לעניין'.

אסתר צופה בה מתברווזת מן המשרד. היא מכסה את אפה ופיה בכף ידה. היא שונאת את ריח הפצ'ואולי. למה היא לא יכלה, בפשטות, להשתמש בדאודורנט? היא שואלת את עצמה.

אסתר בת מזל מנערת את רעמתה השחורה והמתולתלת. תופעת האנשים הפתאים משעשעת אותה כל פעם מחדש. כרגע היא הרוויחה 750 ₪ תמורת כלום.

ט ל ה

הלקוח הבא בתור המתייעצים עם אסתר בת מזל הוא איש דינאמי ונמרץ בן 30.

הוא 'נער פז' של מקום עבודתו, סניף גדול של בנק מסחרי. הוא התקדם לתפקיד סגן מנהל הסניף תוך זמן קצר משחרורו לאחר שנתים קבע – הוא היה חייל מצטיין ביחידת עילית שעלה במהירות בסולם הדרגות. גם חיי האהבה של הבחור יפה-התואר והכריזמאטי עמוסים. הוא נערץ על הבנות במקום עבודתו, ומבחר שותפותיו לבילוי רחב למדי. עם כל אלה אין הוא מאושר לגמרי. תחושת ההחמצה, ההרגשה כי משהו בסיסי חסר בחייו, מכרסמת בו כשהוא מתפנה מעיסוקיו. הוא מנסה להיות עסוק כל הזמן כדי להתחמק מתחושה זאת. הוא, אמנם, מורעל-עבודה ומתמכר להנאות, אך בואו של רגע המנוחה איננו נמנע, ואז תוקפים אותו הריקנות וחוסר המשמעות מהם ניסה לברוח.

מבטה של המזכירה נדבק אל יפה התואר כשהיא מודיעה לו כי תורו לייעוץ הגיע. היא מלווה אותו למשרדה של המעבידה שלה, קרובה מאד אל גופו. הוא נכנס למשרדה של אסתר בת מזל. הגזרה שלו מושלמת והוא מרבע את כתפיו בלי להקדיש לכך תשומת לב. אגנו נוטה במיניות לצד אחד בעומדו. אסתר בת מזל קולטת אותו מיד. היא מעלה על פניה את חיוכה המתחנחן ביותר, יודעת שהוא בא בציפיה שהנשים תתאמצנה להשיג את תשומת לבו האוהדת.

"בוא, נעבור למשרדי הפנימי. הוא יותר... אינטימי," אומרת אסתר בת מזל, רוכנת מעט לפנים להציג יותר מחשוף. אין היא מחשיבה במאומה את קסמיו הרומנטיים – אסתר רואה רק שקי-כסף כשהיא מתבוננת בו.

"בוא, בבקשה," מובילה אסתר בת מזל את האיש למשרד ה-אח"מ שלה, מתנועעת בהפרזה בלכתה.

העמדת הפנים של אסתר בת מזל פועלת, כמובן, כמטה קסם. התכסיס בדוק – פרי תרגולים וביצועים מעבר לבימת ה'קאבוקי'. אסתר בת מזל מפילה בפח את הלקוח: הוא שבע-רצון מעצמו, מתענג בחושבו על הצלחתו לכבוש נקבה נוספת. אף לא עולה חשש קל בדעתו כי הוא (הטלה) 'השה לעולה'.

"מה אוכל להגיש לך לשתות?" שואלת אסתר בקול גרוני, קצת ניחר מרוב הסיגריות שהיא מעשנת יום יום.

"777 יכול להתאים לי," עונה הגבר הכריזמאטי, "Rémy יהיה עוד יותר טוב," הוא מוסיף, בלי להאמין לרגע כי זה כלול במבחר שלה.

"666 הוא המועדף הפרטי שלי," צוחקת אסתר בת מזל כנהנית מן הבדיחה, אך הנצנוץ בעיניה מסגיר את היותה רצינית ביותר. היא מכחכחת ומרצינה את ארשת פניה, בתקווה שלא מסרה לו מידע רב מדי.

היא פותחת את הדלתות העשויות Afzelia של ארון המשקאות בחיוך. היא מוציאה גביע ארוך ובחושניות מחממת אותו בידיה, בסמוך לשדיה המלאים. המנהל מנסה להסתיר את הפתעתו למראה אסתר הנוטלת מארון המשקאות שלה בקבוק של Rémy Martin V.S.O.P.. הוא מגדיר את אסתר בת מזל כאשה בעלת טעם מעודן ותרבותי. היא מוזגת מנה נדיבה לגביע ומושיטה אותו לגבר המדליק – שלא יוכל לעורר באסתר שום תאווה מלבד זו הפינאנסית. הוא יושב בכסא הנוח ביותר במשרד, רגל על רגל. אסתר בת מזל מקפידה לגחון לפנים ככל האפשר בהושיטה לו את הגביע. "אני מקווה שזה בסדר," היא אומרת. האיש נסחף במשחק היוקרה ומשיב: "כן, זה בסדר. תודה!" ואז היא מוזגת גם לעצמה מנה.

אחרי שאסתר הגישה לו את המובחר ביינות הקוניאק המעולים ביותר בעולם, הלקוח כבר מרגיש עצמו חייב לה; הוא כבר מונח בכף ידה. אין לאסתר כל צורך בגסות רוח כמו רמיזה אל אמצע הכוכב המשורטט שם.

"כעת, במה אוכל לשרת אותך?" יש רמז מיניות בקולה הצרוד של אסתר בת מזל ובחיוך הנבזי שהיא מגלישה על שפתיה האדמוניות.

"הצלחתי בקלות כה רבה, בצבא ובבנקאות, עד כי עתה אני משתעמם," אומר האיש, "אני מחפש יוזמה כלשהי לעצמי שתהיה אתגר אמיתי – דבר שיגרום לי לבטא את השפעת כל יכולותי."

"אני מבינה," קובעת אסתר בת מזל. "אני רואה כי אתה בן 'אריאס', נכון?" השאלה היא רטורית, כמובן; אסתר בת מזל מבקשת מהלקוחות אישור לסימול האסטרולוגי שלהם כדי להרשים אותם ביכולתה לקרוא בני אדם.

"כן, זה נכון," עונה האיש. אסתר בת מזל עושה עליו רושם. היא לא רק בעלת טעם תרבותי ויקרני; היא, כמסתבר, עושה היטב את מלאכתה. כמגשים-עצמו, הוא מעריך תכונה זאת אצל הזולת.

"ובכן, אינני מופתעת מהצלחותיך, כבן 'אריאס', בכל דבר שתחליט לעשות. אתה מחונן בכשורים על-טבעיים." אסתר בת מזל מנגנת על ה'אגו' שלו כמו בכנור. "אך מכאן אין להבין שכל הצלחה תאפשר סיפוק ארוך ומעמיק. כדי להשיג זאת עליך למצוא עיסוק מותאם לך ביותר ברמה הכוכבית של הוויתך, כמו גם ברמות הגוף והשכל. אזי ישרתו אותך כל רמות ההוויה ותהיה אדם בעל עוצמה אדירה, שמילא את ייעודו לגמרי."

תשומת לבו של המנהל הצעיר ממוקדת עתה. תמיד חשב כי המפתח להתגשמותו המלאה הוא מיצוי כוחו והשפעתו עד תום. חוץ מזה, אנשים בעלי כוח והשפעה אינם מוגבלים, בעצם, בבחירת שותפוֹת למיטה.

"אינך חייב לעבוד עבור אחרים," מכריזה אסתר בת מזל בהחלטיות; "אתה יותר מדי דינאמי, יותר מדי אינטליגנטי ויותר מדי מוכשר. מלוא הקשת של יכולותיך טרם נתגלה אפילו! הצלחותיך במסגרות בהן בצעת פקודות של אחר והתיישרת לפי הקו הן מזהירות. עם זאת, עליך להיות עצמאי. יש בך כל הנדרש כדי להיעשות מצליחן מדהים וגם יזם עשיר."

דברים אלה מוצאים חן בעיני האיש הצעיר – מאד מאד. הוא בולע את הפתיון, החכה והמשקולת של אסתר בת מזל. היא כבר אינה זוכרת כמה פעמים השתמשה בקו פעולה זה. מעולם לא כשלה בו. מסונוור ע"י המחמאות, אין הוא נותן דעתו אף לרגע לתלוּת המוכרחת בין הצלחותיו לבין היותו, מאז ומעולם, תחת חסות הבוס ו/או במסגרת מוגדרת-תפקידים; או כי דבר זה עשוי לאותת כאזהרה עבורו – שהוא לא נועד מטבעו לצאת ביזמה עצמאית.

"נשמע מטריף!" קובע האיש הצעיר בהתלהבות; "אבל אינני בטוח בדרך בה עלי ללכת כדי להיכנס בעצמי לעסקים, או אפילו באיזה עסקים כדאי לי להתחיל."

"כמובן, לכן באת הנה! נכון?" שואלת אסתר בת מזל – עוד שאלה רטורית במבחר האמרות הנקוטות בידה. "באופן מקרי לחלוטין אחי, שביט בן-שמש, מנהל בית ספר לניהול עבור מנהלים המבקשים להיעשות עצמאיים. בית ספר זה מצויד בכל האישורים הדרושים ומובטח לך כי תלמד שם את כל אשר עליך לדעת כדי לפתוח בפעילות עסקית עצמאית. על סמך הרקע העשיר שכבר רכשת בניהול תוכל לבחור בקורס המתקדם ביותר. תוך שנה תהיה בעמדת פתיחה בה תוכל לצאת ביוזמה עסקית בכל תחום המעניין אותך. אתה מעוניין? עליך להחליט מהר; החציון הבא עומד להתחיל בעוד שבועות מספר. אינני בטוחה אם נותרו מקומות פנויים, אך אם אמליץ עליך אישית אוכל לבטח להשחיל אותך פנימה. אתה מרשים אותי ביותר, וזאת אמסור גם לאחי."

"הו, כן! כן, זה נשמע בדיוק בשבילי." לראשונה מזה זמן מה חש סגן-המנהל שהוא מתרגש בגלל משהו, ומזהה אתגר.

"אם כך, מצוין," אומרת אסתר בת מזל. "נא לשלם 500 ₪ עבור פגישת הייעוץ היסודית וכן, כדי להבטיח את מקומך בבית הספר למנהל עסקים של שביט בן-שמש, מומלץ כי תשלם את דמי ההרשמה במלואם מראש בסך 500 ₪ וגם 10% משכר הלמוד השנתי בסך 2,000 ₪. את יתרת ה-90% יגבּו ממך עם תחילת הלמודים – בפריסה לתשלומים, אם תרצה."

סגן מנהל הסניף שולף את ארנקו, בו השטרות מסודרים בקפדנות לפי ערכם ומקופלים לחצאין. הממליצים בפניו להיעזר בעצתה הנבונה של האסטרולוגית המחוננת בכשרונות על-טבעיים ויועצת התעסוקה, אסתר בת מזל, אמרו לו כי יהיה עליו לשלם במזומן והייעוץ לא יהיה זול – אך הוא ראוי לכל שקל. המזומנים מוכנים בידי המנהל. הוא מונה 3,000 ₪, מונה אותם שוב ומוסר זאת לאסתר בת מזל.

אסתר בת מזל מושיטה לו את ידה. היא אוחזת בידו רק שניה אחת יותר מן הדרוש ונדמה לצעיר שהיא משכה קלות את ידו אליה. האם בכך הזמינה אותו לנשק לה? הוא אינו בטוח ומחליט לא להסתכן בקרבה מוגזמת אליה. הוא מחליט לפתח יחס אינטימי אתה בזמן עתידי כלשהו, כשתידרש לו עזרה נוספת ממנה.

המזכירה מובילה אותו מן המשרד החוצה; היא כה נרגשת מקרבתו של החתיך עד כי היא ממש רועדת.

אסתר בת מזל משתדלת מאד להחניק את צחוקה עם עזיבתו. היא קולדת את עיקרי הפגישה על מקלדת כדור הבדולח שלה, כמנהגה אחרי כל פגישת ייעוץ.

אחר כך היא לוחצת על כפתור הזמזם המאותת למזכירה ללוות את הלקוח הבא פנימה, אל המשרד הרגיל.

ק ש ת

אסתר בת מזל חשה דקירת איום ברגע בו הניחה את עיניה על הלקוחה הבאה אותה הובילה המזכירה אל המשרד. אסתר שלטה בשרירי פניה: היא לא צמצמה את מבטה בלטישת-עין עוינת ולא הזעיפה פנים אליה.

אסתר בת מזל קלטה בן רגע כי הלקוחה היא בת 'סגיטאריוס'. עצם קיומה של אשה צעירה ומושכת, בעלת נטיה טבעית לדת-אמת, פילוסופיה ואצילות הוא שלילת כל המשתמע מ'אסתר בת מזל'. יצר הקיום של אסתר צוה עליה: "למחוק!"

היא חייכה אל האשה הצעירה ובקשה ממנה להרגיש בנוח. היא תכננה לתמרן אותה אל עמדה של בטחון פגוע; כך תהיה היא מוכנה לקטילה הפסיכולוגית.

אסתר בת מזל בקשה ממנה לשלם את דמי הייעוץ בסך 500 ₪ במזומן מראש; רק כדי שהאשה הצעירה, אם תקלוט את כוונתה של אסתר (והסכוי לכך קלוש), לא תצא נרגזת בלי לשלם. האשה הצעירה והנחמדה עשתה זאת בשמחה.

"במה אוכל לעזור לך?" שאלה אסתר בת מזל, אך התכוונה לדעת: מהם נקודות התורפה ופערי הבטחון שלך?

האשה הצעירה ספרה לה כי, נכון לאותו זמן, היא מורה לאנגלית במכללה מקומית, אך היא מתכוננת לחזור לאוניברסיטה ולהשלים את ה-PhD בפילוסופיה או בתיאולוגיה משווה.

"מהן מטרותיך?" שאלה אסתר בת מזל, מנחשת את התשובה הצפויה.

"ברצוני לעודד אנשים צעירים לשאוף לגילוי האמת היחידה!" השתפכה מיד האשה הצעירה והאידיאליסטית. "אני רוצה שהם ימצאו את המעין ממנו נובעות כל דרכי המוסר! רוצה אני לעודד אותם ולפתח בהם את הכישורים לעשות זאת! אלמד אותם כישורי-ניתוח בקורתי. הם ימַצו את מרב יכולתם כבעלי מוסר ומשכילים!" התלהבה הצעירה.

קיבתה של אסתר בת מזל התהפכה בקרבה מתעוב וחרדה גם יחד. חששותיה הגרועים ביותר לגבי אופיה של אשה זאת התאמתו. אסתר בת מזל היתה חסרת כל ערך ללא יכולתה המופלאה להבין את אופיו של אדם.

עלי לרפות את ידיה, חשבה אסתר בלבה; אני צריכה לטרפד את בטחונה העצמי. כשאשה זאת תצא ממשרדי, תהיה כל הגישה שלה ממוּטטת. אסור להניח לאנשים כאלה להתרבות בחברה.

אסתר בת מזל הבינה שהיא, ככל הנראה, לא תוציא מן הנערה יותר מחמש מאות השקלים שכבר קבלה מלקוחה זאת, אך היא היתה מוכנה לחיות עם 'הפסד' זה. אשה טובה זאת כמורה לפילוסופיה עלולה לגרום לה נזק הרבה יותר גדול – מאות אלפי שקלים.

אסתר בת מזל רכנה לפנים והניחה את ידה על זרועה של האשה הצעירה בתנוחה אמהית, אך גם פרע-תפקודית: בחמימות, ובוזמנית בפטרונות כמו-מגוננת עליה מפני עצמיותה הסוררת והשגויה, ואז החלה לדבר אליה: "יקירתי הצעירה, אולי יש קצת יותר מקורטוב של שחצנות במחשבה שתוכלי להשפיע על חיי זולתך? מנין לך הזכות להגדיר מהו 'מרב יכולתם' של אנשים? זה חוצפני ופולשני. זכותו של אדם להחליט מהו הטוב עבור עצמו."

אסתר בת מזל התבוננה בפני האשה הצעירה וראתה כי נחישותה מתחילה להתפוגג. העולם המשופר שחזתה האשה הצעירה נעשה מטושטש.

"חוץ מזה," המשיכה אסתר בת מזל, "תחזית התעסוקה שלך כמרצה לפילוסופיה או תיאולוגיה היא ממש אפסית. האם יש לך מושג כמה פילוסופים ותיאולוגים גוועים ברעב כיום? רבים מבוגרי בית הספר התיאולוגי של הארוורד הנם מובטלים – ואת סבורה כי ערכך בשוק גדול מזה של בוגרי הארוורד?!" שפתה העליונה של האשה הצעירה החלה רוטטת והיא בהתה ברצפה, חשה לפתע כי היא נכלמת וחסרת אונים.

"ובכלל, מי חושב על פילוסופיה כיום?" השלימה אסתר בת מזל את המהלך המבריק, "מי רוצה לעסוק במשמעות המופשטת של החיים? אינך מאופסת עם הזמן! זוהי תקופה של פעילות יצרנית, לא של חלומות בהקיץ. מדוע על אנשי ייצור, העמלים לפרנסתם, לתמוך בטפילים שאינם עושים מאומה כל היום מלבד עיון באשר לעולם לא יהיה? אנחנו לא בימי הבינים. חזרי למציאות!" אסתר ראתה כי כתפיה של הצעירה הנחמדה מתקמרות ושוקעות, הבחינה בהבעת הדכדוך על פניה העדינים, וידעה שהצליחה להדביק אל תחושות הבושה וחוסר האונים, שכבר השתילה בלקוחה, גם הרגשת חוסר תקווה. אסתר בת מזל הכירה בנצחונה – פעם נוספת. עוד מחפש-אמת נחסם, כדי שלא יערער את עולמה וישבש את זרם הכנסותיה.

אבל אסתר בת מזל ידעה גם כי עדיף, למען שמה הטוב, להניח לאשה הצעירה לצאת מן המשרד טעונה ברגש חיובי כלשהו.

היא הניחה את אצבעותיה תחת סנטרה של האשה הצעירה שבורת הלב, כמו מעודדת אותה ומשיבה לה את בטחונה העצמי, אך רק במקצת. "אם ברצונך לעשות את עולמנו למקום טוב יותר כדאי לך לשקול מעֲבר למקצוע העתונאות. שליטתך בשפה האנגלית היא ודאי ללא דופי ותשרת אותך היטב – ייפתחו בפנייך אפשרויות בשפע לחשוף שחיתות ולהאיר את החיובי בעולם. העתונאות באמת עונה, ברוממות ובאצילות, לקול הקורא בתוכך."

האשה הצעירה הרימה את ראשה. אסתר בת מזל ראתה כי הרעיון מצא חן בעיניה. אסתר היתה בטוחה כי הנערה איננה מודעת לזאבים שלפניהם היא מושלכת, ולכן החליטה לתחבל תשלום נוסף מהלקוחה.

"האם רעיון העתונאות תופס אותך? זהו עיסוק מלהיב מאד הכולל נסיעות, התחככות באינטלקטואלים, ראיוּן ה-'מי ומי' והחזקת אצבע על דופק המאורעות העכשויים תמיד. ובך, גברתי הצעירה, גלומים כל הכישורים הנדרשים כדי להתקבל בבית ספר יוקרתי לעתונאות."

"הו, כן, איזה יופי! באמת נשמע מרתק," קראה הנערה התמימה וכבר חשבה איך למצוא בית ספר לעתונאות, מהם הכישורים הנדרשים כדי להתקבל שם, כמה זה יעלה, איזה סוג עתונאות הכי יתאים לה...

"את ודאי יודעת כי אחי, סהר בן אריה, מנהל את בית הספר הטוב ביותר בארץ לעתונאות," קבעה אסתר בת מזל.

"באמת?" הרימה האשה הצעירה את גבותיה.

"אהה. למה להתרוצץ? אין כל סיבה לקרוע את עצמך בחיפושים אחרי בית ספר טוב לעתונאות. אני מבטיחה לך: יש לך כל הכישורים הנחוצים להתקבל. אני רואה בך איכות נדירה ואמליץ עליך בפני אחי, כדי להשאר בעלות מזערית. צוות המדריכים שלו ינחה אותך בדבר כיוון העתונאות ההולם אותך במהלך הלמודים."

"וואו, אני כה נרגשת. אסתר בת מזל, את נהדרת – אפילו יותר מאשר ספרו לי!"

"אני רק ממלאת את חובתי, יקירתי. אני רוצה לעזור לאנשים, ממש כמוך. כעת, אם לא קשה לך, תשלמי לי 1,000 ₪ דמי הפקדה ואני אטלפן לאחי ואכניס מילה טובה במיוחד עבורך."

האשה הצעירה הוציאה את הכסף מארנקה, ספרה אותו ומסרה לידה של אסתר בת מזל.

"זהו, בינתים. סיימנו את העסקה," הודיעה אסתר בחיוך ה-'סמכי עלי' הטוב ביותר שלה. "את תקבלי מכתב-פניה מבית הספר המאושר לעתונאות של סהר בן אריה תוך שבוע, אבל במקרה שלך זאת רק השלמת הצד הרשמי – מלוי הטופס וצירוף ההמלצות. את בפנים, על בטוח."

האשה הצעירה חיבקה את אסתר בת מזל ונשקה על לחיה: "תודה רבה! תודה רבה מאד!" אסתר בת מזל כרכה את זרועה סביב מותניה של הצעירה והובילה אותה אל דלת המשרד. היא פתחה את הדלת וסימנה למזכירה: 'היפטרי ממנה'.

סהר בן אריה הוא אחיה התאום של לבנה בת מזל. אסתר רשמה בזכרונה: להודיע לסהר כי יפעיל על נערה זאת לחץ פסיכולוגי רב ככל האפשר. כשהנערה תתחיל, ללא ספק, להראות סימנים של לחץ רגשי קיצוני, הם יַפנו אותה לייעוץ הפסיכולוגי של לבנה בת מזל, שתפקידה לדאוג כי היא, וכל אידיאליסט כמוה, לעולם לא יהיו בעלי נחישות ובטחון עצמי הנדרשים להיטיב את מצב העולם.

אסתר בת מזל נשמה לרווחה. אנשים כאלה עלולים באמת להזיק ללא בקרה. למרבה המזל, נהנית אסתר מתמיכה משפחתית לנוכח אפשרות כזאת, בכל מקרה – גם אם בתכיפות רבה מדי, לטעמה של אסתר בת מזל.

ג ד י

הבאה בתור לייעוץ אצל אסתר בת מזל היא עובדת קהילתית. גם היא, כמו הלקוחה הקודמת, שואפת להיות לעזר במדרגה האפשרית הגבוהה ביותר. לא כמו אותה בת 'סגיטאריוס', לקוחה זאת היא בת 'קפריקורן', ואסתר בת מזל תתייחס אליה באופן שונה מאד מזה בו זכתה בת 'סגיטאריוס' הרוחנית והאצילה. אסתר בת מזל יודעת כי ההנעה של הלקוחה הנוכחית לעשות במיטב יכולתה עבור אחרים היא רק תשוקתה להיות הכי טובה ולהשיג הכרה בכך. קשה להגדיר כ"נדיבת-לב-טובת-כוונות" אגוז קשוח זה, המתעתדת להגיע לפסגה ולא תסבול נקיפות מצפון ברמיסת יריב בדרך – אם זה יהיה נחוץ.

אסתר בת מזל איננה חשה בשום צביטה של איום או חשש כשהלקוחה נכנסת למשרדה. היא קולטת אותה מידית כ'קפריקורן' ויודעת כי לקוחה זאת כבר השלימה עבורה את מחצית המשימה. אסתר חשה בנוח בחברת "עושים טוב" כמו זאת. כל הנדרש מהכוהנת הגדולה היא הטבעת חותמת "מאושר" על החלטתה העיסוקית של אשה זאת היושבת במשרדה. אסתר בת מזל יודעת כי כל ויכוח עם בני 'קפריקורן' הוא עקר; הם פשוט מתחפרים בנבזות בעמדותיהם. הו, לא. אין על אסתר לעשות דבר מלבד תמיכה בנקודות מספר בלקוחה זאת. בכך תצדיק את גביית דמי הייעוץ.

"תמורת פגישת ייעוץ זאת אבקש 500 ₪," אומרת לה אסתר בת מזל במתיקות, אך גם בתקיפות.

בת 'קפריקורן' היושבת מול אסתר בת מזל מזעיפה פנים, מוטרדת מדרישת התשלום מראש, אך אסתר בת מזל איננה מתרככת; היא משדרת ללקוחה מסר – לא מצאת לך טרף קל.

"אני מבקשת מכל לקוח את התשלום מראש," היא משקרת, "כך תוכל פגישת הייעוץ להמשך ללא הפרעה."

יש ללקוחה חמישה שטרות של מאה שקלים, אך במקומם היא מונה עשרה שטרות בני חמישים שקלים. היא מפגינה את נבזותה, ולאסתר בת מזל לא אכפת: כסף זה כסף.

"מה אוכל לעשות למענך?" שואלת אסתר בצליל החיובי ביותר, כדי לשנות את האווירה במשרד.

"אני עובדת סוציאלית, אבל אינני בטוחה כי מקצוע זה מאפשר התקדמות עיסוקית מספקת. ברצוני לשרת את קהילתי, וגם להחזיק במשרה בה יש יוקרה והטבות נלוות."

איך ניחשתי שהיא תאמר משהו כזה? שואלת אסתר את עצמה, משועממת, ואומרת לה: "את בת 'קפריקורן'. נכון?"

"כן, זה נכון," הלקוחה מראה הפתעה מעטה; היא גם איננה מתרשמת מידיעת אסתר בת מזל את המזל שלה. גם היא, בעבודתה, קולטת את הלקוחות ואת צורכיהם בבואם אל משרדה לייעוץ.

"לא כדאי להחליף מקצוע, במקרה שלך, בכלל. עובדים סוציאליים מפעילים כוח עצום בקהילה. זכרי את כל המקצוענים רבי-ההשפעה התלויים בך: שופטים, עורכי-דין, רופאים (ובהם פסיכיאטרים), סוהרים. עובדים סוציאליים יועצים לקציני צבא. אסירים לא יוכלו להשתחרר בלי המילה שלך. משפחות במצוקה פונות לעזרתך. את מושיעה, את המושיעה של ילדים בסיכון! הרי כל החלטה שלך קובעת גורלות – כן, ממש קובעת גורלות!" ההערצה המזויפת כמעט חונקת את אסתר המדכאת את צחקוקיה. "השמים הם הגבול במקצוע שלך! חשבי על הכוח והיוקרה בתפקיד של פקידת סעד מחוזית לרווחת הילד! חשבי על התהילה, מעבר ליוקרה ולהטבות, של דוקטור לעבודה סוציאלית – של הוראה באוניברסיטה. ההחלטה לבחור בעבודה סוציאלית היתה נבונה מאד. תוכלי להגשים את כל חלומותיך ומשאלותיך – כן, כל חלומותיך ומשאלותיך."

"את צודקת," אומרת הלקוחה ביובש. היא קמה מכסאה ויוצאת מהמשרד, בלי לחשוב על 'תודה'. לשם מה? היא קבלה את מבוקשה וגם שלמה עבורו.

אסתר בת מזל, מבחינתה, התעשׁרה ב-500 ₪. תחושה חמימה של אמונה ובטחון מתפשטת עליה. היא יודעת כי עובדים קהילתיים חייבים להאמין כי הם עושים עבודה חשובה ומקריבים את עצמם למענה, אך למעשה הם משרתים בעיקר את עצמם ואת המקצוענים התלויים באישוריהם. כל טובה שתצמח לקהילה מעבודתה של אשה זאת תהיה קבורה תחת הר של אנוכיות, המפרפרת ונאבקת, דוחפת להשגת פסגת המקצוע והביורוקרטיה.

א ר י ה

מזכירתה של אסתר בת מזל נכנסה לחדר ההמתנה, בו המתין הלקוח האחרון. "עכשו תורך," היא אמרה לו בקול מתנגן, בתקווה שמשיכתה אל המגנטיות החייתית של לקוח אחרון זה לא התבלטה יותר מדי. משיכה זאת התבלטה ללא ספק – אך הוא, כדרכו, היה רגיל בענין המגנטיות הטבעית שלו. לכן הוא התייחס לזה בהיתול מעורב בגאווה כשהמזכירה ליוותה אותו אל משרד מעסיקתה.

ברגע בו הניחה את עיניה עליו קלטה אסתר בת מזל כי הוא 'ליאו'. היא הגיבה כלפיו, בלי לחשוב, בהדגשת כל טיפה של נשיותה בנוכחותו-הגדולה-מהחיים. היא חשה את הדופק המואץ ואת הלב הפועם בקרבה.

הוא חייך אל אסתר בת מזל, מזהה את משיכתה אליו. הוא העביר את ידו לאט, בחושניות, דרך רעמתו המבהיקה – שערו היה גלי בצבע הדבש. זקנקנו הזהוב העשוי בקפידה הציג את בעל היופי המחוספס כאדם מסוכן, בל-ייסוג, תאווה-לעינים. עיניו השקדיות בגון האִלסר נעצו מבט מהפנט. הוא הניח לעיניו לסרוק, בכוונה ובהדגשה, את כל גופה של אסתר בת מזל. הוא היה רגיל להשיג נשים שנחפזו לבוא לקריאתו כשעשה זאת, מאמינות שהוא נלכד ברשתן. אך הוא לא הביא בחשבון שאסתר בת מזל כבר הכירה את אופיים ומזגיהם של בעלי כל המזלות וידעה מה בדיוק מצופה מכל אחד. היא הכירה היטב את שיטותיהם של בני 'ליאו' – והיא עצמה השתמשה בהן על פי הצורך. למעשה, היא השתמשה בהן באותו רגע עצמו.

"במה אוכל לשרת אותך?" שאלה אסתר בת מזל ברמיזה מינית.

"אני הבעלים והמפעיל של רשת אלקטרוניקה מצליחה. אני משתכר היטב. מעריכים אותי. הכל נפלא, אבל אני... אני... טוב, אומר זאת: עלי לחוש הערצה. אני אוהב להיות במרכז תשומת הלב ואינני מוצא ספוק לצרכי אלה בתחום עיסוקי." האיש הכריזמאטי הופתע: הוא פלט את רגשותיו בפתיחות כה רבה – אך הלא הוא בא, אחרי ככלות הכל, לקבל ייעוץ תעסוקתי כאן, ואם לא ישׂיח את לבו בהגינות לא ישיג את מבוקשו.

"כמובן. זה ברור לגמרי," נהמה אסתר בת מזל. "כבן 'ליאו' אתה גדול מהחיים. אתה יפה תואר, חכם, שאפתן, מקסים, אציל-נפש ועוד לרוב. כליל המעלות! מה הפלא אם ברצונך לקבל על כך הערכה? אתה ראוי לכך – עליך להיות שחקן!

"שחקן?" שקל איש-'ליאו' את הרעיון, וניסה למדוד אותו על עצמו בעיני מחשבתו.

"ללא ספק! כל הנתונים שלך ממש דורשים כי תיעשה שחקן דרמטי. תאר לעצמך את התמונה הבאה: אתה על הבמה; כרגע השלמת הופעה נהדרת. הקהל משתולל, ממש משתולל בהערצה. כולם כאיש אחד עומדים ומריעים. הם מעריצים אותך עד כדי התבטלות – ואתה עומד שם במוקד הזרקורים, במרכז הבמה, וסופג את גלי האהבה מהקהל. בראוו! בראוו!" אסתר בת מזל עצמה היתה תיאטרלית, כמנהגה תמיד כשהיא מרמה את לקוחותיה.

"כן! כן! אני יכול לראות זאת! את כל כך צודקת, אסתר בת מזל. זה כל כך מתאים לי!" קרא הלקוח האחרון של אסתר בת מזל לאותו ערב, נסחף בחזיון אותו שתלה אסתר במחשבתו. היה קל להוביל אותו לאחר ליטוף אנוכיותו.

"לגמרי במקרה אחותי, כוכבה בת מזל, הבעלים והמפעילה של סוכנות הדוגמנות 'סופר נובה', היא גם הבעלים והמפעילה של בית הספר למשחק 'סופר נובה'. היא לבדה אחראית להנסקת הקריירות של כמה מגדולי השחקנים והשחקניות של הבמה בישראל. ודאי שמעת על יורם ה..."

"כוונתך – יורם ה... ?"

"ששש. אל תאמר זאת. כן, כן. אחותי אחראית להשקת מסלולו. וגם שמעת, לבטח, על אלון א..."

"וואו! את מתכוונת האלון א... ?"

"ששש. אל תאמר זאת. כן, כן. הוא חייב את כל הצלחתו עד היום לאחותי, כוכבה בת מזל."

"אחותך ודאי עסוקה מאד, בהיותה מנהלת סוכנות לדוגמנות וגם בית ספר למשחק." היתה זאת קביעה של הערכה. גם הוא התגאה ביכולתו לשמור על קור רוח בפני משימה מורכבת.

"כוכבה'לה שלנו? היא פצצת אנרגיה אמיתית. היא גם הבעלים והמפעילה של בית הספר למחול – ה'בוסה נובה'.

"באמת? זה עצום! היא מתזמרת את כל אלה! מרשים ביותר!"

"אתה יכול לשמור סוד?" שאלה אסתר בת מזל.

"כמובן!"

"ששש. אז שיהיה בינינו. בסיאנס שנערך, עלה כי כוכבה'לה היא גלגול של תספיס מאיקריה, ו... כן, המוזה האישית שלה היא, לא פחות, טרפסיכורה בכבודה ובעצמה, אם בנות הים."

"מדהים! תוכלי להכניס אותי לבית הספר של אחותך? אני מתכוון... כלומר, אקווה שאין זאת חוצפה גדולה מדי מצדי לבקש. פשוט, לדעתי זה יהיה העיסוק המתאים לי ביותר."

"אתה, כלומר, רוצה שאמסור איזו מילה טובה לאחותי בעניינך?"

"אם תעשי זאת, אעריך זאת ביותר," הרעיף האיש הצעיר את חיוכו המקסים ביותר, החיוך שפרק מנשקן נשים רבות מאשר יכול לזכור.

"טוב, הוא אקסקלוסיבי למדי..." הניחה אסתר בת מזל לקולה לדעוך.

"בסדר, זה בדיוק נחוץ לי! הטוב ביותר! אני מוסר את כולי ואני רוצה לקבל את הטוב ביותר!" שאג ה'ליאו'.

"אני מאמינה בך," טלטלה אסתר בת מזל את ראשה, משתכנעת-כביכול. "אבל המחירים בבית ספר זה הם בהתאם ליוקרתו. דבר זה חייבת אני להבהיר מיד."

"היי, אין לחסוך בהשקעה לטווח ארוך," צהל 'ליאו' על בדיחתו, בעוצמה כה רבה עד שלא הבחין כי אסתר איננה צוחקת עמו. "רוצה אני להשיג את מבוקשי ומוכן לשלם עבור זה. כמה?"

"ובכן, תחילה, כמובן, התשלום הבסיסי של 500 ₪, דמי הייעוץ. אני יכולה להבטיח עבורך מקום בבית הספר בזמן עתידי אם תשלם את דמי הרישום המוקדם ותפקיד 2,000 ₪ עכשו, אבל לא אוכל למסור זמן."

"לא, לא. אני רוצה להכנס ואני רוצה להכנס מהר."

"אהה. אוכל להכניס אותך לחציון הקרוב אם תשלם דמי רישום מוקדם ותפקיד 2,000 ₪ וגם תתן מקדמה על שכר הלימוד בסמסטר הראשון. התוספת היא של 1,000 ₪. כן, תמורת 3,000 ₪ בלבד, מעבר ל-500 ₪ דמי הייעוץ, אוכל להבטיח לך מקום בסמסטר הקרוב בבית הספר האקסקלוסיבי לדרמה של אחותי."

"עשינו עסק!" שאג האריה את הסכמתו. הלקוח של אסתר, נרגש ונחוש בדעתו, משך בלי היסוס 3,500 ₪ מארנקו ומסר לה.

היא ספרה את הכסף והודיעה לו: "אתה בפנים!"

"א ד י ר !" היתה התשובה.

"תוך שבועיים יתקשרו אליך מבית הספר למשחק 'סופר נובה'. ובכן, זהו זה. השלמנו את העיסקה. היה זה עונג אמיתי לעבוד אתך," חייכה אסתר בת מזל את חיוכה המפתה והמעריץ ביותר אליו.

היא הושיטה לו את ידה. הוא טלטל אותה בעוז, נסחף בעליל בהתרגשות וצעד אל מחוץ למשרד.

אסתר בת מזל ניערה את ראשה והחניקה את צחוקה. הכי קל להוליך שולל את האנוכיים ביותר, הזקוקים יותר מכל לאהבה, היא הגתה.

עקרב

לאחר שאחרון לקוחותיה המבוססים היטב עזב, אסתר בת מזל נשענה לאחור בכסאה והתמתחה כחתול. חיוך מעוות של סיפוק עצמי התמרח על שפתותיה המואדמות, המשוחות בשכבות של שפתון. היא הצליחה מאד הערב – ולא לראשונה. היא שולפת את התקליט המכיל את המידע על לקוחותיה ואת התרשמויותיה מחולשותיהם (אותם דאגה להקליט מיד בעוזבם את משרדה ובטרם הלקוח הבא הוכנס ע"י המזכירה) מתוך המודם של כדור הבדולח. אסתר בת מזל מקפידה לאחסן את חולשות הלקוחות ואת הבטחותיה הריקות, לידיעתה בלבד. כה רבים הטפשים הבאים להתייעץ אתה. קשה לזכור את כל נקודות התורפה שלהם, את כל התרגילים שעשתה עליהם ואת כל הבטחותיה שלעולם לא יתגשמו, אף כי הלקוחות מצפים כי ישאו פרי. אסתר בת מזל מכינה תווית-תאריך לתקליט. היא מצרפת את התקליט אל חבריו במדור המיועד לכך בכספת שלה, הבנויה בתוך הרצפה ומוסתרת תחת המרבד יקר הערך, עבודת יד, ממשי פרסי – בחדר הקבלה ללקוחות מועדפים. התקליטים מסודרים לפי זמנם בקפידה – הראיונות הוקלטו בלי ידיעת הלקוחות, כמובן. גם קלטת הרשמקול הזעיר מתוארכת כנ"ל ומושמת על פי סדר כרונולוגי מדוקדק בכספת. אין צורך בשמירת פרטים נוספים על תוויות התקליטים והקלטות; למה להסתכן? אסתר בת מזל מסתמכת על יכולתה המופלאה לזכור פרטים על פי סדר הזמנים האסטרולוגי.

היא מונה את הכנסותיה לאותו הערב: 15,500 שקלים. פדיון לא רע תמורת עבודת ערב אחד, היא חושבת, שבעת רצון ב'תוצרת' כפי שרק חמדנית ואוהבת-עצמה כמוה תוכל להיות. לא רע בכלל. תכניות שפור לפעם הבאה כבר מרקדות במחול שדים לוהט בדמיונה.

היא משקיפה מבעד לחלון הפתוח. השמים בהירים, אוויר הָביל עוטף את תל אביב. היא קמה ממקומה, עומדת ליד החלון ומביטה בירח המלא וצבא הכוכבים המובחנים היטב באותו לילה. אסתר בת מזל נולדה במשפחה בעלת מסורת ארוכה של ידע התובנה הערמומית והנסתרת בטבעו של האדם. הם הנחילו מדור לדור את המסורת של עשיית רווח בהשתחלות אל תוך כיסיהם של הפתאים, נשמות שאיבדו את דרכן במעבר בין הדורות. בדממה היא זוכרת לטוב את אמה, מזל בת פורטונה, ואת אביה, שמש בן שבתאי, שהחדירו בעמל רב את המסורת המשפחתית הבזויה בילדיהם בטרם התאחדותם עם היסודות והליכתם לשדה כוכבים אחר. היא זוכרת את הורי אמה, פורטונה בת אסתר (שהיא נקראת על שם אמה) ושבתאי בן אריה (מקור ההשראה לשם הסוכנות), בהערכה ובהכרת טובה עמוקה. הם לימדו אותה כל תחבולה ותרמית חשאית הידועה להם. בצדק מגיעה להם יראת כבוד. לוּ רק לא הלכו הורי אביה לעולמם במיתה משונה, טרם זמנם. הלא יכלו למסור לה עוד סודות שטניים נפלאים! היא יכלה רק לדמיין. כוחות הכשפים שלהם היו לאגדה בימיהם. צמרמורת אוחזת באסתר בת מזל כשהיא חושבת על ביתם שעלה בלהבות יום אחד בארוע שנראה כהתלקחות פתאומית. החזיון מפחיד אותה והיא דוחה אותו מתודעתה; אולם המחשבה חוזרת ומציקה, למרות הכל, בעוצמה כובשת.

ילד יפהפה, תלתלים שחורים לראשו ועיניו הגדולות והשחורות זוהרות, מופיע גם הוא במחזה בזכרונה של אסתר. היא רואה אותו כמו שהיה, בריא וחזק, מחייך באהבה ובאמון. הוא היה רץ אל האנשים שאהב, במהירות הרבה ביותר, זרועותיו פרושות לרווחה, כדי שיחבקו אותו, ינשקו אותו וירימו אותו. הוריו נהגו לגעור בו על היותו 'פתוח' מדי, על כי 'הפגין רגשות'. לעתים אף הכו אותו כי ייבב כשרצה רק ליטוף אוהב ותחושת בטחון. לבנה וסהר לא היו זוג התאומים היחיד שנולדו למזל בת פורטונה ולשמש בן שבתאי. גם אסתר היתה אחת מזוג תאומים: שם אחיה התאום היה צדק, וכילדה היא אהבה את אחיה צדק יותר מכל אדם אחר. צדק היה ילד בלתי רצוי ודחוי בבית בו גדלה אסתר; לא היה כל מקום לילד כמו צדק בבית משפחתה. רק אסתר אהבה אותו. ימיה המאושרים ביותר עברו בהשתובבות אתו. אזי היתה חשה את התנגדות בני המשפחה לכך כמו עקיצה חדה אך לה לא היה אכפת. צדק מת כשהיה בן חמש. היתה זאת תסמונת 'כשל שגשוג', אמרו. אסתר ידעה שהוא מת כי לא אהבו אותו ולא רצו בו, מלבד אסתר עצמה. לא היה די באהבתה שלה כדי להחזיק בו את הרצון לחיות עוד בעולם זה. אפילו במותו בקש לעשות דבר שישמח את הוריו: הוא הסתלק מעולמם. ביום בו מת צדק נשבעה אסתר כי לעולם היא לא תתן את אהבתה לשום אדם.

אסתר בת מזל מנחמת את עצמה: מכל ילדיהם של מזל ושמש היתה היא התלמיד המוכשר ביותר; היא קלטה כל סוד בתורת המסתורין שהם לימדו אותה בלהיטות והיתה חביבת ההורים מבין אחיה ואחיותיה.

למרות הפחד מפני סוף נורא כמו שקרה להורי אביה, אסתר בת מזל מודה לכוכבי-גורלה שהאירו ברגע לידתה, בכל לילה: היא הערמומית והמוצלחת ביותר מבין ילדיהם של מזל בת פורטונה ושמש בן שבתאי, ללא עוררין, והם מעריכים אותה על כך – אפילו אם הערכתם אמנם נגועה בזנב קנאה. הם יודעים כי חלק הגון בהכנסותיהם הוא פרי כשרונותיה של אחותם אסתר, והם אינם רוגזים עליה או מרחיקים אותה. אחרי ככלות הכל, מי עוקץ יותר מ'סקורפיו'?

מעטה שחור כסה את המשרד. אסתר נשאה את עיניה וראתה את הדמות המוכרת בפתח. לא נותר שמץ מחיוך-קליפורניה, הצייתנות הבלתי בוגרת והזמרור הילדותי. עיניה היו חסרות חיים ויבשות. קולה היה צונן כקבר: "עשית עבודה מצוינת, כרגיל. הכסף נשאר ברשותך, כרגיל. רק אל תשכחי להבטיח כי הנשמות שלהם יועברו לרשותי."

אסתר מהנהנת לאות של הבנה, הסכמה והכנעה מוחלטת.

תרגום: דניאל דותן