שם............................................

מוסד................................. כיתה........

איך לחשב לוח השנה

דברי פתיחה

חישובים בלוח העברי נראים בתחלה מסובכים. אולם אם אתה תלמד הנושא במספר שלבים ופוטר תרגילים בכל שלב ושלב, הנושא יתבהר במשך זמן קצר.

הרמב"ם כותב בהלכות קדוש החדש פרק י"א סי' ד' :
"החשבון ... שאנו מחשבין בו ביום אפילו תינוקות של בית רבן מגיעין עד סופו בשלושה וארבעה ימים".

לימוד החוברת עם התרגילים יסייע בידיך להבין בקלות גם את הלכות קדוש החדש של הרמב"ם פרקים ו' ז' ח', וכן תוכל לבנות לוח העברי לשנה מסויימת מידיעת אך ורק את זמן מולד תשרי לאותה השנה

בכוונה נמנענו מלהכניס בחוברת זו פרקי אסטרונומיה, והצטמצמנו לתחום המתמטיקה בלבד.

תודה לרב ביה"ס הרב שלום הורוביץ עבור תרומתו בכתיבת החוברת.

כ ל ל 1

החודש העברי הוא חודש ירחי, כלומר קשור לסבובי הירח סביב לכדור הארץ זה. בחישובי הלוח הקבוע )שאנו משתמשים בו היום(, נמצא הביטוי "מולד", כמסמן את הרגע של חידוש מחזורו של הירח.

משך הזמן הממוצע החולף בין מולד אחד למשנהו הוא: 29 יום, 12 שעות, 44 דקות, 1 חלק )חלק = 1/18 דקה - דהיינו 3 שניות ושליש(. לכן אורך חודש הירחי הוא כ-29 יום וחצי.

כיוון שהחודש צריך להיות מורכב מימים שלמים, חז"ל קבעו חדשים בסירוגין של 29 ו- 30 ימים. בחודש ניסן יש 30 יום, באייר 29 יום, וכו'. ומפני שהחודש הירחי אינו בדיוק 29 יום וחצי, אי אפשר שיהיו סירוגין של 29 ו-30 ימים באופן תדיר בלי חריגים. ביטוי לחריגות הזאת מופיע בחודשי מרחשון וכסלו. פעמים יש בשניהם 29 יום, פעמים לשניהם 30 יום, ופעמים 29 יום במרחשון ו-30 יום בכסלו.

****תרגיל****

כ ל ל 2

עונות השנה תלויות בשנת השמש שארכה כ-365 ימים ורבע. לפי התורה, החגים קשורים דוקא בעונות השנה - למשל פסח הוא "חג האביב", ולכן חייב להיות באביב.

אילו היו 12 חדשים בכל שנה עברית, במשך השנים יהיה פסח פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים! לכן כדי שהחגים ישארו בעונות שנקבעו בתורה, אנו מוסיפים חודש נוסף 7 פעמים בתוך מחזור של 19 שנים. השנה שמוסיפים בה חודש נקראת "שנה מעוברת". בשנה מעוברת יש לאדר א' 30 יום ולאדר ב' 29 יום )במקום אדר עם 29 יום בשנה לא מעוברת(. שנה לא מעוברת נקראת בלשון הלוח "שנה פשוטה".

****תרגילים****

מה כל האפשרויות למספר הימים בשנה פשוטה?
.................................................................

מה כל האפשרויות של מספר הימים בשנה מעוברת?
..................................................................

כמה חדשים יש במחזור של 19 שנים?
.......................

כ ל ל 3

כדי לדעת אם השנה היא פשוטה או מעוברת, תחלק את מספר השנה ל-19. אם לא תקבל שארית, או השארית הוא אחד המספרים: 17, 14, 11, 8, 6, 3, השנה היא מעוברת.

דוגמא: שנה ה'תקע"ג. במספר סידורי היא 5573; אם מחלקים ל-19 מקבלים 293 ושארית 6. לכן השנה היא מעוברת.

****תרגילים****

האם השנים הבאות פשוטות או מעוברות?

ה'תרנ"ג.......... ה'תשי"ב............
ה'תרס"ה.......... ה'תשי"ט............
ה'תרצ"ג.......... ה'תש"ל.............
ה'ת"ש............ ה'תשד"מ............
ה'תש"ג........... ה'תשנ"ב............

כ ל ל 4

בשעון שאנו משתמשים בו מקובל לקרוא לשעה 24:00 (או 0:00) חצות הלילה, והשעה 12:00 חצות היום.

אולם חז"ל קבעו השעה 18.00 (6 בערב) כתחילתה של היממה לצורך חשבון לוח העברי: דהיינו השעה 18.00 נקראת שעת 0.00. שיטה זו אינה תלויה בעונת השנה, ולכן היא גם בקיץ שהשעה 18.00 היא הרבה לפני השקיעה, וגם בחורף כשהיא הרבה אחרי השקיעה.

דוגמא: השעה 9.20 (בבוקר) לפי יממה המתחילה בשעה 18.00, היא 15.20 לפי השעון המקובל אצלנו.

נציין שהמולד המוכרז בבתי הכנסת בזמן שמברכים "ברכת החדש" הוא ברוב המקומות לפי השעון המקובל, ולא לפי שיטת חז"ל.

****תרגילים****

להפוך את השעות הבאות שנתנו לפי השעון המקובל לשעות לפי יממה המתחילה בשעה 18.00:

23.45 ........ 0.00 .........
14.20 ........ 18.00 ........
2.53 ......... 24.00 ........
11.05 ........ 7.55 ........
21.48 ........ 19.42 ........

הערה

מכאן ולהלן השעות הרשומות בחוברת זו תהיינה לפי שעון המתחיל בשעה 18.00.

לשם הקצור נכתוב, לדוגמא, יום ב', שעה 13, 46 דקות, 7 חלקים, בצורה: ב' 13ש' 46ד' 7ח'. )שבת קודש תצויין באות ז'(.

כ ל ל 5

יום א' דראש השנה יחול תמיד באותו היום שיחול מולד תשרי (אלא שיש דחיות עליהן ידובר ב"כלל 6").

****תרגילים****

מהזמן של מולד תשרי, תרשום באיזה יום יחול יום א' דראש השנה:

מולד תשרי - ב' 8ש' 14ד' 3ח' .: ר"ה יחול ביום...........
מולד תשרי - ה' 17ש' 25ד' 13ח': ר"ה יחול ביום ..........
מולד תשרי - ז' 8ש' 51ד' 17ח' : ר"ה יחול ביום...........

כ ל ל 6

יש חמשה סוגי דחיות שתגרמנה שראש השנה יחול יום או יומיים אחרי היום שיחול המולד:

1( דחית י"ח: אם יחול מולד תשרי מחצות היום והלאה )דהיינו מ-18 שעות אחרי 6 בערב של אמש(, יידחה ראש השנה ליום המחרת.
דוגמא: זמן מולד תשרי - ב' 23ש' 12ד' 4ח'; ר"ה יחול ביום ג' ולא ביום ב'.

2( דחית אד"ו: אם יחול מולד תשרי בימי א', ד' או ו',יידחה ר"ה ליום המחרת.
דוגמא: זמן מולד תשרי - ד' 8ש' 37ד' 13ח'; ר"ה יחול ביום ה' ולא ביום ד'.

3( דחית י"ח אד"ו: הוא הצירוף של דחית י"ח ודחית אד"ו.
דוגמא: זמן מולד תשרי - ה' 20ש' 14ד' 7ח'; לפי דחית י"ח יידחה ר"ה ליום ו', ולפי דחית אד"ו יידחה ר"ה עוד פעם ויחול בשבת.

שתי הדחיות הנשארות הן פחות מצויות ויותר טכניות:

4( דחית גטר"ד: אם מולד תשרי בשנה פשוטה יחול ביום ג' בין 9 שעות 11 דקות 6 חלקים עד 18 שעות, ר"ה יחול ביום ה', ולא ביום ג'.
דוגמא: זמן מולד תשרי בשנה פשוטה - ג' 12ש' 14ד' 1ח'; יידחה ר"ה ליום ה'.

5( דחית בטותקפ"ט: אם מולד תשרי שבא אחרי שנה מעוברת יחול ביום ב' בין 15 שעות 32 דקות 13 חלקים עד 18 שעות, ר"ה יחול ביום ג, ולא ביום ב'.
דוגמא: זמן מולד תשרי אחרי שנה מעוברת - ב' 17ש' 36ד' 2ח'; יידחה ר"ה ליום ג'.

)פרטנו הסברים לכלל זה בנספח לחוברת זו.(

****תרגילים****

מהזמן של מולד תשרי, תחשב את היום בשבוע שיחול יום א' דראש השנה, וגם ציין אם יש דחייה ואיזו.

מולד תשרי - ב' 21ש' 27ד' 4ח';
ר"ה יחול ביום ...... דחייה.................

מולד תשרי - ד' 9ש' 15ד' 12ח';
ר"ה יחול ביום ........ דחייה.................

מולד תשרי - ה' 19ש' 4ד' 0ח';
ר"ה יחול ביום ........ דחייה.................

מולד תשרי - ז' 4ש' 3ד' 16ח';
ר"ה יחול ביום ........ דחייה.................

מולד תשרי - א' 0ש' 4ד' 1ח';
ר"ה יחול ביום........ דחייה.................

מולד תשרי - ה' 18ש' 0ד' 0ח';
ר"ה יחול ביום ......... דחייה.................

מולד תשרי - ה' 0ש' 0ד' 0ח';
ר"ה יחול ביום ........ דחייה.................

מולד תשרי - ג' 11ש' 58ד' 2ח' בשנה פשוטה;
ר"ה יחול ביום ........ דחייה..........................

מולד תשרי - ג' 11ש' 58ד' 2ח' בשנה מעוברת;
ר"ה יחול ביום ........ דחייה..........................

מולד תשרי - ב' 16ש' 12ד' 17ח' בתשרי אחרי שנה מעוברת;
ר"ה יחול ביום........ דחייה..........................

מולד תשרי - ב' 16ש' 12ד' 17ח' בשנה מעוברת;
ר"ה יחול ביום........ דחייה..........................

-------------------------

למה דחייה מספר 4 לעיל נקראית בשם "דחית גטר"ד"? )רמז: להפוך 11 דקות 6 חלקים, לחלקים.( .............................................. .................................................................

כ ל ל 7

אם בשנה פשוטה אנו יודעים מולד תשרי, המולד של תשרי הבא לאחר מכן יהיה: 4 ימי שבוע, 8 שעות, 48 דקות, 12 חלקים יותר מאוחר.

לכן, צריך לקחת מולד תשרי לשנה פשוטה ולהוסיף: 4 ימים, 8 שעות, 48 דקות, 12 חלקים, כדי לקבל מולד תשרי לשנה הבאה אחריה.

דוגמא: מולד תשרי של שנה פשוטה חל ביום א' 12ש' 45ד' 5ח'; לשנה הבאה אחריה, מולד תשרי יהיה ביום ה' 21ש' 33ד' 17ח'.

במקרה שהשנה היא מעוברת, המולד של תשרי הבא לאחר מכן יהיה: 5 ימי שבוע, 21 שעות, 32 דקות, 13 חלקים יותר מאוחר.

לכן, צריך לקחת מולד תשרי לשנה מעוברת ולהוסיף: 5 ימים, 21 שעות, 32 דקות, 13 חלקים, כדי לקבל מולד תשרי לשנה הבאה אחריה.

דוגמא: מולד תשרי של שנה מעוברת חל ביום ב' 1ש' 17ד' 2ח'; לשנה הבאה אחריה, מולד תשרי יהיה ביום ז' 22ש' 49ד' 15ח'.

)פרטנו הסברים לכלל זה בנספח לחוברת זו.(

****תרגילים****

מהזמן של מולד תשרי המופיע בתרגילים למטה, תחשב גם מולד תשרי הבא אחריו, וגם את היום בשבוע שיחול ר"ה בשנה הבאה. אם יש "דחייה", ציין איזו.

שנה פשוטה:

מולד תשרי: ב' 8ש' 14ד' 3ח'; מולד תשרי בשנה הבאה...................
יום ר"ה................ דחייה..............................

מולד תשרי: ד' 18ש' 53ד' 2ח'; מולד תשרי בשנה הבאה.................
יום ר"ה................ דחייה..............................

מולד תשרי: ו' 5ש' 48ד' 12ח'; מולד תשרי בשנה הבאה..................
יום ר"ה................ דחייה..............................

שנה מעוברת:

מולד תשרי: ז' 15ש' 7ד' 9ח'; מולד תשרי בשנה הבאה..................
יום ר"ה............... דחייה..............................

מולד תשרי: א' 22ש' 39ד' 11ח';מולד תשרי בשנה הבאה..................
יום ר"ה............... דחייה..............................

מולד תשרי: ד' 0ש' 3ד' 17ח'; מולד תשרי בשנה הבאה..................
יום ר"ה............... דחייה..............................

כ ל ל 8

אם נדע את היום בשבוע בו חל ר"ה בשנה מסויימת, ואת היום בשבוע בו יחול ר"ה בשנה לאחר מכן, יהיה אפשר לחשב כמה ימים יהיו במרחשון ובכסלו. יש 3 אפשרויות לשנה פשוטה, ו-3 אפשרויות לשנה מעוברת:

שנה פשוטה

אם יחולו 3 ימים בשבוע בין ר"ה מסוים לבין ר"ה הבא אחריו, )למשל: ר"ה מסוים חל ביום ב', ור"ה הבא לאחריו יחול ביום ה'(, יהיו במרחשון ובכסלו 29 יום לכל אחד; השנה נקראת "חסרה" - או בקיצור האות "ח".
הסיבה: בשנה כזו יש 353 ימים, דהיינו 50 שבועות ושלושה ימים. לכן ר"ה יחול שלושה ימים בשבוע יותר מאוחר מר"ה שלפניו.

אם יחולו 4 ימים בשבוע בין ר"ה מסוים לבין ר"ה הבא אחריו, )למשל: ר"ה מסוים חל ביום ג', ור"ה הבא לאחריו יחול בשבת(, יהיו במרחשון 29 יום ובכסלו 30 יום; השנה נקראת "כסדרה" - או בקיצור האות "כ".
הסיבה: בשנה כזו יש 354 ימים, דהיינו 50 שבועות וארבעה ימים. לכן ר"ה יחול ארבעה ימים בשבוע יותר מאוחר מר"ה שלפניו.

אם יחולו 5 ימים בשבוע בין ר"ה מסוים לבין ר"ה הבא אחריו, )למשל: ר"ה מסוים חל ביום ב', ור"ה הבא לאחריו יחול בשבת(, יהיו במרחשון ובכסלו 30 יום לכל אחד; השנה נקראת "שלמה" - או בקיצור האות "ש".

הסיבה: בשנה כזו יש 355 ימים, דהיינו 50 שבועות וחמשה ימים. לכן ר"ה יחול חמשה ימים בשבוע יותר מאוחר מר"ה שלפניו.

שנה מעוברת

אם יחולו 5 ימים בשבוע בין ר"ה מסוים לבין ר"ה הבא אחריו, )למשל: ר"ה מסוים חל ביום ה', ור"ה הבא לאחריו יחול ביום ג'(, יהיו במרחשון ובכסלו 29 יום לכל אחד; השנה נקראת "חסרה" - או בקיצור האות "ח". הסיבה: בשנה כזו יש 383 ימים, דהיינו 54 שבועות וחמשה ימים. לכן ר"ה יחול חמשה ימים בשבוע יותר מאוחר מר"ה שלפניו.

אם יחולו 6 ימים בשבוע בין ר"ה מסוים לבין ר"ה הבא אחריו, )למשל: ר"ה מסוים חל ביום ג', ור"ה הבא לאחריו יחול ביום ב'(, יהיו במרחשון 29 יום ובכסלו 30 יום; השנה נקראת "כסדרה" - או בקיצור האות "כ".
הסיבה: בשנה כזו יש 384 ימים, דהיינו 54 שבועות וששה ימים. לכן ר"ה יחול ששה ימים בשבוע יותר מאוחר מר"ה שלפניו.

אם יחולו 7 ימים בשבוע בין ר"ה מסוים לבין ר"ה הבא אחריו, )למשל: ר"ה מסוים חל ביום ה', ור"ה הבא לאחריו יחול ביום ה'(, יהיו במרחשון ובכסלו 30 יום לכל אחד; השנה נקראת "שלמה" - או בקיצור האות "ש".
הסיבה: בשנה כזו יש 385 ימים, דהיינו 55 שבועות בדיוק. לכן ר"ה יחול באותו יום בשבוע שחל ר"ה שלפניו.

****תרגילים****

כמה ימים יהיו במרחשון ובכסלו במקרים הבאים:

שנה פשוטה

ר"ה חל השנה ביום ה', ובשנה הבאה ביום ב': מרחשון...... כסלו......

ר"ה חל השנה בשבת, ובשנה הבאה ביום ה': מרחשון...... כסלו......

ר"ה חל השנה בשבת, ובשנה הבאה ביום ג': מרחשון...... כסלו......

שנה מעוברת

ר"ה חל השנה ביום ב', ובשנה הבאה ביום ב': מרחשון...... כסלו......

ר"ה חל השנה בשבת, ובשנה הבאה ביום ה': מרחשון...... כסלו......

ר"ה חל השנה ביום ה', ובשנה הבאה ביום ג': מרחשון...... כסלו......

--------------------------

למה משתמשים בביטויים:

חסרה..............................
כסדרה.............................
שלמה..............................

כ ל ל 9

נוהגים לסמן את השנה ע"י שלוש אותיות, והיא נקראה "קביעת השנה". האותיות הן:

1( יום שיחול יום א' דראש השנה - דהיינו: ימי ב, ג, ה או ז

2( מספר הימים שיש במרחשון ובכסלו - דהיינו: ח )29 במרחשון, 29 בכסלו(, כ )29 במרחשון, 30 בכסלו(, או ש )30 במרחשון, 30 בכסלו(

3( יום שיחול יום א' דפסח - דהיינו: ימי א, ג, ה או ז )פסח תמיד יחול שני ימים בשבוע לפני ר"ה הבא אחריו.(

דוגמא: קביעה - זשג: א' דר"ה יחול בשבת, במרחשון יהיו 30 יום, ובכסלו יהיו 30 יום, א' דפסח יחול ביום ג.

****תרגילים****

ב"קביעות השנים" הבאות תרשום: באיזה יום בשבוע יחול יום א' דראש השנה, כמה ימים יהיו במרחשון ובכסלו, באיזה יום בשבוע יחול א' דפסח?

קביעה - בחג: ר"ה....... מרחשון....... כסלו....... פסח.......

קביעה - בשז: ר"ה....... מרחשון....... כסלו....... פסח.......

קביעה - החא: ר"ה....... מרחשון....... כסלו....... פסח.......

קביעה - זחא: ר"ה....... מרחשון....... כסלו....... פסח.......

קביעה - השא: ר"ה....... מרחשון....... כסלו....... פסח.......

קביעה - גכז: ר"ה....... מרחשון....... כסלו....... פסח.......

****תרגילים המשלבים את כל הכללים שלמדנו****

בתרגילים הבאים ניתן לך אך ורק זמן מולד תשרי לשנה מסוימת. ממידע זה ובעזרת הכללים שלמדנו, תענה בכל השאלות!
)זמני המולד המופיעים בתרגילים הם לפי יממה המתחילה בשעה 18.00.(

1) שנת ה'תק"ו זמן מולד תשרי: א' 7ש' 26ד' 0ח'
האם שנת ה'תק"ו היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תק"ו?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תק"ז? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תק"ז? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תק"ו?.... וכמה בכסלו בשנת ה'תק"ו?....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תק"ו?..............
מה "קביעת" שנת ה'תק"ו?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תק"ו?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תק"ו לפי "השעון המקובל"? .............

2) שנת ה'תר"ה זמן מולד תשרי: ה' 18ש' 10ד' 0ח'
האם שנת ה'תר"ה היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תר"ה?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תר"ו? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תר"ו? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תר"ה?.....וכמה בכסלו בשנת ה'תר"ה?.....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תר"ה?.................
מה "קביעת" שנת ה'תר"ה?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תר"ה?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תר"ה לפי "השעון המקובל"? .............

3) שנת ה'תשט"ו זמן מולד תשרי: ב' 21ש' 29ד' 11ח'
האם שנת ה'תשט"ו היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה"תשט"ו?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תשט"ז? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה"תשט"ז? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תשט"ו?....וכמה בכסלו בשנת ה'תשט"ו?....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תשט"ו?...............
מה "קביעת" שנת ה'ה'תשט"ו?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תשט"ו?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תשט"ו לפי "השעון המקובל"? .............

4) שנת ה'ת"מ זמן מולד תשרי: ג' 19ש' 32ד' 11ח'
האם שנת ה'ת"מ היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'ת"מ?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תמ"א? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה"תמ"א? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'ת"מ?..... וכמה בכסלו בשנת ה'ת"מ?.....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'ת"מ?...............
מה "קביעת" שנת ה'ת"מ?.............
כמה ימים היו בשנת ה'ת"מ?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'ת"מ לפי "השעון המקובל"? .............

5) שנת ה'תשי"ח זמן מולד תשרי: ג' 12ש' 39ד' 12ח'
האם שנת ה'תשי"ח היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תשי"ח?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תשי"ט? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תשי"ט? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תשי"ח?....וכמה בכסלו בשנת ה'תשי"ח?....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תשי"ח?..................
מה "קביעת" שנת ה'תשי"ח?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תשי"ח?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תשי"ח לפי "השעון המקובל"? .............

6) שנת ה'תע"ד זמן מולד תשרי: ד' 4ש' 40ד' 0ח'
האם שנת ה'תע"ד היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תע"ד?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תע"ה? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תע"ה?...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תע"ד?.....וכמה בכסלו בשנת ה'תע"ד?.....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תע"ד?..................
מה "קביעת" שנת ה'תע"ד?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תע"ד?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תע"ד לפי "השעון המקובל"? .............

7) שנת ה'שס"ג זמן מולד תשרי: ב' 16ש' 31ד' 13ח'
האם שנת ה'שס"ג היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'שס"ג?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'שס"ד? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'שס"ד? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'שס"ג?.....וכמה בכסלו בשנת ה'שס"ג?.....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'שס"ג?..............
מה "קביעת" שנת ה'שס"ג?.............
כמה ימים היו בשנת ה'שס"ג?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'שס"ג לפי "השעון המקובל"? .............

8) שנת ה'תרי"ב זמן מולד תשרי: ה' 22ש' 2ד' 15ח'
האם שנת ה'תרי"ב היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תרי"ב?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תרי"ג? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תרי"ג? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תרי"ב?....וכמה בכסלו בשנת ה'תרי"ב?....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תרי"ב?..............
מה "קביעת" שנת ה'תרי"ב?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תרי"ב?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תרי"ב לפי "השעון המקובל"? .............

9) שנת ה'תקס"א זמן מולד תשרי: ו' 2ש' 43ד' 14ח'
האם שנת ה'תקס"א היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תקס"א?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תקס"ב? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תקס"ב? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תקס"א?....וכמה בכסלו בשנת ה'תקס"א?....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תקס"א?..............
מה "קביעת" שנת ה'תקס"א?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תקס"א?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תקס"א לפי "השעון המקובל"? .............

10) שנת ה'תקט"ז זמן מולד תשרי: ז' 13ש' 44ד' 15ח'
האם שנת ה'תקט"ז היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תקט"ז?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תקי"ז? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תקי"ז? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תקט"ז?....וכמה בכסלו בשנת ה'תקט"ז?....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תקט"ז?....................
מה "קביעת" שנת ה'תקט"ז?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תקט"ז?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תקט"ז לפי "השעון המקובל"? .............

11) שנת ה'תקי"ט זמן מולד תשרי: ב' 17ש' 38ד' 17ח'
האם שנת ה'תקי"ט היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תקי"ט?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תק"ך? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תק"ך? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תקי"ט?....וכמה בכסלו בשנת ה'תקי"ט?...
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תקי"ט?...............
מה "קביעת" שנת ה'תקי"ט?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תקי"ט?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תקי"ט לפי "השעון המקובל"? .............

12) שנת ה'תקפ"ט זמן מולד תשרי: ג' 16ש' 47ד' 0ח'
האם שנת ה'תקפ"ט היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תקפ"ט?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תק"ץ? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תק"ץ? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תקפ"ט?....וכמה בכסלו בשנת ה'תקפ"ט?....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תקפ"ט?..............
מה "קביעת" שנת ה'תקפ"ט?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תקפ"ט?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תקפ"ט לפי "השעון המקובל"? .............

13) שנת ה'תנ"א זמן מולד תשרי: א' 23ש' 24ד' 3ח'
האם שנת ה'תנ"א היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תנ"א?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תנ"ב? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תנ"ב? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תנ"א?.....וכמה בכסלו בשנת ה'תנ"א?.....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תנ"א?..............
מה "קביעת" שנת ה'תנ"א?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תנ"א?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תנ"א לפי "השעון המקובל"? .............

14) שנת ה'תקמ"א זמן מולד תשרי: ו' 1ש' 22ד' 1ח'
האם שנת ה'תקמ"א היתה פשוטה או מעוברת?..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תקמ"א?..................
מתי היה זמן המולד לתשרי שנת ה'תקמ"ב? ..........................
באיזה יום בשבוע חל א' דראש השנה בשנת ה'תקמ"ב? ...................
כמה ימים היו במרחשון בשנת ה'תקמ"א?....וכמה בכסלו בשנת ה'תקמ"א?....
באיזה יום בשבוע חל א' דפסח בשנת ה'תקמ"א?..............
מה "קביעת" שנת ה'תקמ"א?.............
כמה ימים היו בשנת ה'תקמ"א?...................
מתי היה שעת המולד לתשרי ה'תקמ"א לפי "השעון המקובל"? .............

נספח

הסברים נוספים

ההסברים הבאים יתנו לכם הבנה יותר עמוקה בנושא. אולם אפשר לפתור את כל התרגילים שבחוברת בלי הבנת "נספח" זה.

הסברים נוספים ל"כלל 6"

1( דחית י"ח: אם יחול מולד תשרי מחצות היום והלאה )דהיינו מ- 18 שעות אחרי 6 בערב של אמש(, יידחה ראש השנה ליום המחרת.
סיבת דחיה זו מסובכת: יש מספר הסברים בספרי חז"ל, אבל כאן לא נפרט.

2( דחית אד"ו: אם יחול מולד תשרי בימי א', ד' או ו',יידחה ר"ה ליום המחרת.

שאלה
מדוע ראש השנה לא יכול לחול בימי א', ד' או ו'?

תשובה
אם ר"ה חל ביום א', הושענא רבא יחול בשבת, ויצטרכו לבטל חיבוט הערבה.
אם ר"ה חל ביום ד' או ביום ו', יום כיפור יחול ביום ו' או ביום א' - דהיינו סמוך לשבת - ויהיה קשה על הציבור לקיים שני ימים רצופים עם דיני המלאכות האסורות בשבת.
ומשום הקביעות הנ"ל, באופן אוטומטי, פסח לא יחול בימי ב', ד' או ו'.
מזה נובע הפתגם הידוע:
"לא אד"ו ראש, לא בד"ו פסח".

4( דחית גטר"ד: אם מולד תשרי בשנה פשוטה יחול ביום ג' בין 9 שעות 11 דקות 6 חלקים עד 18 שעות, ר"ה יחול ביום ה', ולא ביום ג'.

שאלה
מדוע צריך את הדחייה הזאת?

תשובה
אם נצייר שבשנה מסויימת מולד תשרי חל ביום ג' 9ש' 11ד' 6ח', בשנה פשוטה, כדי לחשב מולד תשרי הבא לאחריו, צריך להוסיף 4 ימים, 8 שעות, 48 דקות, 12 חלקים: ואז יצא שמולד תשרי יחול בשבת, 18ש' 0ד' 0ח'. בהתאם לדחית י"ח ודחית אד"ו, ר"ה יחול ביום ב'. יוצא מזה שאורכת השנה תהיה בת 356 ימים; אולם שנה פשוטה הכי ארוכה בת 355 ימים בלבד. כדי למנוע האפשרות ששנה פשוטה תהיה בת 356 ימים, דוחים ר"ה הקודם מיום ג' עד יום ה', וע"י זה אורכה של השנה תהיה רק בת 354 ימים.

5( דחית בטותקפ"ט: אם מולד תשרי שבא אחרי שנה מעוברת יחול ביום ב' בין 15 שעות 32 דקות 13 חלקים עד 18 שעות, ר"ה יחול ביום ג, ולא ביום ב'.

שאלה
מדוע צריך את הדחייה הזאת?

תשובה
אם נצייר שבשנה מסויימת מולד תשרי הבא אחרי שנה מעוברת חל ביום ב' 15ש' 32ד' 13ח', כדי לחשב מולד תשרי לשנה שחלפה, צריך להוריד 5 ימים, 21 שעות, 32 דקות, 13 חלקים: ואז יצא שמולד תשרי בשנה שחלפה היה ביום ג' 18ש' 0ד' 0ח'. בהתאם לדחית י"ח ודחית אד"ו, ר"ה חל ביום ה'. יוצא מזה שאורכת השנה שחלפה היתה בת 382 ימים; אולם שנה מעוברת הכי קצרה בת 383 ימים בלבד. כדי למנוע האפשרות ששנה מעוברת תהיה בת 382 ימים, דוחים ר"ה )שחל מיד אחרי השנה המעוברת(, מיום ב' עד יום ג', וע"י זה אורכה של השנה שחלפה תהיה רק בת 383 ימים.

הסברים נוספים ל"כלל 7"

אם בשנה פשוטה אנו יודעים מולד תשרי, המולד של תשרי הבא אחריו יהיה: 4 ימי שבוע, 8 שעות, 48 דקות, 12 חלקים יותר מאוחר.
במקרה שהשנה היא מעוברת, המולד של תשרי הבא אחריו יהיה: 5 ימי שבוע, 21 שעות, 32 דקות, 13 חלקים יותר מאוחר.

שאלה
מהיכן לומדים שצריכים בשביל שנה פשוטה, להוסיף 4 ימי שבוע, 8 שעות, 48 דקות, 12 חלקים כדי לקבל מולד תשרי הבא אחריו, ולשנה מעוברת 5 ימי שבוע, 21 שעות, 32 דקות, 13 חלקים?

תשובה
אם אנו יודעים זמן המולד של חודש מסוים, כדי לחשב זמן המולד לחודש הבא אחריו, צריך להוסיף 29 יום, 12 שעות, 44 דקות, 1 חלק )ראה "כלל 1" לעיל(. בחישוב המולדות, אין לנו ענין לדעת את מספר השבועות שחלפו, אלא רק את היום בשבוע, השעות, הדקות והחלקים בהם יחול המולד. לכן אנו משמיטים מכל חישובי המולדות את השבועות השלמים ומחזיקים את השארית. במקרה שלפנינו אנו משמיטים 28 יום, דהיינו ארבעה שבועות שלמים. יוצא מזה, שכדי לדעת את זמן המולד של חודש הבא אחריו, צריך להוסיף 1 יום, 12 שעות, 44 דקות, 1 חלק.
לכן, אם אנו יודעים זמן מולד תשרי של שנה פשוטה מסויימת, צריך להוסיף 12 פעמים: 1 יום, 12 שעות, 44 דקות, 1 חלק, דהיינו, 18 יום, 8 שעות, 48 דקות, 12 חלקים, כדי לקבל זמן של מולד תשרי הבא אחריו. אחרי שמשמיטים את שני השבועות השלמים )14 יום(, אנו מקבלים 4 ימים, 8 שעות, 48 דקות, 12 חלקים; זה נקרא "שארית שנה פשוטה".
כמו-כן לשנה מעוברת, צריך להוסיף 13 פעמים: 1 יום, 12 שעות, 44 דקות, 1 חלק, דהיינו, 19 יום, 21 שעות, 32 דקות. 13 חלקים. אחרי שמשמיטים את שני השבועות השלמים )14 יום(, אנו מקבלים 5 ימים, 21 שעות, 32 דקות, 13 חלקים; זה נקרא "שארית שנה מעוברת".

המשך

לתוכן