שם .........................................................

מוסד .............................. כיתה ...................

זיהוי ארבעת המינים

אפשר להשתמש בחוברת זו

***יש שואלים***

בכל שנה אני מקדיש שעות רבות לבחור ארבעת המינים מהודרים.

אולם איך אני יודע שארבעת המינים שאני בוחר הם באמת המינים הנכונים?

כדי לענות על התרגילים תזדקק לספרים הבאים:
חומש ויקרא עם רש"י
שולתן ערוך, אורח חיים, הלכות לולב

תודה לרב ביה"ס הרב שלום הורוביץ ולמורה לטבע גב' רות ויסקוט עבור תרומתם בכתיבת החוברת.

הקדמה

בבוטניקה כל צמח שייך ל"משפחה" מסויימת. כל "משפחה" מכילה מספר "סוגים"; כל "סוג" מכיל מספר "מינים", וכל "מין" מכיל מספר "זנים". )לעיתים יש חילוקי דעות בין אנשי המדע, כאשר מומחה אחד קובע ששני צמחים הם שני מינים שונים, ומומחה אחר קובע שהם שני זנים של אותו המין.( כמובן, מלאכת המיון הנ"ל לא תמיד תובן ע"י האדם הלא-מקצועי שלפי ראות עיניו הוא לא יגלה את ההתאמה של הפרטים המסווגים באותה משפחה וכדו'.

לפי התורה, ביום הראשון של חג הסוכות לוקחים את "ארבעת המינים", ולפי חז"ל גם בשאר ימי החג. כדי לקיים את המצוה הזאת, חייבים לקחת את ה"מין" המתאים. אם לוקחים "מין" אחר לא מקיימים את המצוה. אולם אפשר לקחת כל "זן" שבאותו ה"מין". )בנוגע לערבה של מצות ארבעת המינים יש יותר ממין אחד הכשר למצוה.(

אתרוג

אתרוג שייך למשפחת ה"פיגמיים", משפחה הכוללת עצי פרי וגם צמחי סרק. במשפחה זו יש למעלה מ-100 סוגים וכ-1000 מינים. אחד מהסוגים נקרא "הדר", והוא מכיל מספר מינים, כולם פירות: לימון, אתרוג, אשכולית, תפוז, חושחש )שהוא תפוז יערי שפירותיו אינם ראויים לאכילה(, וכו'. אפשר לקיים את המצוה רק באתרוג; אפילו בלימון הקרוב מאד לאתרוג, אין יוצאים ידי חובת המצוה!

יש מספר זנים באתרוג, למשל - אתרוג ארץ-ישראלי, אתרוג תימני, אתרוג מקלאבריה שבאיטליה, אתרוג מורוקאי. כולם כשרים למצוה.

עץ האתרוג הוא עץ בעל קוצים ארוכים, ורגיש למזג אוויר קר. הוא אינו חזק, ונפגע בקלות ע"י מחלת הצרבון. לכן החקלאים מרכיבים אותו על עץ לימון או חושחש. בדרך כלל לוקחים כנה ]בסיס[ מעץ הלימון ומרכיבים עליו רוכב מעץ האתרוג. הרכבה זו פוסלת את האתרוג הנוצר ממנה למצוה.

נוסף להרכבה בידי אדם, יש "הכלאה" בטבע. בשיטת ההכלאה הטבעית, דבורים מעבירות ברגליהן אבקה מעץ הלימון לפרחים של עץ האתרוג. לכן כמעט אין נמצא בטבע פרי אתרוג שהוא אתרוג טהור. אולם הכלאה טבעית זאת אינה פוסלת את האתרוג למצוה.

יש עובדה בוטנית שצורת הפרי הנוצר משיטת ההרכבה נקבעה דוקא ע"י ה"רוכב" שהוא יחור מעץ האתרוג, וכמעט אין השפעה מה"כנה" שבא מעץ הלימון; לכן אין הבדל גדול בין האתרוג הבלתי מורכב לאתרוג המורכב. יש פוסקים שרושמים מספר שינויים פנימיים וחיצוניים בין המורכב והבלתי מורכב, אולם פוסקים אחרים אומרים שלמעשה היום אי אפשר לסמוך על הסימנים הללו מפני שזה תלוי באקלים, וגם שיש מגדלי אתרוגים שהמציאו שיטות הרכבה שאינן גורמות את השינויים הללו. לכן חייבים להשתמש רק באתרוגים שיש לגביהם מסורת שהם בלתי מורכבים.

תחילת גידולו של האתרוג היא מהפיטם. מהעלה הצהוב המרכזי שנמצא בפרח בענף האתרוג, נעשה הפיטם. ברוב המקרים, עקב חולשתו, הפיטם מתייבש ונופל כבר בהיות שהאתרוג קטן מאוד ועדיין מחובר לענפו. פעם אמרו על אתרוג תלוש עם פיטם שהוא מוחזק כמורכב, אולם בהתפתחותה של החקלאות נמצא חומר המוזרק לפיטם בעודו בפרח, המחזיק אותו לזמן ממושך. לכן כיום נמצאים אתרוגים תלושים בפיטם שאינם מורכבים.

לולב

ה"לולב" שייך למשפחת ה"דקליים" שמכילה כ-200 סוגים, ולהם משתייכים כ-4000 מינים. אחד מבין ה-200 הסוגים הללו נקרא "פניקס", והסוג הזה מכיל כ-12 מינים; אחד המינים הללו - התמר המצוי - כשר למצות "לולב". בארץ מגדלים עשרות זנים מתמר המצוי, וכמובן כולם כשרים למצות ארבעת המינים.

במשפחות הדקליים יש סוגים, כולל סוגי הפניקס והקוקוס, שצורת העלים הם כמין נוצה, דהיינו שלאורך שדרת העלה נמצאים עלעלים רבים; גם יש סוגים שצורת העלים דומים למניפה, דהיינו שהעלעלים יושבים על חלקת העליון של שדרת העלה. ]עלעל = עלה חלקי. העלה הגדול של דקל מורכב מכעין עלים קטנים, המחוברים לשדרה; העלים הקטנים האלה נקראים עלעלים. העלעלים של כפות תמרים גם נקראים "הוצים".[

סוגים רבים של משפחות הדקליים גדלים בארץ, הנפוצים שבהם הם: הושינגטוניה, התמר המצוי והדקל הקנרי )שהובא לארץ לפני כמאה שנה מהאיים הקנריים שבאוקינוס האטלאנטי(.

הושינטוניה )מוצאה מאמריקה הצפונית(, נכלל בסוג אחר מתמר המצוי. עליו בצורת מניפה, לעומת צורת הנוצה של התמר המצוי ודקל הקנרי. )היוצא מן הכלל הוא הזן "ציני הר הברזל" - היינו עלעליו קצרים ומרוחקים זה מזה שאין ראשו של עלעל אחד לא מגיע לעקרו של עלעל מעליו.(

התמר המצוי והדקל הקנרי הם מאותו סוג. הראשון הוא ודאי כשר למצות ארבעת המינים. אולם יש חילוקי דעות בין המומחים אם דקל הקנרי הוא זן אחר מתמר המצוי ולכן הוא כשר למצוה, או הוא מין אחר ולכן הוא פסול. התמר המצוי אמנם דומה לדקל הקנרי, ובכל זאת יש כמה הבדלים ביניהם. למשל, שדרת התמר המצוי היא הרבה פחות גמישה משדרת הדקל הקנרי, וכן המרחק בין עלעלי דקל הקנרי הוא קטן מאשר בתמר המצוי.

"לולב" הוא עלה שטרם נפתח, הצומח במרכזו של עץ הדקל.

הדסים

הדס שייך למשפחת ה"הדסיים" הכוללת 80 סוגים ו-3000 מינים. סוגים הללו כוללים ההדס, הגויאבה, והאיקליפטוס. )מעניין לציין שענפי האיקליפטוס מאוד דומים לענפי הערבה!( כל הצמחים השייכים למשפחה זו, לרבות הפרחים והפירות, מכילים ביבים או בלוטות של שמן אתרי שריחו, בדרך כלל, נעים.

הסוג "הדס" כולל כ-100 מינים, אולם רק מן אחד גדל בר בארץ. המין הזה נקרא ה"הדס המצוי", והוא ההדס המתאים למצות ארבעת המינים.

בתורה נכתב "ענף עץ עבות". חז"ל למדו מהמילה "עבות", שענפיו חופים את עצו, כלומר העלים צריכים להיות ערוכים בצפיפות - שלושה עלים יוצאים בקן אחד )דור של שלושה עלים( - וזה נקרא "הדס משולש". למעשה, ברוב ענפי ההדס לא מוצאים שלושה בקן אחד אלא שניים, או שניים על גבי אחד, וזה נחשב ל"הדס שוטה", ופסול הוא למצוה.

מבחינת בוטנית, אין הבדל מהותי בין "הדס משולש" לבין "הדס שוטה", וע"י טיפול יסודי של כיסוח ושרפת קדקוד ההדס, אפשר לקבל מספר רב של הדסים משולשים.

ההדס, שיח בעל עלים ריחניים, גדל רק באקלים חם. צורתו של ההדס תלויה באקלים המקום ובסוג האדמה שם. לכן, אם למשל, שותלים בנגב, הדס שנקטף בגליל, אפשר שצורתו תשתנה.

עקב הסבך הגדול של הענפים הרבים, ההדס צמח של גדר חיה.

יש מספר צמחים שדומים בצורתם להדס, אולם אינם הדס: למשל, ליגוסטרום )ששייך למשפחת הזיתיים( - שיח בלי ריח המשמש בגדר חיה.

ערבות

הערבה שייכת למשפחת ה"ערבתיים". למשפחה זו יש רק שני סוגים, והם נקראים הצפצפה, והערבה. סוג הצפצפה כולל 30 - 40 מינים, מהם רק מין אחד בשם "צפצפת הפרת" גדל בר בארץ. הצפצפה אינו כשר למצוה. אמנם בעצי צפצפת הפרת רוב העלים עגולים ואינם דומים לעלי הערבה, יש באותם העצים גם ענפים צעירים אשר בהם העלים הם דומים לעלי הערבה.

כמו-כן יש הרבה צמחים שאינם בכלל ערבה, אולם הם דומים לערבה, וכמובן לא מקיימים בהם את המצוה. למשל, עלים בעצי השקד הם מאד דומים לעלי הערבה, אולם השקד שייך למשפחה אחרת לגמרי. ניתן להבדיל בין ענפי השקד ובין ענפי הערבה, כאשר בשקד יוצאים העלים משלוש צידי הענף ( = עלים מסורגים), ובערבה רק משני צדי הענף ( = עלים נגדיים. )

בגמרא נמצאים שלושה סימנים לזהות את הערבה הכשרה: פי )שפת( העלים חלק ללא פגימות )שיניים(, צורת העלים משוכה כנחל - דהיינו צר וארוך, וצבע ענפיו אדום.

למעשה, כמעט אין ערבה שפיה חלק לגמרי, ולכן יש לחפש ערבות עם פגימות קטנות מאוד.

הרמב"ם מגדיר "פגימות כשרות" כ"תלמים קטנים עד מאד". אולם רש"י מגדיר אותן כ"דומה למגל" - דהיינו השיניים נוטות לצד אחד.

בסוג ערבה יש 250 מינים, שנים מהם נפוצים בארץ, דהיינו ערבה מחודדת וערבה לבנה. ערבה מחודדת ודאי כשרה למצוה; בערבה הלבנה העלים יותר רחבים והשיניים יותר גסות מהערבה המחודדת, ויש חילוקי דעות על כשרותה. כמו-כן בארץ מצוים הרבה, בני כלאים של ערבה מחודדת עם ערבה לבנה, באשר עליה צרים וכמעט בלתי משוננים. ההכלאה נעשית ע"י הטבע, בעיקר הרוח.

יש שאומרים שכל המינים בסוג "ערבה" כשרים למצוה, אולם ראוי להדר אחרי ערבה שעליה משוננת פחות.

יש זנים שונים בערבה, ובזמן שהמין כשר, כל הזנים שלו כשרים למצוה.

עצי הערבה צריכים הרבה מים כדי לגדול.

ת ר ג י ל י ם

ראשי התיבות שנשתמש בהן בתרגילנו:
סי' = סימן
סע' = סעיף
שו"ע או"ח = שולחן ערוך, אורח חיים

1) איך אונקלוס מתרגם את המילים בפ' אמור "פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל"?
................................... .............................................................

2) משה בדק מאות אתרוגים במעבדה, כולל מספר גדול שהיו מוחזקים כבלתי מורכבים, אולם הוא לא מצא אפילו אתרוג אחד שלא נמצא בו חלק של לימון. הסבר
................................................. ............................................................. .............................................................

3) כדי לבדוק את הסימנים הפנימיים להרכבה, צריכים לחתוך את האתרוג, אולם בזמן שחותכים את האתרוג פוסלים אותו! לכן מה התועלת בידיעת סימנים פנימיים?
............................................. ............................................................. .............................................................

4) עיין בשו"ע או"ח סי' תרמ"ח סע' כ':
בזמן מלחמת העולם השניה, ברחו אנשי ישיבת מיר מהנאצים ממזרח אירופה והגיעו לסין. שם הם מצאו אתרוגים בצורה של מין אצבעות. האם האתרוגים הללו כשרים?
........................................ .............................................................. ..............................................................

5) עיין בשו"ע או"ח סי' תרמ"ח סע' ז' ברמ"א:
הרמ"א כותב "אבל אם לא היה דד מעולם כשר". לפי מה שכתוב בחוברת זו, איך אתה מבין את לשון הרמ"א?
............................. ............................................................. .............................................................

6) יהודה קנה אתרוג עם פיטם והראה אותו לסבא. הסבא אמר שבזמן שהוא היה ילד, הוא קנה אתרוג כזה, אולם רבו אמר לו שבאתרוג עם פיטם יש חשש שהוא מורכב. האם יהודה צריך לחשוש על האתרוג שלו? הסבר.
............................................................. ............................................................. .............................................................

7) פרופ' אחד לבוטניקה כתב שדקל הקנרי מתיחס לתמר המצוי כמו הלימון מתיחס לאתרוג. לפי זה האם דקל קנרי כשר למצוה? הסבר
............................................................. ............................................................. .............................................................

8) אם מחזיקים את התמר המצוי ואת הדקל הקנרי לרוחב עם פני השדרה למטה, איך תוכל לדעת איזה מהם הוא התמר המצוי?
................ ............................................................. .............................................................

9) דן ונפתלי קנו לולבים וספרו כמה עלעלים היו מחוברים בשדרה בשטח של 40 ס"מ אשר באמצע של הלולב. דן מנה 10, ונפתלי 16. הצע הסבר להפרש גדול כזה בין הלולב של דן ובין הלולב של נפתלי?
......... ......................................... ................... .............................................................

10) צורת העלים בדקל הקוקוס היא כמו בתמר המצוי. האם אפשר לקחת לולב מדקל הקוקוס עבור מצות לולב? הסבר
. .......................... ............................................................ ............................................................

11) עיין בשו"ע או"ח סי' תר"ן:
יש סוג תמר שגדל בארץ בשם תמר ננסי )מלשון ננס(. אורך לולבו הוא לא יותר מ-30-40 ס"מ. נגיד, שלולב זה הוא בעל כל התנאים עבור לולב כשר. בכל זאת, מדוע לולב מתמר הננסי אינו ראוי למצות לולב?
............................................................ ............................................................ .............................................................

12) כתוב בתורה "כפות תמרים". מה דעתך על כשרות הלולבים מעצי תמר המצוי דלקמן למצות ארבעת המינים:
א: תמר זכר - (כמובן אף פעם לא יוציא תמרים)? .................. ............................................................
ב: תמר סרק - (הם שגדלים במדינות הקרות לא מוציאים תמרים)?...... ............................................................
ג: תמר נקבה שטרם הגיע לגיל (כ-8 שנים) להוציא תמרים? .......... ............................................................

13) יצחק ויעקב קנו הדסים משני מוכרים נאמנים. שני המוכרים אמרו שההדסים הם "הדסי צפת". אולם בזמן שיצחק ויעקב עשו השוואה, הם גילו שצורתם של ההדסים היו שונים. הסבר
. ..................... ............................................................ ............................................................

14) מיכאל שגר בצפון אנגליה הודיע לרבו שהוא קטף הדסים בעירו. לפני שהרב אפילו התבונן במה שמיכאל קטף, הוא אמר שהם לא הדסים. איך ידע הרב?
................................................... ............................................................ ............................................................

15) יוסף שהיה בקי בהלכות ארבעת המנים והיה מקפיד לקנות רק מהודרים, קנה בדוכן ההדסים בשוק. אחרי שהוא חזר הביתה הוא גילה שלא היה ריח הדס כלל על מה שהוא קנה. למה חשש יוסף?
.................. ............................................................. .............................................................

16) עיין בשו"ע או"ח סי' תרמ"ו סע' ד':
בהדסים שאהרון קנה )ולא היה שום ספק שהם היו הדסים!( היו ארבעה עלים מכל קן. האם ההדסים הללו כשרים למצוה, או האם זה נחשב כמין אחר?
........................................................ ............................................................. .............................................................

17)מדוע גדלות רוב הערבות ליד הנהר?
............................ ............................................................. .............................................................

18) כשרות. אולם, בכל זאת שמעון בקש שראובן יראה לו את העץ ממנו נקטפו. הסבר
. ............................................... ............................................................ ............................................................

19) לערבת בבל )ערבה בכיה( יש עלים צרים וצבע קנו הוא אדום. בספר אחד מוגדרת השיניים בשפת עליו כ"גסות במיוחד" וצורתם הם כשיניים של סכין. לפי הגדרה זו, האם ערבת בבל כשרה למצוה, לפי דעת:
א: רש"י ...................................................... ............................................................ ............................................................
ב: רמב"ם ..................................................... ............................................................ ............................................................
20)אתה רואה שני ענפי ערבות וההבדל היחיד ביניהם הוא שהעלים באחד מהם הם יותר רחבים. האם יש עדיפות באחד מהם? הסבר
. ........... ............................................................ ............................................................

21) עיין בשו"ע או"ח סי' תרמ"ז סע' א':
יששכר ראה שצבעו של ענף הערבה שזבולון קנה היה ירוק, ואמר לו שמפני שצבעו אינו אדום, זה מין אחר. האם צדק יששכר? הסבר
. .... ............................................................ ............................................................

22) אשר קנה מספר ענפים מדוכן ערבות בשוק. אמנם רוב העלים היו שם, הוא ראה שמכל ענף הוסר מספר עלים. למה אשר חשש על כשרות הענפים?
............................................................ ............................................................ ............................................................

23) האם לדעתך ערבה בן כלאים בין ערבה מחודדת ובין ערבה לבנה כשרה למצוה?
..................................................... ............................................................ ............................................................

המשך

לתוכן