מה אמרו בן גוריון וחבריו על התיישבות בחברון?

ממשלת ברטינה קבלה באופן עקרוני את ההמלצות. (דרך אגב, לא היו לה הסתייגויות כלל על הסעיף של העברת האוכלוסין הכפויה. בעיני בן גוריון ההעברה הכפויה של ערבים מהמדינה היהודית הייתה סעיף מאד חשוב בדו"ח פיל והוא דרש את ביצועו המיידי.)

המלצות דו"ח פיל הביאו לאלימות ערבית. בריטניה שינתה את דעתה, והקימה עוד ועדה – ועדת וודהד. הוועדה הגיעה לארץ ובין היתר חקרה את המנהיגות הציונות בנושאים רבים ומגוונים. המשיב הראשי היה בן גוריון. בישיבת הסוכנות היהודית, משה שרתוק (שרת) מסר דו"ח על הפגישה של המנהיגים הציונים עם ועדת וודהד.

אנו מצטטים מהפרוטוקול של הישיבה בנושא חברון.

"אח"כ באו לחברון. מה קדושתה של חברון? אמרנו שזוהי עיר האבות, מקום מערת המכפלה, אחת מארבע הערים הקדושות לפי המסורת היהודית, השניה במעלה. שאלו אם יש עוד מקום קדוש בחברון מלבד מערת המכפלה. אמרנו שיש מסורת על עץ אלוני ממרא, אולם בכלל העיר היא קדושה. הם שאלו: האם מותר ליהודים להכנס למערת המכפלה? אמרנו, שהמוסלמים אינם נותנים לרדת אלא מספר מדרגות. שאלו אם יהודים מבקרים שם, כי יש סכנת חיים. לפני כמה שנים ירד הרבי מגור מדרגה יתרה והיתה קטטה והתנגשות והדבר בא לפני המשפט.

"אמרנו: האם אתם חושבים שמדינה ערבית לא תתן ליהודים להתפלל ולהשתטח במערת המכפלה? אמרנו, שאין זאת שאלה של ביקור ותפילה, אלא שזאת היא עיר קדושה ליהודים וצריך שתהיה ליהודים זכות התיישבות שם.

"שאלו, האם יש יהודים בחברון? אמרנו שעכשיו ישנם מעטים מפני שפעמיים גורשו משם, אולם גם כיום יש שם רכוש יהודי רב, יש הכרה שלא יתכן שלא תהיה ליהודים זכות התיישבות שם. בזה אין לסמוך על המדינה הערבית."

(פרוטוקול מישיבת הנהלת הסוכנות בארץ ישראל, כרך 28, מס' 53, י"ג בסיון תרצ"ח (12 ביוני 1938), עמ' 8, ארכיון הציוני המרכזי, ירושלים)