עץ השזיף בסבך
משירי איסא
השירים מתורגמים בשיטה יחודית מהייקו
מסורתי שמשקלו (5,7,5) בסופו של דבר למשקל העברי קימו (10,7,6).
נוסח עברי: רועי צ'יקי ארד
ציפור שנועדה לשורר על
פריחת העולם. שזיף
בסבך השיחים
גם ציפורים נודדות מקוששות
את קניהן איכשהו:
גשר הקבצנים
ציפורים הדואות בין עננים
אנשים בחוף הים:
אין ספק, יום חג זה…
לוע קטן ופעור ---
מדוע
מתעכבת אמו שוב?
גוזל בגשם סתיו
מטונף בצואת הציפורים
הרעננה ביותר
כך עץ הערבה
הציפורים נוטשות גזע אורן
שאך זה נכרת: שתיקת
גוונוני ליל הסתיו
ציפור שיר חסרת קן המחקה
את צליל קולי. יום
ראשון
של שנה חדשה
איך קרה שאת שיר הציפורים
הראשון לשנה זו,
חורז עורב טיפש?
ציפור המשירה נוצותיה:
גוזליה מתביישים
לשמע צליל קולה
ציפורים משילות נוצותיהן –
מי מהן היא האמא?
האבא? הילד?
פנו דרך, פרפרים כתומים
וציפורי שיר זעירות –
הלוטוס פורח
לשווא מפציר הגוזל הקטן –
תמיד יהא רק הבן
החורג הרעב
בינות בתי כפר ללא ציפורים,
עטלפים העטים
על סעודת הערב
במקום אחר, אין ספק, ישנו
מישהו הצופה אל
האי: הלבנה
אילו יתהו אנשים אם ניתן
להאזין לאגלי
הטל, מה אענה?
במלוא הודו מתגלה לפתע
הכפר שבמעלה
הנהר. זיקוקים
גוזם את ענפי שיח הדלעת
אנו נעשים זרים
האחד לשני
ברווזים המשוטטים בתוך
ביתי. יבבו ככל
שתרצו, אין אורז
תחת צלו של עץ האורן, זה
אשר אינו מרקד,
חיוורני כשנהב
האווז הפותח את עונת
הסתיו, מחרבן על ראש
הכפר, ממשיך הלאה
על עוגת האורז האהודה
שלי ועל הריבה
הוא דורך, החגב
שמיים מעל קזוסה: האם
כוכב הלב שלי, שם
מעל, מתנועע?
מזכיר לחסידה כי עליה
להצטער על שהיא
רווקה: הדחליל
הפוני שנמכר במחיר יפה
בוהה אחורנית, אל
אמו: גשמי סתיו
גם הנקר טובל בסומקה
של
השמש השוקעת:
גוונים של סתיו
בעת זעקת הסתיו של הינשוף,
כמה מהם נשארו?
פרחי בר אהובים
איזו בושה! בין סבך השערות
במרזב ביתי, עלי
כותרת החרצית
האם אי פעם פגשתם דחליל
עם מבט זקן יותר?
נהר הסומידה
בודהה מסותת באבן – מי זה
כילה עליך פרחי
בר נהדרים כל כך?
זבוב הסוסים מכריז: "בטוחני
כי הפטריות דווקא
נמצאות בצד זה".
ספינת תענוגות שטה בים:
על ההר קורא הצבי
לנערת-לבבו
בוערת לדעתנו עבור
אנשים זרים, האש
על יד בית הקברות
להקת ירגזים מתפצלת
לימינה ושמאלה:
אי ושמו ישימה
דאג שגרונך לא יצטרד, חגב
זערורי, כי גם מחר
יהא מחר של סתיו
הכלב הקשיש נראה כמקשיב
למשהו מעניין:
סונטת שלשולים
פזמון חגב האחו: אפילו
הפרה מגלה כי
רגליה מרקדות
גחלי כבול בוערים: גם קצו
של דחליל להתפוגג
בעשן הליל
מפיחה ממזרח, ממערב
מדרום ומצפון,
זו סערת הסתיו
ירח קציר: בליל בהיר,
אפלולית ללא גשם,
במקום האחר
פניו מתולמות הקמטים
של גבר בן גילי: מת
מואר באבוקות
אני, זה אשר ימיו התארכו
מעט יותר ממנו,
בשדה רענן
פזמון חגב האחו: אפילו
הפרה מגלה כי
שוקיה רוקדים