בס"ד

שם..........................................................

מוסד.................................. .כיתה...............

זיהוי דגים טהורים וטמאים

**************************************************************

"כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו"

מה זה סנפיר ומה זה קשקשת?

**************************************************************

אפשר להשתמש בחוברת זו בלימודי:


1) חומש פרשיות שמיני וראה
2) תושב"ע מסכת חולין
3) הלכות כשרות
4) טבע או זואולוגיה

**************************************************************

נכתב ע"י
הרב ד"ר חיים סיימונס

אלול תשנ"ד

© כל הזכויות שמורות לחיים סיימונס. 1994

* * * * * * * * * * * * * * * * * *

*** יש שואלים ***

* האם רוב דגי העולם טהורים או טמאים?

* האם יש קשר בין דג בעל עצמות לבין דג שמותר לאכול?

* איזה סימנים כתבו חז"ל כדי לזהות דג טהור?

* כמה סנפירים צריכים לדג להיות כשר?

* מדוע יש דגים עם קשקשים שאינם טהורים?

******************************************************

אין שום צורך לחשוש אם לא למדת זואולוגיה.
ניתן להבין את הנושא גם בלי ידע מוקדם.

אחרי כל ההסברים נמצאים מספר תרגילים.
מטרת התרגילים היא לעזור לך לקבל הבנה יותר עמוקה בנושא.

כדי לענות על התרגילים תזדקק לספרים הבאים:
חומש עם רש"י
משנה או גמרא מסכת בכורות
רמב"ם משנה תורה, ספר קדושה
אנציקלופדיה "אביב"

******************************************************

תודה לרב ביה"ס הרב שלום הורוביץ ולמורה לטבע גב' רות ויסקוט עבור תרומתם בכתיבת החוברת.

******************************************************

דברי פתיחה

התורה (ויקרא פרק י"א ודברים פרק י"ד ) נותנת שני סימנים לדג טהור, והם סנפיר וקשקשת. דגים בעלי סימנים הללו מותרים באכילה. לכל דג שיש קשקשים יש גם סנפירים, אולם לא להיפך.

בעולם יש כ-30,000 סוגי דגים, ורובם הם כשרים. נציין שיצורים החיים במים ואין להם סנפירים אינם, לפי הגדרת המדעים, דגים.

אנשי הזואולוגיה מחלקים את דגי העולם לארבע קבוצות. קבוצות הללו באופן כללי תואמות בחלוקת הדגים לטהורים ולטמאים.

ארבע הקבוצות הללו הן:

1) דגי-סחוס - הם דגים בלי עצמות. הם דגים טמאים.

2) דגי-גרם - הם דגים עם עצמות. רוב רובם )אולם לא כולם!( הם טהורים.

3) דגי סחוס-גרם - הם דגים בין דגי סחוס לבין דגי-גרם. כשרותם הם בספק.

4) דגי-ריאות - הם דגים גם עם זימים וגם עם ריאות. יש כמה סוגים דגים עם סנפירים וקשקשים שמחלקים חייהם בין הים לבין היבשה. בזמן שהם נמצאים ביבשה, הם נחשבים כשרצים ואסורים לאכילה.

חז"ל בדקו מספר גדול של דגים טהורים וטמאים, ומתוצאות הבדיקות כתבו מספר סימנים שמבחינים בין דג טהור לדג טמא. צריך להדגיש שסימנים הללו הם כלליים, ויש מספר דגים שיוצאים מן הכללים הללו. לכן הפוסקים נחלקו האם ומתי ניתן לסמוך על הסימנים הללו.

הסימנים הללו הם:

1) צורת הראש לדג טהור היא עגולה ורחבה, ולדג טמא היא חדה וארוכה.

2) לדג טמא אין עמוד השדרה, דהיינו שדרתו היא רכה וגמישה. לעומת זאת, שדרתו של דג טהור עשויה עצמות.

3) לדג טהור צורת שלפוחית-השחיה היא ראש אחד חד וראש השני כד )עגול(. לדג טמא, אם יש לו שלפוחית-השחיה היא סימטרית. אולם למעשה יש הרבה דגים טהורים בלי שלפוחית-השחיה, ומספר מהטהורים גם בעלי שלפוחית- שחיה סימטרית.

4) "דג טמא משריץ ]פירוש רש"י: בגופו עוברו כשאר בהמה וחיה[, דג טהור מטיל ביצים" )בכורות דף ז'(.

5) צורת הזנב לדג טהור היא מפוצלת, ולדג טמא היא ארוכה. (סימן זה רק מוזכר בפעם הראשונה לפני כ-700 מאות שנה.)

גם צריך לציין שמה שיוצא מן דג טהור הוא מותר באכילה, ומה שיוצא מן דג טמא הוא אסור באכילה. למשל: ביצי דגים טהורים מותרים, וביצי דגים טמאים אסורים.

סנפירים

סנפירים הם בליטות גרמיות הנמצאות בגוף של הדג, והם בשני סוגים: זוגים ובלתי-זוגיים. סנפירים זוגיים: 1( סנפירי-החזה, 2( סנפירי-הגחון. בכל צד של גוף הדג מצוי סנפיר אחד מכל זוג. סנפירים הללו הם כמו הגפיים הקדמיות והאחוריות של הבהמה. בדרך כלל סנפירי-הגחון נמצאים יותר קרוב לזנב מסנפירי-החזה.
סנפירים בלתי-זוגיים: 1( סנפיר-הגב, 2( סנפיר-השת, 3( סנפיר-הזנב.

תפקידי הסנפירים הם לעזור בתנועת הדג, ובמיוחד זה נכון ביחס לסנפיר¬הזנב. כמו-כן, הסנפירים עוזרים לשמור על שווי-משקל של הדג ולכוון אותו במים.

סנפיר אחד בדג מספיק בשביל סימן טהרה.

קשקשים

קשקשים הם בליטות שטוחות הנמצאות על פני עורו של הדג. הם מסודרות על הדג כרעפים - דהיינו אחד על גבי קצה השני.
באופן טבעי מכוסה גופו של כל דג בקשקשים, אולם כפי שנראה לא בכל דג ה"קשקשים" נחשבים כקשקשים מצד ההלכה.

בספרי הזואולוגיה רשומים כמה סוגי קשקשים:

1) קשקשים הנראים כשיני עור. הם בנויים מהשכבה החיצונית של העור ומהודקים היטב לשכבה זו. ]באופן כללי, אפשר לחלק את העור לשתי שכבות: הן נקראות השכבה החיצונית והשכבה הפנימית.[ בזמן שאנו מנסים להוריד את הקשקשים מהדג, עורו )דהיינו, השכבה החיצונית והשכבה הפנימית( נקרע.

2) קשקשים שאפשר להוריד בקלות, ולא קורעים את העור בזמן ההורדה )דהיינו, הורסים את השכבה החיצונית בלבד, ובמשך הזמן הפצע מחלים ואין לראות סימנים(. קשקשים הללו נמצאים בשתי צורות - קשקשת חלק שוליים וקשקשת מסריקי.

3) בין שני הסוגים הנ"ל יש עוד סוג שאפשר להוריד בקושי בלי לקרוע את העור.

לפי ההלכה, דגים שקשקשיהם הם:
סוג 1) הנ"ל: טמאים
סוג 2) הנ"ל: טהורים
סוג 3) הנ"ל: יש חילוקי דעות בין הפוסקים, אולם נוהגים לא לאכול אותם.

קשקשי הדגים הטהורים יכולים להיות עבים או דקים, אפילו דקים מאד. כמו-כן גודלם יכולים להיות מקטן ביותר ולמעלה, אולם חייבים להיות מספיק גדול כדי לראות אותם בעיניים.

ת ר ג י ל י ם

1) איך אונקלוס מתרגם את המלה "קשקשת" )דברים פרק י"ד פסוק ט'(?
.............................................................
מה הקשר בין תרגומו ובין היכולת להוריד את הקשקשים בלי קריעת עור הדג?
....................................................... .............................................................
האם לדעתך יש קשר בין התרגום של אונקלוס ל"קשקשת" ובין הפסוק "שריין קשקשים כלבוש" )שמואל א' פרק י"ז פסוק ה'(?
............. .............................................................. ..............................................................

2) מדוע לדעתך מוזכרת בתורה )בפרשת ראה( שמות של הבהמות הטהורות ועופות הטמאים, אולם לא את השמות של הדגים הטהורים או הטמאים?
............................................................. .............................................................

3) איילת ראתה בחנות חתיכת דג. על חתיכת דג זה היו קשקשים, אולם לא היה אפילו סנפיר אחד. האם מותר לאכול את חתיכת דג זה? הסבר.
............................................................. ............................................................. .............................................................

4) יששכר ראה דג עם סנפירים וקשקשים שיצא מהמים ועלה ביבשה. האם הדג הזה טהור או טמא? הסבר
....................................... ............................................................. .............................................................

5) כיצד שדרת הדג משפיעה על ההכרעה אם הדג הוא טהור או טמא?
....... ............................................................. .............................................................

6) תלמידי כיתה בתיכון עשו ניתוח על דג מסוים. לאחר פתיחת הדג, איזה סימני כשרות יכלו לראות שלפני הפתיחה נמנעו מהם? הסבר
......... ............................................................. .............................................................

7) דן ראה דג שהוליד תינוקות מגופה והוא לא הצליח לבדוק אילו היה אפשרי להוריד את הקשקשים בלי קריעת העור. האם ניתן להגיד אם הדג הזה הוא טהור או טמא? הסבר
................................... ............................................................. .............................................................

8) תעיין ב"אנציקלופדיה אביב" כרך 5 עמ' 911, בציור העליון. תקרא לעיל את הסימנים שנתנו חז"ל להבחין בין דג טהור לדג טמא, ולהסביר האם הדג המופיע בציור זה הוא טהור או טמא?
............ ............................................................. .............................................................

9) ממה שכתוב בחוברת זו, איזה סימן שמסרו חז"ל להבחין בין דג טהור לדג טמא, הכי פחות מתאים למציאות?
............................ ............................................................. .............................................................

10) איזה מהסימנים שנזכרו ע"י חז"ל להבחין בין דג טהור לדג טמא, אינו מוזכר בש"ס? הסבר
........................................... ............................................................

11) יעקב קבל חתיכת עורו של כריש, ובזמן שהוא הוריד את ה"קשקשים" הוא קרע עורו של הכריש. מה היתה צורת ה"קשקשים" הללו?
............ ............................................................

12) עיין ברמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק א' הלכה כ"ד.
א) היה למרדכי אגם מלא בסרדינים. לצעירים לא היו קשקשים, אולם למבוגרים היו קשקשים. באיזה סרדינים באגם מותרים לאכילה?
............................................................ ............................................................

ב) אברהם קנה דג הטונא אחרי שהדג כבר נשר כל קשקשיו, אולם יצחק הצליח לקבל דג טונא עם קשקשיו. האם זה עדיף לאכול את הדג שקנה יצחק? הסבר
................................................ ............................................................

13) ביצי דג האשטוריאן נקרא "קויאר" והוא אוכל מאוד יוקרתי ומבוקש. אפשר להוריד את קשקשי דג האשטוריאן, אולם רק באמצעות חומרים. האם קויאר כשר או לא? הסבר
...................................... ............................................................ ............................................................

14) עיין במסכת בכורות דף ז' עמוד ב' במשנה.<.i>
דינה קנתה דג הקרפיון, ובזמן שהיא פתחה את הדג היא מצאה דג בלי קשקשים במעי הקרפיון. האם מותר לאכול את: א( הקרפיון, ב( הדג שנמצא במעי הקרפיון? הסבר
................................... ............................................................ ............................................................

15) למה מוכרים דג הנילוס קפוי עם חתיכה קטנה של עורו עדיין מחובר לגופו
? ..................................................... ............................................................ ............................................................

16) שפרה קנתה דג מחנות דגים של אינו יהודים. לאחר שהיא הגיעה הביתה היא מצאה רק קשקשת אחד על הדג. למה חשדה שפרה על כשרות הדג?
........................................................... ........................................................... ...........................................................

17) רבקה קנתה דג ובביתה ראתה שלא היו קשקשים נראים לעין. בעלה הסתכלה בדג דרך מיקרוסקופ וראה קשקשים. האם דג זה טהור או טמא?
הסבר ....................................................... ............................................................ ............................................................

המשך

לתוכן

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

to view "The Collected Writings of Rabbi Dr. Chaim Simons" please click here

1

Hosted by www.Geocities.ws