£££€€€ $$$
₪₪₪
שיטת
הבנק הפדראלי האמריקני ובנק ישראל
£££ €€€$$$ ₪₪₪
כדי להבין את הבעיות במזרח התיכון, כמו גם את הצרות
הפוקדות את הבנקאות בישראל, עלינו להבין את שיטת הבנק השמור הפדראלי של ארה"ב.
בנק ישראל נוצר לפי מתכונת הבנק הפדראלי (להלן:
"ה-Fed").
כבר צוין כי בנק ישראל פועל, למעשה, בשיטת הבנקאות
הבריטית. מדוע? (הקטע הבא, וכל שאר הצטוטים תורגמו
מהמקור האנגלי.)
"שבעה אנשים ב-וול סטריט שולטים עתה בנתח גדול של התעשייה הבסיסית והמשאבים
בארצות הברית. שלושה משבעה אלה – ג'. פ. מורגן, ג'יימס
ג'. היל, ו-ג'ורג' פ'. בייקר (מנהל הבנק הלאומי הראשון של ניו
יורק), משתייכים לגוף הנקרא "קבוצת מורגן"; ארבעת האחרים – ג'והן ד. ו-וויליאם רוקפלר, ג'יימס סטילמאן (מנהל בנק הסיטי הלאומי), וכן ג'יקוב
ה. שיף (מחברת הבנקאות הפרטית של קוהן,
לויב & שות') – לגוף
הנקרא "קבוצת בנק הסיטי של סטנדארד אויל" – –
מנגנון ההון המרכזי מתרחב כדי לשלוט בכל ארה"ב – – התהליך איננו רק סביר
כלכלית; כעת הוא, למעשה, אוטומאטי.'
כך רואים אנו כי המזימה (ב-1910) לתפוס שליטה על
ההון והאשראי של אזרחי ארצות הברית נרקמה בידי אנשים שכבר אז שלטו ברוב המשאבים
שם. בעיני ג'והן מודי הדבר
נראה "...למעשה, אוטומאטי" כי
הם ימשיכו במבצעיהם.
אבל ג'והן מודי לא ידע, או אולי העלים מקוראיו, שהאנשים החזקים ביותר
בארה"ב הם עצמם היו תחת שליטתו של כח רב, כח זר – כח שחתר בעקביות להרחיב את
שלטונו על הרפובליקה הצעירה של ארה"ב מיום היווסדה. זה היה הכח הפינאנסי של
אנגליה, שהתמקד בסניף לונדון של משפחת רוטשילד. ב-1910 כבר היתה ארצות הברית
נשלטת, מכל בחינה פינאנסית, ע"י אנגליה – וכך הדבר גם כיום. עשרת החברות
הבנקאיות הגדולות ביותר בארה"ב הן בידיהם של קומץ בנקאים, המסונפים ללונדון.
אלו הם חברת ג'. פ. מורגן, האחים בראון הרימן, וארבורג,
קוהן & לויב וכן ג'. הנרי שראדר. כל אלה מקיימים קשרים
הדוקים עם בית רוטשילד, בעיקר דרך שליטת רוטשילד בשוק ההון הבינלאומי בתמרוני
תמחור הזהב. בכל יום נקבע מחיר הזהב העולמי במשרד של נ. מ. רוטשילד ושות' בלונדון."
ר' http://www.whale.to/b/m_ch5.html
בימי המנדט, הבריטים 'טיפלו' במאזן הדמוגראפי
באזורנו כדי להבטיח מצב מלחמה מתמשך בין יהודים לערבים ובכך להבטיח המשך הדפסת כסף
ע"י ה- Fed, נושאת רווחים, והמשך מכירת
אמצעי לוחמה.
כל זה נעשה לא רק בהסכמתם המפורשת של משפחת רוטשילד, אלא על פי מצוותם.
ממשלת בריטניה לא הייתה נוקפת אצבע בלי הוראה מבית רוטשילד ועוזריהם. מידע זה הוא
מודד מוביל בהבנת השיטה שלנו, הממשלה שלנו ומבנה חיינו. ר' http://www.federal-reserve.net
בדף זה יש שני קטעי וידיאו: http://tinyurl.com/9jypc
אורכו של
האחד בצד שמאל הוא 42 דקות, אך אני ממליצה מאד על צפיה בו.
אינני מסכימה עם מסקנותיהם של לודוויג
אלדר פון מיסס, או של
תלמידיו, בייחוד עם אלו של מורי רות'ברד. אלו הם "אנרכו-קפיטליסטים" אופייניים. עם זאת, הם ללא ספק
כלכלנים ראויים לכבוד והניתוח שהם ערכו לבעיות הבסיסיות של הקפיטליזם בשיטה
האמריקנית הוא ללא דופי.
לקטע הוידיאו מצטרפים הקטעים על ה-Fed
בדפים הבאים:
http://www.mindcontrolforums.com/fr5.htm
http://www.whale.to/b/mullins5.html
מידע זה אמור להדאיג כל יהודי הגון. מעורבותם של בני
רוטשילד
ו-וארבורג בעסקים מלוכלכים אלה היא השורש לאמונה
הרווחת בעולם לפיה "היהודים" שולטים במערכת הבנקאות העולמית.
אם נחקור את תולדות משפחות אלה נגלה כי זרועותיהן
שלוחות למרחקים.
למעשה, יהודים – אף כי אינם תופסים רוב בין
ה"שחקנים" – הם בייצוג-יתר במערכת זאת של כספים ומרמה.
קיומם של קומץ יהודים, עשירים מופלגים, המנווטים את
כלכלת העולם אינו מבטיח הגנה לשאר בני העם היהודי.
הם אינן מספקים לנו הגנה – להיפך: לא איכפת להם כהוא
זה אם נחיה. אנו, רוב רובו של העם היהודי, נושאים בעיקר הנטל של החרפה אותה הם
מביאים על כולנו.
כדי לא לעורר גועל ולהיות מושפלים, עלינו להוקיע את
מעשיהם ולהתרחק מהם לגמרי.
אל תניחו למיתוס של הסולידאריות היהודית לפרוט על
מיתרי לבבכם. במלחמת העולם השניה, מכל משפחת רוטשילד היה רק אדם אחד שמת במחנה
ריכוז: גיורת שנישאה לבן משפחת רוטשילד. האחרים לא התייסרו כלל, ודאי לא עד מוות;
הם בטחו באחוזותיהם המבוצרות או באיים הפרטיים שלהם ויותר מזה – הם התעשרו מן
המלחמה (כמו בכל מלחמה) עוד ועוד, כאשר ששה וחצי מיליונים מאיתנו כלו מן העולם בכל
מיתה משונה אפשרית.
גם במלחמת העולם הראשונה הם הניחו
לגורלם את שאר העם היהודי כי הם היו עסוקים מאד בצבירת ממון. הם הדפיסו את הכסף
שמימן את המלחמות.
אם נבדוק את הרקע של משפחות
רוטשילד ו-וארבורג, נמצא קשרי בנקאות שלהם עם כל אחד מהנוטלים חלק במלחמות העולם.
לאמתו של דבר פרצה מלה"ע הראשונה שנה אחת אחרי ייסודו של הבנק הפדראלי (ה-Fed).
כמו כן קיימים קשרי משפחה בין
משפחת רוטשילד לבין משפחת מונטיפיורי.
למען האמת, כדאי לבחון את מניעיהם
של בני רוטשילד ומונטיפיורי במתן עזרה לישוב היהודי בארץ ישראל, במקום להיצמד
למיתוס הפילנתרופי. מה, בעצם, התחזק פה בארץ כתוצאה מה"סיוע"? לשם מה הם
עשו את ההשקעה?
אינני יודעת את ההסבר של
העשירים-כקורח להבאתנו עד הלום.
אבל ידועות לי כמה עובדות:
1) כאן נמצא
הריכוז הגדול ביותר בעולם של יהודים ואפשר בקלות רבה מדי להפנות דבר זה נגדנו.
2) מערכת
החינוך בישראל מייצרת יהודים בורים כפי שאף קהילה בפזורה לא עשתה.
3) מרבית
הישראלים קוראים רק עברית ובכך הם מבוּדדים ממרבית הידע בעולם; כאומה, אנו
דלי-מידע ופתאים עד חמלה.
4) הסוכנות
הממשלתית המכונה "רבנות" מפיצה זן של יהדות שלא היה עולה על דעתם של
סבינו וסבתותינו – אשר היו, לבטח, נגעלים ממנו.
5) מצב המלחמה
המתמשך הוא מקור להכנסות אדירות.
6) העוני חוגג.
7) אחוז עצום של ילדי
ישראל נמצאים במוסדות פנימיתים,
משפחות מאמצות, משפחות אומנה ושאר הסדרים
המרחיקים
אותם ממשפחותיהם הביולוגיות ו/או במערכות
חינוכיות
"מיוחדות".
8) ממשלות ישראל תמיד
צייתו, וימשיכו לציית, להוראות המאלפים.
המקור למובאה הבאה יימסר להלן.
"על פי וויליאם גאי
קאר, בחיבורו 'פיונים במשחק', פגישת הייסוּד של אותם
בעלי תפקידים התרחשה בחנותו של הצורף מאייר אמשל באואר
בפרנקפורט,
ב-1773. באואר, שהחליף את שמו
ל"רוטשילד" על שם המגן האדום שפירסם את חנותו
(ועד היום המגן האדום הוא סמל העיר פרנקפורט), היה רק בן 30 כשהזמין שנים עשר
עשירים אחרים, רבי השפעה, לפגישה בפרנקפורט. תכליתו בפגישה היתה לשכנע אותם כי אם
יסכימו לאחד את כוחותיהם, הם יוכלו לממן את תנועת המהפכה העולמית, כלומר – לשלוט
בה ולהופכה למכשיר יעיל בו ישיגו שלטון מוחלט על כלל העושר, המשאבים הטבעיים וכח
האדם של העולם כולו. משהגיעו להסכמה זאת, פרש מאייר את תוכניתו המהפכנית. המבצע
יזכה לגיבוי ע"י כל העוצמה שיוכלו לרכוש בהון המאוחד. בתמרונים מחוכמים של
עושרם המשותף יוכלו ליצור תנאים כלכליים גרועים כל כך, עד שההמונים יגיעו עד סף
רעב ע"י אבטלה – – התועמלנים שיועסקו ע"י הקבוצה יעוררו תחושות איבה
ונקם נגד המעמדות השליטים בחשיפת מקרים, אמתיים / מדומים, של פזרנות, התנהגות
מופקרת, אי צדק, דיכוי והטרדה. עליהם גם להמציא השמצות שייפגעו באלה העלולים, אם
יניחום לנפשם, להתערב בביצוע התוכנית – – כאן פנה רוטשילד למסמך מוכן והמשיך לקרוא
מתוכו את סעיפי התוכנית ששורטטה בדייקנות.
1. חוק, לטענתו, הוא כח מוסווה. הסבר: הגיוני לקבוע כי 'על פי חוקי הטבע, הכח מונח בבסיס הזכות.'
2. חירות פוליטית היא רעיון, לא עובדה. כדי להשיג כח
פוליטי כל הנדרש הוא הטפה ל'ליברליות' וכך הנבחרים
יוותרו, למען הרעיון, על חלק מן הכח וזכויות היתר שלהם אותם יוכלו הקושרים להעביר
לידיהם.
3. הדובר קבע כי כח
הזהב נטל את כחם של שליטים ליברליים – – הוא הדגיש כי, לצורך הצלחת תוכניתו, אין
הבדל בין הרס הממסד הממשלתי ע"י אויב חיצוני או פנימי, כי המנצח יהיה אנוס
להזדקק להון; 'וזה – כולו בידינו.'
4. הוא טען כי השימוש
באמצעי מסוים, או בכל האמצעים, כדי להשיג את מטרתם הסופית הוא מוצדק; הלא השליט
שמשל על פי עקרונות המוסר לא היה פוליטיקאי מוכשר, לכן הוא נותר פגיע, בעמדה
רופפת.
5. הוא קבע: 'צדקת
דרכנו היא בכח שלנו. המלה זכות היא מחשבה מופשטת, חסרת משמעות. אני מוצא זכות חדשה
– – לתקוף בזכותו של החזק; לשנות את כל המוסדות הקיימים ולהיעשות המושלים על כל
אלה שהניחו, בליברליות שלהם, את הזכויות על כחותיהם בידינו.'
6. 'עוצמת משאבינו
חייבת להישאר סמויה עד לרגע בו תגיע לחוזק שאין להדבירו, בעורמה או בכח.'
(הוא המשיך לתאר עשרים
וחמש נקודות. )
סעיף 8 עסק בשימוש באלכוהול, סמים, שחיתות מוסרית
ושאר מידות רעות שיהרסו בשיטתיות את הנוער של כל האומות.
9. הרשות ניתנת בידם
להפקיע נכסים בכל אמצעי, בלי פקפוק, אם בכך יוכלו להבטיח כניעה וריבונות.
10. 'היינו הראשונים
בהכנסת הסיסמה "חירות, שוויון, אחווה" לפיותיהם של ההמונים ובכך נוצרה
אריסטוקרטיה חדשה. איכות אריסטוקרטיה זאת היא עשירות – הנשענת עלינו.'
11. 'את המלחמות יש
לנהל כך שכל העמים המעורבים בהן ישקעו עמוק יותר בחובם כלפינו.'
12. 'על המועמדים
לתפקידים ציבוריים להיות מתרפסים וצייתנים להוראותינו, כדי שיעמדו לשירותנו.'
13. (תעמולה) – עושרם
המשותף ישלוט בכל מקורות המידע.
14. פאניקה ושפל כלכלי
יביאו, בסופו של דבר, להקמת ממשלה עולמית – סדר חדש של ממשלה עולמית אחת.
משפחת רוטשילד מלאה תפקיד חיוני בהון הבינלאומי במשך מאתים שנה, כפי
שכתב פרדריק מורטון בספרו בית רוטשילד:
במשך מאה וחמישים השנים האחרונות היו תולדות בית רוטשילד, בדייקנות
מדהימה, אחורי הקלעים של תולדות אירופה המערבית. [הקדמה, עמ'
38].
הם הצליחו לתת הלוואות ללאומים, לא ליחידים, וכך קבלו רווחים מופלגים;
אם כי, כדברי מורטון (עמ' 36):
מישהו אמר פעם כי עושרם של בני רוטשילד עשוי מפשיטות הרגל של לאומים.
http://www.whale.to/b/m_ch5.html
והנה עוד מאותו מקור:
"ג'והן פּיירפּונט
מורגן [אנו יודעים כי בני מורגן מימנו את הנאצים (הערה שלי, דורין דותן)] נולד
ב-1837, בזמן בהלת הממון הראשונה בארצות הברית. משמעותית, היא נגרמה ע"י בית
רוטשילד – שמורגן יהיה יותר מאוחר בקשר איתם.
ב-1836 אמר הנשיא אנדריו ג'קסון,
בזעמו על השיטות בהן ניסו הבנקאים לשכנע אותו לחדש את הצ'רטר ל-הבנק השני של
ארה"ב: 'אתם מאורת צפעונים! אני מתכוון לשרש אתכם – ובשם האל הנצחי אשרש
אתכם. אילו האנשים רק הבינו את דרגת חוסר הצדק במערכות הפיננסיות והבנקאות שלנו,
הייתה פורצת [כאן] מהפכה לפני הבוקר!'
אף כי ניקולאס בידל היה נשיא הבנק של
ארה"ב, היה ידוע לכּל כי הברון ג'יימס ד'רוטשילד מפריס [שבנו, אדמונד,
היה 'הנדיב הידוע' שתמך במושבות בארץ ישראל (הערה שלי, דורין)] הוא המשקיע העיקרי
בבנק מרכזי זה. אנדריו ג'קסון
הטיל וטו על חידוש הצ'רטר, אך הוא לבטח לא היה מודע לאחיזת בית רוטשילד בממשלת
ארה"ב שנקבעה כמה חודשים לפני כן, בשנת 1835, כשהרוטשילדים החליפו את חברת בארינג כמו הסוכנים הפיננסיים של מחלקת המדינה
(1/1/35)."
בני רוטשילד תמיד הדגישו, וממשיכים להדגיש, את
המורשת היהודית והנאמנות למסורת ישראל כי הם ידעו: בטענה שקרית זאת הם מעבירים את
ההאשמה אל כולנו. הם היו ונשארו בלתי פגיעים; אנחנו פגיעים.
עלינו לחקור מה, בדיוק, סידר לנו "הנדיב
הידוע", הברון אדמונד ד'רוטשילד,
בארץ ישראל ב'נדבנותו'. הורו לנו להיות אסירי תודה
לפועלו כי, לפי המיתוס, הוא הציל אותנו מסכנת טבח כשנעשה לפטרון היישוב.
כך גם עלינו לפקפק בדימויו הטהור של סר משה
מונטיפיורי. לפחות אחד ממשפחתו נישא למשפחת רוטשילד; אברהם מונטיפיורי (1788 –
1824) נשא לאשה את הנרייטה ("ייטה")
לבית רוטשילד (1791 – 1866). ר' http://tinyurl.com/2bq86f
כבר הזכרנו את מאמצי השלטון הבריטי בארץ ישראל להטות
את המאזן הדמוגראפי. כך טופחה האיבה בין שני העמים הקיימת עד היום. ממשלת הוד
מלכותו לא היתה פועלת כך ללא אישור מפורש – יותר נכון, צו מפורש – ממשפחת רוטשילד.
אנחנו, כל בני ישראל, נשאנו את נטל השנאה שתוכניתם של
אנשים אלה הצליחה לעורר. הם דאגו לסדר כך את העניין.
אנשים אלה אינם עצם מעצמותינו, בשר מבשרנו. הבה
נכרות ונסיר את הגידול הממאיר. או, אם לא נוכל לעשות כן, לפחות נוכל לנדות אותם
ולהוציאם מכלל ישראל; נתרחק מהם לחלוטין.
האם הדברים אותם אני כותבת ומצטטת
מזכירים לקוראים את הפרוטוקולים של
זקני ציון?אם כן, אין פלא בכך.
אמנם רוב גדול מהתגובות שהגיעו אלי
על רשימה זאת מאת יהודים – ימין, שמאל ומרכז, דתיים וחילוניים – היו תומכות
(להפתעתי!), היו שנים שקראו את הדברים וטענו כי הרשימה מזכירה להם את הפרוטוקולים.
הם תוצרים של תוכנה מתוחכמת להטיית אשם.
הפרוטוקולים של זקני ציון נכתב כדי להטות את אשמתם
של קומץ נבחרים אל עם ישראל כולו. האמור באותו מסמך הוא אמת, אבל אין זה נוגע לרוב
רובנו – כי אם לאותה קבוצה קטנה: משפחותיהם של רוטשילד-מונטיפיורי-וארבורג.
כיהודים למדנו שיהודי לא יפגע, מרצונו ובכוונת זדון,
ביהודי אחר (מיתוס זה הוחדר בנו בכישרון כה רב עד כי הוא תקף גם כעת בינינו, למרות
ההתעללות הרצחנית של הממשלה שלנו בנו, אזרחי המדינה) וכן למדנו שעשירי היהודים היו
ועודם המיטיבים עמנו והמגנים עלינו מפני עולם אנטישמי אכזר – כי אלמלא עושרם
המופלג, אותו צברו למען בטחוננו, היינו נבלעים חיים.
אמרו לנו כי הטלת דופי ביהודי אחר, כל יהודי אחר, היא השמצת כולנו. אנו מתפללים
שלש פעמים ביום ומבקשים מן האל לסלק מתוכנו את 'המלשינים'. לכן אנו מחפים עליהם
אפילו כשהם משלחים אותנו לגיא ההריגה. אנו, היהודים, נעשינו למגן האנושי של
"המגן האדום" ועושי דברם.
הגויים מבחינתם לומדו – כפי שהתוכנית מציינת בבהירות
– לשנוא את העם עליו הצביעו [התועמלנים] ואמרו: אלה המשפיעים על עולם העסקים ועל
הממשלה.
יהודים רבים הגיעו לרובד העליון ולמעמד הבינוני; לכן
הסיקו הגויים כי היהודים שולטים במצב.
למעשה, זאת קבוצה קטנטנה של יהודים וגויים עשירים
כקורח (הם כה עשירים עד כי המולטימיליונרים חלשים יחסית אליהם) הפועלים מאחורי
הקלעים שהיו, ועדין, הגורמים לכל צרותינו.
כדי לנסות לתפוס את עושרם: האנשים שגרמו להתמוטטות
רוב הבנקים בארה"ב ואז הקימו את ה-Fed, הרוויחו 2.2 מיליארד$ באותו
זמן. במונחים שלנו זהו סכום בן שלוש עשרה ספרות.
סיפרו לנו כי בני רוטשילד ומונטיפיורי הניחו את
היסודות למדינה זאת מתוך אהבתם לבני עמם ונדיבותם. למעשה, הם הניחו את התשתית
למלחמה המתמשכת עם הערבים וגם לעיוותים הכלכליים להם אנו עדים בארץ זאת.
הם ספרו את רווחיהם כאשר ששה וחצי מיליון מאחינו
גוועו בכל מיתה אפשרית במחנות המוות. רבים מאלה ששרדו ובאו ארצה אחרי המלחמה נשלחו
לחזית, תוך ימים ספורים, נגד הערבים שהועברו לכאן בימי המנדט. כמה מן הלוחמים (קצת
מוגזם לקרוא לאנשים, שכמעט לא אומנו ובקושי קבלו ציוד מינימאלי, בשם 'חיילים')
שנפלו בקרב לטרון השערורייתי היו ניצולי שואה ששהו בארץ כמה שבועות בלבד.
הביטו במשפחת רוטשילד – הם החזיקו, ומחזיקים,
אינטרסים כספיים בכל מדינה שמילאה תפקיד חשוב בשתי מלחמות העולם, משני עברי המתרס.
מלה"ע I החלה שנה אחת לאחר החלת תוקפה של
מערכת
ה-Fed.
בני רוטשילד קשורים אל משפחת מורגן. כבר הזכרנו כי ג'. פ. מורגן היה
בקשרים פיננסיים עם הנאצים. נא עיינו בקישור הבא: http://www.ardmoreite.com/stories/122498/mon_nazis.shtml
ואחר כך, בבקשה, קראו את זה:
"בשנות ה-1800 המאוחרות נקנה בנק צ'ייז
(סלמון צ'ייז) ע"י ג'והן
ד. רוקפלר האב, שהשיג מימון מרוטשילד דרך חברת הבנקאות של קוהן,
לויב ושות', ניו יורק, שהייתה בשליטת ג'קוב שיף. זה האחרון קנה חלק בחברת קוהן,
לויב ושות' בגיבויו של
רוטשילד. גם חברת מנהטן עברה לשליטת רוטשילד הודות
למאמציהם של קוהן, לויב ושות' וקבוצת הבנקאות של (מאקס) וארבורג בפרנקפורט, גרמניה.
ב-1955 התאחדו בנק צ'ייז של רוקפלר וחברת מנהטן ונעשו ל"בנק צ'ייז מנהטן". ג'. פ. מורגן נכנס לשותפות פיבודי,
מורגן ושות' (לונדון) ויסד סניף ב-ניו
יורק ב-1895, בשם "ג'. פ. מורגן ושות'."
מבחינה טכנית היו בני רוטשילד יריבים של חברת פיבודי
& מורגן, אך על פי השמועה הייתה כרותה ביניהם ברית סודית.
ב-2000 התאחדו ג'. פ. מורגן ו-צ'ייז מנהטן ונעשו "ג'. פ. מורגן צ'ייז
& שות' ".
ב-2005 רכשו ג'. פ. מורגן צ'ייז ושות' את בנק מס'1; אזי הוערכו
נכסיהם ב-1.1 טריליון דולר. כעת הם מנסים להשיג את וושינגטון המשותף וכנראה חברת
בנקאות נוספת. הם ביחסים מסועפים עם שושלת הבנקאות של רוטשילד ושותפיהם."
לא אוכל למסור את המקור לקטע זה האחרון כי הדברים
נאמרו לי מפי גורם פרטי.
כעת, קראו שוב את המידע בקישור הנ"ל כדי לתפוס במודעות
מלאה את ההשלכות.
http://www.ardmoreite.com/stories/122498/mon_nazis.shtml
מכרו לנו לוקש. דמנו ודם יקירינו נשפך ואנו ממשיכים
לדמם. וכך זה יימשך עד שנראה את האמת ונסרב ללחום במלחמות המעשירות אותם בלי גבול.
הערבים, מבחינתם, נכנסו לעניין כבד ביותר. השנאה
ליהודים הוצתה וטופחה בהם מטעמם של אותם בעלי אינטרסים.
כל בני המשפחות הותיקות בארץ יוכלו לספר לנו:
היהודים והערבים חיו בשלום יחדיו, הפיקו תועלת הדדית משכנות-של-שונים ומיחסים
כלכליים נאותים והיו שותפים לחילופי-תרבות עד שהבריטים הגיעו – ושוב, כל דבר
שהבריטים עשו כאן היה מפוקח ע"י רוטשילד.
נמכרנו לעבדות עולם בידי אחינו.
להבא, אם נתעמת עם הערות אנטישמיות ו/או עם גילויי
שנאת-ציון, במקום להפריך את הדברים או להכות על חטא פרטי/צבורי, אנא – הגידו,
בערך, כך: כן, הצדק עמכם. בדיוק זה המצב... אבל אין הדברים חלים עלי או על כל
יהודי ממוצע אחר. הכתובת לדבריכם: בית רוטשילד, שותפיהם ועושי דברם; כוונו כלפיהם
את טענתכם.
דורין אלן בל-דותן, צפת
1.08